רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
אם חשבתם ש-2024 הייתה מאתגרת, חכו ל-2025. בשנה החולפת, פייסבוק צמצמה את החשיפה האורגנית שלה, והקהילה הדיגיטלית כולה – ובפרט ארגונים ללא מטרות רווח – למדו להתמודד עם מציאות חדשה. המעורבות פחתה, התפוצה הצטמצמה, והצורך ביצירתיות גדל. עכשיו, עם עדכוני האלגוריתמים הבאים, הרף עולה שוב: תוכן חייב להיות איכותי, אותנטי ומותאם אישית, כזה שבאמת מסוגל להילחם בקרב על תשומת הלב.
בחודש אוגוסט 2024 אושר בכנסת תיקון לחוק הגנת הפרטיות. התיקון מהווה עדכון חשוב לחוק המקורי שנחקק בשנת 1981. התיקון קובע הסדרים חדשים אשר מתאימים את המצב החוקי בישראל למדיניות הרווחת באירופה ומדינות ה OECD ולא פחות חשוב, קובע התאמות לשינויים טכנולוגיים של השנים האחרונות.
ב-3 בנובמבר 2024 נערכו הבחירות לנשיאות במולדובה, ובהן זכתה הנשיאה המכהנת, מאיה סנדו. ניצחון זה הושג בפער קטן מאוד, והבחירות חשפו לא רק את הקרע בחברה המולדובית, אלא גם את הסיכונים הגבוהים לדמוקרטיה של המדינות באזור ההשפעה של רוסיה. מנגד – תוצאות הבחירות במולדובה מדגישות את חשיבות החברה האזרחית ומעורבות גבוהה של אזרחים, כולל כאלה שמתגוררים מחוץ לגבולות המדינה.
הרגע המרגש הגיע! תהליך גיוס ארוך ומקיף, הכולל סקירת קורות חיים, איסוף המלצות מגוונות והכנה קפדנית לראיונות הסתיים. בחרתם את העובד או העובדת החדשה שיצטרפו לצוות וייקחו חלק בפעילות הארגון. הציפיות גבוהות, והאתגרים רבים – יש משימות לבצע ויעדים שאפתניים להשיג. כדי שניתן יהיה לממש את כל אלה, נדרש תהליך מסודר של קליטת עובד חדש שייתן מענה לשאלות הבאות: כיצד ניתן לתמוך בעובד החדש מבחינה מקצועית וחברתית כדי להבטיח הסתגלות מוצלחת? אילו צעדים יש לנקוט כדי להקל על היכרותו עם שגרות הארגון, הכלים המקצועיים וסביבת העבודה? איך אפשר לעזור לעובד לבנות מערכות יחסים מקצועיות שיחזקו את תחושת השייכות ויעודדו אותו להישאר בארגון?
בעוד כשבועיים יתקיים בישראל פסטיבל מוסיקה מיוחד – "וודסטוק למען השלום" – שממשיך מסורת עולמית של פסטיבלי מוסיקה כמנוף לשינוי חברתי. כמו פסטיבלים חלוציים שהטביעו חותם בברזיל, בברית המועצות ובארצות הברית, גם היוזמה הישראלית הזו מאמינה בכוחה של מוסיקה לחבר, להשפיע ולהנכיח אפשרות אחרת של דיאלוג ושלום.
מה יהיו הטרנדים ברשתות החברתיות לשנת 2025? בתקופה שבה העולם חווה שינויים בקנה מידה היסטורי ובקצב מטאורי, ובמציאות שבה הלא-ודאי הפך לדבר הוודאי היחיד, ניסיון לענות על השאלה הזו הוא אתגר גדול אפילו יותר מאשר בשנים קודמות. ברמת חוזי הטרנדים עצמם הדבר דורש אומץ, שלא לומר – יהירות. ובכל זאת, הנה כמה מהמגמות שאנחנו יכולות להצביע עליהן כעת.
בשלהי כהונתי כמנכ"לית בארגון אנו עושים שינוי התחדדה אצלי ההבנה שהאקוסיסטם של ארגוני התשתית והאקטיביזם השתנה משמעותית בשנים האחרונות. ארגונים חדשים רבים הוקמו, וארגונים ותיקים פועלים זה לצד זה עם בידול מינורי בפעילותם. הרגשתי שזירת הפעילות הפכה ל"אוקיינוס אדום" – זירה מרובת ארגונים הנעים בצפיפות זה לצד זה, והצורך לבניית שותפויות בין ארגונים נראה לי רלוונטי מתמיד.
דוח ביצועים מספק תמונה מקיפה של פעילות האתר, ומהווה כלי חיוני לקבלת החלטות מושכלות על בסיס ניתוח נתונים מעמיק וממוקד. כמנהלות ומנהלי אתרים, שאלות כמו: כיצד ניתן להגדיל את היקף הכניסות? איך להגיע לקהלים חדשים? ואיך לגרום לגולשים ולגולשות להעמיק בתוכן? צריכות להיות חלק בלתי נפרד מהחשיבה האסטרטגית היומיומית שלנו. במילים אחרות, עלינו לבצע אופטימיזציה מתמדת כדי לשפר ביצועים ולמקסם את פוטנציאל האתר.
ניצחון יוצא דופן נרשם בבחירות בסרי לנקה, כאשר המדינה האסייתית חתכה חזק שמאלה. המועמד המרקסיסט אנורה קומארה דיסנאיאקה הוביל את המהפך בבחירות בסרי לנקה עם ניצחון חסר תקדים. בניגוד למגמה העולמית של תנועה ימינה, תוצאות הבחירות בסרי לנקה מציגות תפנית דרמטית: מ-3 מושבים בלבד בקדנציה הקודמת, זינקה מפלגתו ל-159 נציגים מתוך 225 מושבים בפרלמנט – רוב מכריע של למעלה משני שלישים.
המחנה הדמוקרטי-ליברלי מציע אידיאולוגיה ומצע רעיוני חזקים ומבוססים, אך נמצא בנחיתות תקשורתית חריפה, המונעת ממנו להשפיע על דעת הקהל ולעצב תודעה. אחת הסיבות לנחיתות התקשורתית היא "נפילה" של אנשי המחנה לשלוש מלכודות תקשורתיות מרכזיות.
הפוסט הבא מבוסס על הרצאתו של ד"ר עודד אדומי-לשם, פסיכולוג פוליטי וחוקר בכיר במעבדה לפסיכולוגיה של סכסוכים ופיוס באוניברסיטה העברית, במסגרת סדנה תקשורתית שערכה קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה.
פרסום חוק ההסדרים לקראת ישיבת אישור התקציב, והצעדים הכלכליים שיוצמדו לו, זהו אירוע פוליטי רב השפעה, ובמיוחד בשנה קשה עם הוצאות רבות בלתי צפויות וקיצוצי תקציב נדרשים.
