דיגיטל

לקראת הבחירות ברשויות המקומיות אני רוצה להמליץ: הכירו את חברות וחברי המועצה שלכם. אם במשך שנים נתפס השלטון המקומי כמושחת, וזכה למערכונים שליליים בארץ נהדרת, בשנים האחרונות המצב השתנה. השלטון המקומי זוכה להערכה רבה בזכות העול הגדול שנפל על הרשויות בתקופת הקורונה וההתמודדות שלהן עם היעדר תקציב מדינה וחוסר היציבות בשלטון המרכזי.

הכנס השנתי של מכון דורות העוסק ברפואת נשים ופוריות, שהדוברים בו היו רופאים ורבנים, ואף לא אישה אחת – בוטל בעקבות לחץ ציבורי. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שמכון דורות מקיימים כנסים שכאלה, וגם בעבר הופעל לחץ על רופאים, והיו גם כאלה שביטלו, ובכל זאת, משהו הפעם היה שונה. דיברתי עם ד"ר הילה מרקוביץ - רופאת משפחה בכללית, שיחד עם פרופ' שרון פרלמן - רופאת נשים בכירה מבלינסון הובילה מהלך מחאתי שהביא בסופו של דבר לביטול הכנס.

"חלון השיח" שנקרא גם חלון אוברטון הוא כלי המאפשר לנו לנתח את המסגרת של טווח הדעות המקובל בחברה. התפיסה של חלון השיח גורסת שפוליטיקאים תומכים רק ברעיונות שהם מזהים כמקובלים ציבורית. הם לא יתמכו ברעיון לא מקובל, כי אז יאבדו את הבוחרים. מכאן, שהיכולת שלנו לקדם רעיון תלויה מעט מאוד בהעדפות של פוליטיקאים, והרבה יותר בשאלה, האם הרעיון שאנו רוצים לקדם נמצא בתוך הטווח הרעיונות המקובלים וכיצד אנו יכולים לקדם את הרעיון שלנו לשם?

למה מתכוונים כשאומרים DELIVERY? או בעברית – דליוורי, לדלוור, מדלוורים. מדברים על השגת התוצאות המוחשיות והמוגדרות של העובדים. כמו שליח שמביא אלינו הביתה את המשלוח שהזמנו, כך גם העובד 'מביא' לארגון דבר מה מוחשי וממשי: כנס עם X משתתפים, מספר פעילים שהגיעו להפגנה, נרשמים חדשים לקהילה, דו"ח שנכתב, עתירה שהוגשה, או אפילו יום גיבוש לצוות. כל אלה הם תוצרים שעובדים 'מדלוורים' בארגון.

בבוקר שאחרי ההחלטה על השהיית החוק הנוגע להשתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים, כחלק מהניסיון להפיכה משטרית, ביצעה הכנסת הליך טכני. האם יש סיבה לדאגה? כן ולא. מצד אחד בהליך הטכני של הנחת החוק יש גם מהות: הצעד הזה מאפשר לקואליציה להשתמש בהצעת החוק בכל שלב שבו תחפוץ, וזו סיבה טובה להישאר דרוכים. מצד שני, יישום החוק לא יקרה עכשיו, לפחות לא לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.

חודש הנשים הבינלאומי, או בשמו המוכר יותר "יום האישה הבינלאומי", לא צוין תמיד בפרסום רשימות של נשים מוצלחות, לרוב מיוחסות ועשירות או בחלוקת שובר לסט כוסות או סירים או בהזמנה בצבעים ורדרדים לאירוע שמפאר נשים על היכולת לשלב בין עבודה לקריירה. יום הנשים הבינלאומי צוין לראשונה בארה"ב בשנת 1909, כחגיגה של פמיניסטיות בתנועה הסוציאליסטית על תמיכה במאבק למען זכויות הצבעה לנשים. בהמשך נערכו במסגרתו הפגנות למען זכות הצבעה ושוויון עבור נשים.

שילוב צעירים בארגון זה אתגר שהרבה מאוד ארגונים מתמודדים איתו. הצעירות והצעירים הם דור ההמשך של הארגון. הם מביאים הרבה פעמים להט לוחמני ואנרגיה מתפרצת שחסרים בארגונים וותיקים וממוסדים.

