קרנות, ועדות מענקים ותורמים פרטיים מקבלים עשרות, אם לא מאות, פניות ובקשות לתמיכה ביוזמות חברתיות. איך תוכלי להפוך את הבקשה שלך לטובה יותר, כזו שתתפוס את עינו של הקורא או הקוראת ותבהיר שיש להם עסק עם ארגון מקצועי ורציני שיודע מה הוא עושה? כדי להצליח במשימה זו את חייבת לבסס את הבקשה שלך על נתונים, נתונים ועוד פעם נתונים

אם את מפתחת משאבים מתחילה, וגם אם לא, יש כמה תשתיות לפיתוח משאבים שממש כדאי שיעמדו לרשותך כדי שתוכלי להצליח. האם את חייבת שיהיו לך ממש את כל התשתיות האלה כדי שתוכלי להתחיל? לא. האם כדאי שיהיו לך? כן, בהחלט! אני רוצה לחלק את התשתיות לשני סוגים: תשתיות פיזיות ותשתיות הקשורות לתהליכי עבודה. אז בואי נתחיל.

חלק ניכר מהעמותות בישראל מקבלות תמיכה ממשאבים ממשלתיים, אשר מועברים במגוון צורות, מדובר במקור משאבים חשוב וחיוני לפעילות רציפה של אותן עמותות. ישנן עמותות אשר מצליחות לקבל את אותם המשאבים מדי שנה ויש כאלה שאינן מכירות או אינן יודעות כיצד לפנות ולקבל סיוע ממשלתי.

מה ניתן לעשות אם הארגון שלנו אינו נותן מענה חירום בשגרה, אבל דווקא עכשיו מוצא עצמו נותן תמיכה כזו? אם יש לכם יוזמה לגיוס כספים שאיננה חלק מהמשימה הארגונית, שימו לב שיש הנחיות חדשות של רשם העמותות, שמאפשרות להרחיב את גיוס הכספים גם לתחומי חירום. רשם העמותות נותן הקלות לארגונים שנדרשים כעת להסיט חלק או את כל הפעילות שלהם לטובת מצב החירום, ולכן מאפשר לגייס תרומות גם לנושאים שאינם חלק מליבת העשייה של הארגון.

כרטיס פרויקט הוא מעין תעודת זהות רחבה, המכילה את כל המידע האפשרי אודות פרויקט, מיזם או תכנית שלכם. כרטיס הפרויקט הוא פנימי ומשמש רק את חברי הארגון, והוא יכול להתייחס לתכנית קיימת או לפרויקט שמעוניינים לפתח.

כמה דברים שאתם יודעים... לגייס תרומה, מרגיש לפעמים כמו אצנית בתחרות אולימפית על הלב והכיס של התורמים והתורמות. ואתם גם יודעים שפיתוח משאבים זו עבודה שמורכבת מהרבה מאוד מיומנויות שונות ופרטים קטנים – וכי החיבור ביניהם הוא שמניב את הגיוס של הכסף.

אם כבר עשיתם קמפיין מימון המונים פעם אחת אז יש בטח כבר יש לכם רשימה של מלא תורמים חד פעמיים. הסרטון הזה ילמד אותכם איך לגרום להם להמשיך איתכם גם לקמפיין הבא.

מכירים את ההמלצה "לא לשים את כל הביצים בסל אחד"? זו ההמלצה הכי חכמה שאנחנו מכירות לגבי פיתוח משאבים. כשאנחנו מייעצות לארגונים שונים אנחנו מקפידות להציג את מפת מקורות המשאבים הכוללת חמישה אפיקי מימון אפשריים וממליצות לכל ארגון לכלול לפחות שלושה מתוך החמישה בתוך עוגת המאבים שלו. אפילו אם זה בקטנה.

ארגונים רבים בוחרים להתקשר עם נשות מקצוע חיצוניות במקום להעסיק אותן באופן ישיר, אם מהעדר תקציב מתאים, חוסר יכולת להתחייב לטווח ארוך, או לצורך נקודתי.

המאמר המקורי על טעויות נפוצות שישראלים עושים בגיוס תרומות מארה"ב בפרט ומחו"ל בכלל, התפרסם ב-e Philanthropy Journal, עיתון המסקר פילנתרופיה יהודית בארה"ב. מאז שפורסם הפך לקלאסיקה משעשעת. הלינק משותף בין קוראים, פילנתרופים ועמותות.

