רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
כאן תוכלו לקרוא על היתרונות בהקמת קהילה, על כלים ופלטפורמות לניהולה, ועל התפקיד של מנהלי קהילה
בואונדבר דמוקרטיה הוא ארגון מתנדבים שהמטרה שלו היא לבסס את הדמוקרטיה הליברלית בישראל, באמצעות שיח בין אנשים. ודווקא, ובעיקר, עם מי שחושבים אחרת.
מדי יום שישי נפתחים עשרות דוכנים, בישובים רבים בארץ, ובהם פעילים "חמושים" בפרחים פונים לעוברים והשבים, מציעים פרח לשבת, מאחלים שבת שלום ומזמינים לשיחה פתוחה על המצב.
מספר חידושים בווטסאפ שמשפרים את ניהול הקהילה באופן משמעותי. העברת קבוצה לארכיון, "אפקט הדומינו" בו משתמשים עוזבים בזה אחר זה בוטל ורק מנהלי הקבוצה רואים מי עזב. כעת ניתן לצרף עד 1,024 חברים לקבוצה, מה שמאפשר גידול משמעותי בקהילות. פיצ'רים נוספים כוללים עריכת הודעות עד 15 דקות לאחר שליחתן, העברת תמונה ותוכן יחד, ואישור בקשות הצטרפות חדשות על ידי המנהלים. השיפורים הללו הופכים את ווטסאפ לכלי יעיל לניהול קהילות.
חוגי בית הם פרקטיקה מקובלת כאשר רוצים לגייס אנשים ולשכנע אותם לתמוך ברעיון או באדם מסוים, באמצעות הנגשת מידע ומענה על שאלות. בניגוד אולי למעגלי שיח המכוונים לתת במה למגוון הקולות, בחוגי בית המטרה שלנו להשפיע ולצרף אלינו עוד ועוד אנשים. העיסוק בחוגי בית עולה סביב הבחירות ובפרט הבחירות לרשויות המקומיות, אבל גם ארגונים ויוזמות חברתיות המקיימים חוגי בית, ואפילו הפורמט של זיכרון בסלון מהדהד את מרכיבי הפורמט.
שוחחנו עם ד"ר עומר קינן, מרצה בתואר השני בתקשורת עם התמחות בניהול קהילות דיגיטליות במכללה האקדמית ספיר. עומר מדבר על יכולתן של קהילות לשמור כוח לאורך זמן, ליצור שפה משותפת ותחושת שייכות בקרב חבריהן. ניסינו לברר את תפקידן של קהילות דיגיטליות בהקשר של פוליטיקה ומחאה.
המנהיגות במחאה הנוכחית היא מנהיגות מבוזרת. אין הנהגה אחת אלא הרבה מאוד קבוצות, שנקראות לדגל באירועים גדולים כמו ימי שיתוק או שביתה. לפי נחי אלון (לומד ומלמד על התנגדות אזרחית בלתי אלימה) למחאה מבוזרת יש כוח רב יותר, כי קשה לשלטון לפרק את ההנהגה.
חודש הנשים הבינלאומי, או בשמו המוכר יותר "יום האישה הבינלאומי", לא צוין תמיד בפרסום רשימות של נשים מוצלחות, לרוב מיוחסות ועשירות או בחלוקת שובר לסט כוסות או סירים או בהזמנה בצבעים ורדרדים לאירוע שמפאר נשים על היכולת לשלב בין עבודה לקריירה.
יום הנשים הבינלאומי צוין לראשונה בארה"ב בשנת 1909, כחגיגה של פמיניסטיות בתנועה הסוציאליסטית על תמיכה במאבק למען זכויות הצבעה לנשים. בהמשך נערכו במסגרתו הפגנות למען זכות הצבעה ושוויון עבור נשים.
בשבועות האחרונים הצטרפתי לכ-20 קבוצות ווטסאפ שקשורות למחאה בהפיכה המשפטית. רוב הקבוצות הן אד-הוק, שנוצרו כדי לקדם מטרה ממוקדת, כגון: חשיבה משותפת, שיתופי פעולה, מידע ועדכונים (על מחאות, אירועים, פרסומים בנושא מסוים וכד'). כל קבוצת ווטסאפ שונה בגודל, בהרכב או מטרה משלה, חלקן שקטות ובחלקן – הצפה והרבה הסחות דעת.
רבות נכתב על חשיבות תהליכי שיתוף ציבור כנים ועמוקים ככלי ליצירת חברה דמוקרטית חיה ובריאה. מחקרים תיאורטיים ומהשטח מספרים שתושבים שהשתתפו בתהליכי שיתוף-ציבור הפכו לתושבים מעורבים הפעילים ביצירת מרחב חיים משותף טוב יותר. עוד ראינו כי תהליכים אלו מביאים לחיזוק הערכים הדמוקרטיים והתבססות השלטון, וכן מגבירים את השייכות והמעורבות ובניית קהילה.