שילוב כלי AI בתהליכי פיתוח מוצר או שירות חברתי, ובנושאים של חקיקה, מוניטורינג ועבודת לובי, נראה כמו דבר מתבקש. בחנו איך עושים זאת בארגונים לשינוי חברתי. קיימות שלוש רמות של שימוש או פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים.
ארגונים חברתיים משתמשים באסטרטגיה של יצירת תוכן: פוסטים, סרטונים, פודקאסטים, כדי להגיע לקהלים שונים ולהשפיע על הנרטיב. עד לאחרונה, כשחשבנו על צריכת תוכן, התמקדנו בעיקר בגוגל. שאפנו שהתכנים שפרסמנו באתר הארגון יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש, ולכן השקענו מאמצים בקידום והנגשת התוכן שלנו למנועי החיפוש (SEO). בעידן של כלי ה-AI גנרטיביים, מפת התנהגות הגולשים עוברת שינוי משמעותי, דבר המצריך פיתוח אסטרטגיית תוכן AI מותאמת לארגונים חברתיים.
בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מעולמנו, ומשפיעה על תחומים רבים בחיינו. מה שהתחיל ככלי טכנולוגי מתקדם בעיקר עבור עסקים ותעשיות, הופך עם הזמן לכלי מרכזי גם בעולמות החברתיים. הפוטנציאל של שימוש ב-AI למטרות חברתיות הוא דרמטי, אך חשוב גם לזכור – הוא עלול גם לייצר פערים ולהוות איום בתחומים חברתיים רבים.
קיים דמיון בין טראומות קולקטיביות לבין טראומות אישיות ומשפחתיות: אלו ואלו מתרחשות בעקבות מפגש ישיר או עקיף עם איומים קיומיים, מוות, פציעה ואובדנים, ולשתיהן יש השלכות אופייניות.
קרנות, ועדות מענקים ותורמים פרטיים מקבלים עשרות, אם לא מאות, פניות ובקשות לתמיכה ביוזמות חברתיות. איך תוכלי להפוך את הבקשה שלך לטובה יותר, כזו שתתפוס את עינו של הקורא או הקוראת ותבהיר שיש להם עסק עם ארגון מקצועי ורציני שיודע מה הוא עושה? כדי להצליח במשימה זו את חייבת לבסס את הבקשה שלך על נתונים, נתונים ועוד פעם נתונים
אמל;ק, שינוי מדיניות זה משחק כדורסל, לא שח מט. לא מחכים בנימוס לתור הבא. חרף העובדה שהכנסת נשלטת על ידי קואליציית ימין שלא אוהדת (בלשון המעטה) את מטרות המחנה הליברלי, ששרי הממשלה פועלים להרס שיטתי של היסודות הדמוקרטיים של המדינה, ושאנחנו נמצאים במלחמה, ארגוני החברה האזרחית יכולים ומוכרחים להמשיך ולפעול לקידום המדיניות הרצויה להם גם עכשיו.
בינה מלאכותית (AI) נכנסה לחיינו בצורה משמעותית יותר בשנים האחרונות, והפכה ל"באז וורד" שאי אפשר לחמוק ממנה. כדיי שהעולם החברתי וארגוני החברה האזרחית לא יישארו מאחור עלינו ללמוד אותה, את המשמעויות שלה, ולהבין איך היא יכולה לסייע גם לנו.
אחרי בחירות 2015 כונה הפער בין מה שניבאו הסקרים לתוצאות הבחירות: "יום הכיפורים של הסוקרים". עשור מאוחר יותר הגיע "יום הכיפורים של הסוקרים" בהודו. הסקרים בבחירות 2024 הצביעו לאורך כל הדרך על ניצחון סוחף לימין ההודי ברשות נרנדרה מודי, אבל התוצאות במציאות היו שונות לחלוטין
מנכ"לית, האם הוועד המנהל זמין לצידך להתייעצות? חברי וועד מנהל, עד כמה אתם מרגישים שאתם יודעים לאן המנכ"לית מובילה את הארגון? אחד האתגרים שמעלים מנכ"לים ומנכ"ליות של ארגונים לשינוי חברתי נוגע לעבודה המשותפת עם הוועד המנהל. כיצד אפשר לשפר את האפקטיביות ולהרגיש שכולנו נמצאים על אותה מפת דרכים?
"אחרי האירועים הקשים של השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת היה לנו ברור שמתחוללת כאן רעידת אדמה. ראינו איך הימין הקיצוני מסתער על הרגע ומנסה לעצב את המציאות מחדש בהתאם לחזון שלו, והקמפיין שלו לחידוש ההתיישבות ברצועת עזה רק חידד לנו עד כמה חשוב להציב אל מול זה חזון אלטרנטיבי." תמי יקירה, ממארגנות כנס ארגוני השלום, שתיל
לפני השבעה באוקטובר היו מי שקראו להסכם שלום עם שכנותינו, היו יוזמות שהציעו פתרונות מדיניים-ביטחוניים, אבל קשה לומר שהיה לכך קשב ציבורי.
רשת X (טוויטר) הפכה כבר מזמן לתיבת תהודה של מסרים 24 שעות ביממה, בעקביות, על ידי נושאי מסר מחויבים. ועדיין, מבט על מספרי העוקבים שיש לעיתונאים מסויימים, למול מספר העוקבים של כלי התקשורת עצמם, שומט את הלסת, ומבהיר עד כמה מפת התקשורת השתנתה. בעזרת טוויטר, ערוצי הטלגרם והווטסאפ, הפכו העיתונאים והעיתונאיות לכלי תקשורת בפני עצמם, שכדאי להכיר, ככלי מרכזי לעבודת התקשורת והדהוד המסרים במרחב.
מאבקים רבים ומלחמות לא מעטות מסתיימים בתיקו חמוץ. ראשיתם בקול תרועה רמה, ירח דבש של אחדות וחוויית עוצמה, ואחריתם במבט מפוקח על מציאות שאינה נוחה לאף אחד מהצדדים. אבל לפעמים דווקא יש מנצחים ומפסידים, והתמונה הופכת לברורה עוד יותר כאשר הצד המנוצח מודה שהפסיד.
כך היה בשתי זירות המלחמה המרכזיות במלחמת העולם השנייה, באירופה ובאסיה. בעלות הברית הביסו את גרמניה הנאצית והיא חולקה לשתי מדינות.
מאות היוזמות שהחברה האזרחית הקימה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, קיבלו מייד חיבוק חם ממערכת אחת לניהול תהליכי עבודה – Monday.com. מהקמת חמ"לים לאספקת מזון וציוד לחיילים, דרך חמ"לים לצרכי המפונים, חמ"ל לאיתור נעדרים, חמ"לים לניהול אלפי מיומנויות של מתנדבים ושיבוצם למשימות, חמ"לים של מטבחים שקמו אד-הוק וניהלו הזמנות ושילוח ומה לא.
