דיגיטל

כתבה

לנה צ'רביצ'ניה | 12 באוקטובר 2023

מצבי משבר דורשים מאיתנו להתאים במהירות את הפעילות הארגונית למציאות המשתנה, לייצר וודאות ולדאוג לצרכים העולים מהשטח והצוותים. ריכזנו מספר צעדים שיעזרו לכם ולכן למקד את העשייה הארגונית תוך חיזוק התקשורת עם הצוות והקהילה הארגונית. 1. חזקו ותמכו בצוות בדקו מה שלום הצוות ומה הוא צריך ברמה האישית והארגונית, אפשרו מרחב לשיתוף וחיבור בין אישי, […]

כתבה

Shift מארח | 18 באפריל 2024

ב-7 באוקטובר נפל דבר. מתקפת הפתע של החמאס שזרעה הרס עצום ואובדן רב של חיים, יצרה טלטלה רגשית עמוקה ברמה האישית והלאומית.
הנחות יסוד התערערו בנוגע למעשים שאדם באשר הוא אדם מסוגל לבצע, ושאלות נוקבות לגבי מערכות היחסים בין היחיד לקולקטיב ובין היחיד לצבא ולמוסדות המדינה צפו על פני השטח. תחושה עמוקה של משבר אמון נוצר מול המערכות המוסדיות שלא תפקדו כראוי. הן היו אמורות להגן על הפרט שלא יאונה לו כל רע, לחלץ אותו בעת צרה ולדאוג לצרכיו לאחר האסון שאירע. תחושת השבר רחבה ובעלת עומק, ורק ימים יגידו אם וכיצד יוכל להתאחות. (למאמר המלא: א.נשים הולכים לאיבום- על מנהיגות משקמת אמון  

כתבה

תמר אמיר | 15 באפריל 2024

כשאני מדברת עם ארגונים על שוויון מגדרי אני שומעת לא פעם: "אני ממש מאמין בשוויון בין נשים וגברים"; "אצלנו בארגון יש שוויון הזדמנויות מלא. נשים פשוט בוחרות שלא להתקדם"; "פער בין גברים ונשים זה משהו של פעם, היום יש הזדמנות שווה לכל מי שרוצה"; "אם אני הגעתי לתפקיד שלי כאישה עם 4 ילדים, כולן יכולות"; "היום לבנות שלי יש את מרחב ההזדמנויות בדיוק כמו לבנים שלי"

כתבה

חגית שמלי | 10 באפריל 2024

אם את מפתחת משאבים מתחילה, וגם אם לא, יש כמה תשתיות לפיתוח משאבים שממש כדאי שיעמדו לרשותך כדי שתוכלי להצליח. האם את חייבת שיהיו לך ממש את כל התשתיות האלה כדי שתוכלי להתחיל? לא. האם כדאי שיהיו לך? כן, בהחלט!
אני רוצה לחלק את התשתיות לשני סוגים: תשתיות פיזיות ותשתיות הקשורות לתהליכי עבודה. אז בואי נתחיל.

כתבה

ערן ניסן | 7 באפריל 2024

שלושה דברים שלמדתי מקמפיין הרשת שהובלנו נגד פורום קהלת. שיעור ראשון: קמפיין מוצלח משלב מאמצים ציבוריים עם מחקר. לא היינו יכולים לחשוף את קהלת, את השיטות הבזויות שלהם לקידום החזון שלהם, את ארגוני הקש שהם הקימו כדי לטשטש את הפעילות שלהם, ואת הרעיונות הזרים והמסוכנים שהם מקדמים – בלי שהיינו יכולים להישען על עבודה מקצוענית של הבלוק הדמוקרטי The Democratic Bloc ושל עיתונאים חוקרים כמו נתנאל שלומוביץ' מ"הארץ", עמרי מניב מחדשות 12 ואסף ליברמן מתאגיד השידור.

כתבה

מאיה שביט | 28 במרץ 2024

שינוי במבנה הארגוני הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחות וצמיחה של ארגונים. הוא יכול להיות תוצר של התרחבות וגדילה, או של רצון לייעל ולשנות תהליכים פנים-ארגוניים. כך או כך, כדיי שהשינוי יעבור בשלום ויתמוך בעשייה של הארגון ובמטרותיו, ישנם מספר דגשים שכדאי לשים לב אליהם:

כתבה

תמר אמיר | 28 במרץ 2024

מודל ארבעת המרחבים להתמודדות עם קונפליקט בארגונים משותפים פותח בעקבות האירועים האלימים של מאי 2021. המודל התבסס על ראיונות שנעשו עם מנהלות, מנהלים וחברי צוות בארגונים בהם עובדים יחד יהודים וערבים בעקבות אירועי מאי 2021. כמו כן משלב המודל תאוריות מתחום המנהיגות השתתפותית המכירות ביכולת של קבוצות חכמות להתבונן על יחסי הכוח ולנוע יחד למען מטרה משותפת.

כתבה

מיכל גרינברג כורך | 25 במרץ 2024

יש לכם סיפור מעולה לתקשורת, לא סתם מעולה, מעולה ממש, אבל איכשהו שום כתב או כתבת שאתם עובדים איתם לא מצליחים להכניס אותו לעיתון. התנצלויות, דחיות והבטחות, עד שבסוף אתן בטוחות שמסננים אתכן וזה אישי. אלו מקרים שחוזרים על עצמם בימים רגילים ועוד יותר בזמנים של מלחמה, כאשר האירועים מעלים את רף הזוועה, והעניין התקשורתי […]

כתבה

אסיה לדיז'ינסקיה | 10 במרץ 2024

שמעתי על ארגונים בהם הדוברת ומנהלת הסושיאל הן שתי נשים שונות, ואפילו על כאלו בהם יש עובד נוסף המנהל את אתר האינטרנט של העמותה. אני לא עובדת בארגון כזה:) אצלנו עושים גם וגם וגם, על הראש שלי מונחים המון כובעים, ומדי יום אני מתבוננת בתוצרת הטרייה של הארגון וחושבת מה סדר הפעולות המתאים לגלגל אותו […]

כתבה

ד"ר רונן גופר | 10 במרץ 2024

החברה הישראלית מצויה במשבר פנימי עמוק הכולל אי הסכמה בין חלקי החברה על המהויות הבסיסיות של חיינו כאן. משבר זה מאיים לפרום את ההסכמות שהחזיקו את המרקם החברתי בישראל עד כה, ואם לא יטופל, יאיים קרוב לוודאי על עצם קיומנו כמדינה וכחברה.

חוסר אמון, הפקרה והפרת חוזה, הפכו למילים שגורות לתיאור מערכת היחסים בין קבוצות בחברה ובעיקר בין האזרח למדינה. כדי לשקם את האמון ולהוביל להסכמות על חוזה חדש, ישנם שלושה רכיבים שצריכים להילקח בחשבון: מעורבות אזרחים, ייצוג למגוון הקולות והסכמה מתוך שיח. אספת האזרחים (Citizen Assembly) היא כלי של דמוקרטיה השתתפותית-דיונית, אשר מכיל את שלושת הרכיבים הללו, ויש ביכולתו לסייע בהתמודדות עם המשבר בו אנו נתונים. במסגרתו, אזרחים המהווים מדגם מייצג של אזרחים מן השורה, מקיימים דיונים ומגיעים להסכמה על פתרון. הניסיון שנצבר בעולם מראה שהמודל הזה הוא אפקטיבי כדי להגיע להסכמות ולקבל החלטות בסוגיות מורכבות, והוא אפקטיבי לא פחות בתקופה של משבר. המעבדה לאספות אזרחים ברשויות מקומיות בישראל, התניעה לאחרונה את השימוש בהן.

