רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
כאן תוכלו לקרוא על התפקיד הניהולי, הכולל בתוכו היבטים אסטרטגיים ומיומנויות ניהול, עבודה עם הוועד המנהל וכלים להובלת הארגון בזמנים של אי-ודאות
בזמן שהתקשורת מציגה נתונים על רבים שיוצאים לחל"ת או מסוגרים בבתים, מסתבר ובאופן לא מפתיע שהארגונים החברתיים ממשיכים לפעול.
בזמן משבר הסאב-פריים בשנת 2008 נסעתי למסע גיוס חירום בארה"ב. שימשתי אז כממלאת מקום מנכ"ל, ומצאתי את עצמי מול תזרים הכנסות שנמחק בן לילה. כן, היה לי מספיק כסף לעוד שלושה חודשים, אבל כל התורמים שלנו נעלמו בתוך זמן קצר והפסיקו לענות לטלפונים.
העובדים שלכם הם המשאב הכי גדול שיש לכם בארגון, אז רגע לפני שאתם מצמצמים את אחוזי המשרה שלהם או מוציאים אותם לחל"ת (ראו מידע בנושא מדריך לעובדים בתקופת משבר הקורונה בכל זכות), תעצרו ותשאלו את עצמכם.ן האם יש אופציות נוספות?
כשהעולם כולו במשבר, זה די טבעי להרגיש שאין לנו יותר כוח או שאולי זה לא המקום להיות "שומרי הסף". יש רצון להיות סולידריים, להוריד את הרגל מהברקס, ולתת למקבלי ההחלטות לפעול לטובת הציבור. האמנם?
מרבית הארגונים החברתיים שולטים בגיוס כספים מקרנות פילנתרופיות אבל מבינים מעט מאוד בבניית מודלים עסקיים. במסגרת תכנית המאיץ לפיתוח מודלים עסקיים בארגונים חברתיים* לומדים ומתרגלים עקרונות וכלים בנושאים כמו: מיפוי נכסי ארגון וניתוח סביבות לזיהוי הזדמנויות עסקיות; בניית תוכנית עסקית ושיווקית; ופיתוח תרבות ארגונית תומכת שורת רווח כפולה. כמו כן מתקיימים מפגשים עם שחקנים מובילים […]
ארגונים שנסמכים על מקורות פילנתרופים סובלים מכמה בעיות מבניות: בעוד שההוצאות מתייקרות בכל שנה, ההכנסות הן תמיד נעלם שצריך להמר עליו; ההכנסות מחולקות לפעימות בעוד שההוצאות מתחלקות בדרך כלל באופן אחיד לאורך השנה; שערי מטבע בלתי ניתנים לחיזוי מראש ויש עוד ועוד בעיות.
בפוסט הזה איחדנו כוחות, וריכזנו את כל מה שאנחנו חושבים שארגונים חברתיים יכולים לעשות בהתייחס למגיפה שהולכת ותופסת יותר מקום בחיים שלנו.
הרבה נכתב על מציאת איזון בין הבית, הפרטי, הזוגי, המשפחתי ובין העבודה. טיפים רבים למעסיקים וגם לעובדים ממלאים את הרשת. כתבות מרגשות על חברות הייטק מתקדמות במקומות רחוקים שאוסרות על העובדים שלהם לענות למיילים או להודעות ווטסאפ שקשורות לעבודה אחרי השעה 17:00. יופי להם באמת. אבל מה עושים בעולם החברתי? עולם העמותות, הארגונים וההתארגנויות שגם […]
אנחנו רוצים להבין טוב יותר עד כמה אנחנו משיגים את המטרות שלנו, מה מידת ההצלחה שלנו, מה עובד טוב ומה פחות, ובכלל, להיות ארגון לומד המחויב לשיפור מתמיד.
העתיד הוא שדה של אפשרויות שעדיין לא התממשו אך אנו נדרשים לפעול לשינוי בהווה, ממש עכשיו. בדרך כלל נהוג לדבר על העתיד במונחי סיכויים – מה הסיכוי שמשהו יקרה או לא יקרה?
