דיגיטל

בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב

כמה דברים שאתם יודעים... לגייס תרומה, מרגיש לפעמים כמו אצנית בתחרות אולימפית על הלב והכיס של התורמים והתורמות. ואתם גם יודעים שפיתוח משאבים זו עבודה שמורכבת מהרבה מאוד מיומנויות שונות ופרטים קטנים – וכי החיבור ביניהם הוא שמניב את הגיוס של הכסף.

אם כבר עשיתם קמפיין מימון המונים פעם אחת אז יש בטח כבר יש לכם רשימה של מלא תורמים חד פעמיים. הסרטון הזה ילמד אותכם איך לגרום להם להמשיך איתכם גם לקמפיין הבא.

מכירים את ההמלצה "לא לשים את כל הביצים בסל אחד"? זו ההמלצה הכי חכמה שאנחנו מכירות לגבי פיתוח משאבים. כשאנחנו מייעצות לארגונים שונים אנחנו מקפידות להציג את מפת מקורות המשאבים הכוללת חמישה אפיקי מימון אפשריים וממליצות לכל ארגון לכלול לפחות שלושה מתוך החמישה בתוך עוגת המאבים שלו. אפילו אם זה בקטנה.

ארגונים רבים בוחרים להתקשר עם נשות מקצוע חיצוניות במקום להעסיק אותן באופן ישיר, אם מהעדר תקציב מתאים, חוסר יכולת להתחייב לטווח ארוך, או לצורך נקודתי.

הפרק הפעם מזמין לחשיבה מסוג חדש. ד"ר בתיה רודד, תושבת ערד מסתכלת על ארגון מחדש של המרחב המוניציפלי באופן שיוכל לצמצם את הפערים, לחזק שותפות אזורית, ולהגדיל את ההון המקומי.

מה ההבדל בין עיר קלאסית שמתהווה באופן טבעי לעומת עיר שקמה בצורה מלאכותית? ואיך זה קשור ליצירת חיים עירוניים, תוססים ומשגשגים? ומה הקשר בין כל אלה לפערים הגדולים בין רשויות באותו מרחב גיאוגרפי?

המאמר המקורי על טעויות נפוצות שישראלים עושים בגיוס תרומות מארה"ב בפרט ומחו"ל בכלל, התפרסם ב-e Philanthropy Journal, עיתון המסקר פילנתרופיה יהודית בארה"ב. מאז שפורסם הפך לקלאסיקה משעשעת. הלינק משותף בין קוראים, פילנתרופים ועמותות.

בפרק הפעם אסתר עקיבא מקיבוץ סעד, המנהלת שותפות אזורית לקידום חינוך מדעי בנגב, מציעה הסתכלות אזוריות חדשה, שצומחת מתוך שותפות של רשויות בנגב ואקטיביזם אזרחי, ומתבססת על הכוחות והמשאבים המקומיים.

שלוש דוגמאות של ארגונים שהצליחו להעסיק מקדמת מדיניות יחד עם ארגונים נוספים הפועלים באותה זירה:

הפעם יוסוף אבו ג'עפר, גזבר לשעבר במועצה המקומית חורה וגזבר איגוד ערים נגב מזרחי, מדבר על רשויות שנהנות מארנונה של מתקנים ממשלתיים לעומת רשויות שצריכות להסתפק ב"מענקי האיזון" שהממשלה מקצה, שלא מאפשרים להן חופש ועצמאות.

קורה לא פעם שתהליך אסטרטגי נמתח כמו מסטיק, ומגיעים לסופו באפיסת כוחות ובלי האנרגיה הנדרשת לשלב ההטמעה ויישום ההחלטות. בדיוק בשביל זה יצרנו מסלול קצר וממוקד, שיקל עליכם לעבור את התהליך בשלום.

בפרק הזה מתאר אורי ליברטי ממקימי ומובילי פורום תושבי ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי, את סיפור המאבק של התושבים להרחבת שטחי השיפוט של ירוחם בדרישה לצדק חלוקתי. אורי לוקח אותנו שלב אחר שלב, מדו"ח מבקר המדינה המצביע על עיוותים קשים בחלוקת העושר האזורי, דרך ההתארגנות של התושבים, הקמת ועדת הגבולות ועד השינוי המיוחל.