כתבה

אורלי פס | 6 במרץ 2024

ינואר 2018, ירושלים. אני נכנסת למשרדי שתיל. יושבים שם הסמנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש. הריאיון הולך טוב, הגעתי מוכנה, אני ממש רוצה את התפקיד. עד שמגיעה השאלה: "האם את מכירה את שתיל? האם את יודעת במה עוסקת הקרן החדשה לישראל?" [שיט], "כן, בטח" אני אומרת בביטחון, "אתם עובדים עם בית איזי שפירא". "לא, אנחנו לא" משיב […]

כתבה

תומר אביטל | 26 בפברואר 2024

56% ממשתתפי ״כנס שכולו תקווה״ העידו על עצמם שהפכו ליותר אופטימיים לאחר הערב. 16% ציינו שהפכו ל"מאוד אופטימיים". וזה לא נגמר כאן. בסוף הכנס רבים נרשמו ליוזמות השונות שהוצגו במהלכו ולהאקתון לקידום יוזמות חדשות.

כתבה

לב ארן | 21 בפברואר 2024

"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.

המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.

כתבה

אילנית אלול | 14 בפברואר 2024

ההצלחה שלנו כדוברים ודוברות נמדדת על פי היקף החשיפה התקשורתית החיובית שהצלחנו לייצר לארגון ולפעילותו. ניבחן על כמות ואיכות האייטמים שקידמנו, התגובות שיזמנו, וגם על החשיפה השלילית שהצלחנו למנוע או למתן. זוהי אמנם תכלית עבודת הדוברות, אבל לא ניתן להצליח בה ללא בניית ממשקי עבודה פנים ארגוניים עם אנשי הצוות בארגון.

כתבה

שולחן המערכת | 11 בפברואר 2024

חלק ניכר מהעמותות בישראל מקבלות תמיכה ממשאבים ממשלתיים, אשר מועברים במגוון צורות, מדובר במקור משאבים חשוב וחיוני לפעילות רציפה של אותן עמותות. ישנן עמותות אשר מצליחות לקבל את אותם המשאבים מדי שנה ויש כאלה שאינן מכירות או אינן יודעות כיצד לפנות ולקבל סיוע ממשלתי.

כתבה

יוליה בנימין | 5 בפברואר 2024

בפיגור ניכר אחרי המתחרה שלה טלגרם, שכבר שנים מאפשרת לכל אחד לפתוח ערוצים (Channels), גם וואטסאפ החלה לאחרונה להציע את הפיצ'ר הפופולרי במאפשר לפתוח ערוץ וואטסאפ. דובר צה"ל, משרדי הממשלה, פוליטיקאים, עיתונאיות ועיתונאים בולטים, עמותות, יוזמות חברתיות, גופי תקשורת, תאגידים ועוד, כבר פתחו ערוץ וואטסאפ ומפרסמים על בסיס קבוע, ולחלקם נרשמו כבר מיליוני מנויים.

כתבה

לב ארן | 23 בינואר 2024

אם ניתן ללמוד מקונפליקטים אתניים ופוליטיים בעולם על מה שאנחנו עוברים פה? האם חתירה לסיום סכסוך היא תפקיד בלעדי של מדינות או שיש שם מקום גם לתרומת החברה האזרחית?

כתבה

אביטל שכטר | 11 בינואר 2024

כדי להתמודד עם האירועים הרבים שקורים ואשר מתפתחים בקצב לא לינארי, אנו ממליצות לארגונים לאמץ גישה של עצירה לצורך חשיבה אסטרטגית, ולבצע זאת מספר פעמים לאורך השנה.

כתבה

עו"ד מוטי כהן | 3 בינואר 2024

השאלה אם אירוע אבטחת מידע יתרחש בארגון, היא כבר לא שאלה של "אם", אלא שאלה של מתי.
לכן, כל עמותה צריכה לשאול את עצמה האם היא ערוכה לאירוע כזה?

כתבה

לנה צ'רביצ'ניה | 24 בדצמבר 2023

ב-2020 התכנסנו בבתים וניסינו לפצח את האתגר, איך לנהל מרחוק ובהמשך איך לנהל היברידית. שלוש שנים מאוחר יותר חזרנו לעבודה מרחוק בהיקפים גדולים בנסיבות שונות לחלוטין. בין אם מדובר על מפונים שהתרחקו ממקום העבודה או על הורים שבני הזוג שלהם מגויסים והם מתקשים לצאת מוקדם מהבית או על מקומות שבהם ירי נרחב משבש את ההתנהלות הרגילה.

כתבה

לב ארן | 24 בדצמבר 2023

פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, זמן קצר אחרי פיגועי 9/11. בעקבות השבת השחורה של השבעה באוקטובר ביקשנו ללמוד מההיכרות שלה, איך השפיע האסון הנורא על היחס לקבוצות המיעוט בחברה האמריקאית. גם כאן כמו בארה"ב, מדובר על אירוע של מגה-טרור המאיים לכרסם בזכויות האזרח במדינה, אבל שני הבדלים התבררו […]

כתבה

חגית שמלי | 21 בדצמבר 2023

גילוי נאות: המאמר הזה נכתב כמעט כולו בעזרת AI, ליתר דיוק בעזרת ChatGPT. זה לקח לי בערך שלוש שעות לכתוב פוסט על פיתוח משאבים עם AI, לתרגם ולערוך אותו. השקעתי את רוב הזמן בשיחה עם הצ'אט, בהגדרה של הדברים שרציתי שיכתוב עבורי ובחידוד שלהם, אחר כך העברתי את התוכן לגוגל טרנסלייט, השקעתי קצת בעריכה של התכנים המתורגמים ו-Voilà!

כתבה

לנה צ'רביצ'ניה | 10 בדצמבר 2023

יש משהו מרגיע בחזרה לבייסיק, לכלים לא סבוכים שעושים סדר כשבחוץ יש רק כאוס. עכשיו, כששנת 2023 עומדת להסתיים אני רוצה להמליץ לכם לחזור לכלי המוכר: SWOT. אנחנו משתמשים בו לרוב בתהליכי תכנון אסטרטגיים, אך בתקופה משברית, בה הקשב לתהליכים ארוכים מוגבל, נוכל להשתמש בו לתכנון לטווח הקצר, כמו למשל: תוכנית עבודה לשנת 2024. ה-SWOT יסייע לנו לאמץ חשיבה אסטרטגית ברגע נתון. באמצעותו נבחן את הארגון וסביבתו, ונחליט היכן נרצה להשקיע את המשאבים הארגוניים לשנה הקרובה.

כתבה

יסמין רובין קופר | 6 בדצמבר 2023

מחקרים רבים מן העולם מעידים על כך שאלימות במשפחה, בזוגיות ונגד נשים וילדים גדלה במהלך מלחמה ולאחריה. לצד מגמת העלייה, לפחות בשלבים הראשונים של המלחמה ישנה מגמה של ירידה בפניות לסיוע ולקבלת עזרה. בישראל אין מידע עדכני על היקף התופעה של אלימות במשפחה, ההערכה היא כי מדובר על מאות אלפי מקרים בשנה, כשהנפגעות הישירות העיקריות הן נשים. לרשויות מוכרים עד 20-30 אלף מקרים בשנה. כלומר, גם בשגרה, רוב המקרים אינם מדווחים ומטופלים.