ניסוח תיאורית שינוי הארגונית מסבירה מדוע ואיך אוסף הפעולות בעבודה השוטפת שאנחנו עושים עשוי להוביל בסופו של דבר לשינוי שלשמו אנו פועלים. בשפה פשוטה יותר, מה ההיגיון שמוביל את ההתנהגויות שלנו? איך הגענו למסקנה שהפעילות הספציפית שבחרנו בה אכן תביא לשינוי המיוחל?
בקיץ 2011 לא רק נפתחה להרבה מאיתנו התודעה, אלא גם רצון מחודש לתקשר. ולא רק לתקשר, אלא לנהל שיחה משמעותית. הרחובות שקקו חיים, מאות אלפים שטפו את הכיכרות, ומשהו חדש ריחף האוויר. תחושת מסוגלות ואופטימיות מדבקת – תראו, אפשר. תראו, אנחנו פה. ואכפת לנו. ורוצים. ובואו נדבר.
שאלה… איזו מתודת עבודה מתאימה לסביבה סוערת, מרובת שחקנים ורוויית צרכים, רצונות ואינטרסים כזירת הפעולה שאתם עובדים בה? איזו מתודה תאפשר לכם לחרוג מדפוסי עבודה שגרתיים ולראות את תמונת המצב (גם) מנקודת מבטם של מי שצרכיהם ורצונותיהם שונים משלכם, ותשלב עבורכם ועבור צוותיכם עניין, עבודה וחוויה?
נעים להכיר: רביע זיוד תפקיד: מנהל ארגון חאסוב – حاسب (מחשב בערבית) מה המטרה של חאסוב? להקים קהילות סביב יזמות וטכנולוגיה, כדי לחולל שינוי כלכלי וחברתי בחברה הערבית. מי הקים את הארגון, ולמה בעצם? "זה ארגון שצמח מהשטח. המייסדים כולם עבדנו בסטארטאפים וחברות גדולות, וחיפשו בקהילה שלהם מישהו לחלוק איתו את תחום העניין שלהם. הם רצו […]
מהיכרות אישית ארוכת שנים עם יזמים ועובדים בארגונים חברתיים, החלק של תכנון פחות בא לנו בטבעיות. במקום להשקיע בכתיבת תכנית עבודה הרבה יותר כיף ומלהיב לעסוק בפעילות שטח או בעבודה תקשורתית ופוליטית, וברור גם למה. הרבה יותר נעים להיות באינטראקציה מעניינת עם אנשים מאשר לשבת מול טבלאות ולחשוב על מטרות, יעדים ומדדי הצלחה. וגם, איך […]
פעם צפיתי באיזה פאנל של אנשי שיווק ומכירות בכירים מאד מאד בעולם העסקים הישראלי. ישבו שם על הבמה התותחים הכבדים בסדר גודל של יוניליבר, כן? אנשים שיש להם תובנות מעניינות על צריכה והקשר שבין מוצר לקהל.
נעים להכיר: יוהן אטלן תפקיד: מנכ"ל מועצת הנגב ואחד ממייסדי הארגון. מה זה מועצת נגב? "אנחנו מלכ"ר שהוא ארגון גג רב מגזרי שחברים בו נציגי רשויות מקומיות, נציגי מוסדות עוגן גדולים כמו בתי חולים או התאחדות התעשיינים, נציגי עמותות ונציגים מהמגזר עסקי. המועצה פועלת מקו קריית גת בצפון, דרומה עד אילת. שטח שבו 31 רשויות […]
נעים להכיר: אורית סוליציאנו תפקיד: מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מה זה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית? ארגון הגג של כל מרכזי הסיוע במדינת ישראל והארגון המוביל במאבק באלימות המינית בחברה הישראלית. אנחנו פועלים בגישה רב-תחומית למגר את התופעה הקשה של אלימות מינית ופועלים מול מערכת אכיפת החוק כמו גם […]
יום כיף ארגוני הוא אינו דבר של מה בכך בארגוני המגזר השלישי. לרוב, ארגונים חברתיים אינם בעלי תקציב גבוה ופעילויות הרווחה נוטות להידחק לסוף הרשימה. אך חשוב להבין את ההשפעות הרבות והחשובות שיש ליום כזה.
כמו כל נכנסת חדשה לתפקיד, גם לי היו פנטזיות, חלומות וסטיגמות על המגזר השלישי, שנפגשו עם המציאות וכמו כל פגישה עם מציאות, הכל התערבב לי. למזלי, התברכתי באנשים מקצועיים וסבלניים, שהקלו על תהליכי הסוציאליזציה שלי בארגון, אבל בהרבה מהארגונים שהספקתי להכיר זה לא תמיד ככה.