זמן קצר לאחר תחילת אירועי השבעה באוקטובר הבינו רבים ברחבי העולם שהחברה הישראלית נכנסת לשלב מכונן בדברי ימיה שטרם ידעה כמותו. בהקשר זה, מרבית ארגוני החברה האזרחית בישראל המבקשים לייצג את האינטרסים של תושבי ישראל מול הממשל, נאלצו להעריך מחדש את תפקידם במציאות המתהווה.
האם אתם מוכנים לשינוי הדרמטי שעומד לזעזע את עולם ה-SEO כפי שאנחנו מכירים אותו? בשנה האחרונה, אנו עדים למהפכה של ממש בהרגלי הגלישה של משתמשים רבים ברחבי העולם. יותר ויותר אנשים מפסיקים לפנות לגוגל בחיפוש אחר תשובות לשאלותיהם, ובמקום זאת, הם פונים למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT, Gemini או Perplexity
צוות מוביל הוא קבוצת האנשים ששותפים בהובלת הארגון לצד המנכ"ל או המנכ"לית. בדרך כלל הצוות מורכב ממנהלי התחומים השונים בארגון. למשל: רכזי הפרויקטים או מנהלי המחלקות, מנהלת פיתוח המשאבים והכספים, והמנכ"ל כמובן.
פולין עברה תהליך מרתק של חזרה לדמוקרטיה לאחר 8 שנים של שלטון פופוליסטי אנטי-דמוקרטי. כנס "דמוקרייסיס" בוורשה חשף את תפקיד החברה האזרחית במאבק זה, תוך הדגשת חשיבות שיתופי פעולה בינלאומיים. אסטרטגיות מרכזיות שהובילו להצלחה כוללות חיבור זכויות הפרט לשלטון החוק, חינוך לדמוקרטיה בקרב צעירים ושימוש באיחוד האירופי ובמנגנונים המשפטיים שלו. המאבק בפולין מראה ששינוי דמוקרטי אפשרי, ונותן תקווה גם לישראל.
ב-7 באוקטובר נפל דבר. מתקפת הפתע של החמאס שזרעה הרס עצום ואובדן רב של חיים, יצרה טלטלה רגשית עמוקה ברמה האישית והלאומית.
הנחות יסוד התערערו בנוגע למעשים שאדם באשר הוא אדם מסוגל לבצע, ושאלות נוקבות לגבי מערכות היחסים בין היחיד לקולקטיב ובין היחיד לצבא ולמוסדות המדינה צפו על פני השטח. תחושה עמוקה של משבר אמון נוצר מול המערכות המוסדיות שלא תפקדו כראוי. הן היו אמורות להגן על הפרט שלא יאונה לו כל רע, לחלץ אותו בעת צרה ולדאוג לצרכיו לאחר האסון שאירע. תחושת השבר רחבה ובעלת עומק, ורק ימים יגידו אם וכיצד יוכל להתאחות. (למאמר המלא: א.נשים הולכים לאיבום- על מנהיגות משקמת אמון
כשאני מדברת עם ארגונים על שוויון מגדרי אני שומעת לא פעם: "אני ממש מאמין בשוויון בין נשים וגברים"; "אצלנו בארגון יש שוויון הזדמנויות מלא. נשים פשוט בוחרות שלא להתקדם"; "פער בין גברים ונשים זה משהו של פעם, היום יש הזדמנות שווה לכל מי שרוצה"; "אם אני הגעתי לתפקיד שלי כאישה עם 4 ילדים, כולן יכולות"; "היום לבנות שלי יש את מרחב ההזדמנויות בדיוק כמו לבנים שלי"
אם את מפתחת משאבים מתחילה, וגם אם לא, יש כמה תשתיות לפיתוח משאבים שממש כדאי שיעמדו לרשותך כדי שתוכלי להצליח. האם את חייבת שיהיו לך ממש את כל התשתיות האלה כדי שתוכלי להתחיל? לא. האם כדאי שיהיו לך? כן, בהחלט!
אני רוצה לחלק את התשתיות לשני סוגים: תשתיות פיזיות ותשתיות הקשורות לתהליכי עבודה. אז בואי נתחיל.
שלושה דברים שלמדתי מקמפיין הרשת שהובלנו נגד פורום קהלת. שיעור ראשון: קמפיין מוצלח משלב מאמצים ציבוריים עם מחקר. לא היינו יכולים לחשוף את קהלת, את השיטות הבזויות שלהם לקידום החזון שלהם, את ארגוני הקש שהם הקימו כדי לטשטש את הפעילות שלהם, ואת הרעיונות הזרים והמסוכנים שהם מקדמים – בלי שהיינו יכולים להישען על עבודה מקצוענית של הבלוק הדמוקרטי The Democratic Bloc ושל עיתונאים חוקרים כמו נתנאל שלומוביץ' מ"הארץ", עמרי מניב מחדשות 12 ואסף ליברמן מתאגיד השידור.
שינוי במבנה הארגוני הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחות וצמיחה של ארגונים. הוא יכול להיות תוצר של התרחבות וגדילה, או של רצון לייעל ולשנות תהליכים פנים-ארגוניים. כך או כך, כדיי שהשינוי יעבור בשלום ויתמוך בעשייה של הארגון ובמטרותיו, ישנם מספר דגשים שכדאי לשים לב אליהם:
מודל ארבעת המרחבים להתמודדות עם קונפליקט בארגונים משותפים פותח בעקבות האירועים האלימים של מאי 2021. המודל התבסס על ראיונות שנעשו עם מנהלות, מנהלים וחברי צוות בארגונים בהם עובדים יחד יהודים וערבים בעקבות אירועי מאי 2021. כמו כן משלב המודל תאוריות מתחום המנהיגות השתתפותית המכירות ביכולת של קבוצות חכמות להתבונן על יחסי הכוח ולנוע יחד למען מטרה משותפת.
יש לכם סיפור מעולה לתקשורת, לא סתם מעולה, מעולה ממש, אבל איכשהו שום כתב או כתבת שאתם עובדים איתם לא מצליחים להכניס אותו לעיתון. התנצלויות, דחיות והבטחות, עד שבסוף אתן בטוחות שמסננים אתכן וזה אישי. אלו מקרים שחוזרים על עצמם בימים רגילים ועוד יותר בזמנים של מלחמה, כאשר האירועים מעלים את רף הזוועה, והעניין התקשורתי […]
שמעתי על ארגונים בהם הדוברת ומנהלת הסושיאל הן שתי נשים שונות, ואפילו על כאלו בהם יש עובד נוסף המנהל את אתר האינטרנט של העמותה. אני לא עובדת בארגון כזה:) אצלנו עושים גם וגם וגם, על הראש שלי מונחים המון כובעים, ומדי יום אני מתבוננת בתוצרת הטרייה של הארגון וחושבת מה סדר הפעולות המתאים לגלגל אותו […]
החברה הישראלית מצויה במשבר פנימי עמוק הכולל אי הסכמה בין חלקי החברה על המהויות הבסיסיות של חיינו כאן. משבר זה מאיים לפרום את ההסכמות שהחזיקו את המרקם החברתי בישראל עד כה, ואם לא יטופל, יאיים קרוב לוודאי על עצם קיומנו כמדינה וכחברה.