כתבה

מירנה קציר | 29 בנובמבר 2023

מספר שבועות לתוך המלחמה, כשהחליטו שהילדים יחזרו ללמוד בבית הספר התפתח אצלנו ביישוב דיון בקבוצת הווטסאפ של הנהגת ההורים. זה התחיל עם אמא אחת שכתבה שהיא מפחדת להחזיר את בתה ללימודים מכיוון ש"המנקות ערביות". תוך שניות התפתחו חילופי האשמות: "את גזענית" מצד אחד ו"אתם מנותקים מהמציאות" מצד שני. הדיון בקבוצה הפך לקשה ותוקפני עד שמישהי כתבה: "כולנו מפחדים בתקופה הזאת, ולמרות זאת מבקשת שנשמור על גבולות השיח אחד כלפי השני, כלפי עובדות ועובדי בית הספר, וגם על זכויותיהם כאזרחים שווים במדינה.

כתבה

אורלי פס | 26 בנובמבר 2023

אומץ ניהולי הוא היכולת להוביל שינוי דרמטי בארגון. לשנות מבנה ארגוני, לשאול שאלות קשות שאחרים מעדיפים לא לשאול או להוביל שותפויות פורצות דרך, ולא טריוויאליות. האומץ הניהולי נדרש מאיתנו במיוחד עכשיו בתקופת מלחמה, להוביל שינוי במציאות של אי וודאות.

כתבה

אסתר סיוון | 16 בנובמבר 2023

פוטנציאל ההתלקחות של זעם אזרחי, בזמן מחאה, בעקבות אלימות משטרתית או מדיניות שלטונית כוחנית והרסנית, קיים תמיד. על אחת כמה וכמה הוא קיים במצבים של טרור קיצוני, אי יציבות שלטונית, קיטוב בין קבוצות בחברה, ומצבים של סכסוך בטחוני ופוליטי שהמדינה נתונה בו החוצה ופנימה.

כתבה

מירנה קציר | 15 בנובמבר 2023

בזמן מלחמה קשה לנהל את המשימות בארגון. הפניות של רבים מהעובדים מוגבלת. חלקם מגויסים למילואים, מפונים מבתיהם, נשארו בבית עם ילדים, או כמו כולם – מודאגים וטרודים. ולמרות זאת, העבודה צריכה להימשך, לעיתים דווקא עכשיו יותר מתמיד. לכן, הצעד הראשון בניהול משימות בעת הזו הוא דווקא מיקוד באנשים וגמישות מולם: לברר מה היכולות שלהם, מה הצרכים שלהם, ומה מצבם כעת. לאחר שאנחנו יודעים את כל אלה ומתגבשת לנו תמונה של המשאב האנושי והמסוגלות שלו, נוכל לגשת לניהול המשימות.

כתבה

שירה איתן | 14 בנובמבר 2023

התמודדות קודמת של אומות עם מקרי טראומה המונית בעקבות אירועי טרור יכולה לסייע לנו במבט אל האופק הטיפולי והשיקומי של קהילות ושל אלפי אזרחים ישראלים – יהודים, ערבים וזרים שבאו לעבוד אצלנו.

כתבה

מירנה קציר | 12 בנובמבר 2023

אחת מהשגרות הניהוליות החשובות בשגרת חירום, היא ישיבת צוות קבועה בזמן חירום. ישיבה כזו שומרת על חווית רציפות אצל כל אחד ואחת בצוות, משפרת את הלכידות הקבוצתית, מאפשרת תמיכה הדדית, מגבירה תחושת שליטה בשל העדכונים מה נעשה היום בארגון, ומכוונת את הצוות לעשיה במידת האפשר. כל המאפיינים האלה – לכידות, תמיכה חברתית, חוויה של שליטה […]

כתבה

מירנה קציר | 12 בנובמבר 2023

שגרת חירום היא שלב חשוב בהתמודדות של ארגון עם משבר חריף, כמו מלחמה, מגיפה או טראומה אחרת, כפי שחווינו לא מעט לאחרונה. השלב הזה מגיע אחרי ההלם והכאוס הראשוניים, וכשאנחנו מנהלים אותו נכון, זה עוזר לנו להביא את העובדים, הצוותים והארגון כולו – באופן הדרגתי להתמודדות ולתפקוד.

אחת מהשגרות הניהוליות החשובות בתקופה הזו, היא שיחה אישית קבועה עם כל עובד.ת שאת ממונה עליה באופן ישיר. שיחה כזאת יכולה לסייע לשמור על חוויה של רציפות אצל העובד – הרגשה של המשכיות ואף יציבות בתוך הכאוס.

כתבה

מירנה קציר | 9 בנובמבר 2023

אחרי ההלם והכאוס של אירוע משברי, מגיעה שגרת חירום. זהוי שגרה זמנית שיכולה להימשך תקופה לא קצרה, עד שהאירוע מסתיים ומתחילים לבנות את היום שאחרי. ניהול שגרת חירום חיוני כדי להצליח לתפקד באופן מותאם למציאות הכאוטית.

כתבה

גלית יחיא צפדיה | 9 בנובמבר 2023

אירועי ה-7.10 תפסו את כולנו בהפתעה מוחלטת. ההלם, הכעס והדאגה, והרצון להגיב לצרכים הרבים שנוצרו, הביאו רבים מארגוני החברה האזרחית למלא את החלל שנוצר. בהעדר תגובה מהירה של גופי המדינה גדל הצורך מצד אחד להציע מענים למוטבים הישירים שנפגעו מהמלחמה ומצד שני לדרוש מאותם גורמים ממשלתיים לפעול, תוך שמירה על הערכים עליהם הם נלחמים בשגרה.

כתבה

חגית שמלי | 8 בנובמבר 2023

מה אפשר וצריך לעשות בעבודה עם התורמים של הארגון, בתקופה המורכבת הזו? הרי גם בימים שבשגרה קשה לדבר עם תורמים, אבל עכשיו? במלחמה?

כתבה

לב ארן | 5 בנובמבר 2023

מימדי הטבח של שמחת תורה סימנו לעמותה את הכיוון החדש והמחויב – התאמת פעילות הארגון בזמן מלחמה. העמותה העניקה את שירותיה לאותן משפחות שאיבדו את היקרות והיקרים להם מכל. העמותה כבר צברה ניסיון בהענקת שירות לאלה שלא חפצים לחסות תחת מה שמציע הממסד הרבני, וברור היה שצו השעה הוא לוויות אלטרנטיביות.

כתבה

יוליה בנימין | 1 בנובמבר 2023

בעוד שבמערכת הביטחון עסוקים בימים אלה בחזית עזה, ופועלים לשמור על השקט היחסי בחזית הצפונית, אזרחי ישראל נמצאים במרכזה של מערכה שלישית: לוחמה פסיכולוגית במרחב הדיגיטלי. פייק ניוז, סרטונים מפוברקים, סרטוני זוועות ששורפים את הנפש, ופוסטים של הסתה ושנאה מתפשטים כאש בשדה קוצים. לצידם מתקפות מאורגנות על עמודי סושיאל ואף פרופילים פיראטיים בוואטספ וברשתות החברתיות.

כתבה

חגית שמלי | 24 באוקטובר 2023

מה ניתן לעשות אם הארגון שלנו אינו נותן מענה חירום בשגרה, אבל דווקא עכשיו מוצא עצמו נותן תמיכה כזו? אם יש לכם יוזמה לגיוס כספים שאיננה חלק מהמשימה הארגונית, שימו לב שיש הנחיות חדשות של רשם העמותות, שמאפשרות להרחיב את גיוס הכספים גם לתחומי חירום. רשם העמותות נותן הקלות לארגונים שנדרשים כעת להסיט חלק או את כל הפעילות שלהם לטובת מצב החירום, ולכן מאפשר לגייס תרומות גם לנושאים שאינם חלק מליבת העשייה של הארגון.