תנועת הימין נחלה הובילה בחודשים האחרונים קמפיין פומבי להקמת מספר מאחזים בשטחים הכבושים. תאריך היעד וכן המקומות בהם יוקמו המאחזים פורסמו בגלוי. מאחר שנראה שהמדינה לא הולכת למנוע את המהלך הלא חוקי, התארגנו קבוצות ופעילי שמאל, לפעולות שנעו בין מחאה, דרך סולידריות עם קהילות פלסטיניות ועד להתנגדות אקטיביסטית בשטח. כך, בתאריך המוצהר ה-20 ביולי 2022 […]
שמנו לב שיש בלבול בין שני תפקידים עם שם דומה אבל מהות אחרת: האחד מארגנת קהילתית – community organizer, והשני מנהלת קהילה בארגון חברתי. מצביעות כאן על השינויים בעינינו, מוזמנות ומוזמנים להתייחס, ולשתף מהניסיון ותפיסת העולם שלכם.
מה עושה ארגון לשינוי חברתי שרוצה לקבל תמיכה ולהגדיל את ההשפעה הציבורית שלו? כמובן – מקים קהילה. אבל מי מנהל את הקהילה הזו? מי יוצר קשר עם עוד האנשים ומזמין אותם להצטרף? מי דואג שהאנשים שבאו ירגישו חלק מהארגון, יקחו חלק ביוזמות ואף יובילו אותן? בשביל כל אלה צריך מנהל או מנהלת קהילה.
למרות שנראה כיום שתהליכי שיתוף ציבור מתקיימים תחת כל עץ רענן, ובנוגע לכל החלטה, קטנה כגדולה; בפועל, מדובר בתהליכים שמחייבים עבודה מקצועית, זמן תכנון משמעותי, פיתוח וחשיבה. נכון, אפשר לעשות תהליך שיתוף גם בלי כל אלו, אבל רוב הסיכויים שהוא יצא פחות מועיל ואפקטיבי, ולפעמים הוא אפילו יכול להזיק.
אתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של ארגונים שאימצו שפה שיוויונית מגלים התמודדות יצירתית ומגוונת עם יישום הפנייה, תוך כיבוד השפה וחוקיה. כמו במקרים רבים אחרים של התעדכנות – זהו שכלול, והתקדמות
לא רק שהבנתי עד כמה חשוב להשקיע בדו״ח סיכום שנה טוב, גם קלטתי שאני צריכה להתאפס על עצמי ולהתחיל לעבוד עליו. זו הייתה אחלה של תזכורת
לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]
כדאי או לא כדאי לעשות פודקאסט? הכנו כאן פוסט קצר שיעזור לכם להחליט. לפי שלושה קריטריונים שאתם יכולים לבדוק עם עצמכם: קהל, תקציב, והזמן הנדרש.
אנחנו מארגנים הכשרה סופר רלוונטית, כנס פעילים רדיקלי, מפגש שכנים מודאגים או פגישת קואליציית ארגונים ואף אחד לא מגיע או לא עולה לזום. ואם לא ממש אף אחד אז מספר מאכזב אחר של משתתפים שצורם לנו ולשאר הנוכחים. אבל למה? ואיך עושים אחרת?
הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים
אם אתם פועלים בארגונים שעוסקים בנושאים, הממותגים, מחוץ לגבולות הקונצנזוס, כמו למשל: קידום שלום ופתרון מדיני, זכויות אדם, חברה משותפת או מאבק בגזענות, אתם בטח מכירים את זה מקרוב. המצב הביטחוני מתערער, בעקבות זאת רף הסובלנות יורד, והאתגרים סביב המסרים שמעלים לעמוד הפייסבוק בשעת משבר הופכים להיות יותר ויותר מורכבים.
איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?
ככל הנראה רובנו יכולים להסכים שהמסע לעבר שינוי חברתי הוא קשה למדי ושאחד האתגרים הרציניים בו הוא איך לשמור על תקווה.
נדמה שבשנה האחרונה יש התפוצצות של תוכן בכל ערוץ אפשרי. פודקאסטים, בלוגים, טיקטוק או סרטונים ביוטיוב – מציפים אותנו בתוכן חדש כל הזמן.
ארגונים רבים פועלים עם ולמען קהילות, או מעוניינים לפתח קהילות סביב פעילותם כדי לממש את המטרות והחזון שלהם.