קרנות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אשר מעוניינים לתת מענק כספי לארגונים חברתיים מוציאים קול קורא, השאלה איפה מוצאים את אותם קולות קוראים, ומה לגבי תורמים פרטיים או עסקים שבדרך כלל לא מפרסמים קול קורא, ובכל זאת ניתן לפנות אליהם בבקשה למענק, איך שומעים עליהם?

אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.

עוסקים בפיתוח משאבים? הגעתם למקום הנכון! מרכזות לכם כאן את כל הכלים בפיתוח משאבים. מאיפה מתחילים, מה כולל התפקיד של מי שעוסק בפיתוח משאבים, מהם מקורות המשאבים הקיימים, ואיך מתנהלים מולם. יאללה, מתחילים.

תיבת בקשת תרומה (בקשת מענק) מתבצעת בשלושה שלבים עיקריים: כתיבת הפניה הכללית הראשונית, כתיבת הבקשה עצמה, כתיבת דו"ח סיכום ולפעמים גם דוח אמצע

החלטתם לצאת בגיוס כספים משותף עם ארגון אחר, ואולי אפילו עם כמה ארגונים יחד? יש לנו בשבילכם כמה המלצות מעשיות ומודלים שונים שתוכלו להיעזר בהם.

קורונה או לא קורונה, את השנה צריך לסכם. אני רוצה להציע לכם מבנה פשוט, שתוכלו לשלוח למגוון רחב של אנשים, כמו תורמים, שותפים או בעלי עניין כמו מתנדבים, מקבלי שירות ואחרים. השפה שלו צריכה להיות בהירה, עניינית וקצרה מבלי להתעמק במונחים מקצועיים מדי.

עידן הבידוד החברתי הוא עידן הסליקה מרחוק. זה נכון לבתי עסק, שלמדו שאתר הקניות אונליין שלהם הוא מה שהציל אותם מקריסה, וזה נכון גם לעמותות שהבינו שחייבים להשקיע בסליקה כדי לאפשר עוד דרך לאנשים שמאמינים בכם – לתרום.

פיתוח המשאבים בארגון הוא פונקציית מפתח להשגת השינוי החברתי שאתם מייחלים לו, אבל זו אף פעם לא יכולה להיות משימה שמוטלת באופן בלעדי על כתפי מנהלת פיתוח המשאבים שלכם

אני רוצה להציע לכם להשתמש בכלי מעניין שיעזור לכם לבחון את פעילות הארגון במהלך תקופת הקורונה.

מצד אחד כדאי להתארגנות לפנות לארגון אשר האידיאולוגיה והחזון שלו קרובים ככל הניתן לחזון ולאידיאולוגיה של ההתארגנות. מצד שני, כדי להפחית בתחרות על אותם מקורות משאבים, עדיף שיהיה גם קצת שוני ביניהם.

התחרות על המשאבים מטורפת. אחוזים בודדים ממאות הבקשות שמוגשות מגיעות לשלב הסופי ומתקבלות. כך שגם בקשה מצויינת, הכוללת שיתוף פעולה בעל ערך בין ארגונים שונים - יכולה להידחות, ובכל זאת, איך נוכל להגדיל את הסיכויים שלנו לקבלת מענק מגוף שמחייב שותפויות כתנאי בסיס להגשה? וכיצד נבטיח שהשותפות הזו תתורגם להשפעה ממשית בשטח?

במהלך משבר הקורונה קמו הרבה מאוד יוזמות חברתיות. מהתארגנות לחלוקת מזון או תרופות ועד למאבקים פוליטיים כדוגמת הדגלים השחורים. תהא יוזמה חברתית אשר תהא, בשלב מסויים עולה הצורך בגיוס כספים. הדוגמה הבאה על המאבק "אבירי התל" מבית שמש ממחישה את הפעולות שנעשות בשלבים הראשון, ואת הצורך במשאבים שמגיע בשלבים הבאים.