דו"ח שנתי נתפס לרוב כחומר מקצועי שמיועד לתורמים פילנתרופים. חלק גדול מהארגונים כותבים אותו באנגלית והוא כולל הרבה מאוד מידע, שהקורא הסביר יתקשה לצלוח. לכן כשהגיע אלינו הדוח של קבוצת שכולו טוב חשבנו שהוא יכול להוות מקור השראה לעוד ארגונים חברתיים. ביקשנו שישתפו את קוראי SHIFT בתפיסה שהנחתה אותם בכתיבת הדוח, מי קהל הידע שלו ומה מטרותיו.
דורון שולצינר על שיטת פיתוח שנקראת לין סטארט אפ, על מיזמים שנכשלו ועל השינוי שעשו בעקבות זאת, וגם על המרכז שהקים ואיך הוא יכול לשרת אותנו.
אנחנו, העובדים בארגוני שינוי חברתי, מרגישים הרבה פעמים שצרות העולם מוטלות על הכתפיים שלנו. אנחנו נחשפים לעוולות חברתיות ועובדים עם אנשים שהזכויות שלהם מופרות על בסיס יומיומי, וכשזה המצב, אנחנו לא מרגישים בנוח לעסוק בתנאי העבודה שלנו.
ארגוני חברה אזרחית המקדמים דמוקרטיה, חברה משותפת וצדק חברתי פועלים בסביבה פוליטית מורכבת, דינמית ובלתי צפויה, ולעיתים תוך קושי לגייס שותפים בעלי השפעה במערכת הפוליטית.
שוחחנו עם אנה בר אור, מנהלת תכניות המנהיגות במגמה ירוקה, על הכלים השונים שעומדים לרשות הפעיל החברתי, מאיפה מתחילים, איך מגייסים אנשים, ואיך יוצרים הד תקשורתי, רמז: הרבה מאוד תעוזה ואומץ יכולים לעזור.
ניהול ידע ארגוני הוא נושא שמעסיק הרבה ארגונים. אנחנו אוספים ומייצרים הרבה ידע בעבודה שלנו. אנחנו רוצים שהמידע והנתונים יישארו זמינים ושימושיים לאורך זמן: לנו, לעובדים אחרים בארגון, לקהילה וללקוחות שלנו.
דיברנו עם עירד אייכלר מ"שכולו טוב" איך הקימו את "סיפור חוזר", ואיך הם מערבים את העובדים וצרכני השירות בשיפור השירות ומועדדים אותם ליזמות פורצת גבולות.
אני פוגשת בלא מעט ארגונים שיש להם פרויקטים מרשימים שרק מחכים שיצאו לפועל ופרויקטים קיימים שזקוקים לעוד ידיים עובדות, רק חסרה הדמות שתיכנס לתפקיד ותוציא לפועל את הפרויקט או שתיקח אותו צעד אחד קדימה.
גבולות: כשהתלבטתי לגבי תפקיד הניהול, התקשרתי לאישה יקרה אחת שהיתה מנכ"לית עם ילדים קטנים באחד הארגונים השותפים שלנו. "שימי גבולות", היא אמרה לי, "לילדים שלך אני לא דואגת, אבל אם לא תשימי גבולות, את והזוגיות שלך יישחקו". אל תשכחו שבן/בת הזוג שלכן משלמ/ת וואחד מחיר.
אז נכון, אתם עובדים בארגון חברתי, יש לכם את הכיוון שלכם, יכול להיות שאתם מתעסקים בזכויות אזרח כלליות, יש מצב שאתם ארגון משפטי ויכול להיות שאתם עובדים עם קהילה מאוד ספציפית כמו פליטים. בואו נגלה לכם סוד, לא משנה עם איזו אוכלוסייה אתם עובדים, יש בה גם להט"בים.
הערכה של תכניות לקידום מדיניות עשויה להיות מאתגרת, אך גם מועילה מאוד אם נעשית נכון כמה טיפים שיעזרו לכם להעריך בצורה אפקטיבית את הפעילות שלכם.
