רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
הרעיון שעומד מאחורי התפיסה של מחנה אוהלים* הוא שכל השחקנים בזירת מאבק נתונה, למשל: המאבק במשבר האקלים, המאבק בכיבוש או המאבק לזכויות מבקשי מקלט, הם חלק מאותו מחנה. כל שחקן – כל "אוהל", מביא למחנה מומחיות, מיומנויות וכלים שונים. כך, יש ארגונים שחזקים בעבודת שטח, אחרים שמתמחים בזירה המשפטית, יש אוהלים מלאים בידע מחקרי, ויש המיומנים בלוגיסטיקה והפקה. יחד, כל השחקנים האלו פועלים כמחנה מתואם לקידום המטרה המשותפת.
בעונה הראשונה של הסדרה השוודית אהבה ואנרכיה בנטפליקס הדמות הראשית היא יועצת עצמאית שמתמחה באסטרטגיות עתידיות, המגיעה לבית הוצאה לאור כדי לסייע עם המעבר לממשק דיגיטלי. בתכל'ס זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותה. ובכל זאת, אפשר ללמוד מהפרקים הראשונים על הפערים בין ארגון וותיק שנוהג כפי שנהג מאז ומעולם, ובין זו שתפקידה לגרום לדברים לעבוד אחרת.
הזכות של כל אחת ואחד למחות ולהפגין היא חלק מחופש הביטוי, אך כדי שמחאה תהיה אפקטיבית היא צריכה להדהד במרחב הציבורי. איך לארגן מחאה בשישה שלבים
ממשלת מעבר נחלקת לשתי תקופות: התקופה שבין פיזור הכנסת לבחירות, ובין הבחירות לכינונה של ממשלה חדשה שזוכה לאמון הכנסת. אמנם יש חריגים, כמו שקרה לאחרונה כשהתקיימו שלוש מערכות בחירות רצוף בזו אחר זו וממשלת המעבר כיהנה במשך כשנה וחצי, אבל בדרך כלל זמן הכהונה של ממשלת מעבר הוא קצר.
אזרחים ואזרחיות מישראל וממדינות אחרות מורישים בצוואותיהם כספים או רכוש פרטי למדינת ישראל לטובת מטרות הקרובות לליבם, מה שמוגדר כעיזבון ייעודי, כלומר כזה המיועד למטרה מסוימת.
חוסר יציבות פוליטי עלול לגרום לבלימת תהליכים שאנו מקדמים, ולחילופין, גם לפתוח חלון הזדמנויות לקידומם המהיר. תרחישים של חוסר יציבות מתמשכת, בחירות כלליות או הקמת ממשלה חדשה עשויים להוביל לחילופי אישים בדרג פוליטי והמקצועי, ולשינוי בתפיסות המדיניות. מה שעשוי להשפיע על יכולתנו לקדם סדר יום מסוים, ולעתים גם על אסטרטגיית הפעולה שלנו.
מיקי גיצין מנכ"ל הקרן החדשה לישראל כותב בניוזלטר לתורמים של הקרן: "לאחרונה המשפחה שלי התרחבה, והייתה לי הזכות המדהימה להביא לעולם ילדה שנייה עם בן זוגי מוטי. עמליה היא אחות קטנה לאליענה, ושתיהן נולדו לג'נבייב, הפונדקאית שלנו שהפכה להיות חלק מהמשפחה שלנו. בגלל הסיבה המשמחת הזו, בתקופה הקרובה תשמעו ממני קצת פחות, עד שאשוב מחופשת הלידה."
שמנו לב שיש בלבול בין שני תפקידים עם שם דומה אבל מהות אחרת: האחד מארגנת קהילתית – community organizer, והשני מנהלת קהילה בארגון חברתי. מצביעות כאן על השינויים בעינינו, מוזמנות ומוזמנים להתייחס, ולשתף מהניסיון ותפיסת העולם שלכם.
לפני כך וכך שנים התחלתי לעבוד כמפתחת משאבים בעמותה ותיקה למדי. כששאלתי איפה נמצא כל המידע בנושא פיתוח משאבים – בקשות שנשלחו, אנשי קשר, תורמים פוטנציאליים וכו', "חפשי בתיבת המייל היוצא של ענת" הייתה התשובה הלא-פחות-ממדהימה שקיבלתי. אחרי שסיימתי לאסוף את עצמי מהרצפה התחלתי במשימת הבילוש הבלתי אפשרית אחרי ה-Data base לתחום פיתוח משאבים של הארגון.