יומיים של מחאות רחוב ופעולות של התנגדות המוניות נדרשו לאזרחי גאורגיה למנוע את הניסיון של הפרלמנט להעביר חקיקה אנטי דמוקרטית. חוק המכונה החוק הרוסי או חוק הסוכנים הזרים, עלול היה לגרום לקרע בלתי הפיך בין גאורגיה לאיחוד האירופי, ולשלול כל אפשרות לשילוב שלה במדינות האיחוד בעתיד הנראה לעין.

הזמנו את נחי אלון פסיכולוג קליני, לומד, מלמד וכותב על התנגדות אזרחית בלתי-אלימה מזה 25 שנים. שאימץ ופיתח את גישת המאבק הבונה, לכתוב לבלוג תובנות מבוססות מידע מחקרי על הצלחות וכשלונות של מאבקים לא אלימים מ-1900 ועד 2006 (מקור)

למחאה הפרו-דמוקרטית בישראל יש ממדים בינלאומיים ומדיניים. עבודה נכונה במרחב הבינלאומי אמנם לא תושיע לבדה את ישראל, אבל תוכל לסייע למאמצי המחאה להצליח. בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן מהונגריה. המחנה […]

אני רוצה להזמין אתכם להתבונן על המצב היום, שבו אנו נאבקות ונאבקים נגד הפיכה משטרית, כהכנה לריצה. לא ריצת ספרינט קצרצרה, אלא ריצת מרתון למרחקים ארוכים, אשר דורשת היערכות אסטרטגית: פיזית ומנטלית. כדי שנמשיך להתנגד לאורך זמן עלינו לזהות מה הם הכוחות שלנו, להיערך לאתגרים ולמכשולים שצפויים להגיע, ובעיקר לחזק את העמידות והחוסן האישי והארגוני.

בדקנו איך נראות מחאות בהן לוקחים חלק צעירים אקטיביסטים. הסתכלנו על מחאות גלובאליות, ולמדנו מה גורם לצעירים ליזום מאבק, לקחת חלק במחאות, כיצד הם מתארגנים ומה מניע אותם לפעולה.

לאחר מספר שנים כאקטיביסט בארגוני הלהט"ב ומעט אחרי שהוסמכתי לעריכת דין, עבדתי כיועץ לחבר כנסת שעסק בעיקר בתחום קידום הקהילה הגאה. לטובת העניין הצליח להשיג תקציב של 17 מיליון ש"ח במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת נתניהו-גנץ. על הביצוע הופקד המשרד לשוויון חברתי, ואני עברתי אליו "יחד עם הכסף", והייתי אמון על הקמת היחידה הממשלתית לקידום אוכלוסיות להט"ב.

הפקת לקחים מהצלחות היא מאתגרת, הודות לנטייה האנושית לחטט בכישלונות. לכן כששואלות אותי על קמפיין מימון המונים לקרן ע"ש אבי מעוז למען מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים – מה גרם לכן להצליח? אני מתקשה לענות.

בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות. דוגמה מפורסמת למאבק בלתי-אלים שנלמדת מאז באקדמיה ובארגוני חברה אזרחית ברחבי העולם היא המחאה החברתית בסרביה, שהביאה לסיום שלטונו של סלובודן מילושביץ' בסרביה ולכינונה של דמוקרטיה.

בתורכיה יש ניסיון ארוך יותר בהתמודדות עם שחיקה דמוקרטית. הדבר מאפשר להפנות תשומת לב לא רק למהלכים בעייתיים שנקט ארדואן ולהזהיר מפניהם, אלא גם לדרכים בהן הגיבו לכך תומכי-דמוקרטיה בחברה האזרחית ובמערכת הפוליטית בתורכיה. ניתן ללמוד מהחברה האזרחית בתורכיה שפעלו לשמור על הדמוקרטיה - מימי המחאה בפארק גזי ב-2013, דרך הניצחונות המרשימים של מועמדי האופוזיציה בבחירות המוניציפליות באיסטנבול ואנקרה ב-2019, ועד למחאת סגל אוניברסיטת בוספורוס באיסטנבול, שנמשכת מאז 2021 נגד מינויים פוליטיים בקמפוס.

איך נולד Indivisible המדריך להתנגדות? בבוקר של התשעה בנובמבר 2016, עם התבהרות תוצאות בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, למיליוני א.נשים בארצות הברית נפלו השמיים. אווירת ההלם מוחלט שררה באלפי ערים ברחבי המדינה. א.נשים התהלכו אבודים עם דמעות בעיניים. אלו היו הרגעים בהם נוצרו תחושות המתח והחרדה שילוו אותנו במשך קצת יותר מארבע שנים - ולא ברור היה מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת.