קבוצת אמני מחאה בגרמניה עלתה לכותרות לאחרונה, בזכות פעולת מחאה יצירתית וקונטרוברסלית העוסקת בימין הקיצוני בגרמניה ובזיכרון השואה.
מה עושים כשאין חפיפה בין שנת הפעילות של הארגון לשנה הקלנדרית, במקרה שפעילות מתקיימת במהלך שנת הלימודים או במהלך שנה אקדמית, או כשמתקבל מענק לתקופה של שנה, שאינה חופפת שנה קלנדרית?
רוצים לדעת איזו השפעה הייתה לקמפיין שלכם? ביום עיון שעסק בנושא שיתפו מספר מומחים, ביניהם אסתר פורמן, ג'ים קו, ד"ר דליה שיינדלין, גיתית בר-און ועידן רינג, בתובנות שלהם על הערכת קמפיינים תקשורתיים וציבוריים.
אם נרשמתם כעמותה, אתם בטח יודעים שקבלת אישור ניהול תקין היא עוד משוכה שצריך לעבור. בפוסט הזה הסבר מי רשאי לקבל לניהול תקין, ומה הפרוצדורה הנדרשת כדי לקבלו.
בסמוך להקמת הארגון יש לפתוח חשבון בנק על מנת להזרים כספים לחשבון לשם התחלת הפעילות ולאפשר תשלום הוצאות. מה עלינו לדעת לפני פתיחת חשבון בנק לארגון חברתי? פתיחת חשבון בנק לעמותה אינה שונה מפתיחת חשבון בנק לאנשים פרטיים. לפני פתיחת החשבון יש לערוך סקר שוק בין הבנקים ולהתייחס לכמה קריטריונים, ממש כפי שהייתם עושים לפני […]
הידעתם? ארגון יכול להעניק מלגה, רק חשוב שתכירו את הנהלים שצריך לעמוד בהם, בהתאם למה שהחוק מחייב.
על תפקידה של הנהלת חשבונות, על שיטת הניהול השונות, שיקולים בבחירה עם מי לעבוד ומושגי יסוד שיעזרו לכם בעבודתכם השוטפת.
"ישראל 2050" הוקמה על ידי שלושה סטודנטים במטרה להעלות נושאים חברתיים-כלכליים המיטיבים עם הציבור לסדר היום של מקבלי ההחלטות. שוחחתי עם ספיר בלוזר על האופן שבנו שותפות עם התאחדות הסטודנטים כדי למנף את המיזם שלהם.
כארגון אתם מנסתם גם מעסיקים עובדים, מתקשרים עם פרילנסרים או קונים שירות מעוסק מורשה או עוסק פטור. בפוסט הזה תוכלו לקרוא הנחיות "עשה ואל תעשה" בהתקשרויות השונות שלכם עם עובדים.
שיטוט מהיר באתרי המוסדות להשכלה גבוהה מלמד, שרבים מהם רואים כחלק מתפקידם להיות מעורבים בחברה הישראלית ולהשפיע עליה. הם מפתחים תכניות מיוחדות וקורסים המאפשרים לסטודנטים התמחות בארגונים חברתיים.
מתוך עבודתנו עם ארגונים לשינוי חברתי זיהינו מספר חסמים המקשים עליהם לייצר קשר עם עסקים. במקביל ניתן להצביע על כמה סיבות לא רעות בכלל מדוע בכל זאת רצוי ואף ראוי לבחון את הטריטוריה המרתיעה לעיתים, ואולי אף לרכב בה אל עבר האופק.
יש לכם יוזמה חדשה או שאתם כבר מספר שנים מקיימים פעילות לא ממוסדת, והחלטתם שהגיע הזמן להקים עמותה? הנה שלוש טעויות שאסור לכם לעשות:
עונת המלפפונים היא אחלה עונה לייצר שאלון פלייבאז ולעורר את הקהלים שלכם. להזכיר להם שאתם פה ולהעביר להם בקלילות המתאימה לעונה את המסרים שלכם. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. למה […]
עמותת סיכוי מפעילה בשנים האחרונות את פרויקט מדד הייצוג השואף להגדיל את הייצוג של ערבים אזרחי ישראל בתכניות אקטואליה. עידן רינג, מנהל הפעילות התקשורתית והציבורית מתייחס, לכלי המדידה והערכה בפרויקט הספציפי הזה, ובעבודתו התקשורתית והציבורית של הארגון בכלל.
