דיגיטל

בקי בוקוולד, הקרן החדשה לישראל: "יש פער תרבותי בין אמריקאים לישראלים במה שקשור למוות. אצל ישראלים, לדבר על מוות זה טאבו, אבל בפילנתרופיה האמריקאית כן נהוג לתכנן מה אתה משאיר אחריך. השיחה לא עוסקת במוות, אלא במורשת שאתה משאיר אחרי לכתך".

עו"ד דייויד לפופסקי שהתעוור בגיל צעיר, מתנדב כמארגן קהילתי לקידום נגישות וזכויות לאנשים עם מוגבלויות בקנדה, הוביל את הקואליציה שהצליחה להביא לחקיקה של חוק הנגישות בקנדה, וכיום הוא ממובילי הקואליציה שפועלת להבטיח את יישום החוק.

בארגונים חברתיים בארץ ובעולם מתחזקת המגמה של קידום שורת רווח כפולה כלומר, יותר ויותר ארגונים חברתיים חושבים עסקית, ומגדירים את ההצלחה לא רק לאור קידום מטרות החברתיות אלא גם לאור ההכנסה שהפעילות מניבה. אך מה בנוגע לארגונים המקדמים שינוי חברתי?

באחד ממקומות העבודה שעבדתי בהם בתור עובדת סוציאלית קהילתית, הדבר הראשון ששמעתי היה: "אנחנו משקיעים, מארגנים מפגש לטובת התושבים ואף אחד לא בא" "איך אני מביא אנשים?"

בחירות הן עונת מעבר סוערת. אנחנו נבוכים לא אחת למראה תוכניות הסינגור הפרלמנטריות שנזרקות למגירה, שותפים שנעלמים ואין לדעת אם ישובו, ומביטים בתימהון איך מעשי ידינו טובעים בקלחת. אז מה בכל זאת אפשר לעשות בתקופה הסוערת הזאת?

לגוגל יש 17 גופנים (פונטים) חינמים בעברית, שאפשר להוריד בקלות למחשב, ולהשתמש בהם לכל צורך. כשאנחנו נאלצים לעיתים לעצב מודעות בעצמנו מהרגע להרגע, כדאי שיראו מקצועיות, ושימוש בפונטים שהם לא ברירת המחדל זו דרך מעולה לשדרג את הלוק.

מיליוני אנשים מבלים שעות רבות בפייסבוק, בכוחו של קידום חכם ונכון של פוסטים להביא לחשיפה גדולה ואיכותית ולקדם את המטרות שלכם

חלקנו רואים את הבלגן והרעש בתקופת הבחירות ומעדיפים להשתבל בקונכיה, ולהמתין עד שניתן יהיה לחזור אל הפוליטיקה הרגילה, ה"נורמלית", ומנגד יש את אלה שמזהים בשמחה הזדמנויות פוליטיות ותקשורתיות בערב הבחירות

אם פיספתם איזה פוסט או פודקאסט, או שהייתם עסוקים בדברים אחרים, עושות לכם קצת סדר לתחילת השנה האזרחית, והנה שמונת הפוסטים האהובים והנקראים (והנשמעים) בשנת 2018 ב-SHIFT.

לאחר מערכת הבחירות, החליטו בליכוד לחוקק חוק שיגביל פעולות ארגונים בזמן בחירות. החידושים העיקריים בחוק הם ההגדרות החדשות של "מאגר מידע", "פעילות בחירות", ו"גוף פעיל בבחירות".

"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי או פשוט מאוד פייק ניוז. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו

טיימינג נתפס על ידי רובינו כמשהו ששייך יותר למישור הטקטי ופחות למישור האסטרטגי – אבל לפעמים, כשהכול מסתדר בנקודה אחת, טיימינג יכול לעשות את כל ההבדל, להעניק לכם יתרונות בחשיפה של המסר או הקמפיין, להעלות את הסוגיה לסדר יום בצורה עוצמתית, ועוד.