בפרק זה מדבר איציק קריספל יזם חברתי ומנהל האגף לפיתוח כלכלי בעיריית אופקים, על הדרך בה הקצו את הקרקעות בראשית דרכה של המדינה, וכיצד היא משפיעה על חלוקת המשאבים מאז ועד היום. נגענו בסיבות להקמתן של עיירות הפיתוח לצד המועצות האזוריות, ובפערים ביניהן בבעלות על משאבי הקרקע.

אם אתן מנהלות ערוצי תוכן, כנראה שמעסיקות אתכן שאלות כמו, איך נגיע לעוד אנשים? איך נשפיע על מי שלא מכיר אותנו? ואיך ניצור קהל קוראים ומאזינים מעורה ומעורב בפעילות שלנו?

בשנה האחרונה אלה אלכסנדרי מנהלת עמותת מרחב נכנסה לארגון, קלטה ועד מנהל חדש, והובילה תהליך אסטרטגי, יחד עם ועדת ההיגוי שהוקמה לשם כך, והכל כולל הכל בזום. בתור אלה שהיו מאחורי הקלעים וסייעו לה בתכנון וההוצאה לפועל רצינו לשמוע ממנה על החוויה, והאם היא ממליצה גם לארגונים אחרים לקיים תהליך שכזה בזום או היברידי.

קרנות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אשר מעוניינים לתת מענק כספי לארגונים חברתיים מוציאים קול קורא, השאלה איפה מוצאים את אותם קולות קוראים, ומה לגבי תורמים פרטיים או עסקים שבדרך כלל לא מפרסמים קול קורא, ובכל זאת ניתן לפנות אליהם בבקשה למענק, איך שומעים עליהם?

"תהליך אסטרטגי היברידי? לא נראה לי", "תהליך אסטרטגי לא מתאים לזום", "כדי לקבל החלטות אסטרטגיות חייבים להיפגש פנים אל פנים". יכול להיות שזה היה נכון לפני שהתרגלנו לקיים חיי שגרה בזום.

שיתופי פעולה בינלאומיים הם לא דבר חדש. הם מתקיימים בצורות רבות ובמגוון תחומים ומקדמים מטרות מגוונות. ממטרות של שיתוף בידע ולמידה הדדית ועד ביצוע פרויקטים ומיזמים משותפים. הכלל הזה נכון גם עבור פעילות החברה האזרחית וקידום שינוי חברתי

ממשלת השינוי היא הזדמנות עבורנו ארגוני חברה אזרחית לפעול לקידום נושאים שעד כה נדחקו מסדר היום הפוליטי ולעיתים אף הציבורי, בשל הקושי לייצר סביבם הסכמות. עם תחילת העבודה של הממשלה החדשה חשוב להתחיל לבסס את הקשרים ולבנות את התשתית לשיתופי פעולה עם שרים ושרות בממשלה, וגם עם חברי כנסת ויו"רים של הוועדות.

ממשלה חדשה, ממשלת שינוי, יצאה לדרך. ממשלה שבה יו"ר מועצת יש"ע לשעבר הפך לראש הממשלה, וחברות בה מפלגות עם אג'נדות שונות ואף מתנגשות - מרצ, העבודה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל שותפה בקואליציה מפלגה ערבית. כל אלה לא היו חלק מהערכות המוקדמות, וקשה היה לשער שכך אכן יהיה.

אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.

במאבקים רבים, פרויקטים, מחאות והתארגנויות שונות אנחנו מוצאות את עצמנו מחתימות אנשים על עצומה. יש לי יחסים אמביוולנטיים עם עצומות. מצד אחד זה כלי בסיסי וקל שנותן תחושת כוח (ולפעמים גם באמת כוח, לא רק תחושה). מצד שני, הוא גוזל מאיתנו הרבה משאבים ולא תמיד משרת באמת את המטרה. ממה להיזהר כששוקלים החתמה על עצומה? […]

אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.

כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?