כשאנחנו מדברים על מימון המונים בימי שגרה (שגרה? מי זוכר מה זה), אנחנו מדברים על הגשמת חלומות ומטרות, על יצירתיות, קהילה ועל רתימה של הרבה אנשים לטובת המטרה הזו. אז מה קורה עכשיו? האמת, ממשיכים (כמעט) כרגיל.

במשך השנים שבהן אני עובד בקרן החדשה לישראל, קראתי, בהערכה זהירה, אלפי בקשות למענק שהוגשו לקרן לגבי מגוון רחב של תחומי תוכן, אסטרטגיות וקהלי יעד. כמה טיפים על איך ניגשים לקרן כדי לבקש בקשת מענק

ארגונים שנסמכים על מקורות פילנתרופים סובלים מכמה בעיות מבניות: בעוד שההוצאות מתייקרות בכל שנה, ההכנסות הן תמיד נעלם שצריך להמר עליו; ההכנסות מחולקות לפעימות בעוד שההוצאות מתחלקות בדרך כלל באופן אחיד לאורך השנה; שערי מטבע בלתי ניתנים לחיזוי מראש ויש עוד ועוד בעיות.

הרבה מנהלי עמותות מספרים כי, משיקולי תקציב, הם מחפשים גייס משאבים צעיר שיוכל להתפתח וללמוד את התחום תוך כדי עבודה, "מישהו שיצמח אצלנו".

המידע האינסופי והשינויים המהירים יכולים להקשות על ארגונים חברתיים ואנשי פיתוח המשאבים לעמוד בקצב. ריכזנו לכם כאן את הטרנדים העיקריים ב-2020 בכל הנוגע לפיתוח משאבים מהקהילה, כדי שתוכלו לקחת אותו בחשבון בתוכנית העבודה שלכם.

בגדול, ניתן להתקשר עם הממשלה ב: מימון בבסיס התקציב, תמיכות או מכרזים לקנית שירותים. אם אתם צריכים לזכור רק דבר אחד מהפוסט הזה – תזכרו את זה. אם נשאר לכם עוד קצת מקום פנוי במח, נסו לזכור שגם לרשויות מקומיות יש תקציב , ולא רק למשרדי ממשלה.

קרנות הן גורם המימון העיקרי של רוב העמותות לשינוי חברתי בישראל. זאת, בניגוד לעמותות נותנות שירותים (כמו חינוך, בריאות ורווחה) שאצלן הגורם המממן מספר אחת הוא המדינה. מכאן גם די ברור ההבדל המהותי בין סוגי העמותות ומספר הווריאציות הרב של סוגי המימון. בניגוד למדינה, שם יש נוהל ברור של החשב הכללי (החשכ"ל) ומשרד האוצר – […]

מתברר שככל שאנשים מתנדבים ותורמים יותר, כך הם מאושרים יותר. העזרה לאחר והעשייה שמפיצה טוב גורמת לאנשים להרגיש שהם עושים משהו חיובי שמשפיע לטובה על תחושת הערך העצמי.

פעם צפיתי באיזה פאנל של אנשי שיווק ומכירות בכירים מאד מאד בעולם העסקים הישראלי. ישבו שם על הבמה התותחים הכבדים בסדר גודל של יוניליבר, כן? אנשים שיש להם תובנות מעניינות על צריכה והקשר שבין מוצר לקהל.

תודה! מילה כל-כך פשוטה, וכל-כך חשובה. קיבלתם תרומה, מה עכשיו? הכי חשוב שתתייחסו אל תרומה כאל צעד בתוך מערכת יחסים ולא כאל עוד העברת כספים עסקית. אקט של נתינה ממלא אנשים ברגש ובלהט. מי שתורם לכם עושה את זה כי הוא מאמין בכם ובארגון שלכם, ורוצה לעזור לכם להצליח. מהניסיון שלי צריך לומר חמש פעמים: […]

ביקשנו מד"ר איתי גרינשפן ושירה ורדי מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשתף את קוראי Shift בניתוח נתונים שערכו על מאפייני תורמים לארגוני סביבה, ארגוני רווחה וארגונים לשינוי חברתי.

למנהל/ת פיתוח משאבים טוב/ה ישנם תחומי אחריות רבים, המקיפים נושאים שונים ובראשם פיתוח ושימור. כך שנכון יהיה לקרוא לתפקיד "פיתוח משאבים" וגם להתייחס אליו כאל כזה, ולא ליפול להגדרה השכיחה והלא-הולמת של "מגייס/ת כספים".