חוסר אמון, הפקרה והפרת חוזה, הפכו למילים שגורות לתיאור מערכת היחסים בין קבוצות בחברה ובעיקר בין האזרח למדינה. כדי לשקם את האמון ולהוביל להסכמות על חוזה חדש, ישנם שלושה רכיבים שצריכים להילקח בחשבון: מעורבות אזרחים, ייצוג למגוון הקולות והסכמה מתוך שיח. אספת האזרחים (Citizen Assembly) היא כלי של דמוקרטיה השתתפותית-דיונית, אשר מכיל את שלושת הרכיבים הללו, ויש ביכולתו לסייע בהתמודדות עם המשבר בו אנו נתונים. במסגרתו, אזרחים המהווים מדגם מייצג של אזרחים מן השורה, מקיימים דיונים ומגיעים להסכמה על פתרון. הניסיון שנצבר בעולם מראה שהמודל הזה הוא אפקטיבי כדי להגיע להסכמות ולקבל החלטות בסוגיות מורכבות, והוא אפקטיבי לא פחות בתקופה של משבר. המעבדה לאספות אזרחים ברשויות מקומיות בישראל, התניעה לאחרונה את השימוש בהן.
ינואר 2018, ירושלים. אני נכנסת למשרדי שתיל. יושבים שם הסמנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש. הריאיון הולך טוב, הגעתי מוכנה, אני ממש רוצה את התפקיד. עד שמגיעה השאלה: "האם את מכירה את שתיל? האם את יודעת במה עוסקת הקרן החדשה לישראל?" [שיט], "כן, בטח" אני אומרת בביטחון, "אתם עובדים עם בית איזי שפירא". "לא, אנחנו לא" משיב […]
56% ממשתתפי ״כנס שכולו תקווה״ העידו על עצמם שהפכו ליותר אופטימיים לאחר הערב. 16% ציינו שהפכו ל"מאוד אופטימיים". וזה לא נגמר כאן. בסוף הכנס רבים נרשמו ליוזמות השונות שהוצגו במהלכו ולהאקתון לקידום יוזמות חדשות.
"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.
המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.
ההצלחה שלנו כדוברים ודוברות נמדדת על פי היקף החשיפה התקשורתית החיובית שהצלחנו לייצר לארגון ולפעילותו. ניבחן על כמות ואיכות האייטמים שקידמנו, התגובות שיזמנו, וגם על החשיפה השלילית שהצלחנו למנוע או למתן. זוהי אמנם תכלית עבודת הדוברות, אבל לא ניתן להצליח בה ללא בניית ממשקי עבודה פנים ארגוניים עם אנשי הצוות בארגון.
חלק ניכר מהעמותות בישראל מקבלות תמיכה ממשאבים ממשלתיים, אשר מועברים במגוון צורות, מדובר במקור משאבים חשוב וחיוני לפעילות רציפה של אותן עמותות. ישנן עמותות אשר מצליחות לקבל את אותם המשאבים מדי שנה ויש כאלה שאינן מכירות או אינן יודעות כיצד לפנות ולקבל סיוע ממשלתי.
בפיגור ניכר אחרי המתחרה שלה טלגרם, שכבר שנים מאפשרת לכל אחד לפתוח ערוצים (Channels), גם וואטסאפ החלה לאחרונה להציע את הפיצ'ר הפופולרי במאפשר לפתוח ערוץ וואטסאפ. דובר צה"ל, משרדי הממשלה, פוליטיקאים, עיתונאיות ועיתונאים בולטים, עמותות, יוזמות חברתיות, גופי תקשורת, תאגידים ועוד, כבר פתחו ערוץ וואטסאפ ומפרסמים על בסיס קבוע, ולחלקם נרשמו כבר מיליוני מנויים.
אם ניתן ללמוד מקונפליקטים אתניים ופוליטיים בעולם על מה שאנחנו עוברים פה? האם חתירה לסיום סכסוך היא תפקיד בלעדי של מדינות או שיש שם מקום גם לתרומת החברה האזרחית?
כדי להתמודד עם האירועים הרבים שקורים ואשר מתפתחים בקצב לא לינארי, אנו ממליצות לארגונים לאמץ גישה של עצירה לצורך חשיבה אסטרטגית, ולבצע זאת מספר פעמים לאורך השנה.
השאלה אם אירוע אבטחת מידע יתרחש בארגון, היא כבר לא שאלה של "אם", אלא שאלה של מתי.
לכן, כל עמותה צריכה לשאול את עצמה האם היא ערוכה לאירוע כזה?
ב-2020 התכנסנו בבתים וניסינו לפצח את האתגר, איך לנהל מרחוק ובהמשך איך לנהל היברידית. שלוש שנים מאוחר יותר חזרנו לעבודה מרחוק בהיקפים גדולים בנסיבות שונות לחלוטין. בין אם מדובר על מפונים שהתרחקו ממקום העבודה או על הורים שבני הזוג שלהם מגויסים והם מתקשים לצאת מוקדם מהבית או על מקומות שבהם ירי נרחב משבש את ההתנהלות הרגילה.
פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, זמן קצר אחרי פיגועי 9/11. בעקבות השבת השחורה של השבעה באוקטובר ביקשנו ללמוד מההיכרות שלה, איך השפיע האסון הנורא על היחס לקבוצות המיעוט בחברה האמריקאית. גם כאן כמו בארה"ב, מדובר על אירוע של מגה-טרור המאיים לכרסם בזכויות האזרח במדינה, אבל שני הבדלים התבררו […]
גילוי נאות: המאמר הזה נכתב כמעט כולו בעזרת AI, ליתר דיוק בעזרת ChatGPT. זה לקח לי בערך שלוש שעות לכתוב פוסט על פיתוח משאבים עם AI, לתרגם ולערוך אותו. השקעתי את רוב הזמן בשיחה עם הצ'אט, בהגדרה של הדברים שרציתי שיכתוב עבורי ובחידוד שלהם, אחר כך העברתי את התוכן לגוגל טרנסלייט, השקעתי קצת בעריכה של התכנים המתורגמים ו-Voilà!
יש משהו מרגיע בחזרה לבייסיק, לכלים לא סבוכים שעושים סדר כשבחוץ יש רק כאוס. עכשיו, כששנת 2023 עומדת להסתיים אני רוצה להמליץ לכם לחזור לכלי המוכר: SWOT. אנחנו משתמשים בו לרוב בתהליכי תכנון אסטרטגיים, אך בתקופה משברית, בה הקשב לתהליכים ארוכים מוגבל, נוכל להשתמש בו לתכנון לטווח הקצר, כמו למשל: תוכנית עבודה לשנת 2024. ה-SWOT יסייע לנו לאמץ חשיבה אסטרטגית ברגע נתון. באמצעותו נבחן את הארגון וסביבתו, ונחליט היכן נרצה להשקיע את המשאבים הארגוניים לשנה הקרובה.