שוחחנו הפעם עם מרי לויצקר מ"הסדנא לידע ציבורי" על הדרך בה הן מנגישות את תקציב המדינה לארגונים חברתיים, ועל הקורס "תקציביזם", קורס און ליין, שפיתחו במשותף עם "המשמר החברתי" ו"התנועה לחופש המידע".

בשנים האחרונות "נובי גוד" הפך למותג שחורג אפילו מציבור דוברי הרוסית. ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מפרסמים סרטוני ברכה לנובי גוד, הוא נחגג במועדונים שקודם לכן חגגו "סילבסטר", הוא מופיע בפרסומות לרשתות חנויות ומצוין גם במתנ"סים ומוסדות אחרים.

איך אנשים תורמים' לאילו מטרות, מה מניע אותם לתרום, מתי ואיך הם תורמים? מחקר שמתפרסם זו השנה השנייה, דוח המגמות העולמיות בתרומה ונתינה, בא לזהות ולהאיר מגמות עולמיות בתרומה ונתינה פילנתרופית.

כמי שמבקשים להוביל שינוי בחברה, טרנדים מסייעים לנו להבין את הצרכים החברתיים, להחליט אלו פרויקטים לקדם, איך לפנות לקהל חדש ובאיזה כלים

שוחחנו הפעם עם דנה וינברג וטל תמיר מנשים לגופן ושמענו מהן על הבחירה לעסוק בנושאים כמו: מיניות, נערות מתבגרות, זקנה וגיל המעבר. הן סיפרו לנו איך הן משלבות בין ידע אקדמי לזה שקיים בשטח, ואיך מעבירות את זה הלאה – לנשים נוספות וגם לממסד הרפואי.

הכנסת היא לא רק זירה של חברי הכנסת להשפיע על חקיקה ולקדם מדיניות שהם מאמינים בה, אלא גם מקום לשחקנים נוספים להעלות נושא מסוים למודעות דרך דיון ציבורי

בפרק זה צללנו לשיטות העבודה שלה עם הפעילים, איך מנהלת איתם את הקשר, בקבוצת הווטסאפ, במפגשים און ליין וגם במפגשים פיזיים - פנים אל פנים.

ההתחבטות היכן לפרסם סרטונים וכתבות ווידאו כדי לספק ידע ולהעלות מודעות ציבורית, אינה כה קשה לכאורה. אך מה כדאי? האם לזכות ב-20 אלף צפיות בפייסבוק נחשב למשמעותי יותר מ-5,000 צפיות ביוטיוב?

דורון שולצינר על שיטת פיתוח שנקראת לין סטארט אפ, על מיזמים שנכשלו ועל השינוי שעשו בעקבות זאת, וגם על המרכז שהקים ואיך הוא יכול לשרת אותנו.

אנחנו, העובדים בארגוני שינוי חברתי, מרגישים הרבה פעמים שצרות העולם מוטלות על הכתפיים שלנו. אנחנו נחשפים לעוולות חברתיות ועובדים עם אנשים שהזכויות שלהם מופרות על בסיס יומיומי, וכשזה המצב, אנחנו לא מרגישים בנוח לעסוק בתנאי העבודה שלנו.

אחד הכלים שאני בוחנת מעת לעת, ככלי עזר לבחינת שיח הוא Google Trends, כלי של גוגל לבדיקת מגמות חיפוש. כלי די פשוט ואינטואיטיבי שבו אפשר להקליד מונחי חיפוש או נושאי חיפוש כלליים ולראות מה מגמות החיפוש באזורים מסוימים ובתקופות שונות

את 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית, הקמנו בטעות – אהוד עוזיאל ואנוכי – שלושה חודשים אחרי הבחירות העירוניות של שנת 2008. כמה ימים אחרי הבחירות התלבטנו באיזה נושא שכונתי כדאי לנו להתמקד. קו ישיר מהשכונה שלנו, הקטמונים בירושלים, אל תחנה המרכזית היה החלום שלנו. במקום נסיעה מפותלת של יותר משעה בכל רחבי העיר חלמנו […]

שוחחנו עם דניאל דותן, מנכ"ל ארגון מדרסה שמלמד ערבית מדוברת, וגילינו שיש ביקוש מטורף ללימודי השפה הערבית, בקרב קשת מגוונת של נשים וגברים מכל הארץ.

