כתבה

ערן ניסן | 7 באפריל 2024

שלושה דברים שלמדתי מקמפיין הרשת שהובלנו נגד פורום קהלת. שיעור ראשון: קמפיין מוצלח משלב מאמצים ציבוריים עם מחקר. לא היינו יכולים לחשוף את קהלת, את השיטות הבזויות שלהם לקידום החזון שלהם, את ארגוני הקש שהם הקימו כדי לטשטש את הפעילות שלהם, ואת הרעיונות הזרים והמסוכנים שהם מקדמים – בלי שהיינו יכולים להישען על עבודה מקצוענית של הבלוק הדמוקרטי The Democratic Bloc ושל עיתונאים חוקרים כמו נתנאל שלומוביץ' מ"הארץ", עמרי מניב מחדשות 12 ואסף ליברמן מתאגיד השידור.

כתבה

ד"ר רונן גופר | 10 במרץ 2024

החברה הישראלית מצויה במשבר פנימי עמוק הכולל אי הסכמה בין חלקי החברה על המהויות הבסיסיות של חיינו כאן. משבר זה מאיים לפרום את ההסכמות שהחזיקו את המרקם החברתי בישראל עד כה, ואם לא יטופל, יאיים קרוב לוודאי על עצם קיומנו כמדינה וכחברה.

חוסר אמון, הפקרה והפרת חוזה, הפכו למילים שגורות לתיאור מערכת היחסים בין קבוצות בחברה ובעיקר בין האזרח למדינה. כדי לשקם את האמון ולהוביל להסכמות על חוזה חדש, ישנם שלושה רכיבים שצריכים להילקח בחשבון: מעורבות אזרחים, ייצוג למגוון הקולות והסכמה מתוך שיח. אספת האזרחים (Citizen Assembly) היא כלי של דמוקרטיה השתתפותית-דיונית, אשר מכיל את שלושת הרכיבים הללו, ויש ביכולתו לסייע בהתמודדות עם המשבר בו אנו נתונים. במסגרתו, אזרחים המהווים מדגם מייצג של אזרחים מן השורה, מקיימים דיונים ומגיעים להסכמה על פתרון. הניסיון שנצבר בעולם מראה שהמודל הזה הוא אפקטיבי כדי להגיע להסכמות ולקבל החלטות בסוגיות מורכבות, והוא אפקטיבי לא פחות בתקופה של משבר. המעבדה לאספות אזרחים ברשויות מקומיות בישראל, התניעה לאחרונה את השימוש בהן.

כתבה

חובב ינאי | 15 באוגוסט 2023

תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות ופוליטיות. זו תקופה שבה המועמדות והמועמדים רגישים לסדרי העדיפויות של הציבור, ומעוניינים לפעול למימושו.

כתבה

Shift מארח | 18 באפריל 2024

ב-7 באוקטובר נפל דבר. מתקפת הפתע של החמאס שזרעה הרס עצום ואובדן רב של חיים, יצרה טלטלה רגשית עמוקה ברמה האישית והלאומית.
הנחות יסוד התערערו בנוגע למעשים שאדם באשר הוא אדם מסוגל לבצע, ושאלות נוקבות לגבי מערכות היחסים בין היחיד לקולקטיב ובין היחיד לצבא ולמוסדות המדינה צפו על פני השטח. תחושה עמוקה של משבר אמון נוצר מול המערכות המוסדיות שלא תפקדו כראוי. הן היו אמורות להגן על הפרט שלא יאונה לו כל רע, לחלץ אותו בעת צרה ולדאוג לצרכיו לאחר האסון שאירע. תחושת השבר רחבה ובעלת עומק, ורק ימים יגידו אם וכיצד יוכל להתאחות. (למאמר המלא: א.נשים הולכים לאיבום- על מנהיגות משקמת אמון  

כתבה

תמר אמיר | 15 באפריל 2024

כשאני מדברת עם ארגונים על שוויון מגדרי אני שומעת לא פעם: "אני ממש מאמין בשוויון בין נשים וגברים"; "אצלנו בארגון יש שוויון הזדמנויות מלא. נשים פשוט בוחרות שלא להתקדם"; "פער בין גברים ונשים זה משהו של פעם, היום יש הזדמנות שווה לכל מי שרוצה"; "אם אני הגעתי לתפקיד שלי כאישה עם 4 ילדים, כולן יכולות"; "היום לבנות שלי יש את מרחב ההזדמנויות בדיוק כמו לבנים שלי"

כתבה

מאיה שביט | 28 במרץ 2024

שינוי במבנה הארגוני הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחות וצמיחה של ארגונים. הוא יכול להיות תוצר של התרחבות וגדילה, או של רצון לייעל ולשנות תהליכים פנים-ארגוניים. כך או כך, כדיי שהשינוי יעבור בשלום ויתמוך בעשייה של הארגון ובמטרותיו, ישנם מספר דגשים שכדאי לשים לב אליהם:

כתבה

ערן ניסן | 7 באפריל 2024

שלושה דברים שלמדתי מקמפיין הרשת שהובלנו נגד פורום קהלת. שיעור ראשון: קמפיין מוצלח משלב מאמצים ציבוריים עם מחקר. לא היינו יכולים לחשוף את קהלת, את השיטות הבזויות שלהם לקידום החזון שלהם, את ארגוני הקש שהם הקימו כדי לטשטש את הפעילות שלהם, ואת הרעיונות הזרים והמסוכנים שהם מקדמים – בלי שהיינו יכולים להישען על עבודה מקצוענית של הבלוק הדמוקרטי The Democratic Bloc ושל עיתונאים חוקרים כמו נתנאל שלומוביץ' מ"הארץ", עמרי מניב מחדשות 12 ואסף ליברמן מתאגיד השידור.

כתבה

תומר אביטל | 26 בפברואר 2024

56% ממשתתפי ״כנס שכולו תקווה״ העידו על עצמם שהפכו ליותר אופטימיים לאחר הערב. 16% ציינו שהפכו ל"מאוד אופטימיים". וזה לא נגמר כאן. בסוף הכנס רבים נרשמו ליוזמות השונות שהוצגו במהלכו ולהאקתון לקידום יוזמות חדשות.

כתבה

לב ארן | 21 בפברואר 2024

"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.

המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.