מחקרים רבים מן העולם מעידים על כך שאלימות במשפחה, בזוגיות ונגד נשים וילדים גדלה במהלך מלחמה ולאחריה. לצד מגמת העלייה, לפחות בשלבים הראשונים של המלחמה ישנה מגמה של ירידה בפניות לסיוע ולקבלת עזרה. בישראל אין מידע עדכני על היקף התופעה של אלימות במשפחה, ההערכה היא כי מדובר על מאות אלפי מקרים בשנה, כשהנפגעות הישירות העיקריות הן נשים. לרשויות מוכרים עד 20-30 אלף מקרים בשנה. כלומר, גם בשגרה, רוב המקרים אינם מדווחים ומטופלים.
בואונדבר דמוקרטיה הוא ארגון מתנדבים שהמטרה שלו היא לבסס את הדמוקרטיה הליברלית בישראל, באמצעות שיח בין אנשים. ודווקא, ובעיקר, עם מי שחושבים אחרת.
מדי יום שישי נפתחים עשרות דוכנים, בישובים רבים בארץ, ובהם פעילים "חמושים" בפרחים פונים לעוברים והשבים, מציעים פרח לשבת, מאחלים שבת שלום ומזמינים לשיחה פתוחה על המצב.
אומץ ניהולי הוא היכולת להוביל שינוי דרמטי בארגון. לשנות מבנה ארגוני, לשאול שאלות קשות שאחרים מעדיפים לא לשאול או להוביל שותפויות פורצות דרך, ולא טריוויאליות. האומץ הניהולי נדרש מאיתנו במיוחד עכשיו בתקופת מלחמה, להוביל שינוי במציאות של אי וודאות.
פוטנציאל ההתלקחות של זעם אזרחי, בזמן מחאה, בעקבות אלימות משטרתית או מדיניות שלטונית כוחנית והרסנית, קיים תמיד. על אחת כמה וכמה הוא קיים במצבים של טרור קיצוני, אי יציבות שלטונית, קיטוב בין קבוצות בחברה, ומצבים של סכסוך בטחוני ופוליטי שהמדינה נתונה בו החוצה ופנימה.
בזמן מלחמה קשה לנהל את המשימות בארגון. הפניות של רבים מהעובדים מוגבלת. חלקם מגויסים למילואים, מפונים מבתיהם, נשארו בבית עם ילדים, או כמו כולם – מודאגים וטרודים. ולמרות זאת, העבודה צריכה להימשך, לעיתים דווקא עכשיו יותר מתמיד. לכן, הצעד הראשון בניהול משימות בעת הזו הוא דווקא מיקוד באנשים וגמישות מולם: לברר מה היכולות שלהם, מה הצרכים שלהם, ומה מצבם כעת. לאחר שאנחנו יודעים את כל אלה ומתגבשת לנו תמונה של המשאב האנושי והמסוגלות שלו, נוכל לגשת לניהול המשימות.
התמודדות קודמת של אומות עם מקרי טראומה המונית בעקבות אירועי טרור יכולה לסייע לנו במבט אל האופק הטיפולי והשיקומי של קהילות ושל אלפי אזרחים ישראלים – יהודים, ערבים וזרים שבאו לעבוד אצלנו.
אחת מהשגרות הניהוליות החשובות בשגרת חירום, היא ישיבת צוות קבועה בזמן חירום. ישיבה כזו שומרת על חווית רציפות אצל כל אחד ואחת בצוות, משפרת את הלכידות הקבוצתית, מאפשרת תמיכה הדדית, מגבירה תחושת שליטה בשל העדכונים מה נעשה היום בארגון, ומכוונת את הצוות לעשיה במידת האפשר. כל המאפיינים האלה – לכידות, תמיכה חברתית, חוויה של שליטה […]
שגרת חירום היא שלב חשוב בהתמודדות של ארגון עם משבר חריף, כמו מלחמה, מגיפה או טראומה אחרת, כפי שחווינו לא מעט לאחרונה. השלב הזה מגיע אחרי ההלם והכאוס הראשוניים, וכשאנחנו מנהלים אותו נכון, זה עוזר לנו להביא את העובדים, הצוותים והארגון כולו – באופן הדרגתי להתמודדות ולתפקוד.
אחת מהשגרות הניהוליות החשובות בתקופה הזו, היא שיחה אישית קבועה עם כל עובד.ת שאת ממונה עליה באופן ישיר. שיחה כזאת יכולה לסייע לשמור על חוויה של רציפות אצל העובד – הרגשה של המשכיות ואף יציבות בתוך הכאוס.
אחרי ההלם והכאוס של אירוע משברי, מגיעה שגרת חירום. זהוי שגרה זמנית שיכולה להימשך תקופה לא קצרה, עד שהאירוע מסתיים ומתחילים לבנות את היום שאחרי. ניהול שגרת חירום חיוני כדי להצליח לתפקד באופן מותאם למציאות הכאוטית.
אירועי ה-7.10 תפסו את כולנו בהפתעה מוחלטת. ההלם, הכעס והדאגה, והרצון להגיב לצרכים הרבים שנוצרו, הביאו רבים מארגוני החברה האזרחית למלא את החלל שנוצר. בהעדר תגובה מהירה של גופי המדינה גדל הצורך מצד אחד להציע מענים למוטבים הישירים שנפגעו מהמלחמה ומצד שני לדרוש מאותם גורמים ממשלתיים לפעול, תוך שמירה על הערכים עליהם הם נלחמים בשגרה.
מה אפשר וצריך לעשות בעבודה עם התורמים של הארגון, בתקופה המורכבת הזו? הרי גם בימים שבשגרה קשה לדבר עם תורמים, אבל עכשיו? במלחמה?
מימדי הטבח של שמחת תורה סימנו לעמותה את הכיוון החדש והמחויב – התאמת פעילות הארגון בזמן מלחמה. העמותה העניקה את שירותיה לאותן משפחות שאיבדו את היקרות והיקרים להם מכל. העמותה כבר צברה ניסיון בהענקת שירות לאלה שלא חפצים לחסות תחת מה שמציע הממסד הרבני, וברור היה שצו השעה הוא לוויות אלטרנטיביות.
בעוד שבמערכת הביטחון עסוקים בימים אלה בחזית עזה, ופועלים לשמור על השקט היחסי בחזית הצפונית, אזרחי ישראל נמצאים במרכזה של מערכה שלישית: לוחמה פסיכולוגית במרחב הדיגיטלי. פייק ניוז, סרטונים מפוברקים, סרטוני זוועות ששורפים את הנפש, ופוסטים של הסתה ושנאה מתפשטים כאש בשדה קוצים. לצידם מתקפות מאורגנות על עמודי סושיאל ואף פרופילים פיראטיים בוואטספ וברשתות החברתיות.