ארגוני חברה אזרחית המקדמים דמוקרטיה, חברה משותפת וצדק חברתי פועלים בסביבה פוליטית מורכבת, דינמית ובלתי צפויה, ולעיתים תוך קושי לגייס שותפים בעלי השפעה במערכת הפוליטית.

מנהלי קהילות מתמודדים בשנים האחרונות עם האתגר של ניהול קהילה וירטואלית, בעיקר לאור האפשרויות הרבות שקיימות. הם מתלבטים האם לנהל את הקהילה בפייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, קבוצת גוגל וכדומה

הפגנה כבודה במקומה מונח. היא אחלה. אבל היא תצורה אחת של מחאה, שמתאימה לסוג מסוים של אנשים, עם אנרגיה מסוימת, ותלויה בפרמטרים מאוד נוקשים כמו: שעות, מקום, תזמון ועוד.

הדבר הראשון שעשינו היה לגייס חברות שיודיעו בתמיכה בעובדים שישבתו. התחלנו בשתי קבוצות פעולה של מתנדבים בקהילה. שגייסו את חברות ההייטק הראשונות.

שוחחנו עם דרור עמדי מהארגון הירושלמי "כולנא ירושלים" שמפגיש אלפי תושבים ממזרח וממערב העיר, ערבים ויהודים למשחק שש בש, לערבי מוזיקה וכדורגל.

בשנים האחרונות מספר רב ומשפיע יותר של נבחרי ציבור בכנסת ובממשלה מאמינים שדמוקרטיה היא שיטה להכרעת רוב בבחירות, ולא מערכת ערכים הכוללת, גם עקרונות כמו איזונים ובלמים בין רשויות השלטון, שוויון בפני החוק, חופש ביטוי, החופש להפגין ולהתאגד, והגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב.

כיצד ארגונים המקדמים דמוקרטיה וזכויות אדם, חברה משותפת וצדק חברתי, יכולים לפעול בסביבה הפוליטית הנוכחית? מה יכול לעבוד עבור אלו המקדמים מדיניות שנדמה כי היא זוכה לתמיכה מועטה בקרב מקבלי החלטות?

דיברנו עם נעמה גולדברג* ועתר ארזי שהקימו את "לא עומדות מנגד", קבוצת פייסבוק שהצליחה לעורר שינוי מהפכני בסיוע לנשים שורדות זנות.

דיברנו עם אפרת יגור, שרכזה את פורום ערים חופשיות בשתיל - פלטפורמה שיוצרת חיבור בין פעילי חופש דת בערים, ומסייעת להם בגיבוש אג'נדה, סביב הבחירות ברשויות המקומיות.

עם עליית העונה השנייה של הפודקאסט, החלטנו לשתף אתכם בכמה תובנות טכניות שהיו לנו במהלך הדרך, כי אם אנחנו שברנו את הראש, אין סיבה שכולם ישברו גם.

הקמנו אתר, הכרזנו שאין לנו מומחיות בשום תחום שכתוב בו ואין לנו אחריות משפטית לשום דבר שכתוב בו. נשמע מוזר, נכון?

כשאתם עושים מאבקים משפטיים תזכרו לדבר בשפה משפטית. שפה ערכית, אידאולוגית - לא עובדת. כלומר, גם אם זה לא בסדר

שיטות להוציא אנשים להצביע, שהוכיחו את עצמן בעבר ברחבי העולם: נכון, גם הן לא יעבדו על כל האנשים בכל מקום, אבל בתקווה תקבלו מהן כמה רעיונות שיעזרו לכם למצוא את התכנית המתאימה לעיר שלכם.

במדינה כמו קנדה ניכר שיש מודעות רבה ורגישות גדולה לחשיבות של השפה לא רק כאמצעי תקשורת אלא גם כמרכיב זהותי של כל אחד ואחת.

הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים.