כתבה

גלי בסודו | 3 בספטמבר 2023

זכורה לי כתבה במהדורת שישי בטלוויזיה על פייסבוק ותרומתה לאירועי האביב הערבי במצרים, 2011. פייסבוק הייתה אז פלטפורמה צומחת, שעל פי הנאמר בכתבה תמכה בהתארגנות של ההפגנות ההמוניות בכיכר א-תחריר. פריט מידע עסיסי באותה כתבה נגע לכך שמאחורי הפלטפורמה עומד בחור יהודי(!) אמריקאי בשם מארק צוקרברג. קצת יותר מעשור, ואותו בחור עומד מאחורי הפלטפורמה האולטימטיבית להתארגנות במחאה הנוכחית נגד ההפיכה המשטרית בישראל 2023 – הווטסאפ.

כתבה

אילנית אלול | 28 באוגוסט 2023

מחקר גדול שנעשה על דרכי העבודה של עיתונאים בישראל העלה שהמקור המועדף עליהם הם מקורות רשמיים. אלו נתפסים כאמינים יותר בגלל היותם "גורם מוסמך". השיקול השני בסדר חשיבותו היה היכרות אישית ומקצועית עם המקור. (מחקר שנעשה על ידי ד"ר אביב בר-נוי ופרופ' צבי רייך, 2022)

כתבה

לנה צ'רביצ'ניה | 27 באוגוסט 2023

מדי פעם המרחב שלנו מתמלא בסיפורים על חברים וחברות שעברו חוויות לא נעימות במקום העבודה. בין אם מדובר על מנהל שלא מפסיק לצעוק, לקטול ולבקר בצורה לא עניינית או על פרצת אבטחה שהתגלתה במערכת המחשוב הארגונית וחשפה נתונים רגישים או ארגון שגילה שסדרת אירועי הטרדות מיניות התרחשו בין כתליו. אנחנו שומעות על אותם מקרים ומקוות שלא יקרו בארגון שלנו. למרות השונות בין המקרים כולם מצביעים על תופעה אחת – פגיעה במוגנות במקום העבודה.

כתבה

חגית שמלי | 23 באוגוסט 2023

אחת מהמשימות החשובות של הוועד המנהל היא ניהול ובקרה פיננסית ופיתוח משאבים, שיבטיחו את קיומו של הארגון לאורך זמן. השאלה מה עושים כשהוועד המנהל לא רואה בזה חלק מתפקידו, או נמנע מכך מסיבות שונות?

כתבה

חובב ינאי | 15 באוגוסט 2023

תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות ופוליטיות. זו תקופה שבה המועמדות והמועמדים רגישים לסדרי העדיפויות של הציבור, ומעוניינים לפעול למימושו.

כתבה

גלית יחיא צפדיה | 14 באוגוסט 2023

חוגי בית הם פרקטיקה מקובלת כאשר רוצים לגייס אנשים ולשכנע אותם לתמוך ברעיון או באדם מסוים, באמצעות הנגשת מידע ומענה על שאלות. בניגוד אולי למעגלי שיח המכוונים לתת במה למגוון הקולות, בחוגי בית המטרה שלנו להשפיע ולצרף אלינו עוד ועוד אנשים. העיסוק בחוגי בית עולה סביב הבחירות ובפרט הבחירות לרשויות המקומיות, אבל גם ארגונים ויוזמות חברתיות המקיימים חוגי בית, ואפילו הפורמט של זיכרון בסלון מהדהד את מרכיבי הפורמט.

כתבה

חגית שמלי | 8 באוגוסט 2023

אם את מפתחת משאבים, אז יש לך על השולחן מיליון ואחד דברים: בקשות, דיווחים, עדכונים, שוטף ומה לא. מכיוון שבין כל המשימות בקשת מענק היא לרוב משימה עם דד ליין שלא כדאי לפספס, אני רוצה להציע לך שיטה מסודרת איך לגשת כתיבת בקשות למענק. התהליך הזה הוא תהליך אידאלי, כלומר מתאים למקרה שבו מועד ההגשה ידוע לך לפחות שבועיים מראש. אבל גם במקרה שמועד ההגשה קצר יותר – כדאי לך ללמוד את התהליך ולעקוב אחרי העקרונות שלו.

כתבה

מאיה לייטון | 3 באוגוסט 2023

מה זה אומר דרג ניהול ביניים? בדרך כלל מדובר על תפקיד הכולל ניהול מחלקה או תחום או פרויקט, וכרוך לרוב גם בניהול צוות. עם זאת קורה לא פעם שמנהלות ומנהלים בדרג ניהול ביניים מתמקדים בביצוע, ומעדיפים להימנע מכל מה שכרוך בעבודת הניהול וההובלה.

כתבה

גלי בסודו | 1 באוגוסט 2023

15M הוא כינוי לגל המחאות בספרד שפרץ ב-15 במאי 2011, והשפיע על מקומות רבים בעולם, ביניהם גם המחאה החברתית בישראל, שדרשה צדק חברתי. תנועת 15M שיצאה נגד האבטלה הגבוהה, השחיתות והשיטה הפוליטית, הצליחה לתרגם את גל המחאה למפלגה ולרשימות מקומיות שהתמודדו בבחירות ברחבי המדינה, והפכה גורם משפיע בפוליטיקה בספרד.

כתבה

אסתר סיוון | 23 ביולי 2023

נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, מצא לנכון להודיע, על העדפת צורת "הזכר הסתמי" בפרסום מודעות דרושים מטעם הנציבות, במקום שימוש בלוכסן או בכתיבה שוויונית. אז אולי הזכר הוא סתמי, אבל כל השאר ממש לא! בעולם המקצועי ובעולם החברתי השפה היא פוליטית, ואנחנו יצורים פוליטיים. כמו שכתבה כל כך יפה שימבורסקה: בשירה אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה.

כתבה

תום מהגר | 17 ביולי 2023

לפני כשנה נקלעתי לסיטואציה הזויה במיוחד. במהלך חופשה משפחתית באיטליה, הושק והתנהל קמפיין אגרסיבי נגד העמותה שאני מנהל, עמותת עמר"ם, שפועלת להכרה ואחריות של המדינה בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. כותרת אחר כותרת במתקפה תקשורתית מתואמת היטב, הכריזו פובליציסטים מוכרים למדי כי העמותה מקדמת עלילת דם, שנאת אשכנזים וכו'. כך, בין הגונדלות בתעלות ליצירות האמנות של הביאנלה, מצאתי את עצמי מתייעץ בטלפון עם החברות והחברים בעמותה, מקליט הודעות ומנסח תגובות.

כתבה

עו"ד ספיר סלוצקר עמראן | 25 ביוני 2023

כתיבת מניספט היא כלי התארגנות ומחאה פחות נפוצה במחוזותינו, אבל היא הזדמנות עבור פעילות ופעילים במאבקים ארוכי טווח לנסח יותר מחזון, אלא להציע ביקורת נוקבת על החברה שלנו, שינויים מרחיקי לכת ודרישות שאינן ריאליות במציאות הנוכחית.

כתבה

אלה אלקלעי | 22 ביוני 2023

המציאות בישראל היא שדווקא בזירה המקומית המשפיעה על רבדים משמעותיים בחיינו, שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות נמוך יחסית. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא נע סביב ה-50% בניגוד לשיעור ההצבעה בבחירות הכלליות שעומד על כ-70%. דווקא במקום שאחראי על רבדים משמעותיים בחינוך, בתרבות, בספורט, ברווחה, בסביבה, בחיי הקהילה שלנו, דווקא במקום שבו אנחנו באמת יכולות להשפיע, אנחנו אדישות.