מה ניתן לעשות אם הארגון שלנו אינו נותן מענה חירום בשגרה, אבל דווקא עכשיו מוצא עצמו נותן תמיכה כזו? אם יש לכם יוזמה לגיוס כספים שאיננה חלק מהמשימה הארגונית, שימו לב שיש הנחיות חדשות של רשם העמותות, שמאפשרות להרחיב את גיוס הכספים גם לתחומי חירום. רשם העמותות נותן הקלות לארגונים שנדרשים כעת להסיט חלק או את כל הפעילות שלהם לטובת מצב החירום, ולכן מאפשר לגייס תרומות גם לנושאים שאינם חלק מליבת העשייה של הארגון.
מצבי משבר דורשים מאיתנו להתאים במהירות את הפעילות הארגונית למציאות המשתנה, לייצר וודאות ולדאוג לצרכים העולים מהשטח והצוותים. ריכזנו מספר צעדים שיעזרו לכם ולכן למקד את העשייה הארגונית תוך חיזוק התקשורת עם הצוות והקהילה הארגונית. 1. חזקו ותמכו בצוות בדקו מה שלום הצוות ומה הוא צריך ברמה האישית והארגונית, אפשרו מרחב לשיתוף וחיבור בין אישי, […]
מספר חידושים בווטסאפ שמשפרים את ניהול הקהילה באופן משמעותי. העברת קבוצה לארכיון, "אפקט הדומינו" בו משתמשים עוזבים בזה אחר זה בוטל ורק מנהלי הקבוצה רואים מי עזב. כעת ניתן לצרף עד 1,024 חברים לקבוצה, מה שמאפשר גידול משמעותי בקהילות. פיצ'רים נוספים כוללים עריכת הודעות עד 15 דקות לאחר שליחתן, העברת תמונה ותוכן יחד, ואישור בקשות הצטרפות חדשות על ידי המנהלים. השיפורים הללו הופכים את ווטסאפ לכלי יעיל לניהול קהילות.
מחקר גדול שנעשה על דרכי העבודה של עיתונאים בישראל העלה שהמקור המועדף עליהם הם מקורות רשמיים. אלו נתפסים כאמינים יותר בגלל היותם "גורם מוסמך". השיקול השני בסדר חשיבותו היה היכרות אישית ומקצועית עם המקור. (מחקר שנעשה על ידי ד"ר אביב בר-נוי ופרופ' צבי רייך, 2022)
מדי פעם המרחב שלנו מתמלא בסיפורים על חברים וחברות שעברו חוויות לא נעימות במקום העבודה. בין אם מדובר על מנהל שלא מפסיק לצעוק, לקטול ולבקר בצורה לא עניינית או על פרצת אבטחה שהתגלתה במערכת המחשוב הארגונית וחשפה נתונים רגישים או ארגון שגילה שסדרת אירועי הטרדות מיניות התרחשו בין כתליו. אנחנו שומעות על אותם מקרים ומקוות שלא יקרו בארגון שלנו. למרות השונות בין המקרים כולם מצביעים על תופעה אחת – פגיעה במוגנות במקום העבודה.
אחת מהמשימות החשובות של הוועד המנהל היא ניהול ובקרה פיננסית ופיתוח משאבים, שיבטיחו את קיומו של הארגון לאורך זמן. השאלה מה עושים כשהוועד המנהל לא רואה בזה חלק מתפקידו, או נמנע מכך מסיבות שונות?
תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות ופוליטיות. זו תקופה שבה המועמדות והמועמדים רגישים לסדרי העדיפויות של הציבור, ומעוניינים לפעול למימושו.
חוגי בית הם פרקטיקה מקובלת כאשר רוצים לגייס אנשים ולשכנע אותם לתמוך ברעיון או באדם מסוים, באמצעות הנגשת מידע ומענה על שאלות. בניגוד אולי למעגלי שיח המכוונים לתת במה למגוון הקולות, בחוגי בית המטרה שלנו להשפיע ולצרף אלינו עוד ועוד אנשים. העיסוק בחוגי בית עולה סביב הבחירות ובפרט הבחירות לרשויות המקומיות, אבל גם ארגונים ויוזמות חברתיות המקיימים חוגי בית, ואפילו הפורמט של זיכרון בסלון מהדהד את מרכיבי הפורמט.
אם את מפתחת משאבים, אז יש לך על השולחן מיליון ואחד דברים: בקשות, דיווחים, עדכונים, שוטף ומה לא. מכיוון שבין כל המשימות בקשת מענק היא לרוב משימה עם דד ליין שלא כדאי לפספס, אני רוצה להציע לך שיטה מסודרת איך לגשת כתיבת בקשות למענק. התהליך הזה הוא תהליך אידאלי, כלומר מתאים למקרה שבו מועד ההגשה ידוע לך לפחות שבועיים מראש. אבל גם במקרה שמועד ההגשה קצר יותר – כדאי לך ללמוד את התהליך ולעקוב אחרי העקרונות שלו.
מה זה אומר דרג ניהול ביניים? בדרך כלל מדובר על תפקיד הכולל ניהול מחלקה או תחום או פרויקט, וכרוך לרוב גם בניהול צוות. עם זאת קורה לא פעם שמנהלות ומנהלים בדרג ניהול ביניים מתמקדים בביצוע, ומעדיפים להימנע מכל מה שכרוך בעבודת הניהול וההובלה.
15M הוא כינוי לגל המחאות בספרד שפרץ ב-15 במאי 2011, והשפיע על מקומות רבים בעולם, ביניהם גם המחאה החברתית בישראל, שדרשה צדק חברתי. תנועת 15M שיצאה נגד האבטלה הגבוהה, השחיתות והשיטה הפוליטית, הצליחה לתרגם את גל המחאה למפלגה ולרשימות מקומיות שהתמודדו בבחירות ברחבי המדינה, והפכה גורם משפיע בפוליטיקה בספרד.
נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, מצא לנכון להודיע, על העדפת צורת "הזכר הסתמי" בפרסום מודעות דרושים מטעם הנציבות, במקום שימוש בלוכסן או בכתיבה שוויונית. אז אולי הזכר הוא סתמי, אבל כל השאר ממש לא! בעולם המקצועי ובעולם החברתי השפה היא פוליטית, ואנחנו יצורים פוליטיים. כמו שכתבה כל כך יפה שימבורסקה: בשירה אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה.