יש חוויה אחת שמשותפת כמעט לכל מי שעובד או פועל בזירה החברתית: הרגע הזה שאנחנו מנסים להסביר לאנשים אחרים – משפחה, חברים, סתם אנשים שפגשנו מחוץ לסביבת הפעילות שלנו – מה בעצם אנחנו עושים, ואנחנו מופתעים לגמרי שאין להם מושג על מה אנחנו מדברים, או למה מה שאנחנו עושים חשוב. התגלית הזו, שמה שעבורנו הוא […]

דיברנו עם עו"ד עבאס עבאס מנכ"ל עמותת אלמנארה, על איך הם, אנשים עם מוגבלויות, פועלים לקידום זכויות, ומאתגרים את הרחוב הערבי, וגם שמענו ממנו בהרחבה על ספריית האודיו שהקימו, הכוללת למעלה מ-5000 כותרים בשפה הערבית, ועל התכניות שלו, איך לא, להתחיל בסדרה של פודקאסטים לציבור הערבי.

נפגשנו עם מוחמד חאמד שסיפר על ההחלטה להקים את "עמותת מרים", העמותה הערבית הראשונה העוסקת במלחמה בסרטן. ניסינו להבין מה עומד מאחורי המיתוג הייחודי של העמותה, והיוקרה שהיא משדרת. איך הצליחה לגרום לנשים ערביות ללכת להיבדק, ועל הפעולות הרבות שעשו כדי לחולל שינוי ביחס של החברה הערבית למחלת הסרטן.

קמפיין עידוד ההצבע. האתגר המרכזי שעומד בפני רוב הקמפיינים האלה הוא להגיע באופן אפקטיבי לכל סוגי האנשים השונים שאנחנו כוללים בקבוצה הגדולה הזו של "לא מצביעים".

להנגיש מחקר אקדמי לציבור. שמעתם על המחקר שהובילה פרופסור דפנה יואל, חוקרת ישראלית העוסקת בחקר המוח, על "מוח נשי" ו"מוח גברי"? אם לא, שווה לכן להכיר, וגם לכם.

בשנות השמונים ריחפה מחלת האיידס כצל ענק מעל החברה האמריקאית. עוד ועוד גברים צעירים נפלו קרבן, וקהילה שלמה סומנה כמפיצת מחלות, ודומה היה שקללה הכתה בה.

יוסי דורפמן ממובילי מאבק הגז, מספר על הדרך בה הצליחו לקחת נושא מורכב וכביכול נישתי, להעלות אותו על סדר היום הציבורי, ואיך גרמו לתקשורת לעסוק בו כמעט בעל כורחה?

אחד השינויים החברתיים המרשימים שקרו בישראל בשנים האחרונות זה השינוי שחל ביחס של החברה הדתית-הלאומית ללהט"ב.

שוחחנו עם אנה בר אור, מנהלת תכניות המנהיגות במגמה ירוקה, על הכלים השונים שעומדים לרשות הפעיל החברתי, מאיפה מתחילים, איך מגייסים אנשים, ואיך יוצרים הד תקשורתי, רמז: הרבה מאוד תעוזה ואומץ יכולים לעזור.

אחרי שהבחירות מסתיימות הנטייה של פעילי החברה האזרחית היא להוריד את שלטי המחאה יחד עם שלטי הבחירות. אך אסור לשכוח שדווקא עכשיו מתחילה תקופה משמעותית ביותר שתשפיע על קווי המדיניות של המועצה הנבחרת וראש העיר הנבחר.

Corporate Responsibility

באחד מימי הקיץ בשנה שעברה, מצאתי את עצמי רצה עם מזוודה ברחובות ברלין, באיחור לפגישה עם קרן גרמנית גדולה וחשובה. הייתי אחרי לילה ללא שינה, טיסה שהתבטלה כשכבר חיכיתי לבידוק הביטחוני בנתב"ג, זינוק על טיסה חלופית בשנייה האחרונה, עקיפה מאד לא-ברלינאית של כל התור הארוך לביקורת הדרכונים בשדה התעופה הגרמני (לדעתי עד היום הפקידים שם […]

