בעוד שבמערכת הביטחון עסוקים בימים אלה בחזית עזה, ופועלים לשמור על השקט היחסי בחזית הצפונית, אזרחי ישראל נמצאים במרכזה של מערכה שלישית: לוחמה פסיכולוגית במרחב הדיגיטלי. פייק ניוז, סרטונים מפוברקים, סרטוני זוועות ששורפים את הנפש, ופוסטים של הסתה ושנאה מתפשטים כאש בשדה קוצים. לצידם מתקפות מאורגנות על עמודי סושיאל ואף פרופילים פיראטיים בוואטספ וברשתות החברתיות.

במסגרת הייעוצים שאני מעניקה למנהלי דיגיטל או דוברות המנהלות גם את הרשתות החברתיות בארגונים, אני נחשפת לצורות עבודה מגוונות. ברוב המקרים, הפרסומים שעולים הם ספונטניים - בהתאם לאירועי השעה הארגוניים או החדשות האקטואליות, ואין תכנון של הפרסומים לטווח הבינוני והארוך יותר. צורת עבודה זו אמנם גמישה ויתרונותיה בצידה, אולם, החיסרון הגדול הוא פספוס הזדמנויות לייצר תוכן מעמיק יותר, הקשור לתחומי הפעילות של הארגון. כזה ושנותן ערך מוסף ממשי לגולשים, ויגרום להם להמשיך ולהתעניין בפעילות שלכן. בנוסף, שימוש בגאנט תוכן, מאפשר עבודה רגועה ומסודרת יותר, מעודד יצירתיות, ומסייע ביישום התכנית התקשורתית האסטרטגית הכללית.

בשנה האחרונה הייתי מעורבת בהקמה של שלושה אתרים בגדלים שונים, ובאתר נוסף שעבר "מתיחת פנים" ועוצב מחדש. מדהים היה לראות איך לעיתים אנחנו אומרות ומתכוונות ל-א' והספק מבין ב' – וזה במקרה הטוב. הניסיון לימד אותי שבהירות היא שם המשחק. בהירות קודם כל לעצמנו. להבין מה אנחנו רוצות, ליישב חילוקי דעות פנימיים, ולבוא מגובשות לפגישה עם נותן השירות.

לא משנה על איזה פרויקט מדובר, אתם קרוב לוודאי מחפשים דרך נוחה לנהל אותו, לעקוב אחר שלבי העבודה ולבחון את ההצלחה שלו. למרבה המזל, קיימים היום מגוון כלים דיגיטליים שיכולים לחסוך לכם הרבה כאב ראש ובלגאן.

קידום אורגני בגוגל (SEO) זה כלל הפעולות שאנחנו עושים על מנת לבצע אופטימיזציה לאתר שלנו בהתאם לתנאים של מנוע החיפוש הגדול בעולם - גוגל. המטרה היא שגוגל תוכל לסרוק ולהציג את האתר שלנו בהתאם לשאילתות החיפוש הרלוונטיות של הגולשים באופן אורגני (כלומר - לא ממומן). יש הרבה פרמטרים המשפיעים על הדירוג של האתר שלנו: מבנה האתר, התוכן שלו, השימוש הנכון במילות מפתח, חווית המשתמש של הגולשים באתר, אמון הגולשים, קישורים נכנסים ויוצאים מהאתר ועוד ועוד.

תקופת הבחירות מזמינה את ארגוני החברה האזרחית לבצע התאמה של אסטרטגיית התקשורת והסושיאל שלהם. כך למשל, ארגונים שפועלים לשינוי מדיניות עשויים למצוא את עצמם (שוב) מול מערכת פוליטית משותקת. גם תוצאות הבחירות עשויות להשפיע ולחייב התאמות במישורי העבודה השונים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא תקופת הבחירות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לקמפיין סושיאל שיתפוס את הקשב הציבורי סביב נושאים שבליבת הארגון. בנוסף, בתקופה זו אנו מחויבים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתכני הפרסומים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוברים על החוק בשל ניסוח בעייתי של פוסט.

בעונה הראשונה של הסדרה השוודית אהבה ואנרכיה בנטפליקס הדמות הראשית היא יועצת עצמאית שמתמחה באסטרטגיות עתידיות, המגיעה לבית הוצאה לאור כדי לסייע עם המעבר לממשק דיגיטלי. בתכל'ס זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותה. ובכל זאת, אפשר ללמוד מהפרקים הראשונים על הפערים בין ארגון וותיק שנוהג כפי שנהג מאז ומעולם, ובין זו שתפקידה לגרום לדברים לעבוד אחרת.

בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.

מלחמת המידע מתנהלת בשני הצדדים. לשניהם מסרים ברורים, מיתוסים שנוצרים תוך כדי, ואיך אפשר בלי ממים. אבל כרגע נראה שבמלחמה הזו רוסיה המפסידה הגדולה. כמה גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות המלחמה לא פחות מאשר התותחים והטנקים.

לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]

מה מקומן של הרשתות החברתיות במאבקים וקמפיינים לשינוי מדיניות? בשבועות האחרונים ציין העולם 4 שנים לתנועת ה-MeToo שפרצה באוקטובר 2017, והרשתות החברתיות היו מרכיב בולט בה.

בשנת 2019 כשנשרפה כנסיית הנוטרדם בצרפת וכל העולם עקב בשידור חי אחרי הדרמה הזו והנזק שהיא הותירה אחריה, גם לוקה וג'יימס עקבו וראו בהשתאות איך תוך ימים גוייסו 800 מיליון אירו מהציבור ומחברות פרטיות ואנשי עסקים לשיקום הכנסייה.

הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.

ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה שכולנו חלק ממנה, מאפשרת כלים רבים ומגוונים ופתרונות טכנולגיים שהיו בבחינת "דגי זהב דמיוניים" רק לפני שנים או עשרות שנים בודדות... אילו רק ידענו איך לדוג אותם עבור האירגון שלנו.

נדמה שבשנה האחרונה יש התפוצצות של תוכן בכל ערוץ אפשרי. פודקאסטים, בלוגים, טיקטוק או סרטונים ביוטיוב – מציפים אותנו בתוכן חדש כל הזמן.

ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.

העובדה שרובנו גרים בזום בחודשים האחרונים מאפשרת להקליט די בקלות הדרכות וסרטונים, וובינרים ופודקאסטים, אבל, אליה וקוץ בה. למה? כי בסופו של דבר אנשים לא נוטים לשבת ולצפות שעה בתוכן, מעניין ככל שיהיה, אם הוא לא מוגש בצורה איכותית.

ארגונים פתחו את שערי הידע שלהם ושיתפו את קהליהם במרכולתם, בין אם אלה שיחות ייעוץ או סיוע לקהלי היעד ובין אם באמצעות חשיפה בזום למאבקים מרובי משתתפים שכל אחד יכול להצטרף אליהם בלחיצת כפתור, להיות עם ולהרגיש בלי.

מגפת הקורונה גובה קורבנות לא רק בנפש, אלא קורבנות כלכליים רבים. אנחנו יכולים לראות שעסקים וארגונים שהשכילו להנגיש את השירותים שלהם באינטרנט מצליחים לשרוד ואולי אף לחזק את הקשר שלהם עם הלקוחות וקהל היעד שלהם.

לא פעם אנחנו מתמודדים עם מתקפות, לעיתים זה מסתכם בגל הודעות נאצה ברשתות החברתיות ולעיתים זה זולג ותופס נפח גדול יותר גם בשיח התקשורתי והפוליטי, מרגיש כמו משבר.

נתחיל בחידה: מה משותף ליוטיוברית "אנדר", לאיגוד ההתעמלות בישראל ול"אלי הדרקון"? והתשובה היא... כולם מנהלים ערוץ תוכן.

נכון שעדיין לא כולם בטלגרם, אבל יש יותר ויותר מצטרפים. אז בפעם הבאה, לפני שאתם פותחים קבוצת ווטסאפ תשקלו, אולי הקהילה שלכם בשלה לטלגרם. בשלה זה אומר שיש מאסה קריטית של אנשים שהפלטפורמה הזאת לא מפחידה אותם, והם יתניעו דיונים ויעוררו מספיק עניין, שיגרום גם למי שחושש, להוריד את האפליקציה ולהצטרף.

נכון, שוב בחירות. אנחנו יודעות כמה זה מבאס אתכם/ן (או את רובכם/ן). בכל מקרה, כדי קצת להרים את המצב רוח, הכנו שאלון שיבדוק עד כמה באמת אין לכם/ן כוח לבחירות הקרובות.

"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי או פשוט מאוד פייק ניוז. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו

טיימינג נתפס על ידי רובינו כמשהו ששייך יותר למישור הטקטי ופחות למישור האסטרטגי – אבל לפעמים, כשהכול מסתדר בנקודה אחת, טיימינג יכול לעשות את כל ההבדל, להעניק לכם יתרונות בחשיפה של המסר או הקמפיין, להעלות את הסוגיה לסדר יום בצורה עוצמתית, ועוד.

ההתחבטות היכן לפרסם סרטונים וכתבות ווידאו כדי לספק ידע ולהעלות מודעות ציבורית, אינה כה קשה לכאורה. אך מה כדאי? האם לזכות ב-20 אלף צפיות בפייסבוק נחשב למשמעותי יותר מ-5,000 צפיות ביוטיוב?

עם עליית העונה השנייה של הפודקאסט, החלטנו לשתף אתכם בכמה תובנות טכניות שהיו לנו במהלך הדרך, כי אם אנחנו שברנו את הראש, אין סיבה שכולם ישברו גם.