התארגנויות של פעילים הן דבר מורכב, במיוחד בשלב התהוות הקבוצה. תחילת הדרך מלווה במשהו כאוטי, מציף, ללא סדר או גבולות ברורים. לחברים בקבוצה בהתארגנויות בתחילת הדרך יש לרוב אג'נדות ואינטרסים שונים. והשונות עשויה להקשות על הניסיון ליצור הסכמה ביחס למטרה ולדרך הראויה להשגתה.
שיתוף פעולה בין ארגונים לאקטיביסטים הוא דבר אידיאלי ויש לו פוטנציאל ליצירת השפעה ושינוי חברתי. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ראינו זאת במחאת קיץ 2011, ונראה שגם במחאת בלפור (2020-2021). אז מה הופך את המפגש בין קבוצות של אקטיביסטים לארגונים ממוסדים למורכב? ומה יכול לסייע?
המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.
מה עושה ארגון לשינוי חברתי שרוצה לקבל תמיכה ולהגדיל את ההשפעה הציבורית שלו? כמובן – מקים קהילה. אבל מי מנהל את הקהילה הזו? מי יוצר קשר עם עוד האנשים ומזמין אותם להצטרף? מי דואג שהאנשים שבאו ירגישו חלק מהארגון, יקחו חלק ביוזמות ואף יובילו אותן? בשביל כל אלה צריך מנהל או מנהלת קהילה.
יש לכם רעיון מבריק למיזם ואתם בטוחים שיש לו גם פוטניאל עסקי, ולא רק חברתי? ובין היתר אתן רוצות שהוא יהיה בר קיימא ולא רק תלוי גיוס תרומות?
מאיפה מביאים את הכסף ואילו אפשרויות עומדות בפניכן לגיוס מימון ראשוני למיזם בתחילת הדרך?
בסרטון זה תקבלו סקירה של אפשרויות לגיוס מימון למיזמים חברתיים – עסקיים עם הרבה דוגמאות שמעוררות השראה ומרחיבות נקודת מבט
המחאה החברתית של 2011 הייתה חזון אחראית הימים של הרבה מאד ארגונים חברתיים ששמחו לראות איך הציבור הרחב שבדרך כלל אדיש יצא לרחובות בדרישה ל"צדק חברתי". המעגלים של אקטיביזם היו רחבים בהרבה ממה שהכרנו. זה היה מדהים אבל גם מטלטל. היו הארגונים ממוסדים שלא מצאו את עצמם ולא הבינו מה תפקידם, והמפגש שלהם עם התארגנויות של פעילים בשטח היה מורכב, מציף ומאתגר.
כאשר ארגון מחליט לגייס עובדים או מתנדבים מקבוצות מגוונות. מצופה מהעובדים החדשים שהם יהיו דומים מאוד לעובדים הקיימים, שהם יבינו את השפה הארגונית, את הכללים, ירגישו בבית בארגון מהרגע הראשון ושהארגון לא יצטרך להשתנות כהוא זה כתוצאה מכניסתם של עובדים מגוונים.
למרות שנראה כיום שתהליכי שיתוף ציבור מתקיימים תחת כל עץ רענן, ובנוגע לכל החלטה, קטנה כגדולה; בפועל, מדובר בתהליכים שמחייבים עבודה מקצועית, זמן תכנון משמעותי, פיתוח וחשיבה. נכון, אפשר לעשות תהליך שיתוף גם בלי כל אלו, אבל רוב הסיכויים שהוא יצא פחות מועיל ואפקטיבי, ולפעמים הוא אפילו יכול להזיק.
בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.
מאבק האוטיסטים, איך הורים לילדים אוטיסטים וצעירים אוטיסטים יוצאים למלחמת חורמה נגד החוכמה הפסיכיאטרית המקובלת, ומשנים אותה – ואת העולם.
במחקר שקיימתי במסגרת עבודת דוקטורט (שחר-פרירא, 2019) מצאתי שמנהלות לשינוי חברתי תופסות את המנהיגות שלהן כמנהיגות משותפת ומציעות מעבר מתפיסת "אני" לתפיסת "אנחנו".
אתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של ארגונים שאימצו שפה שיוויונית מגלים התמודדות יצירתית ומגוונת עם יישום הפנייה, תוך כיבוד השפה וחוקיה. כמו במקרים רבים אחרים של התעדכנות – זהו שכלול, והתקדמות
לא רק שהבנתי עד כמה חשוב להשקיע בדו״ח סיכום שנה טוב, גם קלטתי שאני צריכה להתאפס על עצמי ולהתחיל לעבוד עליו. זו הייתה אחלה של תזכורת
מלחמת המידע מתנהלת בשני הצדדים. לשניהם מסרים ברורים, מיתוסים שנוצרים תוך כדי, ואיך אפשר בלי ממים. אבל כרגע נראה שבמלחמה הזו רוסיה המפסידה הגדולה. כמה גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות המלחמה לא פחות מאשר התותחים והטנקים.
לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]
שיטת lean (או "ניהול רזה"; רזה=lean) היא אחת הדרכים המרכזיות שבהן חברות סטארט-אפ, בהיי טק ובתחומים אחרים, משתמשות כדי להבטיח הצלחה מסחרית. גם ארגונים חברתיים ברחבי העולם החלו להטמיע בעבודתם את שיטת lean, כדי להשיג את מטרותיהם. השיטה מסייעת להם לשפר את תהליכי הפיתוח ולהפחית סיכונים כלכליים.
בחודש נובמבר 2021 קיימה הקרן החדשה לישראל קמפיין מימון המונים עם מאצ'ינג שפנה לתורמות ותורמים בארץ, ויעדו היה לגייס מיליון ₪. זו הזדמנות מעולה עבורנו לשתף, איך ישבנו לעשות טלפונים לתורמות, לחברים ולקרובי משפחה וקצת לחשוף אתכם לאחורי הקלעים של הקמפיין.
כדי לגייס כספים צריך אישורים ולעבור לא מעט בירוקרטיה, פוסט שיעזור לכם להתמודד עם התעודות והאישורים שצריך לגייס כספים, מורה נבוכים קצר ושימושי:
אנחנו מצלמות באירועים, הפגנות ומתעדות את הפעילות כל הזמן, השאלה כמה מאיתנו באמת יודעות ויודעים לצלם טוב בסמרטפון? להפיק מהמכשיר את המיטב, ככה שהתמונה תשקף בצורה טובה את מה שהיה ותעביר את המסר הנכון,
בשנה האחרונה נתונים הראו עליה של גלישה מדפדפנים של מובייל לעומת דסקטופ (מחשב שולחני). יש עליה בהיקף תרומות בסמרטפון וזה גם תואם לעליה שרואים בהיקף הרכישה מהטלפון הנייד
על ההתפטרות הגדולה אני מניחה שממעתם. זה קורה באופן מובהק בארה"ב, בישראל עדיין קשה לקבוע, אבל ממה שאנחנו רואות, הטלטלה בהחלט נמצאת כאן. גם אצלנו בעולם החברתי.
הגעתי למגזר השלישי לפני כארבע שנים, ומאז, קשה לי יותר לשמוח בעבודה, אני מודה. תחומי התוכן שמכווצים את הלב, עומק ורוחב האתגרים החברתיים, הקשיים שבדרך הארוכה, הביקורת על הפעילות שלנו, דה הלגיטימציה ועוד ועוד.
אם יש סימפטום אחד בולט למחלה התוקפת את הדמוקרטיות בכל רחבי העולם הרי הוא שחיקת אמון הציבור. בשונה ממערכות טוטליטריות המבוססות על סמכות, פחד ומנגנוני כפייה, הסוד של הדמוקרטיה הוא אמון. אמון בין אזרחים למוסדות המדינה, אמון כי מערכות המשפט, המשטרה או החינוך פועלות לפי כללים בסיסיים של הוגנות, מקצועיות ושוויון. אמון בין אזרחים גם כאשר אינם מסכימים.
שימוש במאגרי המידע של הכנסת הכוללים שאילתות, הצעות לסדר והצבעות המליאה, יכולים לסייע לנו להגיע מוכנים יותר לפגישה עם מקבלי.ות החלטות. האם הנושא שאנחנו מקדמים.ות הוא חדש? האם קידמו משהו דומה בעבר? האם הוא נמצא על סדר היום הפוליטי? שאלות אלה ואחרות יכולות לקבל מענה, בשימוש יעיל במאגרי המידע שנמצאים באתר הכנסת.