פרויקטים מניבי הכנסה הם לא דבר חדש, אלא תחום שהולך ומתפתח בעשורים האחרונים, כאשר יותר ויותר גורמים פילנתרופים מוצאים בו עניין ומפנים אליו משאבי פיתוח.  למה כדאי לנו לשלב פעילות מניבת הכנסה בארגון? כארגונים חברתיים אנחנו יכולים להסתכל על מיזם עסקי גם כמקור הכנסה לארגון וגם כפעילות שמאפשרת לנו למכור את מרכולתנו לקהלים חדשים. כי […]

ניהול ידע ארגוני הוא נושא שמעסיק הרבה ארגונים. אנחנו אוספים ומייצרים הרבה ידע בעבודה שלנו. אנחנו רוצים שהמידע והנתונים יישארו זמינים ושימושיים לאורך זמן: לנו, לעובדים אחרים בארגון, לקהילה וללקוחות שלנו.

דיברנו עם עירד אייכלר מ"שכולו טוב" איך הקימו את "סיפור חוזר", ואיך הם מערבים את העובדים וצרכני השירות בשיפור השירות ומועדדים אותם ליזמות פורצת גבולות.

אני פוגשת בלא מעט ארגונים שיש להם פרויקטים מרשימים שרק מחכים שיצאו לפועל ופרויקטים קיימים שזקוקים לעוד ידיים עובדות, רק חסרה הדמות שתיכנס לתפקיד ותוציא לפועל את הפרויקט או שתיקח אותו צעד אחד קדימה.

"חלון הזדמנויות" הוא מושג נוצץ, שרבים מכריזים עליו כשהוא קרב, אבל מעטים יודעים כיצד נולד. את המושג המציאו מפתחים של מטוסי קרב. הוא מציין את המרחק שבין שני מועדים: האחד, זה שבו מוציאים מטוס חדש מהניילון, והוא מובל לטיסות מבצעיות. השני, זה כשמגיע לזירה מטוס חדש, המסוגל להפילו. מאפייני המושג: • מושג קריטי למפתחים: חלון […]

כשנתקלתי אחרי חופשת הפסח בשאלה המשעשעת, שלא לומר המעליבה, "איך אומרים: שמנתי או השמנתי?" החלטתי שאני חייבת לדבר מנהל עמוד הפייסבוק המופלא ומעורר האינגייג'מנט של האקדמיה ללשון עברית, לטובת קוראי SHIFT, וככה הגעתי לתליק כרמון. במהלך השיחה הופתעתי לשמוע שהם לא משקיעים שקל בקידום ממומן, ומי שעוקב בהתמדה יודע שהפוסטים בעמוד זוכים לחשיפה לא רעה […]

ביקשנו מליאת נבו פלדות, שמנהלת את קשרי התורמים בישראל, לספר על הפעולות שנעשו כדי לתרגם את המחאה הציבורית הספונטנית לתמיכה משמעותית בקרן.

SHIFT באוויר – פרק 6 דיברנו עם לואיזה אוראל על התפקיד שלה כמנהלת קשרי קהילה hp ואינדיגו. איך היא מחברת בין חלומות של מנהלי ועובדי החברה לצרכים בערים כמו קריית גת, שדרות, רהט ובאר שבע. וגם על פרויקטים בהם היא מעורבת לקידום שלום, אליהם היא מגייסת נשים דוברות רוסית ונשים חרדיות הגרות בשכנות אליה, ועל […]

כל המנהלים יודעים שתפקידם לעסוק בכסף. אלא שלדעתי, חלק ניכר עוד לא הפנים את העובדה הזו לעומק, כי זו לא מה שהניע אותם מלכתחילה. הם רצו לעבוד עם ילדים, לעסוק באמנות, להיאבק בכיבוש, ולא להתעסק עם כסף

ליאת ורדי בר, מומחית לשיווק וחדשנות בדיגיטל, שהקימה ומנהלת את קהילות "השוות", הגיעה להרצות אצלנו* על קהילות שהיא מנהלת בארץ ובעולם, בגבולות הפייסבוק וגם מחוצה לו. השיחה איתה הייתה כל כך מעניינת שביקשנו רשות לשתף גם את קוראי SHIFT, והיא כמובן נענתה ברצון.