כולנו מחפשים תוכן מעניין ואטרקטיבי, איך נהיה אטרקטיבים? איך נגרום לאנשים שמגיעים ומגיעות לערוץ תוכן שלנו להישאר? ואיך נהפוך אותם לעוקבים קבועים ומעורבים? בקיצור, איך תעשו ערוץ תוכן טוב?
בין אם תבחרו בטלגרם או בפייסבוק, בבלוג או פודקאסט. ערוצי תוכן זו דרך טובה לייצר עניין אצל אנשים, לגרום להם להיות מעורבים. הוא ימתג אותכם כמקצוענים ומובילים בנושא, ייתן במה להשקפת העולם שלכם ויעזור לכם להשפיע על השיח הציבורי.
עברו כמה חודשים מאז החלה המחאה בבלפור, על כל גווניה ושלוחותיה, וחשבנו שזה זמן טוב לעצור לרגע ולהסתכל על מה שקורה בהקשר רחב יותר. לטובת העניין הזמנו לראיון את פרופ' טלי חתוקה, אדריכלית ומתכננת עירונית.
איך אפשר ליצור קהילה שמחוברת לעשייה שלכן ומייצרת בעצמה תוכן שמקדם את המטרה? ברכה ברד, מנכ"לית כולן – كلهن, מספרת איך קהילה בונה תוכן ואיך תוכן בונה קהילה.
יש הרבה מה ללמוד ממחאות שהיו בעבר, מאלה שצלחו וגם מאלה שפחות, שהשיגו אולי הרבה אבל לא את היעד.
שאלנו את לינור דויטש מלובי 99, את נעמה גולדברג מלא עומדות מנגד ואת דניאל דותן ממדרסה בשביל מה להם קהילה.
יש לנו ידע ייחודי בתחום המשאבים הציבוריים. אנחנו יכולים לשתף את הידע. להנגיש אותו. להפיץ אותו. לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים ולהמשיך ליצר לקהילה שלנו – תוכן מקצועי. שזה בעצם אומר קהילה שתיווצר סביב תוכן.
אם הייתי יכולה להעביר את כל השיעורים שלמדתי לכל מי שמתעוררים בתקופה הזו בפעם הראשונה, הייתי עושה זאת, רק כדי לחסוך את הכאב, את החלקים המיותרים שבמאבק.
בשיחה קצרה עם עדי גץ פניאל – מומחית בחוויית משתמש דיגיטלי, מדברות על כלי אוטומציה, ואיך משתמשים בהם כדי להגדיל את העניין והמעורבות בארגון שלכם.
הכלל הראשון בניהול מתנדבים או פעילים בארגון שלכם, או איך שקוראים לזה היום: ניהול קהילה, זה שיהיה להם כיף. כיף לבוא, כיף לפעול, כיף להיות יחד. שליבם יתרונן בכל פעם שהם מספרים שהם פעילים בארגון שלכם. אצל כל אחד ממתנדבי הארגון, ופעיליו ה"כיף" מורכב קצת אחרת ועונה על מארג צרכים משתנה. רק תזכרו שרווח עיקרי של המתנדב.ת מתבטא בכך שהוא והיא יודעים, וגם הארגון יודע – שלהתנדבות שלהם יש ערך.
גם אתם שואלים את עצמכם איך הארגון שלכם יכול לבנות קהילה שתלך איתכם רחוק? שתרים לארגון שלכם? שתייצר אימפקט, ותהיה שותפה לקידום המטרות שלכם?
יש הרבה קסם באקטיביזם, במיוחד אם זו הפעם הראשונה – הכל חדש ומרגש וכל הצלחה נותנת דלק להמשיך לעשות. אבל האקטיביזם היה כאן לפנינו וכנראה ישאר גם אחרינו, ויש המון ידע שנצבר לאורך השנים. ריכזנו לכםן כמה לינקים עם תובנות חשובות וטיפים שימושיים.
בפוסט הזה אני רוצה להתייחס להפגנות האחרונות ששוטפות את רחוב בלפור וכיכר פריז בירושלים. לא למאפיינים הארגוניים שלהן, לא למטרות אם הן עמומות או מחודדות וגם לא ליכולת לחולל אימפקט חברתי (למרות שאני לגמרי מאמינה שכן) אלא על השלטים שמונפים על ידי המפגינים.
בשיחה קצרה עם גלית אקרמן ברש – מרצה ומנחה סדנאות לסטוריטלינג וכתיבה שיווקית, מדברות על עקרונות הסטוריטלינג, ואיך משתמשים בהם כדי להציג את הסיפור של הארגון שלנו בצורה מעניינת ורלוונטית לקהלים שונים.