אני ממש אוהבת לכתוב דוחות שמסכמים את השנה. אני חושבת שדוח כזה הוא כלי שיווקי מעולה וגם מאד שימושי/ מצד אחד הוא יכול לתת "בוסט" של אנרגיה לארגון ובעלי העניין שלו, "תראו איזה יופי עבדנו כל השנה ואיזה שינויים יצרנו בעולם", ומהצד השני הוא תירוץ מצוין לתקשר עם תורמים ותומכים ולהזכיר להם שהארגון שלנו חי ובועט.
כדאי או לא כדאי לעשות פודקאסט? הכנו כאן פוסט קצר שיעזור לכם להחליט. לפי שלושה קריטריונים שאתם יכולים לבדוק עם עצמכם: קהל, תקציב, והזמן הנדרש.
אם מקובל עלינו שמנהיגות מעצם טבעה איננה ניטרלית – שהיא לא א-פוליטית – עלינו להכיר בכך שהתפיסות והבחירות המנהיגותיות של ארגונים חברתיים, ללא מטרות רווח (קרי, של האנשים שעובדים בהם ומנהלים אותם) מתעצבות בהשפעת הערכים והמדיניות שלהם, בין אם במודע או שלא במודע
האם תגובה לפוסטים משאירה אותנו מאחורי המקלדת? מתי השלב הכי קריטי למחאה להיות נוכחת ברשת? ואיך האלגוריתם יכול לשחק לטובתנו?
זוכרים את התחושה שעושים סיכום שנתי בלימודים, בעבודה ואתם מיד מתפקסים על מה שלא טוב ומה שלא עבד? מתאמצים לזהות את הבעיה ומשקיעים אנרגיה רבה בתיקון הכישלון, במקום להשקיע אנרגיה ללמוד מהצלחות?
מה מקומן של הרשתות החברתיות במאבקים וקמפיינים לשינוי מדיניות? בשבועות האחרונים ציין העולם 4 שנים לתנועת ה-Me Too שפרצה באוקטובר 2017, והרשתות החברתיות היו מרכיב בולט בה.
לאור השינויים בגישות לקיימוּת, מנהיגות ומנהיגים חברתיים רבים שואלים: אולי הפעם הם (קרי התאגידים העסקיים) מתכוונים למה שהם אומרים?
אנחנו מארגנים הכשרה סופר רלוונטית, כנס פעילים רדיקלי, מפגש שכנים מודאגים או פגישת קואליציית ארגונים ואף אחד לא מגיע או לא עולה לזום. ואם לא ממש אף אחד אז מספר מאכזב אחר של משתתפים שצורם לנו ולשאר הנוכחים. אבל למה? ואיך עושים אחרת?
כרטיס פרויקט הוא מעין תעודת זהות רחבה, המכילה את כל המידע האפשרי אודות פרויקט, מיזם או תכנית שלכם. כרטיס הפרויקט הוא פנימי ומשמש רק את חברי הארגון, והוא יכול להתייחס לתכנית קיימת או לפרויקט שמעוניינים לפתח.
בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב
כמה דברים שאתם יודעים… לגייס תרומה, מרגיש לפעמים כמו אצנית בתחרות אולימפית על הלב והכיס של התורמים והתורמות. ואתם גם יודעים שפיתוח משאבים זו עבודה שמורכבת מהרבה מאוד מיומנויות שונות ופרטים קטנים – וכי החיבור ביניהם הוא שמניב את הגיוס של הכסף.
אם כבר עשיתם קמפיין מימון המונים פעם אחת אז יש בטח כבר יש לכם רשימה של מלא תורמים חד פעמיים. הסרטון הזה ילמד אותכם איך לגרום להם להמשיך איתכם גם לקמפיין הבא.
מכירים את ההמלצה "לא לשים את כל הביצים בסל אחד"? זו ההמלצה הכי חכמה שאנחנו מכירות לגבי פיתוח משאבים. כשאנחנו מייעצות לארגונים שונים אנחנו מקפידות להציג את מפת מקורות המשאבים הכוללת חמישה אפיקי מימון אפשריים וממליצות לכל ארגון לכלול לפחות שלושה מתוך החמישה בתוך עוגת המאבים שלו. אפילו אם זה בקטנה.