עוסקים בפיתוח משאבים? הגעתם למקום הנכון! מרכזות לכם כאן את כל הכלים בפיתוח משאבים. מאיפה מתחילים, מה כולל התפקיד של מי שעוסק בפיתוח משאבים, מהם מקורות המשאבים הקיימים, ואיך מתנהלים מולם. יאללה, מתחילים.

אני אימאן אגבאריה, ובשש השנים האחרונות אני מנהלת משאבי אנוש בעמותת רופאים לזכויות אדם. אחד האתגרים שעסקתי בהם בתקופה האחרונה, הוא איך לשמור על החוסן הארגוני בזמן קונפליקט או משבר.

לפי נתוני האו"ם – ההערכה היא כי 640 מיליון נשים בעולם בגילאי 15 ומעלה נחשפו לאלימות מצד בן זוגן. במחקר שנערך ב-2018 – עוד לפני הקורונה שהעלתה את המספרים – ההערכה היתה שאחת משבע נשים בעולם חוותה אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים ו-137 נשים נרצחות בכל יום בעולם על ידי בן משפחה.

כשחושבים על דברים ששינו את העולם, כמעט ואף פעם לא עולה המילה עיצוב לראש. ברוב המקרים נחשוב על דמויות היסטוריות -  נפוליאון, איינשטיין, מרגרט תאצ'ר, או על המצאות כמו המכונית, הנורה, המחשב. אבל עיצוב? כן, כן רבותי! עיצוב מעביר מסר, עיצוב משנה מציאות.

#האשטאג הוא כלי מילולי בידיהם של קבוצות מחאה להעביר מסר, לבנות סולידאריות ולהגביר מודעות ציבורית לסוגיה חברתית בוערת. כדי להבין טוב יותר איך משתמשים בהאשטאג, מעניין להסתכל על דוגמאות אקטואליות ומתוכן ללמוד כיצד להשתמש בהאשטג כדי להפעיל קהלים גדולים וליצור דיונים אזרחיים משמעותיים.

הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים

אם אתם פועלים בארגונים שעוסקים בנושאים, הממותגים, מחוץ לגבולות הקונצנזוס, כמו למשל: קידום שלום ופתרון מדיני, זכויות אדם, חברה משותפת או מאבק בגזענות, אתם בטח מכירים את זה מקרוב. המצב הביטחוני מתערער, בעקבות זאת רף הסובלנות יורד, והאתגרים סביב המסרים שמעלים לעמוד הפייסבוק בשעת משבר הופכים להיות יותר ויותר מורכבים.

איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?

מי שעובד בארגוני שינוי חברתי זוכה לתקן עולם, ועל הדרך "חוטף" הסתה, דה לגיטמציה, שנאה ולעיתים אף פגיעה מילולית ופיזית. התגובות של חלק מהמנהלים והמנהלות ש"סופגים את האש" הן הרבה פעמים: "היינו שם כבר, זה לא חדש, הכל בסדר, חוזרים לשגרה" או "שישתו (העובדים) מים, יעבור להם".

במסגרת המלחמה שלכם למען דמוקרטיה, אתם עלולים להיחשף לאירוע אלים קשה במיוחד. הכלי של שיחת עיבוד נועד לשמור על הרצף התפקודי של הצוות שלכם לאחר אירוע קשה. רק חשוב לנו לומר שהוא מיועד לשימוש ברמת הצוות ואינו מהווה תחליף לסיוע אישי מקצועי מעמיק, בעת הצורך.

יש את הרגע הזה שאת מבינה שזהו, מיצית, ועלייך לעזוב את הארגון. לפעמים הרגע הזה מגיע אחרי יום עבודה ארוך ומתיש, ולפעמים בבוקר, כשאת מבינה שזה הולך להיות עוד יום דומה בדיוק לימים שקדמו לו.

בשנת 2019 כשנשרפה כנסיית הנוטרדם בצרפת וכל העולם עקב בשידור חי אחרי הדרמה הזו והנזק שהיא הותירה אחריה, גם לוקה וג'יימס עקבו וראו בהשתאות איך תוך ימים גוייסו 800 מיליון אירו מהציבור ומחברות פרטיות ואנשי עסקים לשיקום הכנסייה.

הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.

תיבת בקשת תרומה (בקשת מענק) מתבצעת בשלושה שלבים עיקריים: כתיבת הפניה הכללית הראשונית, כתיבת הבקשה עצמה, כתיבת דו"ח סיכום ולפעמים גם דוח אמצע

ככל הנראה רובנו יכולים להסכים שהמסע לעבר שינוי חברתי הוא קשה למדי ושאחד האתגרים הרציניים בו הוא איך לשמור על תקווה.

שחיקה בעבודה היא תגובה מתמשכת לסטרס. ככה זה נראה: תשישות – חוסר אנרגיה. עובדת שלא מצליחה להשקיע ולתת מעצמה, תחושה כרונית של עייפות רגשית אפילו בתחילת יום העבודה, אתן תשמעו אמירות כמו - "המצברים שלי התרוקנו" "אני מרגישה סחוטה פיזית".

בדרך כלל אנחנו נמצאים במעגלים חברתיים עם אנשים שדומים ודומות לנו: אותה דת או לאום, מאכלים באותו הטעם, סיפורי ילדות שמצלצלים מוכר, ומסלולי קריירה די דומים בסך הכל.

ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה שכולנו חלק ממנה, מאפשרת כלים רבים ומגוונים ופתרונות טכנולגיים שהיו בבחינת "דגי זהב דמיוניים" רק לפני שנים או עשרות שנים בודדות... אילו רק ידענו איך לדוג אותם עבור האירגון שלנו.

כל מי שעובד עם תוכן יודע שלא תמיד קל למצוא את התמונה המתאימה. התמונה שתעבוד עם המסר ולא סתם תהיה "תלויה שם" חייבת להתאים למסר המנוסח באופן מושלם. הנה כמה עצות וטיפים בנושא בחירת התמונות: מה המסר – תשאלו את עצמכם מה הסיפור שהתמונה צריכה לספר כדי לחזק את המסר. למשל, אם המסר הוא של […]

אי אפשר לדעת מה יקרה עם שער הדולר. האם יעלה, ירד או ישאר יציב בשערו הנוכחי, ולכן ההמלצות כאן מוכוונות להגדיל את היציבות התקציבית של הארגון לא את רווחיו בגין המרות מטבע.

המחאות בבלארוס היו אחד הדברים המרתקים שקרו בפוליטיקה העולמית בשנה האחרונה. בין מאפייניה הבולטים של המחאה החברתית היה החיבור לטכנולוגיה שבעצם הכתיבה את אופי המחאה.

כמה אנשים בעולם חיים במשטר דמוקרטי על אמת? אל תגידו מיעוט, ברור שמיעוט. קחו שנייה ותחשבו איזה אחוז מתוך תושבי כדור הארץ לדעתכם חיים במשטר בו נשמרות חירויות האזרח וקיים סדר פוליטי דמוקרטי שנגיש לכלל האזרחים.

נדמה שבשנה האחרונה יש התפוצצות של תוכן בכל ערוץ אפשרי. פודקאסטים, בלוגים, טיקטוק או סרטונים ביוטיוב – מציפים אותנו בתוכן חדש כל הזמן.

שתי עמותות מינכ"לתי בחיי. לאחת מהן יש אגודת ידידים כמעט בכל ארץ שאתם יכולים לחשוב עליה ו-90% מהתקציב השנתי מגיע מאגודות הידידים. משהו באיזור ה-10 מיליון שקל. לעמותה השניה שמינכ"לתי, כשנכנסתי לתפקיד הכירו לי את אקס, בחור חביב ותורם אהוב שניסה להקים לנו אגודת ידידים בארה"ב ומאז מנסה לסגור אותה. המשימה הראשונה שנאלצתי להתמודד איתה […]

ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.

מה קורה כשרוצים לקדם פוסט בפייסבוק, ומצרפים אליו תמונה או צילום אטרקטיביים? האם תמונות שנמצאות באינטרנט הן כאלה שניתן תמיד לעשות בהן שימוש לצרכים שלנו?

