רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
אמל;ק, שינוי מדיניות זה משחק כדורסל, לא שח מט. לא מחכים בנימוס לתור הבא. חרף העובדה שהכנסת נשלטת על ידי קואליציית ימין שלא אוהדת (בלשון המעטה) את מטרות המחנה הליברלי, ששרי הממשלה פועלים להרס שיטתי של היסודות הדמוקרטיים של המדינה, ושאנחנו נמצאים במלחמה, ארגוני החברה האזרחית יכולים ומוכרחים להמשיך ולפעול לקידום המדיניות הרצויה להם גם עכשיו.
"אחרי האירועים הקשים של השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת היה לנו ברור שמתחוללת כאן רעידת אדמה. ראינו איך הימין הקיצוני מסתער על הרגע ומנסה לעצב את המציאות מחדש בהתאם לחזון שלו, והקמפיין שלו לחידוש ההתיישבות ברצועת עזה רק חידד לנו עד כמה חשוב להציב אל מול זה חזון אלטרנטיבי." תמי יקירה, ממארגנות כנס ארגוני השלום, שתיל
לפני השבעה באוקטובר היו מי שקראו להסכם שלום עם שכנותינו, היו יוזמות שהציעו פתרונות מדיניים-ביטחוניים, אבל קשה לומר שהיה לכך קשב ציבורי.
פולין עברה תהליך מרתק של חזרה לדמוקרטיה לאחר 8 שנים של שלטון פופוליסטי אנטי-דמוקרטי. כנס "דמוקרייסיס" בוורשה חשף את תפקיד החברה האזרחית במאבק זה, תוך הדגשת חשיבות שיתופי פעולה בינלאומיים. אסטרטגיות מרכזיות שהובילו להצלחה כוללות חיבור זכויות הפרט לשלטון החוק, חינוך לדמוקרטיה בקרב צעירים ושימוש באיחוד האירופי ובמנגנונים המשפטיים שלו. המאבק בפולין מראה ששינוי דמוקרטי אפשרי, ונותן תקווה גם לישראל.
"חלון השיח" שנקרא גם חלון אוברטון הוא כלי המאפשר לנו לנתח את המסגרת של טווח הדעות המקובל בחברה. התפיסה של חלון השיח גורסת שפוליטיקאים תומכים רק ברעיונות שהם מזהים כמקובלים ציבורית. הם לא יתמכו ברעיון לא מקובל, כי אז יאבדו את הבוחרים.
מכאן, שהיכולת שלנו לקדם רעיון תלויה מעט מאוד בהעדפות של פוליטיקאים, והרבה יותר בשאלה, האם הרעיון שאנו רוצים לקדם נמצא בתוך הטווח הרעיונות המקובלים וכיצד אנו יכולים לקדם את הרעיון שלנו לשם?
בהתייחס לשמאל וימין בפוליטיקה, אייל ארד מדבר על כך שיש נסיגה מהשקפת העולם הליברלית שעיצבה את העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה. במדינה אחר מדינה, בעולם המערבי יש נסיגה מהסדר הליברלי שעודד פשרנות, ורצון למצוא מכנה משותף בין הקצוות בשני הצדדים.
תקופת הבחירות מזמינה את ארגוני החברה האזרחית לבצע התאמה של אסטרטגיית התקשורת והסושיאל שלהם. כך למשל, ארגונים שפועלים לשינוי מדיניות עשויים למצוא את עצמם (שוב) מול מערכת פוליטית משותקת. גם תוצאות הבחירות עשויות להשפיע ולחייב התאמות במישורי העבודה השונים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא תקופת הבחירות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לקמפיין סושיאל שיתפוס את הקשב הציבורי סביב נושאים שבליבת הארגון. בנוסף, בתקופה זו אנו מחויבים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתכני הפרסומים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוברים על החוק בשל ניסוח בעייתי של פוסט.
חוסר יציבות פוליטי עלול לגרום לבלימת תהליכים שאנו מקדמים, ולחילופין, גם לפתוח חלון הזדמנויות לקידומם המהיר. תרחישים של חוסר יציבות מתמשכת, בחירות כלליות או הקמת ממשלה חדשה עשויים להוביל לחילופי אישים בדרג פוליטי והמקצועי, ולשינוי בתפיסות המדיניות. מה שעשוי להשפיע על יכולתנו לקדם סדר יום מסוים, ולעתים גם על אסטרטגיית הפעולה שלנו.
המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.
אם יש סימפטום אחד בולט למחלה התוקפת את הדמוקרטיות בכל רחבי העולם הרי הוא שחיקת אמון הציבור. בשונה ממערכות טוטליטריות המבוססות על סמכות, פחד ומנגנוני כפייה, הסוד של הדמוקרטיה הוא אמון. אמון בין אזרחים למוסדות המדינה, אמון כי מערכות המשפט, המשטרה או החינוך פועלות לפי כללים בסיסיים של הוגנות, מקצועיות ושוויון. אמון בין אזרחים גם כאשר אינם מסכימים.