ארגונים רבים בוחרים להתקשר עם נשות מקצוע חיצוניות במקום להעסיק אותן באופן ישיר, אם מהעדר תקציב מתאים, חוסר יכולת להתחייב לטווח ארוך, או לצורך נקודתי.
הפרק הפעם מזמין לחשיבה מסוג חדש. ד"ר בתיה רודד, תושבת ערד מסתכלת על ארגון מחדש של המרחב המוניציפלי באופן שיוכל לצמצם את הפערים, לחזק שותפות אזורית, ולהגדיל את ההון המקומי.
מה ההבדל בין עיר קלאסית שמתהווה באופן טבעי לעומת עיר שקמה בצורה מלאכותית? ואיך זה קשור ליצירת חיים עירוניים, תוססים ומשגשגים? ומה הקשר בין כל אלה לפערים הגדולים בין רשויות באותו מרחב גיאוגרפי?
המאמר המקורי על טעויות נפוצות שישראלים עושים בגיוס תרומות מארה"ב בפרט ומחו"ל בכלל, התפרסם ב-e Philanthropy Journal, עיתון המסקר פילנתרופיה יהודית בארה"ב. מאז שפורסם הפך לקלאסיקה משעשעת. הלינק משותף בין קוראים, פילנתרופים ועמותות.
בפרק הפעם אסתר עקיבא מקיבוץ סעד, המנהלת שותפות אזורית לקידום חינוך מדעי בנגב, מציעה הסתכלות אזוריות חדשה, שצומחת מתוך שותפות של רשויות בנגב ואקטיביזם אזרחי, ומתבססת על הכוחות והמשאבים המקומיים.
שלוש דוגמאות של ארגונים שהצליחו להעסיק מקדמת מדיניות יחד עם ארגונים נוספים הפועלים באותה זירה:
הפעם יוסוף אבו ג'עפר, גזבר לשעבר במועצה המקומית חורה וגזבר איגוד ערים נגב מזרחי, מדבר על רשויות שנהנות מארנונה של מתקנים ממשלתיים לעומת רשויות שצריכות להסתפק ב"מענקי האיזון" שהממשלה מקצה, שלא מאפשרים להן חופש ועצמאות.
קורה לא פעם שתהליך אסטרטגי נמתח כמו מסטיק, ומגיעים לסופו באפיסת כוחות ובלי האנרגיה הנדרשת לשלב ההטמעה ויישום ההחלטות. בדיוק בשביל זה יצרנו מסלול קצר וממוקד, שיקל עליכם לעבור את התהליך בשלום.
בפרק הזה מתאר אורי ליברטי ממקימי ומובילי פורום תושבי ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי, את סיפור המאבק של התושבים להרחבת שטחי השיפוט של ירוחם בדרישה לצדק חלוקתי. אורי לוקח אותנו שלב אחר שלב, מדו"ח מבקר המדינה המצביע על עיוותים קשים בחלוקת העושר האזורי, דרך ההתארגנות של התושבים, הקמת ועדת הגבולות ועד השינוי המיוחל.
בפרק זה מדבר איציק קריספל יזם חברתי ומנהל האגף לפיתוח כלכלי בעיריית אופקים, על הדרך בה הקצו את הקרקעות בראשית דרכה של המדינה, וכיצד היא משפיעה על חלוקת המשאבים מאז ועד היום. נגענו בסיבות להקמתן של עיירות הפיתוח לצד המועצות האזוריות, ובפערים ביניהן בבעלות על משאבי הקרקע.
אם אתן מנהלות ערוצי תוכן, כנראה שמעסיקות אתכן שאלות כמו, איך נגיע לעוד אנשים? איך נשפיע על מי שלא מכיר אותנו? ואיך ניצור קהל קוראים ומאזינים מעורה ומעורב בפעילות שלנו?
בשנה האחרונה אלה אלכסנדרי מנהלת עמותת מרחב נכנסה לארגון, קלטה ועד מנהל חדש, והובילה תהליך אסטרטגי, יחד עם ועדת ההיגוי שהוקמה לשם כך, והכל כולל הכל בזום.
בתור אלה שהיו מאחורי הקלעים וסייעו לה בתכנון וההוצאה לפועל רצינו לשמוע ממנה על החוויה, והאם היא ממליצה גם לארגונים אחרים לקיים תהליך שכזה בזום או היברידי.