להיות חלק מצוות אפקטיבי למדתי כבר מגיל די צעיר, בעודי חניכה בת חמש עשרה בחוגי סיור של החברה להגנת הטבע. חלוקת משימות בין כולנו לפני יציאה לטיול - מי אחראי על קניית האוכל? מי אחראית על איסוף הכסף?

המחאה בבלארוס משכה עניין מיוחד מצד אנשים שלאו דווקא מתעניינים בפוליטיקה פוסט-סובייטית. אקטיביסטים. ואפשר להבין אותם. מבחינות רבות, זאת מחאת החלומות.

תמיד טוב לזכור שתקופת בחירות מביאה איתה הגבלות שונות מכוח חוקי המדינה. על מנת להמשיך לקדם את הנושאים החשובים לארגון שלכם, גם בתקופת הבחירות, חשוב שתרעננו את זכרונכם לאסור ומותר בתקופת בחירות לארגוני חברה אזרחית.

שיפט באוויר מארח מיני סדרה על ניהול ארגונים חברתיים בזמן משבר. בכל פרק גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב מנהלות שיחה עם מנכ"ל או מנכ"לית על איך הם מתמודדים עם האתגרים שהביאה איתה הקורונה.

במסגרת עבודתכם אתם פוגשים שרים, חברי כנסת ובעלי תפקידים בכירים. אתם יוצרים קשר עם האדם הנכון, משכנעים אותו בחשיבות הפגישה, קובעים מועד ביומן ומה עכשיו? האם אתם יודעים איך להתכונן לפגישה כך שתשיגו את מטרותיכם?

בשיחה עם טלי אהרנטל מנכ"לית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, שמענו על הצעדים שנקטו בהם כדי להתמודד עם המשבר בארגון, להגן על הצוות ולבנות חוסן ארגוני.

בשיחה עם יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל שמענו איך הארגון מינף את משבר הקורונה כדי לקחת את הארגון כמה צעדים קדימה.

דיברנו עם מיה לפיד עדות, מנהלת יכולים נותנים, איך הם מגבירים את הנתינה מול אותם אנשים, ומה מנהלי ארגונים חברתיים יכולים לעשות דווקא בתקופה הזאת, כדי לשמור על קשר קיים או להתחיל חדש.

אזור הנוחות התהפך לגמרי. אם לפני הסגרים קמנו בבוקר, התלבשנו ויצאנו לעבודה, הסגרים כפו עלינו לעבוד מהבית, ובהתחלה זה היה כמעט בלתי אפשרי, ובטח שלא נוח. עבר זמן, התרגלנו לריחוק חברתי, ופתאום היציאה מהבית זה כבר לא המובן מאליו.

לכבוד 2021 ערכנו מחקר קצר ברשת ובספרות המקצועית, ובדקנו על מה מדברים כולם. מהן המגמות הכי משמעותיות בפיתוח משאבים לשנת 2021, ומה אתם פשוט חייבים לדעת שקורה מסביבכם.

בפוסט זה נציג בקצרה את העקרונות המרכזיים וכלים שיכולים לתמוך בתהליך של בניית תכנית עבודה אג'ילית וזאת מתוך פרספקטיבה ארגונית ופיננסית.

ארגונים רבים פועלים עם ולמען קהילות, או מעוניינים לפתח קהילות סביב פעילותם כדי לממש את המטרות והחזון שלהם.

איך מנהלים תכנית עבודה? איך מאפשרים לאחרים לתת לכם פידבק? איך יוצרים רשימת משימות שקל לעקוב אחרי הסטטוס של כל משימה, איך משלבים מסמכים ומנגישים הכל בצורה ויזואלית ונוחה למשתמשת ועוד מהבית?

החלטתם לצאת בגיוס כספים משותף עם ארגון אחר, ואולי אפילו עם כמה ארגונים יחד? יש לנו בשבילכם כמה המלצות מעשיות ומודלים שונים שתוכלו להיעזר בהם.