טל שניידר, עיתונאית איך הצליחה להשפיע על סדר היום בבחירות המקומיות, ומהם הכלים שלה להגיע לציבור ולייצר סחף ברשתות החברתיות.

פוסט המדגים איך התקופה המיוחדת הזו "זמן בחירות" השפיעה על אירוע משמעותי שהיה על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים וקשור ביחסי שלטון מרכזי - שלטון מקומי, מה שמוכר כסערת "חוק המרכולים".

גבולות: כשהתלבטתי לגבי תפקיד הניהול, התקשרתי לאישה יקרה אחת שהיתה מנכ"לית עם ילדים קטנים באחד הארגונים השותפים שלנו. "שימי גבולות", היא אמרה לי, "לילדים שלך אני לא דואגת, אבל אם לא תשימי גבולות, את והזוגיות שלך יישחקו". אל תשכחו שבן/בת הזוג שלכן משלמ/ת וואחד מחיר.

נפגשנו עם שירי לוינס כדי לשמוע ממנה איך היא מצליחה לרתום לפעילות ב"נשים עושות שלום" מגוון נשים מכל האוכלוסיות בארץ – ערביות ויהודיות, מערי הפריפריה, מהתנחלויות, חילוניות ודתיות, ודוברות רוסית.

נניח יש לכם מה לומר בנושא אקטואלי, ואתם הייתם שמחים לפרסם מאמר דעה באחת הפלטפורמות של התקשורת הכתובה והאינטרנטית. אבל מעולם לא כתבתם מאמר דעה ואין לכם מושג איך מתחילים.

אנחנו בשנת הבחירות. מועמדים שונים לראשות העיר מתחילים לצוץ בשלבים האלה, ברוב הערים תקציב 2018 כבר אושר, אך עדיין נותר זמן להשפיע. הבחירות עוד לא קרובות מספיק, והקמפיינים ברובם בחיתוליהם, אם בכלל החלו.

כשהם החליטו לפתח משחק שני בסדרה, די ברור שכסף זה לא מה שהיו צריכים מהציבור, אז מה בכל זאת גרם להם לחזור לקיקסטארטר ולהעלות קמפיין נוסף? ואם הסיפור הוא לא כסף, מה רצו להשיג, ואיך עשו את זה?

אתם בטח מקבלים כל מיני מיילים על מענק של גוגל לעמותות, מתים לקבל גם ולא יודעים איפה להתחיל. אז הנה כמה דברים שכדאי לדעת על המוצרים של גוגל לעמותות בישראל, מה היתרונות שלהם והכי חשוב, איך תוכלו לקבל גם.

כפעילים חברתיים אנחנו מרגישים בעמדת נחיתות כשאנו מגיעים למפגש עם עיתונאים, בכדי לקבל סיקור תקשורתי. לפעמים, נדגיש אלמנטים מסוימים בפעילות מתוך מחשבה שאלו יקרצו לאמצעי התקשורת, כשבפועל היינו רוצים להתמקד בדברים אחרים לגמרי.

כשהחלטנו בשתיל להקים בלוג מקצועי (את SHIFT), לא בדיוק ידענו מה זה אומר, ואיך זה יראה. שנה אחרי, יש לנו כל מיני מחשבות ותובנות לשתף. מה זה בעצם בלוג ובמה הוא שונה מאתר? הבלוג הוא נגזרת של אתר הארגון. בעוד שהאתר הוא "חלון הראווה" הפורמלי, המתאר את הארגון ופעילותו, הבלוג הוא הפרסונה של הארגון. הצבע, […]

ברוח הסיכומים של 2017, ולרגל העובדה ש-SHIFT חוגג שנה, חשבנו שזה זמן טוב לשתף אתכם בעשרת הפוסטים הנקראים.