קרנות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אשר מעוניינים לתת מענק כספי לארגונים חברתיים מוציאים קול קורא, השאלה איפה מוצאים את אותם קולות קוראים, ומה לגבי תורמים פרטיים או עסקים שבדרך כלל לא מפרסמים קול קורא, ובכל זאת ניתן לפנות אליהם בבקשה למענק, איך שומעים עליהם?
"תהליך אסטרטגי היברידי? לא נראה לי", "תהליך אסטרטגי לא מתאים לזום", "כדי לקבל החלטות אסטרטגיות חייבים להיפגש פנים אל פנים". יכול להיות שזה היה נכון לפני שהתרגלנו לקיים חיי שגרה בזום.
שיתופי פעולה בינלאומיים הם לא דבר חדש. הם מתקיימים בצורות רבות ובמגוון תחומים ומקדמים מטרות מגוונות. ממטרות של שיתוף בידע ולמידה הדדית ועד ביצוע פרויקטים ומיזמים משותפים. הכלל הזה נכון גם עבור פעילות החברה האזרחית וקידום שינוי חברתי
ממשלת השינוי היא הזדמנות עבורנו ארגוני חברה אזרחית לפעול לקידום נושאים שעד כה נדחקו מסדר היום הפוליטי ולעיתים אף הציבורי, בשל הקושי לייצר סביבם הסכמות. עם תחילת העבודה של הממשלה החדשה חשוב להתחיל לבסס את הקשרים ולבנות את התשתית לשיתופי פעולה עם שרים ושרות בממשלה, וגם עם חברי כנסת ויו"רים של הוועדות.
ממשלה חדשה, ממשלת שינוי, יצאה לדרך. ממשלה שבה יו"ר מועצת יש"ע לשעבר הפך לראש הממשלה, וחברות בה מפלגות עם אג'נדות שונות ואף מתנגשות – מרצ, העבודה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל שותפה בקואליציה מפלגה ערבית. כל אלה לא היו חלק מהערכות המוקדמות, וקשה היה לשער שכך אכן יהיה.
אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.
במאבקים רבים, פרויקטים, מחאות והתארגנויות שונות אנחנו מוצאות את עצמנו מחתימות אנשים על עצומה. יש לי יחסים אמביוולנטיים עם עצומות. מצד אחד זה כלי בסיסי וקל שנותן תחושת כוח (ולפעמים גם באמת כוח, לא רק תחושה). מצד שני, הוא גוזל מאיתנו הרבה משאבים ולא תמיד משרת באמת את המטרה. ממה להיזהר כששוקלים החתמה על עצומה? […]
אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.
כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?
עוסקים בפיתוח משאבים? הגעתם למקום הנכון! מרכזות לכם כאן את כל הכלים בפיתוח משאבים. מאיפה מתחילים, מה כולל התפקיד של מי שעוסק בפיתוח משאבים, מהם מקורות המשאבים הקיימים, ואיך מתנהלים מולם. יאללה, מתחילים.
אני אימאן אגבאריה, ובשש השנים האחרונות אני מנהלת משאבי אנוש בעמותת רופאים לזכויות אדם. אחד האתגרים שעסקתי בהם בתקופה האחרונה, הוא איך לשמור על החוסן הארגוני בזמן קונפליקט או משבר.
לפי נתוני האו"ם – ההערכה היא כי 640 מיליון נשים בעולם בגילאי 15 ומעלה נחשפו לאלימות מצד בן זוגן. במחקר שנערך ב-2018 – עוד לפני הקורונה שהעלתה את המספרים – ההערכה היתה שאחת משבע נשים בעולם חוותה אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים ו-137 נשים נרצחות בכל יום בעולם על ידי בן משפחה.
כשחושבים על דברים ששינו את העולם, כמעט ואף פעם לא עולה המילה עיצוב לראש. ברוב המקרים נחשוב על דמויות היסטוריות – נפוליאון, איינשטיין, מרגרט תאצ'ר, או על המצאות כמו המכונית, הנורה, המחשב. אבל עיצוב? כן, כן רבותי! עיצוב מעביר מסר, עיצוב משנה מציאות.