כולנו מחפשים תוכן מעניין ואטרקטיבי, איך נהיה אטרקטיבים? איך נגרום לאנשים שמגיעים ומגיעות לערוץ תוכן שלנו להישאר? ואיך נהפוך אותם לעוקבים קבועים ומעורבים? בקיצור, איך תעשו ערוץ תוכן טוב?

בין אם תבחרו בטלגרם או בפייסבוק, בבלוג או פודקאסט. ערוצי תוכן זו דרך טובה לייצר עניין אצל אנשים, לגרום להם להיות מעורבים. הוא ימתג אותכם כמקצוענים ומובילים בנושא, ייתן במה להשקפת העולם שלכם ויעזור לכם להשפיע על השיח הציבורי.

עברו כמה חודשים מאז החלה המחאה בבלפור, על כל גווניה ושלוחותיה, וחשבנו שזה זמן טוב לעצור לרגע ולהסתכל על מה שקורה בהקשר רחב יותר. לטובת העניין הזמנו לראיון את פרופ' טלי חתוקה, אדריכלית ומתכננת עירונית.

מאז שמשבר הקורונה פרץ לחיינו קיימנו עשרות מפגשים במגוון רחב של נושאים. חלק היו חד פעמיים לקהל משתנה וחלק לקבוצה קבועה של משתתפים. כמה דברים שלמדנו.

איך אפשר ליצור קהילה שמחוברת לעשייה שלכן ומייצרת בעצמה תוכן שמקדם את המטרה? ברכה ברד, מנכ"לית כולן - كلهن, מספרת איך קהילה בונה תוכן ואיך תוכן בונה קהילה.

קורונה או לא קורונה, את השנה צריך לסכם. אני רוצה להציע לכם מבנה פשוט, שתוכלו לשלוח למגוון רחב של אנשים, כמו תורמים, שותפים או בעלי עניין כמו מתנדבים, מקבלי שירות ואחרים. השפה שלו צריכה להיות בהירה, עניינית וקצרה מבלי להתעמק במונחים מקצועיים מדי.

השינויים המתחוללים בעולם משפיעים על הרגלי הצריכה שלנו. היכולת לזהות את השינויים הללו, להגיב אליהם ולזהות מתוכם את הטרנדים הבאים הביאו להתפתחות של תחום הנקרא 'מחקר טרנדים'.

במובנים רבים משבר הקרונה הוא סוג של התנגשות מטאור בחיינו. כל אחד מאיתנו מגיב ומסתגל אחרת. חלקנו זיקיות שממציאות את עצמנו מחדש, וחלקנו דינוזאורים, קופאים במקום, וכמהים לחזור לשיגרה המוכרת.

עידן הבידוד החברתי הוא עידן הסליקה מרחוק. זה נכון לבתי עסק, שלמדו שאתר הקניות אונליין שלהם הוא מה שהציל אותם מקריסה, וזה נכון גם לעמותות שהבינו שחייבים להשקיע בסליקה כדי לאפשר עוד דרך לאנשים שמאמינים בכם – לתרום.

כל המולטי טאסק הזה שמצפים מאיתנו לא חייב להיות מושתת רק על היכולות שלי או שלך, אלא דווקא על מה שנוצר בשיתוף בינינו. מה שנקרא: עבודת צוות.

זה היה באפריל 2020 (נראה כמו לפני יובלות), כשלא היה לנו מושג אם יהיה גל שני ומתי. אף אחד לא ידע לומר בוודאות כמה זמן המגיפה תימשך, אם יחזרו ללימודים, ומה תהיה הפגיעה שתספוג הכלכלה ואיתה העולם החברתי. היה לנו ברור שיש צורך לעשות שינוי מהותי בתכנית העבודה שלנו (מוזמנים לקרוא עוד על תכניות עבודה […]

יש הרבה מה ללמוד ממחאות שהיו בעבר, מאלה שצלחו וגם מאלה שפחות, שהשיגו אולי הרבה אבל לא את היעד.

למי שלא מכיר Canva (קאנווה) היא כלי מעולה וחינמי לעיצוב, עם מאגר גדול של תמונות, אייקונים, גופנים, רקעים ואפקטים, ומגוון אפשרויות עריכה.