שמעו סיפור - פעם ישבתי לקפה עם חברה טובה וגייסת משאבים אלופה שבדיוק באותו יום חגגה הצלחה מסחררת. במשך ארבע שנים היא חיזרה אחרי קרן מסוימת, ובמשך כל אותן ארבע השנים היא קיבלה סירוב מנומס אחרי סירוב מנומס והסברים חוזרים ונשנים שהארגון שלה אינו מתאים למטרות של הקרן.

בקי בוקוולד, הקרן החדשה לישראל: "יש פער תרבותי בין אמריקאים לישראלים במה שקשור למוות. אצל ישראלים, לדבר על מוות זה טאבו, אבל בפילנתרופיה האמריקאית כן נהוג לתכנן מה אתה משאיר אחריך. השיחה לא עוסקת במוות, אלא במורשת שאתה משאיר אחרי לכתך".

איך אנשים תורמים' לאילו מטרות, מה מניע אותם לתרום, מתי ואיך הם תורמים? מחקר שמתפרסם זו השנה השנייה, דוח המגמות העולמיות בתרומה ונתינה, בא לזהות ולהאיר מגמות עולמיות בתרומה ונתינה פילנתרופית.

דיברנו עם עו"ד עבאס עבאס מנכ"ל עמותת אלמנארה, על איך הם, אנשים עם מוגבלויות, פועלים לקידום זכויות, ומאתגרים את הרחוב הערבי, וגם שמענו ממנו בהרחבה על ספריית האודיו שהקימו, הכוללת למעלה מ-5000 כותרים בשפה הערבית, ועל התכניות שלו, איך לא, להתחיל בסדרה של פודקאסטים לציבור הערבי.

ביקשנו מליאת נבו פלדות, שמנהלת את קשרי התורמים בישראל, לספר על הפעולות שנעשו כדי לתרגם את המחאה הציבורית הספונטנית לתמיכה משמעותית בקרן.

כל המנהלים יודעים שתפקידם לעסוק בכסף. אלא שלדעתי, חלק ניכר עוד לא הפנים את העובדה הזו לעומק, כי זו לא מה שהניע אותם מלכתחילה. הם רצו לעבוד עם ילדים, לעסוק באמנות, להיאבק בכיבוש, ולא להתעסק עם כסף

ברוח הסיכומים של 2017, ולרגל העובדה ש-SHIFT חוגג שנה, חשבנו שזה זמן טוב לשתף אתכם בעשרת הפוסטים הנקראים.

סקר חדש על פילנתרופיה של ישראלים בשנים 2012-2015 של הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה חושף נתונים מפתיעים: גידול בנתינה של משקי בית אמידים בישראל.

יש לכם יוזמה חדשה או שאתם כבר מספר שנים מקיימים פעילות לא ממוסדת, והחלטתם שהגיע הזמן להקים עמותה? הנה שלוש טעויות שאסור לכם לעשות:

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מיזמים חברתיים-עסקיים שמקדמים מטרות חברתיות על ידי שימוש בכוחות השוק ואסטרטגיות עסקיות. את המיזמים הללו מפעילים עמותות או יזמים חברתיים-עסקיים עצמאיים.

לקראת סבב הקיץ של קרן של"י (שורשים לסביבה ירוקה), חשבנו שיהיה טוב להכיר קצת יותר את פעילות הקרן והחיבור שלה לשתיל.

קמפיין מימון המונים יכול להעיף את הארגון שלכם לגבהים חדשים. זאת חוויה מסחררת שמזריקה אנרגיות חדשות, יוצרת גאוות יחידה, חשיפה ונראות, ש"על הדרך" גם משדרגת את מעמד הארגון מול התורמים הפילנתרופים שלו.

שווה ערך (לעתים מכונה גם שווה כסף או תרומה בעין) הוא כל תרומה לארגון שאינה כספית: ציוד, שימוש בנדל"ן, עבודה בהתנדבות, פרו-בונו של מומחים וכדומה. תרומה בשווה ערך אמנם אינה כספית אך יש לה ערך כלכלי, כפי שיוסבר להלן.

