רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
לפני כך וכך שנים התחלתי לעבוד כמפתחת משאבים בעמותה ותיקה למדי. כששאלתי איפה נמצא כל המידע בנושא פיתוח משאבים – בקשות שנשלחו, אנשי קשר, תורמים פוטנציאליים וכו', "חפשי בתיבת המייל היוצא של ענת" הייתה התשובה הלא-פחות-ממדהימה שקיבלתי. אחרי שסיימתי לאסוף את עצמי מהרצפה התחלתי במשימת הבילוש הבלתי אפשרית אחרי ה-Data base לתחום פיתוח משאבים של הארגון.
יש לכם רעיון מבריק למיזם ואתם בטוחים שיש לו גם פוטניאל עסקי, ולא רק חברתי? ובין היתר אתן רוצות שהוא יהיה בר קיימא ולא רק תלוי גיוס תרומות?
מאיפה מביאים את הכסף ואילו אפשרויות עומדות בפניכן לגיוס מימון ראשוני למיזם בתחילת הדרך?
בסרטון זה תקבלו סקירה של אפשרויות לגיוס מימון למיזמים חברתיים – עסקיים עם הרבה דוגמאות שמעוררות השראה ומרחיבות נקודת מבט
בחודש נובמבר 2021 קיימה הקרן החדשה לישראל קמפיין מימון המונים עם מאצ'ינג שפנה לתורמות ותורמים בארץ, ויעדו היה לגייס מיליון ₪. זו הזדמנות מעולה עבורנו לשתף, איך ישבנו לעשות טלפונים לתורמות, לחברים ולקרובי משפחה וקצת לחשוף אתכם לאחורי הקלעים של הקמפיין.
המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.
אם יש סימפטום אחד בולט למחלה התוקפת את הדמוקרטיות בכל רחבי העולם הרי הוא שחיקת אמון הציבור. בשונה ממערכות טוטליטריות המבוססות על סמכות, פחד ומנגנוני כפייה, הסוד של הדמוקרטיה הוא אמון. אמון בין אזרחים למוסדות המדינה, אמון כי מערכות המשפט, המשטרה או החינוך פועלות לפי כללים בסיסיים של הוגנות, מקצועיות ושוויון. אמון בין אזרחים גם כאשר אינם מסכימים.
שימוש במאגרי המידע של הכנסת הכוללים שאילתות, הצעות לסדר והצבעות המליאה, יכולים לסייע לנו להגיע מוכנים יותר לפגישה עם מקבלי.ות החלטות. האם הנושא שאנחנו מקדמים.ות הוא חדש? האם קידמו משהו דומה בעבר? האם הוא נמצא על סדר היום הפוליטי? שאלות אלה ואחרות יכולות לקבל מענה, בשימוש יעיל במאגרי המידע שנמצאים באתר הכנסת.
התארגנויות של פעילים הן דבר מורכב, במיוחד בשלב התהוות הקבוצה. תחילת הדרך מלווה במשהו כאוטי, מציף, ללא סדר או גבולות ברורים. לחברים בקבוצה בהתארגנויות בתחילת הדרך יש לרוב אג'נדות ואינטרסים שונים. והשונות עשויה להקשות על הניסיון ליצור הסכמה ביחס למטרה ולדרך הראויה להשגתה.
שיתוף פעולה בין ארגונים לאקטיביסטים הוא דבר אידיאלי ויש לו פוטנציאל ליצירת השפעה ושינוי חברתי. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ראינו זאת במחאת קיץ 2011, ונראה שגם במחאת בלפור (2020-2021). אז מה הופך את המפגש בין קבוצות של אקטיביסטים לארגונים ממוסדים למורכב? ומה יכול לסייע?
כאשר ארגון מחליט לגייס עובדים או מתנדבים מקבוצות מגוונות. מצופה מהעובדים החדשים שהם יהיו דומים מאוד לעובדים הקיימים, שהם יבינו את השפה הארגונית, את הכללים, ירגישו בבית בארגון מהרגע הראשון ושהארגון לא יצטרך להשתנות כהוא זה כתוצאה מכניסתם של עובדים מגוונים.
שמנו לב שיש בלבול בין שני תפקידים עם שם דומה אבל מהות אחרת: האחד מארגנת קהילתית – community organizer, והשני מנהלת קהילה בארגון חברתי. מצביעות כאן על השינויים בעינינו, מוזמנות ומוזמנים להתייחס, ולשתף מהניסיון ותפיסת העולם שלכם.
מה עושה ארגון לשינוי חברתי שרוצה לקבל תמיכה ולהגדיל את ההשפעה הציבורית שלו? כמובן – מקים קהילה. אבל מי מנהל את הקהילה הזו? מי יוצר קשר עם עוד האנשים ומזמין אותם להצטרף? מי דואג שהאנשים שבאו ירגישו חלק מהארגון, יקחו חלק ביוזמות ואף יובילו אותן? בשביל כל אלה צריך מנהל או מנהלת קהילה.
למרות שנראה כיום שתהליכי שיתוף ציבור מתקיימים תחת כל עץ רענן, ובנוגע לכל החלטה, קטנה כגדולה; בפועל, מדובר בתהליכים שמחייבים עבודה מקצועית, זמן תכנון משמעותי, פיתוח וחשיבה. נכון, אפשר לעשות תהליך שיתוף גם בלי כל אלו, אבל רוב הסיכויים שהוא יצא פחות מועיל ואפקטיבי, ולפעמים הוא אפילו יכול להזיק.
הרשמ.י לניוזלטר שלנו