כתבה

מיכל גידניאן | 22 ביוני 2023

שוחחנו עם ד"ר עומר קינן, מרצה בתואר השני בתקשורת עם התמחות בניהול קהילות דיגיטליות במכללה האקדמית ספיר. עומר מדבר על יכולתן של קהילות לשמור כוח לאורך זמן, ליצור שפה משותפת ותחושת שייכות בקרב חבריהן. ניסינו לברר את תפקידן של קהילות דיגיטליות בהקשר של פוליטיקה ומחאה.

כתבה

גלית יחיא צפדיה | 21 ביוני 2023

פנים. סלון בית או חדר ישיבות – ערב (אבל כל שעה אחרת ביום גם אפשרית). זום אין. תשעה אנשים יושבים בחצי עיגול סביב שולחן. כוסות קפה מפוזרות, צלוחית עם עוגיות ותמרים על השולחן, מישהי משרבטת על נייר, כמה מציצים בנייד ומתכתבים בוואטסאפ. משהי בחולצה לבנה מנחה את הדיון. נראה שמתקיים דיון, אולי אפילו סוער. ג. […]

כתבה

גלי בסודו | 17 ביוני 2023

לקראת סמינר שעסק בחשיבה חזונית התחלנו לדבר עם ה-ChatGPT. שאלנו אותו על מחנה הימין, איך הוא פועל, ומה אפשר ללמוד מדרכי הפעולה שלו לטובת המחנה הליברלי. ביקשנו המלצות על מסרים וניסינו לבחון איך הוא תופס את תפקידם של ארגוני החברה האזרחית.

כתבה

נמרוד גורנשטיין | 12 ביוני 2023

קבוצות רבות של אקטיביסטים, שקמו בעקבות גלי המחאה נפגשות בעמותות הוותיקות, שפועלות גם הן בשדה האזרחי ומבקשות לקדם מטרות ליברליות דומות. נקודת המפגש בין שני סוגי האקטיביזם – הממוסד והלא-ממוסד – היא פוטנציאל להכפלת כוח, אך גם עשויה ליצור קצרים ואי הבנות, כאשר כל צד מצפה מהצד השני לנהוג על-פי טבע ארגוני המנוגד לו. למעשה קבוצות אקטיביסטים לא מאוגדות ועמותות וותיקות וממוסדות, יכולים להשלים זה את זה, כאשר כל צד יכול לספק לשני שירותים שהאחר לא מסוגל לבצע בעצמו.

כתבה

שולחן המערכת | 7 ביוני 2023

אחד הצעדים המדוברים כעת במחאה נוגע למרד או חרם כלכלי. האם ניתן לקיים מרד כלכלי אפקטיבי? מה הניסיון בעולם, ומה הפעולות שסיכויי ההצלחה שלהן הגדול ביותר. פנינו לד"ר אפרים דוידי, כותב ומרצה בנושאי גלובליזציה, קפיטליזם, החברה הישראלית, המזרח התיכון ותנועות חברתיות באמריקה הלטינית, בשאלה, האם ישנן דרכים בהן אנו האזרחים יכולים לפעול כדי לשבש את הכלכלה

כתבה

מירנה קציר | 31 במאי 2023

קשה שלא להיות מושפעים מהסערה שעוברת עלינו בישראל בחודשים האחרונים, במיוחד אם אתם פעילים בארגון לשינוי חברתי. ואכן אנחנו שומעים סביבנו וגם חווים בעצמנו – לחץ, חוסר וודאות, בלבול, קושי להפריד בין המחאה האישית לבין העבודה, ולעתים אפילו תחושת איום על הביטחון האישי שמלווים את חלקנו מאז שההפיכה המשטרית יצאה לדרך.

כתבה

גלי בסודו | 30 במאי 2023

למי שלא מגיע למגרשי הכדורגל, קשה להבין את הסגנון הגזעני שמשתלט על השיח, המאפשר לאוהדים להפוך כל שחקן כדורגל ערבי לפועל בניין או מחבל. איך נראית גזענות בכדורגל, שאלתי את מתן סגל, מהקרן החדשה לישראל, שמנהל את התוכנית בועטים את הגזענות והאלימות ממגרשי הכדורגל.

כתבה

גלי בסודו | 28 במאי 2023

במשך תוקפה של מספר חודשים, מאז שהחלה המחאה נגד הפיכה משטרית סקרנו מחאות מהארץ והעולם. הסתכלנו על אסטרטגיות פעולה מוצלחות וכלים שעבדו. בפוסט ראשון בנושא ריכזנו דפוסים ואסטרטגיות פעולה שחזרו על עצמם. ראינו שהיכרות עם מנגנון הפעולה הלא ליברלי הוא קריטי, כדי לחבר בין כל הנקודות על הציר, הצבענו על פרמטרים שהופכים מחאה למוצלחת כמו מהירות תגובה, גודל המחאה, עוצמתה ומטרותיה. בחנו מה מוציא אנשים לרחובות ומה גורם להם להישאר. ראינו שלמחאה חוצת מחנות סיכוי גבוה יותר ולמדנו על כוחה של מחאה מבוזרת.

כתבה

גלי בסודו | 21 במאי 2023

כאשר חוקי ההפיכה המשטרית עלו לסדר היום, והמאבק הציבורי החל, הקמנו בשתיל את "ערוץ המאבקים" (ינואר 2023) ערוץ ווטסאפ שקט שמטרתו להסתכל החוצה ולבדוק מה עבד שם? בהתחלה סיקרנו מחאות ומאבקים מהעולם, ובהמשך עברנו להסתכל גם על מאבקים מקומיים. חמישה חודשים אחרי, עוצרות לבחון מופעים חוזרים ודפוסי פעולה מוצלחים ומה ניתן ללמוד מהם – חלק א'

כתבה

מריאנה בלנקיה | 10 במאי 2023

כיום, אי אפשר לדמיין את ביירות ללא מחאות רחוב. לפעמים מדובר בכמה עשרות אנשים, לפעמים באלפים. אלה יכולים להיות אזרחים זועמים שלא יכולים למשוך כסף מחשבונותיהם ומסתערים על הבנקים, או אנשי צבא בדימוס ועובדי מדינה הדורשים העלאת שכר ופנסיה, או קרובי משפחה של קורבנות הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020, שמעולם לא זכו לצדק.

כתבה

שירה איתן | 4 במאי 2023

המנהיגות במחאה הנוכחית היא מנהיגות מבוזרת. אין הנהגה אחת אלא הרבה מאוד קבוצות, שנקראות לדגל באירועים גדולים כמו ימי שיתוק או שביתה. לפי נחי אלון (לומד ומלמד על התנגדות אזרחית בלתי אלימה) למחאה מבוזרת יש כוח רב יותר, כי קשה לשלטון לפרק את ההנהגה.

כתבה

מאיה לייטון | 1 במאי 2023

בין אם אנחנו לוקחות חלק פעיל בהתנגדות ובין אם לא – התותחים רועמים. הזמן רועש, גועש, מבהיל וגם אולי מעצים ומחזק – מוזמנות להוסיף כל פועל או רגש שרלוונטי אליכן היום – והוא מחייב אותנו לנקוט עמדה גם כארגון. השאלה, האם הצוות מעורב בקבלת החלטות, ולמה בכלל חשוב לערב אותו דווקא עכשיו?

כתבה

עו"ד ספיר סלוצקר עמראן | 25 באפריל 2023

קשה להגדיר מהי מחאה אפקטיבית. כאקטיביסטיות, אנחנו מוחות לפעמים מתוך הכרח וחוסר יכולת לשתוק על עוול שנגרם, על זכות שנפגעה. ולכן, כשאנחנו חושבות על מחאה, לעיתים נדמיין הפגנת ענק כפעולה האפקטיבית והעוצמתית ביותר. ככל שיותר אנשים ונשים יצאו לרחובות, כך ההישג יותר גדול. עם זאת, גם קבוצה קטנה יותר וממוקדת יכולה להביא לשינוי, לעורר ולאתגר שיח ציבורי דרך פעולות ישירות, חלקן מתריסות או מתקיימות בתחום חוקי אפרורי, אבל כולן מקיימות עקרונות של יצירתיות ואי אלימות.