שאלנו את לינור דויטש מלובי 99, את נעמה גולדברג מלא עומדות מנגד ואת דניאל דותן ממדרסה בשביל מה להם קהילה.

פיתוח המשאבים בארגון הוא פונקציית מפתח להשגת השינוי החברתי שאתם מייחלים לו, אבל זו אף פעם לא יכולה להיות משימה שמוטלת באופן בלעדי על כתפי מנהלת פיתוח המשאבים שלכם

אני רוצה להציע לכם להשתמש בכלי מעניין שיעזור לכם לבחון את פעילות הארגון במהלך תקופת הקורונה.

יש לנו ידע ייחודי בתחום המשאבים הציבוריים. אנחנו יכולים לשתף את הידע. להנגיש אותו. להפיץ אותו. לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים ולהמשיך ליצר לקהילה שלנו - תוכן מקצועי. שזה בעצם אומר קהילה שתיווצר סביב תוכן.

אם הייתי יכולה להעביר את כל השיעורים שלמדתי לכל מי שמתעוררים בתקופה הזו בפעם הראשונה, הייתי עושה זאת, רק כדי לחסוך את הכאב, את החלקים המיותרים שבמאבק.

אחרי שקראתם את הפוסט על איך לפתח משאבים מהממשלה, והחלטתם שאתם רוצים ללכת על זה, הנה עוד מידע שימושי עבורכם.

בתוכנית הסיכום של 'מה קרה שנה אחרי' בסדרת הריאליטי חתונה ממבט ראשון, המנחים פתחו בהסבר על סמך מה הם יצרו את השידוכים. הם פירטו שהחיבור בין הזוגות נעשה על בסיס הפוטנציאל הזוגי לענות על הצרכים אחד של השני ולא "רק" על הרצונות שהם הציגו בראיונות. ההבחנה בין מענה לצורך לעומת מענה לרצון, אמור לענות על […]

אין ספק שעבור פעילות ופעילים חברתיים, התקופה המחאתית הזאת מרגשת, סוחפת, נותנת דרייב וממלאת בתקווה. רבים מאיתנו יוצאות ויוצאים מדיי שבוע לבלפור ולצמתים. רבות ורבים מרגישים שוב, הזדמנות אמיתית לשינוי, להעלאת מודעות ולאיחוד מאבקים. ההתלהבות המהפכנית הזאת קורית מן הסתם במקביל ללחצים הרגילים של החיים בצל מגפת הקורונה ובכלל: עבודה, לימודים, משפחה, הישרדות כלכלית, דאגה […]

אם אתם עוקבים אחר אחוזי הפתיחה של הניוזלטר שאתם שולחים אז בטח שמתם לב שאת ברכת ה"שנה-טובה" המסורתית (כמעט) אף אחד לא פותח. התמונה של צנצנת הדבש והרימון שכל כך השקעתם בה, הוצאתם החוצה למעצבת גרפית וטרחתם להפיץ – שולחת את התורמים שלכם ישירות לכפתור ה"מחק".

ניהול מרחוק? מה הבעיה, זה איך שניהלתי מקרוב, רק בזום. אז זהו, שלא. אנחנו כבר בתוך "הנורמלי החדש", מעתה – הפעולות מרחוק: למידה, עבודה, ניהול ואפילו טיולים, הן חלק אינטגרלי מחיינו ומי שלא יאמץ את הפורמט הווירטואלי החדש, יתקשה לשרוד.

בשיחה קצרה עם עדי גץ פניאל - מומחית בחוויית משתמש דיגיטלי, מדברות על כלי אוטומציה, ואיך משתמשים בהם כדי להגדיל את העניין והמעורבות בארגון שלכם.