לאחרונה נתקלתי בכמה יוזמות עסקיות מעניינות, שלא פוחדות מאמירה חברתית-פוליטית. נראה שזו מגמה חיובית שרק תלך ותגדל, ואם זה ככה, כדאי שגם אנחנו נהיה שם.

אז נכון, אתם עובדים בארגון חברתי, יש לכם את הכיוון שלכם, יכול להיות שאתם מתעסקים בזכויות אזרח כלליות, יש מצב שאתם ארגון משפטי ויכול להיות שאתם עובדים עם קהילה מאוד ספציפית כמו פליטים. בואו נגלה לכם סוד, לא משנה עם איזו אוכלוסייה אתם עובדים, יש בה גם להט"בים.

הערכה של תכניות לקידום מדיניות עשויה להיות מאתגרת, אך גם מועילה מאוד אם נעשית נכון כמה טיפים שיעזרו לכם להעריך בצורה אפקטיבית את הפעילות שלכם.

קבוצת אמני מחאה בגרמניה עלתה לכותרות לאחרונה, בזכות פעולת מחאה יצירתית וקונטרוברסלית העוסקת בימין הקיצוני בגרמניה ובזיכרון השואה.

שוחחנו עם אביגייל ביטון, נאבקת דיור ציבורי, על ההבדל בין נאבקת ופעילה חברתית. וגם על איך הקימה את קבוצת הנאבקות בדימונה, על החיבור למאבק ברמה הארצית, ועל תפקידם של מאבקים מקומיים בשינוי מציאות.

סקר חדש על פילנתרופיה של ישראלים בשנים 2012-2015 של הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה חושף נתונים מפתיעים: גידול בנתינה של משקי בית אמידים בישראל.

פייסבוק שינתה את האלגוריתם שלה (שוב) ותקטין את החשיפה באופן משמעותי בפוסטים שישתמשו בניסוחי הנעה לפעולה הקוראים לגולשים לשתף את הפוסטים, ואף לתייג בתגובות חברים על מנת לחשוף אותם לפוסט.

שוחחנו עם יהל אזולאי שרעבי על השותפויות שיצרו ב"לילה טוב" בין בלייניות, מנהלי מועדונים, רשויות ועוד, על הפרדה שהצליחו לייצר בין הערות שבאות בטוב וכאלה שחוצות את הגבול.

מהי חברה משותפת? מה מונע מאיתנו לחיות יחד? וכיצד משחקים יכולים להיות מענה לצורך ההולך וגובר שלנו לבניית חברה ישראלית שיש בה מקום לכולם?

מאמר דעה, במהותו, אינו המקום לבשר על נתונים חדשים ומסעירים שהעמותה שלכם עלתה עליהם, או לחלופין לשטוח את ה״אני מאמין״ של הארגון. בבסיסו, מאמר דעה צריך להתחבר לנושא שנמצא כעת על סדר היום ולפרוש את הזווית המיוחדת והניתוח המעניין שלכם.

מה עושים כשאין חפיפה בין שנת הפעילות של הארגון לשנה הקלנדרית, במקרה שפעילות מתקיימת במהלך שנת הלימודים או במהלך שנה אקדמית, או כשמתקבל מענק לתקופה של שנה, שאינה חופפת שנה קלנדרית?

משחק מהווה את אחת המדיות החזקות בעולם כיום. אנחנו לומדים ממשחק לא פחות משאנו לומדים בבית הספר, וזו לא עוד דרך להעביר את הזמן או סתם לעשות כיף.

כמנהלי דפים, אתם בוודאי שמים לב שהחשיפה האורגנית של התוכן שלכם נמצאת בירידה, ושבזמן האחרון יש הרגשה שהדגש בפייסבוק עובר לקבוצות

רוצים לדעת איזו השפעה הייתה לקמפיין שלכם? ביום עיון שעסק בנושא שיתפו מספר מומחים, ביניהם אסתר פורמן, ג'ים קו, ד"ר דליה שיינדלין, גיתית בר-און ועידן רינג, בתובנות שלהם על הערכת קמפיינים תקשורתיים וציבוריים.