כתבה

חובב ינאי | 20 באפריל 2023

לקראת הבחירות ברשויות המקומיות אני רוצה להמליץ: הכירו את חברות וחברי המועצה שלכם. אם במשך שנים נתפס השלטון המקומי כמושחת, וזכה למערכונים שליליים בארץ נהדרת, בשנים האחרונות המצב השתנה. השלטון המקומי זוכה להערכה רבה בזכות העול הגדול שנפל על הרשויות בתקופת הקורונה וההתמודדות שלהן עם היעדר תקציב מדינה וחוסר היציבות בשלטון המרכזי.

כתבה

גלי בסודו | 19 באפריל 2023

הכנס השנתי של מכון דורות העוסק ברפואת נשים ופוריות, שהדוברים בו היו רופאים ורבנים, ואף לא אישה אחת – בוטל בעקבות לחץ ציבורי. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שמכון דורות מקיימים כנסים שכאלה, וגם בעבר הופעל לחץ על רופאים, והיו גם כאלה שביטלו, ובכל זאת, משהו הפעם היה שונה. דיברתי עם ד"ר הילה מרקוביץ – רופאת משפחה בכללית, שיחד עם פרופ' שרון פרלמן – רופאת נשים בכירה מבלינסון הובילה מהלך מחאתי שהביא בסופו של דבר לביטול הכנס.

כתבה

שולחן המערכת | 3 באפריל 2023

"חלון השיח" שנקרא גם חלון אוברטון הוא כלי המאפשר לנו לנתח את המסגרת של טווח הדעות המקובל בחברה. התפיסה של חלון השיח גורסת שפוליטיקאים תומכים רק ברעיונות שהם מזהים כמקובלים ציבורית. הם לא יתמכו ברעיון לא מקובל, כי אז יאבדו את הבוחרים.
מכאן, שהיכולת שלנו לקדם רעיון תלויה מעט מאוד בהעדפות של פוליטיקאים, והרבה יותר בשאלה, האם הרעיון שאנו רוצים לקדם נמצא בתוך הטווח הרעיונות המקובלים וכיצד אנו יכולים לקדם את הרעיון שלנו לשם?

כתבה

מירנה קציר | 2 באפריל 2023

למה מתכוונים כשאומרים DELIVERY? או בעברית – דליוורי, לדלוור, מדלוורים. מדברים על השגת התוצאות המוחשיות והמוגדרות של העובדים. כמו שליח שמביא אלינו הביתה את המשלוח שהזמנו, כך גם העובד 'מביא' לארגון דבר מה מוחשי וממשי: כנס עם X משתתפים, מספר פעילים שהגיעו להפגנה, נרשמים חדשים לקהילה, דו"ח שנכתב, עתירה שהוגשה, או אפילו יום גיבוש לצוות. כל אלה הם תוצרים שעובדים 'מדלוורים' בארגון.

כתבה

חובב ינאי | 28 במרץ 2023

בבוקר שאחרי ההחלטה על השהיית החוק הנוגע להשתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים, כחלק מהניסיון להפיכה משטרית, ביצעה הכנסת הליך טכני. האם יש סיבה לדאגה? כן ולא.
מצד אחד בהליך הטכני של הנחת החוק יש גם מהות: הצעד הזה מאפשר לקואליציה להשתמש בהצעת החוק בכל שלב שבו תחפוץ, וזו סיבה טובה להישאר דרוכים. מצד שני, יישום החוק לא יקרה עכשיו, לפחות לא לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.

כתבה

עו"ד ספיר סלוצקר עמראן | 28 במרץ 2023

חודש הנשים הבינלאומי, או בשמו המוכר יותר "יום האישה הבינלאומי", לא צוין תמיד בפרסום רשימות של נשים מוצלחות, לרוב מיוחסות ועשירות או בחלוקת שובר לסט כוסות או סירים או בהזמנה בצבעים ורדרדים לאירוע שמפאר נשים על היכולת לשלב בין עבודה לקריירה.
יום הנשים הבינלאומי צוין לראשונה בארה"ב בשנת 1909, כחגיגה של פמיניסטיות בתנועה הסוציאליסטית על תמיכה במאבק למען זכויות הצבעה לנשים. בהמשך נערכו במסגרתו הפגנות למען זכות הצבעה ושוויון עבור נשים.

כתבה

יאנה זמלמן | 22 במרץ 2023

שילוב צעירים בארגון זה אתגר שהרבה מאוד ארגונים מתמודדים איתו. הצעירות והצעירים הם דור ההמשך של הארגון. הם מביאים הרבה פעמים להט לוחמני ואנרגיה מתפרצת שחסרים בארגונים וותיקים וממוסדים.

כתבה

סווטלנה זיסקינד | 15 במרץ 2023

יומיים של מחאות רחוב ופעולות של התנגדות המוניות נדרשו לאזרחי גאורגיה למנוע את הניסיון של הפרלמנט להעביר חקיקה אנטי דמוקרטית. חוק המכונה החוק הרוסי או חוק הסוכנים הזרים, עלול היה לגרום לקרע בלתי הפיך בין גאורגיה לאיחוד האירופי, ולשלול כל אפשרות לשילוב שלה במדינות האיחוד בעתיד הנראה לעין.

כתבה

נחי אלון | 8 במרץ 2023

הזמנו את נחי אלון פסיכולוג קליני, לומד, מלמד וכותב על התנגדות אזרחית בלתי-אלימה מזה 25 שנים. שאימץ ופיתח את גישת המאבק הבונה, לכתוב לבלוג תובנות מבוססות מידע מחקרי על הצלחות וכשלונות של מאבקים לא אלימים מ-1900 ועד 2006 (מקור)

כתבה

ד"ר נמרוד גורן | 6 במרץ 2023

למחאה הפרו-דמוקרטית בישראל יש ממדים בינלאומיים ומדיניים. עבודה נכונה במרחב הבינלאומי אמנם לא תושיע לבדה את ישראל, אבל תוכל לסייע למאמצי המחאה להצליח. בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן מהונגריה. המחנה […]

כתבה

תמר אמיר | 6 במרץ 2023

אני רוצה להזמין אתכם להתבונן על המצב היום, שבו אנו נאבקות ונאבקים נגד הפיכה משטרית, כהכנה לריצה. לא ריצת ספרינט קצרצרה, אלא ריצת מרתון למרחקים ארוכים, אשר דורשת היערכות אסטרטגית: פיזית ומנטלית. כדי שנמשיך להתנגד לאורך זמן עלינו לזהות מה הם הכוחות שלנו, להיערך לאתגרים ולמכשולים שצפויים להגיע, ובעיקר לחזק את העמידות והחוסן האישי והארגוני.

כתבה

יאנה זמלמן | 27 בפברואר 2023

בדקנו איך נראות מחאות בהן לוקחים חלק צעירים אקטיביסטים. הסתכלנו על מחאות גלובאליות, ולמדנו מה גורם לצעירים ליזום מאבק, לקחת חלק במחאות, כיצד הם מתארגנים ומה מניע אותם לפעולה.

כתבה

נמרוד גורנשטיין | 21 בפברואר 2023

לאחר מספר שנים כאקטיביסט בארגוני הלהט"ב ומעט אחרי שהוסמכתי לעריכת דין, עבדתי כיועץ לחבר כנסת שעסק בעיקר בתחום קידום הקהילה הגאה. לטובת העניין הצליח להשיג תקציב של 17 מיליון ש"ח במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת נתניהו-גנץ. על הביצוע הופקד המשרד לשוויון חברתי, ואני עברתי אליו "יחד עם הכסף", והייתי אמון על הקמת היחידה הממשלתית לקידום אוכלוסיות להט"ב.