"חייבים לעשות משהו לפני – ולא רק לבכות אחרי" אלו המילים שאמרה רחל בן דור מייסדת ויו"ר תנועת ארבע אמהות – לצאת בשלום מלבנון, בהלוויית בן כיתה של בנה, שנהרג באסון המסוקים בפברואר 1997. אותו רגע מר של שכול בקיבוץ משגב עם הצמוד לגבול, היה הרגע בו החל למעשה המאבק שלה למען החיים. "הבטחתי לעצמי ולו שאעשה הכל להפסיק את המוות המיותר הזה".
שאלנו מנהלות ומנהלי קהילה בארגונים חברתיים מה זה מנהלת קהילה? איך נראה היום שלהם בתור מנהלי קהילה? איך הגיעו לעולם של ניהול קהילות, איך מצליחות לגרום לאנשים להיות מעורבים? וגם, שאלת השאלות מה הם מספרים להורים שלהם שהם עושים? *תודה לקרן הנס זיידל על התמיכה בהפקת הסרטון.
תגידו, מכירות את זה שאתן עושות אירוע גדול, האקתון, צעדה או כנס בזום, ומגיעים מלא אנשים, והמסר שרציתן עבר, אבל יום אחרי אתן אומרות, אוקי, היה סבבה, אבל מה עושים עכשיו?
בימים שלפני הקורונה, כשנפגשנו מחוץ לגבולות הזום, ביקשו ממני שני יזמים במהלך פגישת יעוץ לסייע להם בתכנון הפעילות השנתית. התנאי שלי היה שבפגישת התכנון ישתתפו פעילים נוספים. ובאמת, כחודש לאחר מכן הוזמנתי לאסיפה הכללית השנתית של ארגון ירוק, צעיר וידידותי לסביבה. הלוקיישן: משרד של אחד הפעילים, הכיבוד: מפנק, וגם אחלה אווירה.
אנחנו כותבים תוכן, עובדים על ניוזלטר מושקע, בוחרים את הטיימינג המתאים, לוחצים על הכפתור וזהו זה, האימייל שוגר לעולם. ואז? מחכים כבר לדעת מה היו אחוזי הפתיחה, כמה באמת מתעניינים במה שיש לנו לומר, ולא פעם מתאכזבים לגלות שמדובר על אחוז נמוך ממה שקיווינו לו. למה זה קורה?
כל אחד ואחת מאיתנו כנראה יזכור את התקופה הזו אחרת בהתאם למצבו הכלכלי, הבריאותי המשפחתי, התעסוקתי והנפשי. חלקנו חווים את התקופה הזו כמשתקת. אולי זו הזאטוטה שטיפסה עלי בחודשיים האחרונים, אולי ההסתגרות בבית, אולי החרדות הכלכליות אבל קשה היה לי להרים את עצמי לאקטיביזם של ממש ומשיחות עם חברים, נראה שהתקופה הזו וההשלכות שלה תפסה […]
הרבה ארגונים שינו את אופן העבודה שלהם עם מתנדבים בתקופה האחרונה, וכעת, כשלאט לאט חוזרים לסוג של שגרה עולה השאלה מה עושים עכשיו? כדי להתייחס לשאלה הזאת, בואו נלך רגע צעד אחורה ונשאל:
במרץ 2019 דיווחה סוכנות החלל הישראלית על אירוע אסטרונומי נדיר: כדור הארץ, הירח והפלנטה הננסית פלוטו יעמדו בקו ישר. פלוטו יתחבא מאחורי הירח ויעלם לדקות ספורות מעיני הצופים מכדור הארץ. אירוע כזה מתחולל אחת ל-250 שנה!
הפוסט על בסיס שיחת זום למנהלים בנושא צמצום עובדים בעקבות משבר הקורונה, עם יועצים מומחים: עו"ד יאיר זלנפרוינד, ממשרד אופיר כץ ושות', עורכי דין ועדי בסון מחברת מתאם.
בשנים האחרונות, המושג קהילה נהיה טרנד של ממש והמילה קהילה הפכה למילת באזז שמשתמשים בה בהקשרים רבים ומגוונים. כל קבוצת פייסבוק או וואסטאפ היא קהילה.
נתחיל בחידה: מה משותף ליוטיוברית "אנדר", לאיגוד ההתעמלות בישראל ול"אלי הדרקון"? והתשובה היא… כולם מנהלים ערוץ תוכן.
התבוננות בעמודי הפייסבוק של ארגונים מובילים בחברה האזרחית בישראל מראה כי למרות שלארגונים יש מספר לא מבוטל של עוקבים – אלפים ועד עשרות אלפי עוקבים – הכמות של הלייקים, השיתופים והמעורבות של הציבור בפוסטים, נמוכה.