#האשטאג הוא כלי מילולי בידיהם של קבוצות מחאה להעביר מסר, לבנות סולידאריות ולהגביר מודעות ציבורית לסוגיה חברתית בוערת. כדי להבין טוב יותר איך משתמשים בהאשטאג, מעניין להסתכל על דוגמאות אקטואליות ומתוכן ללמוד כיצד להשתמש בהאשטג כדי להפעיל קהלים גדולים וליצור דיונים אזרחיים משמעותיים.
הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים
אם אתם פועלים בארגונים שעוסקים בנושאים, הממותגים, מחוץ לגבולות הקונצנזוס, כמו למשל: קידום שלום ופתרון מדיני, זכויות אדם, חברה משותפת או מאבק בגזענות, אתם בטח מכירים את זה מקרוב. המצב הביטחוני מתערער, בעקבות זאת רף הסובלנות יורד, והאתגרים סביב המסרים שמעלים לעמוד הפייסבוק בשעת משבר הופכים להיות יותר ויותר מורכבים.
איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?
מי שעובד בארגוני שינוי חברתי זוכה לתקן עולם, ועל הדרך "חוטף" הסתה, דה לגיטמציה, שנאה ולעיתים אף פגיעה מילולית ופיזית. התגובות של חלק מהמנהלים והמנהלות ש"סופגים את האש" הן הרבה פעמים: "היינו שם כבר, זה לא חדש, הכל בסדר, חוזרים לשגרה" או "שישתו (העובדים) מים, יעבור להם". *נכתב בספטמבר 2019, עודכן במאי 2021 אז נכון […]
במסגרת המלחמה שלכם למען דמוקרטיה, אתם עלולים להיחשף לאירוע אלים קשה במיוחד. הכלי של שיחת עיבוד נועד לשמור על הרצף התפקודי של הצוות שלכם לאחר אירוע קשה. רק חשוב לנו לומר שהוא מיועד לשימוש ברמת הצוות ואינו מהווה תחליף לסיוע אישי מקצועי מעמיק, בעת הצורך.
יש את הרגע הזה שאת מבינה שזהו, מיצית, ועלייך לעזוב את הארגון. לפעמים הרגע הזה מגיע אחרי יום עבודה ארוך ומתיש, ולפעמים בבוקר, כשאת מבינה שזה הולך להיות עוד יום דומה בדיוק לימים שקדמו לו.
בשנת 2019 כשנשרפה כנסיית הנוטרדם בצרפת וכל העולם עקב בשידור חי אחרי הדרמה הזו והנזק שהיא הותירה אחריה, גם לוקה וג'יימס עקבו וראו בהשתאות איך תוך ימים גוייסו 800 מיליון אירו מהציבור ומחברות פרטיות ואנשי עסקים לשיקום הכנסייה.
הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.
תיבת בקשת תרומה (בקשת מענק) מתבצעת בשלושה שלבים עיקריים: כתיבת הפניה הכללית הראשונית, כתיבת הבקשה עצמה,
כתיבת דו"ח סיכום ולפעמים גם דוח אמצע
ככל הנראה רובנו יכולים להסכים שהמסע לעבר שינוי חברתי הוא קשה למדי ושאחד האתגרים הרציניים בו הוא איך לשמור על תקווה.
שחיקה היא תגובה מתמשכת לסטרס. ככה זה נראה: תשישות – חוסר אנרגיה. עובדת שלא מצליחה להשקיע ולתת מעצמה, תחושה כרונית של עייפות רגשית אפילו בתחילת יום העבודה, אתן תשמעו אמירות כמו – "המצברים שלי התרוקנו" "אני מרגישה סחוטה פיזית".
בדרך כלל אנחנו נמצאים במעגלים חברתיים עם אנשים שדומים ודומות לנו: אותה דת או לאום, מאכלים באותו הטעם, סיפורי ילדות שמצלצלים מוכר, ומסלולי קריירה די דומים בסך הכל.
ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה שכולנו חלק ממנה, מאפשרת כלים רבים ומגוונים ופתרונות טכנולגיים שהיו בבחינת "דגי זהב דמיוניים" רק לפני שנים או עשרות שנים בודדות… אילו רק ידענו איך לדוג אותם עבור האירגון שלנו.