כתבה

אמונה קליין בר-נוי | 19 בפברואר 2023

הפקת לקחים מהצלחות היא מאתגרת, הודות לנטייה האנושית לחטט בכישלונות. לכן כששואלות אותי על קמפיין מימון המונים לקרן ע"ש אבי מעוז למען מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים – מה גרם לכן להצליח? אני מתקשה לענות.

כתבה

ארתור קול | 14 בפברואר 2023

בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות. דוגמה מפורסמת למאבק בלתי-אלים שנלמדת מאז באקדמיה ובארגוני חברה אזרחית ברחבי העולם היא המחאה החברתית בסרביה, שהביאה לסיום שלטונו של סלובודן מילושביץ' בסרביה ולכינונה של דמוקרטיה.

כתבה

ד"ר נמרוד גורן | 12 בפברואר 2023

בתורכיה יש ניסיון ארוך יותר בהתמודדות עם שחיקה דמוקרטית. הדבר מאפשר להפנות תשומת לב לא רק למהלכים בעייתיים שנקט ארדואן ולהזהיר מפניהם, אלא גם לדרכים בהן הגיבו לכך תומכי-דמוקרטיה בחברה האזרחית ובמערכת הפוליטית בתורכיה. ניתן ללמוד מהחברה האזרחית בתורכיה שפעלו לשמור על הדמוקרטיה – מימי המחאה בפארק גזי ב-2013, דרך הניצחונות המרשימים של מועמדי האופוזיציה בבחירות המוניציפליות באיסטנבול ואנקרה ב-2019, ועד למחאת סגל אוניברסיטת בוספורוס באיסטנבול, שנמשכת מאז 2021 נגד מינויים פוליטיים בקמפוס.

כתבה

מיכל אשכנזי בקר | 11 בפברואר 2023

איך נולד Indivisible המדריך להתנגדות? בבוקר של התשעה בנובמבר 2016, עם התבהרות תוצאות בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, למיליוני א.נשים בארצות הברית נפלו השמיים. אווירת ההלם מוחלט שררה באלפי ערים ברחבי המדינה. א.נשים התהלכו אבודים עם דמעות בעיניים. אלו היו הרגעים בהם נוצרו תחושות המתח והחרדה שילוו אותנו במשך קצת יותר מארבע שנים – ולא ברור היה מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת.

כתבה

שירה איתן | 30 בינואר 2023

בשבועות האחרונים הצטרפתי לכ-20 קבוצות ווטסאפ שקשורות למחאה בהפיכה המשפטית. רוב הקבוצות הן אד-הוק, שנוצרו כדי לקדם מטרה ממוקדת, כגון: חשיבה משותפת, שיתופי פעולה, מידע ועדכונים (על מחאות, אירועים, פרסומים בנושא מסוים וכד'). כל קבוצת ווטסאפ שונה בגודל, בהרכב או מטרה משלה, חלקן שקטות ובחלקן – הצפה והרבה הסחות דעת.

כתבה

פרופ' דורון שולצינר | 25 בינואר 2023

על מנת להצליח במאבק אזרחי נדרשת חשיבה יסודית ואסטרטגית אודות הבעיה שאותה רוצים לפתור, הפתרונות האפשריים, והשחקנים או הגורמים שיכולים לתת לה מענה. מדובר בניתוח שהוא הרבה יותר מסובך ממה שנראה ממבט ראשון.

כתבה

לב ארן | 22 בינואר 2023

מחאת החקלאים בהודו לא פרצה מיד. מי שהגיבו ראשונות באופן אפקטיבי היו המדינות בפדרציה ההודית המתנגדות לשלטון הימין. החקלאות בהודו אמורה להיות מנוהלת ברמת 29 המדינות, ולא בתור תכתיב מהמרכז. המדינות חוקקו בזריזות חוקים הסותרים את החקיקה הפדרלית, ופנו לבית המשפט העליון בניו דלהי, בטענה שהחקיקה הפרה את האיזונים החוקתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.

כתבה

יוליה בנימין | 10 בינואר 2023

במסגרת הייעוצים שאני מעניקה למנהלי דיגיטל או דוברות המנהלות גם את הרשתות החברתיות בארגונים, אני נחשפת לצורות עבודה מגוונות. ברוב המקרים, הפרסומים שעולים הם ספונטניים – בהתאם לאירועי השעה הארגוניים או החדשות האקטואליות, ואין תכנון של הפרסומים לטווח הבינוני והארוך יותר. צורת עבודה זו אמנם גמישה ויתרונותיה בצידה, אולם, החיסרון הגדול הוא פספוס הזדמנויות לייצר תוכן מעמיק יותר, הקשור לתחומי הפעילות של הארגון. כזה ושנותן ערך מוסף ממשי לגולשים, ויגרום להם להמשיך ולהתעניין בפעילות שלכן. בנוסף, שימוש בגאנט תוכן, מאפשר עבודה רגועה ומסודרת יותר, מעודד יצירתיות, ומסייע ביישום התכנית התקשורתית האסטרטגית הכללית.

כתבה

גלי בסודו | 9 בינואר 2023

בשנה האחרונה הייתי מעורבת בהקמה של שלושה אתרים בגדלים שונים, ובאתר נוסף שעבר "מתיחת פנים" ועוצב מחדש. מדהים היה לראות איך לעיתים אנחנו אומרות ומתכוונות ל-א' והספק מבין ב' – וזה במקרה הטוב. הניסיון לימד אותי שבהירות היא שם המשחק. בהירות קודם כל לעצמנו. להבין מה אנחנו רוצות, ליישב חילוקי דעות פנימיים, ולבוא מגובשות לפגישה עם נותן השירות.

כתבה

שולחן המערכת | 5 בינואר 2023

בהתייחס לשמאל וימין בפוליטיקה, אייל ארד מדבר על כך שיש נסיגה מהשקפת העולם הליברלית שעיצבה את העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה. במדינה אחר מדינה, בעולם המערבי יש נסיגה מהסדר הליברלי שעודד פשרנות, ורצון למצוא מכנה משותף בין הקצוות בשני הצדדים.

כתבה

יהונתן שלם | 20 בדצמבר 2022

לא משנה על איזה פרויקט מדובר, אתם קרוב לוודאי מחפשים דרך נוחה לנהל אותו, לעקוב אחר שלבי העבודה ולבחון את ההצלחה שלו. למרבה המזל, קיימים היום מגוון כלים דיגיטליים שיכולים לחסוך לכם הרבה כאב ראש ובלגאן.

כתבה

הילה ארזי-חטאב | 18 בדצמבר 2022

נתון: נתונים זה משעמם. סטטיסטיקות, טבלאות, מטריצות אסתטיות בצבעים מתחלפים. כולנו מצאנו את עצמנו בסיום ישיבה תוהים על מה לעזאזל דיברו כאן שעתיים. ככה זה. אנחנו עוברים למצב בהיה ונמנום כי רק שני חלקים במוח מגיבים לעובדות ונתונים. לעומת זאת, כשהמוח נחשף לסיפור הוא מפעיל שבעה חלקים; הבנה ומישמוע, כמובן, אבל גם אזורים נוספים.