תחום פיתוח המשאבים עובר שינוי בשנים האחרונות, והדגש ניתן על הכנסות עצמיות של העמותה, ועל גיוס מתורמים מקומיים.
הסיכוי שאנשים יהיו מעורבים בפעילות שלנו יגדל, כאשר ירגישו תחושת שייכות והזדהות עם הבעיה ואסטרטגיית השינוי. לכן חשוב שנקשיב לצרכים ולמוטיבציות המניעות את האדם השומע אותנו.
יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים למשרד. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. בלא מעט מקומות עבודה יש גיוון תעסוקתי וזה דבר מבורך לכשעצמו, עם זאת עולה השאלה, עד כמה אותם ארגונים מאפשרים ביטוי לרב תרבותיות, ולצרכים השונים של העובדים המשתייכים לקבוצות מיעוט?
אנחנו עוסקים במאבקים חברתיים שנמשכים לפעמים שנים ארוכות, שלא לומר עשרות שנים, ואחת השאלות שעולה אצל רבים מאתנו, איך יודעים שאנחנו בדרך הנכונה?
בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מיזמים חברתיים-עסקיים שמקדמים מטרות חברתיות על ידי שימוש בכוחות השוק ואסטרטגיות עסקיות. את המיזמים הללו מפעילים עמותות או יזמים חברתיים-עסקיים עצמאיים.
מהי עלות מעסיק? איך בוחרים את הבנק שבו ינוהל החשבון של הארגון? איך אפשר לתרום לארגון שלנו ולקבלו החזר מס על התרומה? אם שאלות אלו ודומות להן מעסיקות אתכם, הגעתם למקום הנכון.
מהו תפקידם של מורשי החתימה בארגון? מורשי החתימה בארגון הם היחידים המורשים לייצג את הארגון ולחתום בשמו בפני רשויות המדינה, בנקים, נותני שירותים, ספקים וכדומה. תפקידם של מורשי החתימה חשוב מאוד: מורשה החתימה הוא הבקרה האחרונה של הארגון על הוצאותיו. משום כך חשוב מאוד לבחור מורשה חתימה שיכול להפעיל שיקול דעת נכון לפני שהוא חותם […]
רואה החשבון (רו"ח) הוא בעל תפקיד מרכזי מאוד בארגון. בארגונים קטנים, שבהם אין מנהל כספים מקצועי, רואה החשבון הוא למעשה הדרג המקצועי הבכיר בכל הנוגע לניהול הכספים, מיסוי ודיני עבודה. רואה החשבון הוא בראש וראשונה מבקר חיצוני שצריך לבקר את הדוחות הכספיים שמגיש הארגון (והוכנו על ידי הנהלת החשבונות). האחריות להכנת הדוחות הכספיים מוטלת על […]
שווה ערך (לעתים מכונה גם שווה כסף או תרומה בעין) הוא כל תרומה לארגון שאינה כספית: ציוד, שימוש בנדל"ן, עבודה בהתנדבות, פרו-בונו של מומחים וכדומה. תרומה בשווה ערך אמנם אינה כספית אך יש לה ערך כלכלי, כפי שיוסבר להלן.
ארגון רשאי להעביר לחברי הוועד המנהל ולחברי ועדת הביקורת תשלומים משני סוגים: גמול על השתתפות בישיבות, החזר הוצאות.
קופה קטנה היא אמצעי לתשלום הוצאות מזדמנות בסכומים קטנים. בדרך כלל זו קופת מתכת אמיתית, שבה מוחזק כסף מזומן בסכום שנקבע מראש, ואחד מעובדי הארגון אחראי להוציא ממנה כסף לפי הצורך.
קרן התחקירים היא קואליציה של גופי תקשורת עצמאים, שיחד עם הציבור מקדמת תחקירים בנושאים שאינם נמצאים על סדר יומה של התקשורת המסורתית. הציבור נקרא לדרג את הנושאים ולתת גב לעיתונות חוקרת, שלא נכנעת לתכתיבים של פוליטיקאים או ללחצים של בעלי הון.