המידע האינסופי והשינויים המהירים יכולים להקשות על ארגונים חברתיים ואנשי פיתוח המשאבים לעמוד בקצב. ריכזנו לכם כאן את הטרנדים העיקריים ב-2020 בכל הנוגע לפיתוח משאבים מהקהילה, כדי שתוכלו לקחת אותו בחשבון בתוכנית העבודה שלכם.
בקיץ 2011 לא רק נפתחה להרבה מאיתנו התודעה, אלא גם רצון מחודש לתקשר. ולא רק לתקשר, אלא לנהל שיחה משמעותית. הרחובות שקקו חיים, מאות אלפים שטפו את הכיכרות, ומשהו חדש ריחף האוויר. תחושת מסוגלות ואופטימיות מדבקת – תראו, אפשר. תראו, אנחנו פה. ואכפת לנו. ורוצים. ובואו נדבר.
המאבק על תחבורה ציבורית בשבת מלמד אותי שתהליכי שינוי חברתי נוצרים בכמה גלים. הגל הראשון הוא יצירת תמיכה ציבורית רחבה ואהדה לסוגיה עליה הארגון נאבק. ענבר אורן, סמנ"כלית ישראל חופשית, השותפה גם היא להובלת המאבק:
אין כמו רדיו. אין כמו קול אנושי כדי לספר סיפור שיכנס ישר לתוך האוזניים ומשם יגיע לראש וללב. אנחנו בעיצומה של מהפכת ההסכתים, מהפכה שהחזירה עטרה ליושנה, כבוד למילה המדוברת, לסיפור העמוק, לראיון ולתחקיר שמאחוריו.
אם עדיין לא נתקלתם במושג קהיליזציה, כנראה שהגיע הזמן. אנחנו מתייחסות במושג הזה לאסטרטגייה שבה ארגון חברתי עובד עם הציבור, במטרה ליצור מעורבות מתמשכת וקהילה פעילה ותומכת.
מוחמד מוגרבי ונטע וינר מלהקת סיסטם עאלי, מספרים איך הם מצליחים ליצור ולהופיע בארץ ובעולם, וגם לעבוד עם בני נוער, וכל זה – בשש שפות.
מהם התהליכים שמשנים אותנו? מה מערער את ההנחות הממסגרות – והממלכדות – בחשיבתנו? כיצד מתחלפות המשקפיים שבאמצעותן אנו רואים את המציאות? איך נסללת דרך לשינוי תפיסות ביחס לשלום ומלחמה?
בתכנית הפעם דיברנו עם נטע עמר שיף עורכת דין המתמחה בזכויות אדם ובדין הבינלאומי ההומנטירי, שהגישה את העתירה לבג"צ נגד חוק הלאום' בשם קבוצה של פעילים מזרחיים, בטענה שהחוק פוגע גם בהם.
בפרק הזה מציצות אל מאחורי הקלעים של מחאה שסחפה עשרות אלפי נשים לרחובות – המאבק נגד רצח נשים.
נכון שעדיין לא כולם בטלגרם, אבל יש יותר ויותר מצטרפים. אז בפעם הבאה, לפני שאתם פותחים קבוצת ווטסאפ תשקלו, אולי הקהילה שלכם בשלה לטלגרם. בשלה זה אומר שיש מאסה קריטית של אנשים שהפלטפורמה הזאת לא מפחידה אותם, והם יתניעו דיונים ויעוררו מספיק עניין, שיגרום גם למי שחושש, להוריד את האפליקציה ולהצטרף.
לדעתי, רק בעוד חמישים שנה היסטוריונים ומומחי תקשורת למיניהם יוכלו להעריך ולנתח ממרחק הזמן את השפעותיה של המהפכה המסכית שאנו עדים לה ולוקחים בה חלק פעיל ממש בימים אלו.
סמאח מסבירה למה יותר נשים ערביות נרצחות, ומדוע דווקא מקרי הרצח של נשים ערביות לא מפוענחים. היא גם מספרת למה אחרי שנים ארוכות של מאבק נפרד ברצח נשים, ערביות ויהודיות איחדו מאבקים, ומה אומרים על זה בחברה הערבית.
כשיש לכם יוזמה תוודאו שהיא פוגשת צורך אמיתי ומוגדר של אנשים בקהילה. זה מוכיח את עצמו בזמן משבר, ונותן גב להתמודד עם הקשיים והצדקה פנימית, כמו גם כלפי העולם, לכל העבודה הקשה, המאמצים והזמן שמושקעים בדבר.