לפני שנתיים התחלתי למקד את האנרגיה שלי, הזמן והמשאבים במימוש רעיון אותו אני מבשלת בתוכי הרבה שנים – להקים מרכז לצדק מסוג אחר – צדק אלטרנטיבי, עממי, צדק שבא "מלמטה". זהו רעיון שתופס תאוצה בעולם ומודלים שונים של בתי משפט אלטרנטיביים לדיון בעבירות מין קיימים בדרום אפריקה, הודו, ניו יורק וניוזילנד. הרעיון למעשה הוא להקים […]

הכלל הראשון בניהול מתנדבים או פעילים בארגון שלכם, או איך שקוראים לזה היום: ניהול קהילה, זה שיהיה להם כיף. כיף לבוא, כיף לפעול, כיף להיות יחד. שליבם יתרונן בכל פעם שהם מספרים שהם פעילים בארגון שלכם. אצל כל אחד ממתנדבי הארגון, ופעיליו ה"כיף" מורכב קצת אחרת ועונה על מארג צרכים משתנה. רק תזכרו שרווח עיקרי של המתנדב.ת מתבטא בכך שהוא והיא יודעים, וגם הארגון יודע - שלהתנדבות שלהם יש ערך.

מה זה ארגון מגוון? יש הרבה הגדרות למושג זה. תשאלו את עצמכם מה זה עבורכם? בשבילי זה ארגון שעובדים ומתנדבים בו אנשים מקבוצות אתניות וחברתיות שונות – יהודים וערבים, נשים, גברים להט"בים, דתיים וחילונים, מזרחים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים,

ניהול אג'ילי - כמה פעמים נחשפתם למושג הזה בחודשים האחרונים? נעשה את זה פשוט וקל ברמת המושג: אג'ילי=זמיש=זריז וגם גמיש. ומי לא רוצה להיות זריז וגמיש בימים אלה של מציאות מורכבת ועתיד מעורפל?

גם אתם שואלים את עצמכם איך הארגון שלכם יכול לבנות קהילה שתלך איתכם רחוק? שתרים לארגון שלכם? שתייצר אימפקט, ותהיה שותפה לקידום המטרות שלכם?

יש הרבה קסם באקטיביזם, במיוחד אם זו הפעם הראשונה – הכל חדש ומרגש וכל הצלחה נותנת דלק להמשיך לעשות. אבל האקטיביזם היה כאן לפנינו וכנראה ישאר גם אחרינו, ויש המון ידע שנצבר לאורך השנים. ריכזנו לכםן כמה לינקים עם תובנות חשובות וטיפים שימושיים.

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס להפגנות האחרונות ששוטפות את רחוב בלפור וכיכר פריז בירושלים. לא למאפיינים הארגוניים שלהן, לא למטרות אם הן עמומות או מחודדות וגם לא ליכולת לחולל אימפקט חברתי (למרות שאני לגמרי מאמינה שכן) אלא על השלטים שמונפים על ידי המפגינים.

בשיחה קצרה עם גלית אקרמן ברש - מרצה ומנחה סדנאות לסטוריטלינג וכתיבה שיווקית, מדברות על עקרונות הסטוריטלינג, ואיך משתמשים בהם כדי להציג את הסיפור של הארגון שלנו בצורה מעניינת ורלוונטית לקהלים שונים.

"חייבים לעשות משהו לפני – ולא רק לבכות אחרי" אלו המילים שאמרה רחל בן דור מייסדת ויו"ר תנועת ארבע אמהות - לצאת בשלום מלבנון, בהלוויית בן כיתה של בנה, שנהרג באסון המסוקים בפברואר 1997. אותו רגע מר של שכול בקיבוץ משגב עם הצמוד לגבול, היה הרגע בו החל למעשה המאבק שלה למען החיים. "הבטחתי לעצמי ולו שאעשה הכל להפסיק את המוות המיותר הזה".

מצד אחד כדאי להתארגנות לפנות לארגון אשר האידיאולוגיה והחזון שלו קרובים ככל הניתן לחזון ולאידיאולוגיה של ההתארגנות. מצד שני, כדי להפחית בתחרות על אותם מקורות משאבים, עדיף שיהיה גם קצת שוני ביניהם.

העובדה שרובנו גרים בזום בחודשים האחרונים מאפשרת להקליט די בקלות הדרכות וסרטונים, וובינרים ופודקאסטים, אבל, אליה וקוץ בה. למה? כי בסופו של דבר אנשים לא נוטים לשבת ולצפות שעה בתוכן, מעניין ככל שיהיה, אם הוא לא מוגש בצורה איכותית.