משתפים פעולה? מגייסים כספים לפרויקט משותף? נדרשים להעביר כסף מארגון לארגון? אז חכו רגע יש כל מיני מגבלות שצריך לקחת בחשבון. כמה ארגונים רוצים לגייס כספים ביחד, אך לחלקם אין אישור לפי סעיף 46א. האם יש בעיה בכך שארגון אחד יקבל את הכסף מהתורמים ואז יעביר לאחרים את חלקם? בעת שיתופי פעולה, העברת כספי תרומות […]
אין לכם עדיין אישור 46א? פניתם ובקשתכם נדחתה? מניחים שאין סיכוי שתקבלו? אולי אחרי שתקראו את הפוסט הזה תחשבו אחרת.
שיתופי פעולה בין ארגונים, פעילים, פעילות וגופים שונים הם עניין שבשגרה בחברה האזרחית. מצד אחד לשתף פעולה זה כיף. יש עם מי לחוות הצלחות, קשיים, להתייעץ ובעיקר לא להרגיש לבד בדרך למטרה הגדולה.
הפעילות שלכם מתקיימת במבנה שאתם שוכרים? במבנה שבבעלותכם? יש לכם אפשרות להגיש בקשה להנחה בתשלומי ארנונה, בגובה 60-70% מהתשלום השנתי.
מסמך זה מתאר כיצד יש להתכונן לביקורת מטעם רשם העמותות, שמכונה בפי הארגונים גם "ביקורת ניהול תקין", ומסביר אילו מסמכים ואסמכתאות המבקרים צפויים לבדוק.
פוסט זה מתאר כיצד יש להתכונן לביקורת מטעם רשות המסים (מס הכנסה) ומסביר אילו מסמכים ואסמכתאות המבקרים צפויים לבדוק.
האם מותר לארגונים חברתיים להחזיק כרטיס אשראי? כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום כמו כל אמצעי תשלום אחר. החוק מאפשר לארגונים ללא כוונת רווח להחזיק בכרטיס אשראי ואינו מגדיר הגבלות ספציפיות.
מנהלי ארגונים חברתיים נדרשים לשלב בין מיומנויות ניהול מקצועיות לבין תשוקה לעשייה חברתית. עליהם לפתח יכולת להתאים עצמם לסביבה המשתנה, להוביל שינוי ולטפח תרבות ארגונית המקדמת חדשנות תוך בחינה מתמדת של האימפקט הרצוי.
ניהול ומנהיגות אפקטיביים מחייבים הבנה עמוקה של הדינמיקות הארגוניות והיכולת להוביל את הצוות לעבר מטרות משותפות. מנהל או מנהלת מצליחים יודעים לתרגם את החזון לעשייה באופן מעורר השראה ומגייס. בנוסף, הם מבינים את החשיבות של בניית יחסים חזקים בתוך הצוות, אשר מתבססים על אמון, תקשורת פתוחה ותמיכה הדדית.
בעת משברים או שינויים משמעותיים, עליהם לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הוועד המנהל, לגלות גמישות ונחישות, להסתגל למצבים משתנים ולנהל את המשאבים באופן שמבטיח המשכיות ויציבות.
מי שמוביל את הארגון צריך גם לתת את הדעת על הפיתוח המקצועי של חברי הצוות, לעודד שיתופי פעולה ושאיפה למקצוענות, ובכך ליצור תרבות ארגונית שמקדמת הצלחה והצטיינות.
לצד מנהל או מנהלת הארגון פועל הצוות הניהולי אשר משמש כגוף מוביל ומתאם בארגון. הצוות הניהולי אחראי לגיבוש והטמעת האסטרטגיה הארגונית, תוך יצירת אינטגרציה בין המחלקות השונות. חברי הצוות המובילים מתכנסים בפרקי זמן קבועים כדי לדון בנושאים רוחביים, לקבל החלטות אסטרטגיות, ולעדכן זה את זה בנעשה ביחידות השונות של הארגון. בנוסף, הצוות משמש כגוף תומך למנכ"ל, מעביר מידע בצורה שוטפת, ומוביל יוזמות ארגוניות רחבות כגון שינויים בתהליכי עבודה והטמעת טכנולוגיות חדשות. התפקיד כולל גם תמיכה הדדית בין חברי הצוות, למידה משותפת, והתפתחות מקצועית, במטרה לשפר את הביצועים הארגוניים ולהשיג את המטרות המשותפות.