אחד הדברים החשובים בניהול קהילה בימינו הוא היכולת לנהל קהילה וירטואלית. אולם קהילה וירטואלית לא תוכל להתקיים ללא מפגש פיזי בין חבריה וחברותיה.
אביחי אברבאנל היה נער דתי בן 12 כשהבין שהוא הומוסקסואל, וכמה שנים מאוחר יותר התחיל לצאת בהדרגה מהארון. הדס בניהו היא פסיכולוגית לסבית דתיה שגדלה בציונות הדתית, יצאה מהארון ונשארה חלק מקהילה דתית.
בשיחה עם מזל ביסהוור, פעילה מרכזית במחאת יוצאי אתיופיה, נשמע על ההפרדה השיטתית של האתיופים לצורך "שילוב" לכאורה, על נקודת המפנה במאבק שמוביל הדור הצעיר, ועל איך כל זה משתקף במסע האישי שלה.
אז החלטתם שאתם הולכים על זה: הארגון שלכם יכול ויודע ליצור אפיק מניב הכנסה, כזה שיפחית את התלות שלכם בפילנתרופיה קלאסית. האח!
הרצון להקים קהילת תומכים שתלך איתנו רחוק משותף להרבה ארגונים חברתיים, והוא באמת מבטא שינוי בדפוסי הנתינה של הציבור הישראלי. בשנים האחרונות התרומה הופכת להיות מחושבת יותר, ובעלת אג'נדה פוליטית ולא רק למטרות צדקה.
הרבה פעמים כשמתייחסים לארגוני בוגרים חושבים ישירות רק על האקדמיה, אבל 'בוגרים' נמצאים בכל מקום, וספציפית בארגונים חברתיים אתם יכולים למצוא אותם בקורס חד פעמי שעברו אצלכם, שנת שירות או התנדבות בקהילה, סטודנטים שעשו אצלכם התנסות או פעילים שהכשרתם, ובכל חוויה משותפת עם אנשים נוספים.
האקתונים הפכו פופולארים מאד בקרב חברות וארגונים גדולים תוך שהם מתאימים את עצמם לאופי האירוע ולמטרותיו. עם הזמן, זירות עבודה נוספות מאמצות את הכלי כהזדמנות לחשוב אחרת על אתגרים מגוונים, מוצרים שונים או תהליכים מורכבים.
אם גם אתם עסוקים בשאלה, איך מצד אחד לבנות לארגון קהילה משמעותית ומעורבת ומצד שני לא בטוחים עד כמה ההשקעה באמת תביא לכם תועלת, ריכזנו כאן חמישה אתגרים בניהול קהילה, וחמש סיבות למה זה בכל זאת חשוב.
עו"ד דייויד לפופסקי שהתעוור בגיל צעיר, מתנדב כמארגן קהילתי לקידום נגישות וזכויות לאנשים עם מוגבלויות בקנדה, הוביל את הקואליציה שהצליחה להביא לחקיקה של חוק הנגישות בקנדה, וכיום הוא ממובילי הקואליציה שפועלת להבטיח את יישום החוק.
באחד ממקומות העבודה שעבדתי בהם בתור עובדת סוציאלית קהילתית, הדבר הראשון ששמעתי היה: "אנחנו משקיעים, מארגנים מפגש לטובת התושבים ואף אחד לא בא" "איך אני מביא אנשים?"
אם פיספתם איזה פוסט או פודקאסט, או שהייתם עסוקים בדברים אחרים, עושות לכם קצת סדר לתחילת השנה האזרחית, והנה שמונת הפוסטים האהובים והנקראים (והנשמעים) בשנת 2018 ב-SHIFT.
טיימינג נתפס על ידי רובינו כמשהו ששייך יותר למישור הטקטי ופחות למישור האסטרטגי – אבל לפעמים, כשהכול מסתדר בנקודה אחת, טיימינג יכול לעשות את כל ההבדל, להעניק לכם יתרונות בחשיפה של המסר או הקמפיין, להעלות את הסוגיה לסדר יום בצורה עוצמתית, ועוד.
בשנים האחרונות "נובי גוד" הפך למותג שחורג אפילו מציבור דוברי הרוסית. ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מפרסמים סרטוני ברכה לנובי גוד, הוא נחגג במועדונים שקודם לכן חגגו "סילבסטר", הוא מופיע בפרסומות לרשתות חנויות ומצוין גם במתנ"סים ומוסדות אחרים.