קרן התחקירים היא קואליציה של גופי תקשורת עצמאים, שיחד עם הציבור מקדמת תחקירים בנושאים שאינם נמצאים על סדר יומה של התקשורת המסורתית. הציבור נקרא לדרג את הנושאים ולתת גב לעיתונות חוקרת, שלא נכנעת לתכתיבים של פוליטיקאים או ללחצים של בעלי הון.

נכון שאנחנו אוהבות להקשיב כשמישהי מספרת משהו אישי על עצמה או על מישהו אחר? אנשים יוצרים קשר עם אנשים ולאו דווקא עם פעילות. הם תורמים כדי להביא לשיפור בחיים של אנשים אמתיים.

למה כדאי לפתח מיזם מניב הכנסה? כי הפילנתרופיה, שהיא נותנת מימון על בסיס שנתי, ואין הסתכלות ארוכת טווח והתאמה למחזור העבודה בארגונים אשר מפתחים פעמים רבות פרויקטים ארוכי טווח.

הרעיון לקמפיין מימון המונים התגלגל אצלכם בראש, וסוף סוף החלטתם לצאת לדרך? הפוסט הזה יכול לעשות לכם לסדר. ייתכן שכבר יש לכם רעיון מעולה לסרטון, ושגייסתם  סלב לטובת העניין - שזה ממש מצוין, אבל חכו רגע, יש כמה שלבים בדרך, שכדאי להתעכב עליהם, לפני שקופצים למים.

הפעילות שלכם מתקיימת במבנה שאתם שוכרים? במבנה שבבעלותכם? יש לכם אפשרות להגיש בקשה להנחה בתשלומי ארנונה, בגובה 60-70% מהתשלום השנתי.

מכר שלי שגר בארצות הברית, ומגייס כספים עבור פרויקטים חברתיים בישראל סיפר שקיבל שיחת טלפון מאחד התורמים הקבועים שלו זמן קצר לאחר הבחירות בנובמבר 2016. התורם אמר לו שהוא עדיין תומך בעבודה החשובה שנעשית בישראל, אבל סכום התרומה שלו ירד השנה באופן משמעותי.

בשנה האחרונה עלו בפלטפורמות ישראליות למימון המונים כמה וכמה קמפיינים, שעסקו בסוגיות חברתיות ופוליטיות טעונות, שלא היה מובן מאליו שדווקא הם יצליחו למשוך קהל. חלקם אף הצליחו לרכב על גל של אהדה ציבורית, ולקבל חשיפה תקשורתית נרחבת.

החלטתם לעודד את הציבור לתמוך בארגון שלכם און ליין? לא משנה מהו הפתרון הטכנולוגי שתציעו להם, PayPal או חברת אשראי או דווקא דרך ישראל תורמת או Jgive, יש כמה סוגיות שכדאי להתייחס אליהן.

הפוסט הזה הוא ראשון בסדרת פוסטים הסוקרת את האפשרויות העיקריות לסליקה און ליין לארגונים הרוצים לגייס תמיכה ציבורית שוטפת ולאורך זמן. (בניגוד לקמפיין מימון המונים שיש לו מטרה ספציפית, סכום יעד לגיוס וזמן קצוב)

רוצים לגייס תמיכה ציבורית און ליין והחלטתם לעשות זאת באמצעות פייפאל? בפוסט הזה יש מידע שיכול לסייע לכם להבין אם אכן פייפאל היא בחירה נכונה עבור הארגון שלכם.

איך מתקשרים עם חברת אשראי? ומה ההבדל בין חברת אשראי לחברת סליקה? וכמה זה עולה לנו?

ארגונים רבים מתלבטים בשאלה מהי הדרך המתאימה להם לאפשר לציבור לתמוך און ליין בפעילותם. חלקם עושים זאת עם פייפאל אחרים בהתקשרות עם חברות אשראי ויש ארגונים שעובדים עם ישראל תורמת או עם Jgive.

שאלה שחוזרת על עצמה בקרב ארגונים שרוצים להעלות קמפיין מימון המונים נוגעת לבחירת הפלטפורמה המתאימה. בפוסט אתייחס למאפיינים בולטים ולשוני בין הפלטפורמות