הבחירות במרבית הרשויות המקומיות לראשות העיר ולמועצת העיר יתקיימו בסוף אוקטובר 2018. לכאורה, יש עוד קצת פחות משנה עד הבחירות, ועוד כמעט שנה שלמה של ניהול העירייה. אך למעשה, אנחנו כבר מזמן בתקופה אחרת, "שנת בחירות" שמה.

הודעה לעיתונות היא כלי עבודה בסיסי בעבודת הדוברות, ומטרתה ללכוד את תשומת הלב של העיתונאי. הודעה לעיתונות יכולה לבשר על אירוע מתקרב, על תגובתו של הארגון לאירוע חדשותי, לספק נתונים על סקר חדש של הארגון שלכם או על סיפור ספציפי שאתם מעוניינים שיישלח בתפוצה רחבה ולא לכתבת זו או אחרת.

כשאתם מצלמים חשוב לקיים דיאלוג בין אלה הזקוקים לחומרים ויזואליים, כדי שידגישו מה חשוב להם, ובין אלה שאמורים לספק את החומרים, שישתפו במגבלות ובקשיים שלהם "לספק את הסחורה".

אחרי שנתקלתי בסדרת הרשת: נשים זקנות מדברות על החיים (על זקנה וגם על מיניות), ואחרי שהופיע לי בפיד סרטון סטופ מושן על אמצעי מניעה לצעירות, שניהם "מוצרים דיגיטליים" של עמותת נשים לגופן, סקרנה אותי השאלה: מה הניע אותן לעשות את הקפיצה הזאת אל תוך עולם הדיגיטל?

שוחחנו עם זכריה לנדאו, שגילה לנו את כל הסודות (כמעט) על הדרך בה הוא בונה מערכת יחסים ארוכת טווח עם התומכים של הארגון, ואיך הוא מתרגם את זה לכסף.

אם נרשמתם כעמותה, אתם בטח יודעים שקבלת אישור ניהול תקין היא עוד משוכה שצריך לעבור. בפוסט הזה הסבר מי רשאי לקבל לניהול תקין, ומה הפרוצדורה הנדרשת כדי לקבלו.

בסמוך להקמת הארגון יש לפתוח חשבון בנק על מנת להזרים כספים לחשבון לשם התחלת הפעילות ולאפשר תשלום הוצאות. מה עלינו לדעת לפני פתיחת חשבון בנק לארגון חברתי? פתיחת חשבון בנק לעמותה אינה שונה מפתיחת חשבון בנק לאנשים פרטיים. לפני פתיחת החשבון יש לערוך סקר שוק בין הבנקים ולהתייחס לכמה קריטריונים, ממש כפי שהייתם עושים לפני […]

הידעתם? ארגון יכול להעניק מלגה, רק חשוב שתכירו את הנהלים שצריך לעמוד בהם, בהתאם למה שהחוק מחייב.

על תפקידה של הנהלת חשבונות, על שיטת הניהול השונות, שיקולים בבחירה עם מי לעבוד ומושגי יסוד שיעזרו לכם בעבודתכם השוטפת.

"ישראל 2050" הוקמה על ידי שלושה סטודנטים במטרה להעלות נושאים חברתיים-כלכליים המיטיבים עם הציבור לסדר היום של מקבלי ההחלטות. שוחחתי עם ספיר בלוזר על האופן שבנו שותפות עם התאחדות הסטודנטים כדי למנף את המיזם שלהם.

קשה היה להתעלם מהסיקור התקשורתי האוהד, לו זכה מאבק הנכים. בפוסט הנוכחי נבחן מה תרם להצלחה התקשורתית.

אם עדיין לא יצא לכם להתראיין בעצמכם או ליזום ראיון של אנשים המתמודדים עם העוולות שהארגון שלכם מנסה לפתור, אולי הגיע הזמן שתעשו את זה.

כארגון אתם מנסתם גם מעסיקים עובדים, מתקשרים עם פרילנסרים או קונים שירות מעוסק מורשה או עוסק פטור. בפוסט הזה תוכלו לקרוא הנחיות "עשה ואל תעשה" בהתקשרויות השונות שלכם עם עובדים.