שימוש במאגרי המידע של הכנסת הכוללים שאילתות, הצעות לסדר והצבעות המליאה, יכולים לסייע לנו להגיע מוכנים יותר לפגישה עם מקבלי.ות החלטות. האם הנושא שאנחנו מקדמים.ות הוא חדש? האם קידמו משהו דומה בעבר? האם הוא נמצא על סדר היום הפוליטי? שאלות אלה ואחרות יכולות לקבל מענה, בשימוש יעיל במאגרי המידע שנמצאים באתר הכנסת.
שלוש דוגמאות של ארגונים שהצליחו להעסיק מקדמת מדיניות יחד עם ארגונים נוספים הפועלים באותה זירה:
ממשלה חדשה, ממשלת שינוי, יצאה לדרך. ממשלה שבה יו"ר מועצת יש"ע לשעבר הפך לראש הממשלה, וחברות בה מפלגות עם אג'נדות שונות ואף מתנגשות – מרצ, העבודה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל שותפה בקואליציה מפלגה ערבית. כל אלה לא היו חלק מהערכות המוקדמות, וקשה היה לשער שכך אכן יהיה.
תמיד טוב לזכור שתקופת בחירות מביאה איתה הגבלות שונות מכוח חוקי המדינה. על מנת להמשיך לקדם את הנושאים החשובים לארגון שלכם, גם בתקופת הבחירות, חשוב שתרעננו את זכרונכם לאסור ומותר בתקופת בחירות לארגוני חברה אזרחית.
במסגרת עבודתכם אתם פוגשים שרים, חברי כנסת ובעלי תפקידים בכירים. אתם יוצרים קשר עם האדם הנכון, משכנעים אותו בחשיבות הפגישה, קובעים מועד ביומן ומה עכשיו? האם אתם יודעים איך להתכונן לפגישה כך שתשיגו את מטרותיכם?
בשיחה עם מנהלת ממנהיגות אזרחית, שלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית של צוות מנהיגות אזרחית מול משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה על מנת לשמור על הקיום של ארגוני החברה האזרחית.
החברה הערבית צלחה יפה מאוד את הקורונה. זה קרה למרות חודש הרמדאן, המלווה בדרך כלל בחגיגות משפחתיות וקהילתיות, למרות גזענות וחוסר הערכה ליכולת של החברה הערבית להצליח ולמרות פערים ניכרים בבריאות בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל. לאחרונה קיימנו במסגרת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, מפגש זום עם שלוש דמויות מובילות לקידום בריאות החברה הערבית […]
במרץ 2019 דיווחה סוכנות החלל הישראלית על אירוע אסטרונומי נדיר: כדור הארץ, הירח והפלנטה הננסית פלוטו יעמדו בקו ישר. פלוטו יתחבא מאחורי הירח ויעלם לדקות ספורות מעיני הצופים מכדור הארץ. אירוע כזה מתחולל אחת ל-250 שנה!
איך משפיעים על מדיניות ב"צל הקורונה"? עם מי יותר משתלם לעבוד עם הכנסת או הממשלה? ומה ההזדמנויות שיש לנו בעבודה עם הממשלה החדשה?
התקופה הנוכחית היא תקופה מאוד מאתגרת עבור כל מי שמנסים לפעול למען שינוי מדיניות גם בגלל הקורונה, וגם בגלל הפלונטר הפוליטי שאליו נקלענו לאחר שלוש מערכות בחירות.
כבר יותר משנה שהמערכת הפוליטית תקועה, אין ממש כנסת, והמצב הזה עשוי להמשך עוד חודשים רבים. את הזמן הזה צריך להפוך להזדמנות!
שאלה… איזו מתודת עבודה מתאימה לסביבה סוערת, מרובת שחקנים ורוויית צרכים, רצונות ואינטרסים כזירת הפעולה שאתם עובדים בה? איזו מתודה תאפשר לכם לחרוג מדפוסי עבודה שגרתיים ולראות את תמונת המצב (גם) מנקודת מבטם של מי שצרכיהם ורצונותיהם שונים משלכם, ותשלב עבורכם ועבור צוותיכם עניין, עבודה וחוויה?
בתכנית הפעם דיברנו עם נטע עמר שיף עורכת דין המתמחה בזכויות אדם ובדין הבינלאומי ההומנטירי, שהגישה את העתירה לבג"צ נגד חוק הלאום' בשם קבוצה של פעילים מזרחיים, בטענה שהחוק פוגע גם בהם.
נעים להכיר: יוהן אטלן תפקיד: מנכ"ל מועצת הנגב ואחד ממייסדי הארגון. מה זה מועצת נגב? "אנחנו מלכ"ר שהוא ארגון גג רב מגזרי שחברים בו נציגי רשויות מקומיות, נציגי מוסדות עוגן גדולים כמו בתי חולים או התאחדות התעשיינים, נציגי עמותות ונציגים מהמגזר עסקי. המועצה פועלת מקו קריית גת בצפון, דרומה עד אילת. שטח שבו 31 רשויות […]
נתחיל מהסוף, פוטנציאל ההשפעה על תקציב המדינה מצד ארגוני חברה אזרחית הוא גדול מאד. עד כמה הפוטנציאל ממומש ומשפיע הלכה למעשה על התנהלות הממשלה? זה כבר תלוי בעבודה המקצועית שלנו.
"אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה" אסתי ביטון שושן, אישה פמיניסטית, מזרחית חרדית, מדברת על הבחירה שעשתה לכתוב בשם בדוי, של גבר, כדי שאנשים יקראו את מה שיש לה לומר. מאז היא כבר כותבת בשמה, אבל עדיין ממשיכה להאבק נגד הדרת נשים בתוך החברה החרדית.
עו"ד דייויד לפופסקי שהתעוור בגיל צעיר, מתנדב כמארגן קהילתי לקידום נגישות וזכויות לאנשים עם מוגבלויות בקנדה, הוביל את הקואליציה שהצליחה להביא לחקיקה של חוק הנגישות בקנדה, וכיום הוא ממובילי הקואליציה שפועלת להבטיח את יישום החוק.
הכנסת היא לא רק זירה של חברי הכנסת להשפיע על חקיקה ולקדם מדיניות שהם מאמינים בה, אלא גם מקום לשחקנים נוספים להעלות נושא מסוים למודעות דרך דיון ציבורי
ארגוני חברה אזרחית המקדמים דמוקרטיה, חברה משותפת וצדק חברתי פועלים בסביבה פוליטית מורכבת, דינמית ובלתי צפויה, ולעיתים תוך קושי לגייס שותפים בעלי השפעה במערכת הפוליטית.
בשנים האחרונות מספר רב ומשפיע יותר של נבחרי ציבור בכנסת ובממשלה מאמינים שדמוקרטיה היא שיטה להכרעת רוב בבחירות, ולא מערכת ערכים הכוללת, גם עקרונות כמו איזונים ובלמים בין רשויות השלטון, שוויון בפני החוק, חופש ביטוי, החופש להפגין ולהתאגד, והגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב.
כיצד ארגונים המקדמים דמוקרטיה וזכויות אדם, חברה משותפת וצדק חברתי, יכולים לפעול בסביבה הפוליטית הנוכחית? מה יכול לעבוד עבור אלו המקדמים מדיניות שנדמה כי היא זוכה לתמיכה מועטה בקרב מקבלי החלטות?
כשאתם עושים מאבקים משפטיים תזכרו לדבר בשפה משפטית. שפה ערכית, אידאולוגית – לא עובדת. כלומר, גם אם זה לא בסדר
הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים.
אחרי שהבחירות מסתיימות הנטייה של פעילי החברה האזרחית היא להוריד את שלטי המחאה יחד עם שלטי הבחירות. אך אסור לשכוח שדווקא עכשיו מתחילה תקופה משמעותית ביותר שתשפיע על קווי המדיניות של המועצה הנבחרת וראש העיר הנבחר.
"חלון הזדמנויות" הוא מושג נוצץ, שרבים מכריזים עליו כשהוא קרב, אבל מעטים יודעים כיצד נולד. את המושג המציאו מפתחים של מטוסי קרב. הוא מציין את המרחק שבין שני מועדים: האחד, זה שבו מוציאים מטוס חדש מהניילון, והוא מובל לטיסות מבצעיות. השני, זה כשמגיע לזירה מטוס חדש, המסוגל להפילו. מאפייני המושג: • מושג קריטי למפתחים: חלון […]
רוצים לדעת מה הממשלה עושה, לא מה היא מצהירה שתעשה או אילו החלטות קיבלה, אלא מה היא עושה באמת. מה קורה אחרי שהשרים אישרו 'רפורמה מקיפה', 'תכנית חדשנית' או 'מהלך מהפכני'? מה קורה אחרי שזכו לכותרת מלטפת בעיתון וסיקור אוהד במהדורות החדשות בטלוויזיה.
דיונים בהצעות לסדר היום של הכנסת הם דרך מעשית מאוד להביא נושא לסדר היום הציבורי. עם זאת, פעמים רבות דיונים מסוג זה נוטים להיות לא תכליתיים ובעלי השפעה מועטה מבחינה מעשית. אפשר להגדיל את האפקטיביות של דיונים כאלה באמצעות הכנה מראש.
שינוי משמעותי ביותר שהתרחש בשנים האחרונות בתחום שינוי המדיניות, שלא מדברים עליו, הוא השכלול של המידע שניתן לקבל ברשת על עבודת הכנסת. לאור השינויים שחלו בתחום, היום אנחנו במצב שהרבה מעבודת שינוי המדיניות יכולה להתקיים ברשת, מהבית או המשרד, וכל החומרים וההתרחשויות בכנסת הפכו לנגישים לכולם בכל זמן ובכל שעה.
הכנסת היא המקום שבו החברה הישראלית מבקשת לעשות שינוי במציאות. מהבחירות הכלליות במדינה, בהן הציבור בוחר את הכנסת, ועד פעילותה של הכנסת בזמן שגרה, כולם באים לכנסת.