לפני כשנה נקלעתי לסיטואציה הזויה במיוחד. במהלך חופשה משפחתית באיטליה, הושק והתנהל קמפיין אגרסיבי נגד העמותה שאני מנהל, עמותת עמר"ם, שפועלת להכרה ואחריות של המדינה בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. כותרת אחר כותרת במתקפה תקשורתית מתואמת היטב, הכריזו פובליציסטים מוכרים למדי כי העמותה מקדמת עלילת דם, שנאת אשכנזים וכו'. כך, בין הגונדלות בתעלות ליצירות האמנות של הביאנלה, מצאתי את עצמי מתייעץ בטלפון עם החברות והחברים בעמותה, מקליט הודעות ומנסח תגובות.
כתיבת מניספט היא כלי התארגנות ומחאה פחות נפוצה במחוזותינו, אבל היא הזדמנות עבור פעילות ופעילים במאבקים ארוכי טווח לנסח יותר מחזון, אלא להציע ביקורת נוקבת על החברה שלנו, שינויים מרחיקי לכת ודרישות שאינן ריאליות במציאות הנוכחית.
המציאות בישראל היא שדווקא בזירה המקומית המשפיעה על רבדים משמעותיים בחיינו, שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות נמוך יחסית. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא נע סביב ה-50% בניגוד לשיעור ההצבעה בבחירות הכלליות שעומד על כ-70%. דווקא במקום שאחראי על רבדים משמעותיים בחינוך, בתרבות, בספורט, ברווחה, בסביבה, בחיי הקהילה שלנו, דווקא במקום שבו אנחנו באמת יכולות להשפיע, אנחנו אדישות.
שוחחנו עם ד"ר עומר קינן, מרצה בתואר השני בתקשורת עם התמחות בניהול קהילות דיגיטליות במכללה האקדמית ספיר. עומר מדבר על יכולתן של קהילות לשמור כוח לאורך זמן, ליצור שפה משותפת ותחושת שייכות בקרב חבריהן. ניסינו לברר את תפקידן של קהילות דיגיטליות בהקשר של פוליטיקה ומחאה.
פנים. סלון בית או חדר ישיבות – ערב (אבל כל שעה אחרת ביום גם אפשרית). זום אין. תשעה אנשים יושבים בחצי עיגול סביב שולחן. כוסות קפה מפוזרות, צלוחית עם עוגיות ותמרים על השולחן, מישהי משרבטת על נייר, כמה מציצים בנייד ומתכתבים בוואטסאפ. משהי בחולצה לבנה מנחה את הדיון. נראה שמתקיים דיון, אולי אפילו סוער. ג. […]
לקראת סמינר שעסק בחשיבה חזונית התחלנו לדבר עם ה-ChatGPT. שאלנו אותו על מחנה הימין, איך הוא פועל, ומה אפשר ללמוד מדרכי הפעולה שלו לטובת המחנה הליברלי. ביקשנו המלצות על מסרים וניסינו לבחון איך הוא תופס את תפקידם של ארגוני החברה האזרחית.
קבוצות רבות של אקטיביסטים, שקמו בעקבות גלי המחאה נפגשות בעמותות הוותיקות, שפועלות גם הן בשדה האזרחי ומבקשות לקדם מטרות ליברליות דומות. נקודת המפגש בין שני סוגי האקטיביזם – הממוסד והלא-ממוסד – היא פוטנציאל להכפלת כוח, אך גם עשויה ליצור קצרים ואי הבנות, כאשר כל צד מצפה מהצד השני לנהוג על-פי טבע ארגוני המנוגד לו. למעשה קבוצות אקטיביסטים לא מאוגדות ועמותות וותיקות וממוסדות, יכולים להשלים זה את זה, כאשר כל צד יכול לספק לשני שירותים שהאחר לא מסוגל לבצע בעצמו.
אחד הצעדים המדוברים כעת במחאה נוגע למרד או חרם כלכלי. האם ניתן לקיים מרד כלכלי אפקטיבי? מה הניסיון בעולם, ומה הפעולות שסיכויי ההצלחה שלהן הגדול ביותר. פנינו לד"ר אפרים דוידי, כותב ומרצה בנושאי גלובליזציה, קפיטליזם, החברה הישראלית, המזרח התיכון ותנועות חברתיות באמריקה הלטינית, בשאלה, האם ישנן דרכים בהן אנו האזרחים יכולים לפעול כדי לשבש את הכלכלה
קשה שלא להיות מושפעים מהסערה שעוברת עלינו בישראל בחודשים האחרונים, במיוחד אם אתם פעילים בארגון לשינוי חברתי. ואכן אנחנו שומעים סביבנו וגם חווים בעצמנו – לחץ, חוסר וודאות, בלבול, קושי להפריד בין המחאה האישית לבין העבודה, ולעתים אפילו תחושת איום על הביטחון האישי שמלווים את חלקנו מאז שההפיכה המשטרית יצאה לדרך.
למי שלא מגיע למגרשי הכדורגל, קשה להבין את הסגנון הגזעני שמשתלט על השיח, המאפשר לאוהדים להפוך כל שחקן כדורגל ערבי לפועל בניין או מחבל. איך נראית גזענות בכדורגל, שאלתי את מתן סגל, מהקרן החדשה לישראל, שמנהל את התוכנית בועטים את הגזענות והאלימות ממגרשי הכדורגל.
במשך תוקפה של מספר חודשים, מאז שהחלה המחאה נגד הפיכה משטרית סקרנו מחאות מהארץ והעולם. הסתכלנו על אסטרטגיות פעולה מוצלחות וכלים שעבדו. בפוסט ראשון בנושא ריכזנו דפוסים ואסטרטגיות פעולה שחזרו על עצמם. ראינו שהיכרות עם מנגנון הפעולה הלא ליברלי הוא קריטי, כדי לחבר בין כל הנקודות על הציר, הצבענו על פרמטרים שהופכים מחאה למוצלחת כמו מהירות תגובה, גודל המחאה, עוצמתה ומטרותיה. בחנו מה מוציא אנשים לרחובות ומה גורם להם להישאר. ראינו שלמחאה חוצת מחנות סיכוי גבוה יותר ולמדנו על כוחה של מחאה מבוזרת.
כאשר חוקי ההפיכה המשטרית עלו לסדר היום, והמאבק הציבורי החל, הקמנו בשתיל את "ערוץ המאבקים" (ינואר 2023) ערוץ ווטסאפ שקט שמטרתו להסתכל החוצה ולבדוק מה עבד שם? בהתחלה סיקרנו מחאות ומאבקים מהעולם, ובהמשך עברנו להסתכל גם על מאבקים מקומיים. חמישה חודשים אחרי, עוצרות לבחון מופעים חוזרים ודפוסי פעולה מוצלחים ומה ניתן ללמוד מהם – חלק א'
כיום, אי אפשר לדמיין את ביירות ללא מחאות רחוב. לפעמים מדובר בכמה עשרות אנשים, לפעמים באלפים. אלה יכולים להיות אזרחים זועמים שלא יכולים למשוך כסף מחשבונותיהם ומסתערים על הבנקים, או אנשי צבא בדימוס ועובדי מדינה הדורשים העלאת שכר ופנסיה, או קרובי משפחה של קורבנות הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020, שמעולם לא זכו לצדק.