כמי שמבקשים להוביל שינוי בחברה, טרנדים מסייעים לנו להבין את הצרכים החברתיים, להחליט אלו פרויקטים לקדם, איך לפנות לקהל חדש ובאיזה כלים
שוחחנו הפעם עם דנה וינברג וטל תמיר מנשים לגופן ושמענו מהן על הבחירה לעסוק בנושאים כמו: מיניות, נערות מתבגרות, זקנה וגיל המעבר. הן סיפרו לנו איך הן משלבות בין ידע אקדמי לזה שקיים בשטח, ואיך מעבירות את זה הלאה – לנשים נוספות וגם לממסד הרפואי.
בפרק זה צללנו לשיטות העבודה שלה עם הפעילים, איך מנהלת איתם את הקשר, בקבוצת הווטסאפ, במפגשים און ליין וגם במפגשים פיזיים – פנים אל פנים.
את 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית, הקמנו בטעות – אהוד עוזיאל ואנוכי – שלושה חודשים אחרי הבחירות העירוניות של שנת 2008. כמה ימים אחרי הבחירות התלבטנו באיזה נושא שכונתי כדאי לנו להתמקד. קו ישיר מהשכונה שלנו, הקטמונים בירושלים, אל תחנה המרכזית היה החלום שלנו. במקום נסיעה מפותלת של יותר משעה בכל רחבי העיר חלמנו […]
שוחחנו עם דניאל דותן, מנכ"ל ארגון מדרסה שמלמד ערבית מדוברת, וגילינו שיש ביקוש מטורף ללימודי השפה הערבית, בקרב קשת מגוונת של נשים וגברים מכל הארץ.
מנהלי קהילות מתמודדים בשנים האחרונות עם האתגר של ניהול קהילה וירטואלית, בעיקר לאור האפשרויות הרבות שקיימות. הם מתלבטים האם לנהל את הקהילה בפייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, קבוצת גוגל וכדומה
הפגנה כבודה במקומה מונח. היא אחלה. אבל היא תצורה אחת של מחאה, שמתאימה לסוג מסוים של אנשים, עם אנרגיה מסוימת, ותלויה בפרמטרים מאוד נוקשים כמו: שעות, מקום, תזמון ועוד.
שוחחנו עם דרור עמדי מהארגון הירושלמי "כולנא ירושלים" שמפגיש אלפי תושבים ממזרח וממערב העיר, ערבים ויהודים למשחק שש בש, לערבי מוזיקה וכדורגל.
דיברנו עם נעמה גולדברג* ועתר ארזי שהקימו את "לא עומדות מנגד", קבוצת פייסבוק שהצליחה לעורר שינוי מהפכני בסיוע לנשים שורדות זנות.
דיברנו עם אפרת יגור, שרכזה את פורום ערים חופשיות בשתיל – פלטפורמה שיוצרת חיבור בין פעילי חופש דת בערים, ומסייעת להם בגיבוש אג'נדה, סביב הבחירות ברשויות המקומיות.
הקמנו אתר, הכרזנו שאין לנו מומחיות בשום תחום שכתוב בו ואין לנו אחריות משפטית לשום דבר שכתוב בו. נשמע מוזר, נכון?
שיטות להוציא אנשים להצביע, שהוכיחו את עצמן בעבר ברחבי העולם: נכון, גם הן לא יעבדו על כל האנשים בכל מקום, אבל בתקווה תקבלו מהן כמה רעיונות שיעזרו לכם למצוא את התכנית המתאימה לעיר שלכם.
במדינה כמו קנדה ניכר שיש מודעות רבה ורגישות גדולה לחשיבות של השפה לא רק כאמצעי תקשורת אלא גם כמרכיב זהותי של כל אחד ואחת.
הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים.
יש חוויה אחת שמשותפת כמעט לכל מי שעובד או פועל בזירה החברתית: הרגע הזה שאנחנו מנסים להסביר לאנשים אחרים – משפחה, חברים, סתם אנשים שפגשנו מחוץ לסביבת הפעילות שלנו – מה בעצם אנחנו עושים, ואנחנו מופתעים לגמרי שאין להם מושג על מה אנחנו מדברים, או למה מה שאנחנו עושים חשוב. התגלית הזו, שמה שעבורנו הוא […]
דיברנו עם עו"ד עבאס עבאס מנכ"ל עמותת אלמנארה, על איך הם, אנשים עם מוגבלויות, פועלים לקידום זכויות, ומאתגרים את הרחוב הערבי, וגם שמענו ממנו בהרחבה על ספריית האודיו שהקימו, הכוללת למעלה מ-5000 כותרים בשפה הערבית, ועל התכניות שלו, איך לא, להתחיל בסדרה של פודקאסטים לציבור הערבי.