כל מי שעובד עם תוכן יודע שלא תמיד קל למצוא את התמונה המתאימה. התמונה שתעבוד עם המסר ולא סתם תהיה "תלויה שם" חייבת להתאים למסר המנוסח באופן מושלם. הנה כמה עצות וטיפים בנושא בחירת התמונות: מה המסר – תשאלו את עצמכם מה הסיפור שהתמונה צריכה לספר כדי לחזק את המסר. למשל, אם המסר הוא של […]
אי אפשר לדעת מה יקרה עם שער הדולר. האם יעלה, ירד או ישאר יציב בשערו הנוכחי, ולכן ההמלצות כאן מוכוונות להגדיל את היציבות התקציבית של הארגון לא את רווחיו בגין המרות מטבע.
המחאות בבלארוס היו אחד הדברים המרתקים שקרו בפוליטיקה העולמית בשנה האחרונה. בין מאפייניה הבולטים של המחאה החברתית היה החיבור לטכנולוגיה שבעצם הכתיבה את אופי המחאה.
כמה אנשים בעולם חיים במשטר דמוקרטי על אמת? אל תגידו מיעוט, ברור שמיעוט. קחו שנייה ותחשבו איזה אחוז מתוך תושבי כדור הארץ לדעתכם חיים במשטר בו נשמרות חירויות האזרח וקיים סדר פוליטי דמוקרטי שנגיש לכלל האזרחים.
נדמה שבשנה האחרונה יש התפוצצות של תוכן בכל ערוץ אפשרי. פודקאסטים, בלוגים, טיקטוק או סרטונים ביוטיוב – מציפים אותנו בתוכן חדש כל הזמן.
שתי עמותות מינכ"לתי בחיי. לאחת מהן יש אגודת ידידים כמעט בכל ארץ שאתם יכולים לחשוב עליה ו-90% מהתקציב השנתי מגיע מאגודות הידידים. משהו באיזור ה-10 מיליון שקל. לעמותה השניה שמינכ"לתי, כשנכנסתי לתפקיד הכירו לי את אקס, בחור חביב ותורם אהוב שניסה להקים לנו אגודת ידידים בארה"ב ומאז מנסה לסגור אותה. המשימה הראשונה שנאלצתי להתמודד איתה […]
ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.
מה קורה כשרוצים לקדם פוסט בפייסבוק, ומצרפים אליו תמונה או צילום אטרקטיביים? האם תמונות שנמצאות באינטרנט הן כאלה שניתן תמיד לעשות בהן שימוש לצרכים שלנו?
להיות חלק מצוות אפקטיבי למדתי כבר מגיל די צעיר, בעודי חניכה בת חמש עשרה בחוגי סיור של החברה להגנת הטבע. חלוקת משימות בין כולנו לפני יציאה לטיול – מי אחראי על קניית האוכל? מי אחראית על איסוף הכסף?
המחאה בבלארוס משכה עניין מיוחד מצד אנשים שלאו דווקא מתעניינים בפוליטיקה פוסט-סובייטית. אקטיביסטים. ואפשר להבין אותם. מבחינות רבות, זאת מחאת החלומות.
תמיד טוב לזכור שתקופת בחירות מביאה איתה הגבלות שונות מכוח חוקי המדינה. על מנת להמשיך לקדם את הנושאים החשובים לארגון שלכם, גם בתקופת הבחירות, חשוב שתרעננו את זכרונכם לאסור ומותר בתקופת בחירות לארגוני חברה אזרחית.
שיפט באוויר מארח מיני סדרה על ניהול ארגונים חברתיים בזמן משבר. בכל פרק גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב מנהלות שיחה עם מנכ"ל או מנכ"לית על איך הם מתמודדים עם האתגרים שהביאה איתה הקורונה.
במסגרת עבודתכם אתם פוגשים שרים, חברי כנסת ובעלי תפקידים בכירים. אתם יוצרים קשר עם האדם הנכון, משכנעים אותו בחשיבות הפגישה, קובעים מועד ביומן ומה עכשיו? האם אתם יודעים איך להתכונן לפגישה כך שתשיגו את מטרותיכם?
בשיחה עם טלי אהרנטל מנכ"לית א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, שמענו על הצעדים שנקטו בהם כדי להתמודד עם המשבר בארגון, להגן על הצוות ולבנות חוסן ארגוני.
בשיחה עם יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל שמענו איך הארגון מינף את משבר הקורונה כדי לקחת את הארגון כמה צעדים קדימה.