המנהיגות במחאה הנוכחית היא מנהיגות מבוזרת. אין הנהגה אחת אלא הרבה מאוד קבוצות, שנקראות לדגל באירועים גדולים כמו ימי שיתוק או שביתה. לפי נחי אלון (לומד ומלמד על התנגדות אזרחית בלתי אלימה) למחאה מבוזרת יש כוח רב יותר, כי קשה לשלטון לפרק את ההנהגה.
בין אם אנחנו לוקחות חלק פעיל בהתנגדות ובין אם לא – התותחים רועמים. הזמן רועש, גועש, מבהיל וגם אולי מעצים ומחזק – מוזמנות להוסיף כל פועל או רגש שרלוונטי אליכן היום – והוא מחייב אותנו לנקוט עמדה גם כארגון. השאלה, האם הצוות מעורב בקבלת החלטות, ולמה בכלל חשוב לערב אותו דווקא עכשיו?
קשה להגדיר מהי מחאה אפקטיבית. כאקטיביסטיות, אנחנו מוחות לפעמים מתוך הכרח וחוסר יכולת לשתוק על עוול שנגרם, על זכות שנפגעה. ולכן, כשאנחנו חושבות על מחאה, לעיתים נדמיין הפגנת ענק כפעולה האפקטיבית והעוצמתית ביותר. ככל שיותר אנשים ונשים יצאו לרחובות, כך ההישג יותר גדול. עם זאת, גם קבוצה קטנה יותר וממוקדת יכולה להביא לשינוי, לעורר ולאתגר שיח ציבורי דרך פעולות ישירות, חלקן מתריסות או מתקיימות בתחום חוקי אפרורי, אבל כולן מקיימות עקרונות של יצירתיות ואי אלימות.
לקראת הבחירות ברשויות המקומיות אני רוצה להמליץ: הכירו את חברות וחברי המועצה שלכם. אם במשך שנים נתפס השלטון המקומי כמושחת, וזכה למערכונים שליליים בארץ נהדרת, בשנים האחרונות המצב השתנה. השלטון המקומי זוכה להערכה רבה בזכות העול הגדול שנפל על הרשויות בתקופת הקורונה וההתמודדות שלהן עם היעדר תקציב מדינה וחוסר היציבות בשלטון המרכזי.
הכנס השנתי של מכון דורות העוסק ברפואת נשים ופוריות, שהדוברים בו היו רופאים ורבנים, ואף לא אישה אחת – בוטל בעקבות לחץ ציבורי. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שמכון דורות מקיימים כנסים שכאלה, וגם בעבר הופעל לחץ על רופאים, והיו גם כאלה שביטלו, ובכל זאת, משהו הפעם היה שונה. דיברתי עם ד"ר הילה מרקוביץ – רופאת משפחה בכללית, שיחד עם פרופ' שרון פרלמן – רופאת נשים בכירה מבלינסון הובילה מהלך מחאתי שהביא בסופו של דבר לביטול הכנס.
"חלון השיח" שנקרא גם חלון אוברטון הוא כלי המאפשר לנו לנתח את המסגרת של טווח הדעות המקובל בחברה. התפיסה של חלון השיח גורסת שפוליטיקאים תומכים רק ברעיונות שהם מזהים כמקובלים ציבורית. הם לא יתמכו ברעיון לא מקובל, כי אז יאבדו את הבוחרים.
מכאן, שהיכולת שלנו לקדם רעיון תלויה מעט מאוד בהעדפות של פוליטיקאים, והרבה יותר בשאלה, האם הרעיון שאנו רוצים לקדם נמצא בתוך הטווח הרעיונות המקובלים וכיצד אנו יכולים לקדם את הרעיון שלנו לשם?
למה מתכוונים כשאומרים DELIVERY? או בעברית – דליוורי, לדלוור, מדלוורים. מדברים על השגת התוצאות המוחשיות והמוגדרות של העובדים. כמו שליח שמביא אלינו הביתה את המשלוח שהזמנו, כך גם העובד 'מביא' לארגון דבר מה מוחשי וממשי: כנס עם X משתתפים, מספר פעילים שהגיעו להפגנה, נרשמים חדשים לקהילה, דו"ח שנכתב, עתירה שהוגשה, או אפילו יום גיבוש לצוות. כל אלה הם תוצרים שעובדים 'מדלוורים' בארגון.
בבוקר שאחרי ההחלטה על השהיית החוק הנוגע להשתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים, כחלק מהניסיון להפיכה משטרית, ביצעה הכנסת הליך טכני. האם יש סיבה לדאגה? כן ולא.
מצד אחד בהליך הטכני של הנחת החוק יש גם מהות: הצעד הזה מאפשר לקואליציה להשתמש בהצעת החוק בכל שלב שבו תחפוץ, וזו סיבה טובה להישאר דרוכים. מצד שני, יישום החוק לא יקרה עכשיו, לפחות לא לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.
חודש הנשים הבינלאומי, או בשמו המוכר יותר "יום האישה הבינלאומי", לא צוין תמיד בפרסום רשימות של נשים מוצלחות, לרוב מיוחסות ועשירות או בחלוקת שובר לסט כוסות או סירים או בהזמנה בצבעים ורדרדים לאירוע שמפאר נשים על היכולת לשלב בין עבודה לקריירה.
יום הנשים הבינלאומי צוין לראשונה בארה"ב בשנת 1909, כחגיגה של פמיניסטיות בתנועה הסוציאליסטית על תמיכה במאבק למען זכויות הצבעה לנשים. בהמשך נערכו במסגרתו הפגנות למען זכות הצבעה ושוויון עבור נשים.
שילוב צעירים בארגון זה אתגר שהרבה מאוד ארגונים מתמודדים איתו. הצעירות והצעירים הם דור ההמשך של הארגון. הם מביאים הרבה פעמים להט לוחמני ואנרגיה מתפרצת שחסרים בארגונים וותיקים וממוסדים.
יומיים של מחאות רחוב ופעולות של התנגדות המוניות נדרשו לאזרחי גאורגיה למנוע את הניסיון של הפרלמנט להעביר חקיקה אנטי דמוקרטית. חוק המכונה החוק הרוסי או חוק הסוכנים הזרים, עלול היה לגרום לקרע בלתי הפיך בין גאורגיה לאיחוד האירופי, ולשלול כל אפשרות לשילוב שלה במדינות האיחוד בעתיד הנראה לעין.
הזמנו את נחי אלון פסיכולוג קליני, לומד, מלמד וכותב על התנגדות אזרחית בלתי-אלימה מזה 25 שנים. שאימץ ופיתח את גישת המאבק הבונה, לכתוב לבלוג תובנות מבוססות מידע מחקרי על הצלחות וכשלונות של מאבקים לא אלימים מ-1900 ועד 2006 (מקור)