נפגשנו עם מוחמד חאמד שסיפר על ההחלטה להקים את "עמותת מרים", העמותה הערבית הראשונה העוסקת במלחמה בסרטן. ניסינו להבין מה עומד מאחורי המיתוג הייחודי של העמותה, והיוקרה שהיא משדרת. איך הצליחה לגרום לנשים ערביות ללכת להיבדק, ועל הפעולות הרבות שעשו כדי לחולל שינוי ביחס של החברה הערבית למחלת הסרטן.
קמפיין עידוד ההצבע. האתגר המרכזי שעומד בפני רוב הקמפיינים האלה הוא להגיע באופן אפקטיבי לכל סוגי האנשים השונים שאנחנו כוללים בקבוצה הגדולה הזו של "לא מצביעים".
להנגיש מחקר אקדמי לציבור. שמעתם על המחקר שהובילה פרופסור דפנה יואל, חוקרת ישראלית העוסקת בחקר המוח, על "מוח נשי" ו"מוח גברי"? אם לא, שווה לכן להכיר, וגם לכם.
יוסי דורפמן ממובילי מאבק הגז, מספר על הדרך בה הצליחו לקחת נושא מורכב וכביכול נישתי, להעלות אותו על סדר היום הציבורי, ואיך גרמו לתקשורת לעסוק בו כמעט בעל כורחה?
אחד השינויים החברתיים המרשימים שקרו בישראל בשנים האחרונות זה השינוי שחל ביחס של החברה הדתית-הלאומית ללהט"ב.
Corporate Responsibility
כשנתקלתי אחרי חופשת הפסח בשאלה המשעשעת, שלא לומר המעליבה, "איך אומרים: שמנתי או השמנתי?" החלטתי שאני חייבת לדבר מנהל עמוד הפייסבוק המופלא ומעורר האינגייג'מנט של האקדמיה ללשון עברית, לטובת קוראי SHIFT, וככה הגעתי לתליק כרמון. במהלך השיחה הופתעתי לשמוע שהם לא משקיעים שקל בקידום ממומן, ומי שעוקב בהתמדה יודע שהפוסטים בעמוד זוכים לחשיפה לא רעה […]
SHIFT באוויר – פרק 6 דיברנו עם לואיזה אוראל על התפקיד שלה כמנהלת קשרי קהילה hp ואינדיגו. איך היא מחברת בין חלומות של מנהלי ועובדי החברה לצרכים בערים כמו קריית גת, שדרות, רהט ובאר שבע. וגם על פרויקטים בהם היא מעורבת לקידום שלום, אליהם היא מגייסת נשים דוברות רוסית ונשים חרדיות הגרות בשכנות אליה, ועל […]
ליאת ורדי בר, מומחית לשיווק וחדשנות בדיגיטל, שהקימה ומנהלת את קהילות "השוות", הגיעה להרצות אצלנו* על קהילות שהיא מנהלת בארץ ובעולם, בגבולות הפייסבוק וגם מחוצה לו. השיחה איתה הייתה כל כך מעניינת שביקשנו רשות לשתף גם את קוראי SHIFT, והיא כמובן נענתה ברצון.
איך מנהלים קהילה? באמצעות אירועים, ניהול פלטפורמות דיגיטליות המעודדות מעורבות והשתתפות פעילה, ובהתאמה ואיזון תמידי בין יוזמות שצומחות מהקהילה ובין מטרות הארגון. ההשקעה בהקמה ובניהול קהילה דורשת זמן אבל אם עושים את זה נכון חברי וחברות הקהילה הופכים להיות חלק אינטגרלי במהלכי גיוס המשאבים של הארגון ובהפצת המסר וגם לוקחים חלק משמעותי בתהליכי קבלת החלטות והוצאה לפועל של יוזמות חדשות.
מנהלת קהילה בארגונים חברתיים ממלאת תפקיד מפתח בחיבור בין הארגון לתומכים שלו. היא אחראית על תהליך יצירת חזון הקהילה, פיתוח אסטרטגיות פעולה, והגדרת נורמות וערכים. תפקידה כולל ניהול שגרות, פיתוח מודלים להגדלת המעורבות של חברות וחברי הקהילה, והצמחה של הקהילה.
מנהלת קהילה מתווכת בין צרכי הארגון לרצונות הקהילה, מנהלת פלטפורמות דיגיטליות, ומארגנת אירועים ומפגשים. היא פועלת ליצירת תחושת שייכות, מעודדת מעורבות פעילה, ומסייעת בהגשמת מטרות הארגון באמצעות כוחה של הקהילה. היא נדרשת לגמישות, יצירתיות, ויכולת לאזן בין אינטרסים שונים כדי לבנות קהילה חזקה ומשפיעה.