כתבה

לנה צ'רביצ'ניה | 11 בדצמבר 2022

בפוסטים קודמים בנושא גיוון והכלה דיברנו על איך לגוון בערוצי גיוס המועמדים, איך להגמיש את תנאי הסף במודעות הדרושים ואיך לראיין. והסברנו גם למה חשוב לתת מקום לשפה לתרבות ולחגים של כלל העובדים והעובדות. הפעם נדבר על עמודי התווך של הארגון – מדינית גיוון והכלה ונהלים, המאפשרים ליוזמות ורעיונות בתחום ההכלה להפוך לחלק משגרת היום-יום בארגון. במילים אחרות – איך להבטיח שהארגון ימשיך להיות מגוון ומכיל גם אחרי שאנשים שיזמו את העיסוק בנושא יעזבו את הארגון או את התפקיד שלהם?

כתבה

חגית שמלי | 29 בנובמבר 2022

בשנים האחרונות בכלל, ובעקבות הקורונה, ההתפטרות הגדולה וההתפטרות השקטה בפרט – חברות מבקשות לערב את העובדים והעובדות שלהם בקידום מטרות חברתיות. בדרך זו החברה מחזקת את תחושת השייכות לארגון, ויחד עם העובדים והעובדות שלה לוקחת חלק ביצירת חברה טובה יותר. ישנה נכונות ברורה לעבוד ביחד עם ארגונים חברתיים כדי לפתור בעיות חברתיות, מתוך הבנה שכל שחקן מביא לשולחן את מה שהוא חזק בו. מבחינתנו, השחקנים החברתיים, מדובר בהיכרות טובה עם השטח והצרכים שלו, ומבחינת השחקנים העסקיים, הם מביאים לשולחן מתודולוגיות עבודה שונות משלנו וגם.. ובכן, משאבים גדולים משלנו.

כתבה

לנה צ'רביצ'ניה | 23 בנובמבר 2022

ישיבות אפקטיביות הן אחד הכלים העיקריים לקידום מטרות ארגון – הן מחזקות את היכולת לקבל החלטות מיטביות ולפתח מענים מותאמים במהירות. ישיבות הצוות משפרות את המוטיבציה ושביעות הרצון של הצוותים והמנהלים, ויש להן השפעה אדירה על גיבוש הצוות, ובפרט כשעובדים מרחוק. בעידן העבודה ההיברידית הישיבות הן המקום לפגוש את העמיתים שלנו, להכיר ולהתחבר אליהם ברמה האישית. הבעיה מתחילה כאשר כמות הישיבות גדולה מידי והניהול שלהן לא אפקטיבי. אז הן הופכות לגוזל זמן ולנטל על העובדים.

כתבה

אילנית אלול | 1 בנובמבר 2022

שאלנו דוברות ודוברים מארגונים לשינוי חברתי מהי דוברות של ארגונים לשינוי חברתי? על רגעי השיא ותחושת השליחות, מהם האתגרים והתסכולים המקצועיים? איך מקדמים לסדר היום התקשורתי נושאים שאינם בקונצנזוס? טיפים לעבודה אפקטיבית ועוד ועוד.

כתבה

הילה ארזי-חטאב | 31 באוקטובר 2022

שינוי חברתי זה כמו אופניים, טוען פרופסור מרשל גנץ מבית הספר קנדי למדיניות וממשל בהארוורד. למה? כי נופלים מאה פעמים מאופניים עד שתופסים את זה? כי מתפנצ'ר לפעמים? כי זה דורש איזון עדין? אולי גם, ובעיקר, אומר גנץ, כי כדי להניע שינוי חברתי בר קיימא צריך להתייחס לאסטרטגיה וסטוריטלינג כאל שני גלגלים של אותו זוג […]

כתבה

קרלוס שטיגליץ | 30 באוקטובר 2022

התלכדתם סביב סוגיה שמטרידה אתכם והחלטתם לפעול לשינוי. אתן מקיימות מפגשים בנושא, יצאתם למספר אירועי מחאה, ויש לכן מלא תגובות ושיתופים ברשתות החברתיות. היוזמה תופסת תאוצה ואתם רואים שהמשאבים של הגרעין המייסד לא מספיקים. מכיוון שברור לכם שזאת ריצה למרחקים ארוכים אתם מחליטים לגייס כספים. וזה השלב שבו אתם מחליטים לבדוק, אולי כדאי להקים עמותה? 

כתבה

גלי בסודו | 26 באוקטובר 2022

ניהול הידע הארגוני הוא משהו שדורש חשיבה וכמובן השקעת זמן ומשאבים. כשלא עושים את זה מאבדים ידע רב ותיעוד ההיסטוריה הארגונית שלא נשמרים בשום מקום. דווקא בשתיל טעיתי לחשוב שאנחנו לגמרי על זה. הפרסומים שהוצאנו במהלך השנים נמצאים באתר וגם הבלוג צובר בתוכו ידע רב. חנן הוכיח לי אחרת. אבל רגע לפני, בואו נתחיל מהתחלה.

כתבה

קסניה סבטלובה | 20 באוקטובר 2022

המספר המדויק של ההרוגים במחאות באיראן שקיבלו את השם מחאת החיג'אב, אינו ידוע – לפי שעה מדובר במאות, אלפים הוכו באכזריות במהלך ההפגנות וההתנגשויות עם כוחות הביטחון ולמרות הכל, נשים וגברים צעירים ממשיכים להתכנס ברחובות ובחצרות הבתים, למחות באוניברסיטאות ולהפגין במקומות העבודה.

פודקאסט

פודקאסט: מה זה משנה? | 6 באוקטובר 2022

בפרק הזה נדבר לעומק על המשטר הצבאי שמפעילה ישראל בשטחי הגדה המערבית. נבחן את מציאות החיים הקשה שמתקיימת במרחק כל כך קטן מאיתנו. הרי מי שמאזין לפרק הזה בכפר סבא, פתח תקווה, עפולה או בית שאן – עושה את זה במרחק קילומטרים ספורים ממציאות אחרת לגמרי.

כתבה

אודי ארנון | 3 באוקטובר 2022

גם בארגוני זכויות יש לעובדים ולמעסיקים אינטרסים דומים. העובדים מחויבים כמעט תמיד לזכויות עליהן נאבק הארגון. כולם רוצים להגן עליהן ולהרחיבן. גם המנהלים אינם רוצים לנצל את העובדים יתר על המידה. אולם גם בתוך הארגונים הללו האינטרסים אינם זהים. המנהלים, הנמצאים בקשר עם וועד מנהל ותורמים, רוצים לבצע מקסימום פרויקטים ופעולות במינימום עלות. הם רוצים להגביר יעילות ומחויבותם לנושא אינה פחותה מזו של מנהלי מפעל הרוצים להשיא רווחים.

פודקאסט

פודקאסט: מה זה משנה? | 29 בספטמבר 2022

בערים המעורבות, בכבישים, בדרכים – המונים של אזרחים זועמים יצאו לפרוע אחד בשני. ברקע ההסלמה במאי 2021, מדינת ישראל התמודדה עם מהומות דרמטיות שכמותן לא נראו כבר שנים. שני רגעים מזעזעים נחרטו בתודעה הלאומית: בעכו נשרף למוות אבי הר-אבן בידי פורעים ערבים, ובבת ים תועדו במצלמות הטלוויזיה עשרות יהודים מבצעים לינץ' בסעיד מוסא, אזרח ערבי-ישראלי.

פודקאסט

פודקאסט: מה זה משנה? | 21 בספטמבר 2022

אף אחד מאיתנו לא חושב שהוא גזען. המילה הזאת הפכה למילת עלבון ברורה ומוצהרת. אף אחד לא יצהיר על עצמו שהוא גזען או יביע בפומבי תמיכה בגזענות. ובכל זאת, הגזענות חיה ונושמת – ומעצבת את חייהם של רבים מאיתנו כאן במדינה.