בשבועות האחרונים הצטרפתי לכ-20 קבוצות ווטסאפ שקשורות למחאה בהפיכה המשפטית. רוב הקבוצות הן אד-הוק, שנוצרו כדי לקדם מטרה ממוקדת, כגון: חשיבה משותפת, שיתופי פעולה, מידע ועדכונים (על מחאות, אירועים, פרסומים בנושא מסוים וכד'). כל קבוצת ווטסאפ שונה בגודל, בהרכב או מטרה משלה, חלקן שקטות ובחלקן - הצפה והרבה הסחות דעת.

על מנת להצליח במאבק אזרחי נדרשת חשיבה יסודית ואסטרטגית אודות הבעיה שאותה רוצים לפתור, הפתרונות האפשריים, והשחקנים או הגורמים שיכולים לתת לה מענה. מדובר בניתוח שהוא הרבה יותר מסובך ממה שנראה ממבט ראשון.

מחאת החקלאים בהודו לא פרצה מיד. מי שהגיבו ראשונות באופן אפקטיבי היו המדינות בפדרציה ההודית המתנגדות לשלטון הימין. החקלאות בהודו אמורה להיות מנוהלת ברמת 29 המדינות, ולא בתור תכתיב מהמרכז. המדינות חוקקו בזריזות חוקים הסותרים את החקיקה הפדרלית, ופנו לבית המשפט העליון בניו דלהי, בטענה שהחקיקה הפרה את האיזונים החוקתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.

במסגרת הייעוצים שאני מעניקה למנהלי דיגיטל או דוברות המנהלות גם את הרשתות החברתיות בארגונים, אני נחשפת לצורות עבודה מגוונות. ברוב המקרים, הפרסומים שעולים הם ספונטניים - בהתאם לאירועי השעה הארגוניים או החדשות האקטואליות, ואין תכנון של הפרסומים לטווח הבינוני והארוך יותר. צורת עבודה זו אמנם גמישה ויתרונותיה בצידה, אולם, החיסרון הגדול הוא פספוס הזדמנויות לייצר תוכן מעמיק יותר, הקשור לתחומי הפעילות של הארגון. כזה ושנותן ערך מוסף ממשי לגולשים, ויגרום להם להמשיך ולהתעניין בפעילות שלכן. בנוסף, שימוש בגאנט תוכן, מאפשר עבודה רגועה ומסודרת יותר, מעודד יצירתיות, ומסייע ביישום התכנית התקשורתית האסטרטגית הכללית.

בשנה האחרונה הייתי מעורבת בהקמה של שלושה אתרים בגדלים שונים, ובאתר נוסף שעבר "מתיחת פנים" ועוצב מחדש. מדהים היה לראות איך לעיתים אנחנו אומרות ומתכוונות ל-א' והספק מבין ב' – וזה במקרה הטוב. הניסיון לימד אותי שבהירות היא שם המשחק. בהירות קודם כל לעצמנו. להבין מה אנחנו רוצות, ליישב חילוקי דעות פנימיים, ולבוא מגובשות לפגישה עם נותן השירות.

בהתייחס לשמאל וימין בפוליטיקה, אייל ארד מדבר על כך שיש נסיגה מהשקפת העולם הליברלית שעיצבה את העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה. במדינה אחר מדינה, בעולם המערבי יש נסיגה מהסדר הליברלי שעודד פשרנות, ורצון למצוא מכנה משותף בין הקצוות בשני הצדדים.

לא משנה על איזה פרויקט מדובר, אתם קרוב לוודאי מחפשים דרך נוחה לנהל אותו, לעקוב אחר שלבי העבודה ולבחון את ההצלחה שלו. למרבה המזל, קיימים היום מגוון כלים דיגיטליים שיכולים לחסוך לכם הרבה כאב ראש ובלגאן.

נתון: נתונים זה משעמם. סטטיסטיקות, טבלאות, מטריצות אסתטיות בצבעים מתחלפים. כולנו מצאנו את עצמנו בסיום ישיבה תוהים על מה לעזאזל דיברו כאן שעתיים. ככה זה. אנחנו עוברים למצב בהיה ונמנום כי רק שני חלקים במוח מגיבים לעובדות ונתונים. לעומת זאת, כשהמוח נחשף לסיפור הוא מפעיל שבעה חלקים; הבנה ומישמוע, כמובן, אבל גם אזורים נוספים.

בפוסטים קודמים בנושא גיוון והכלה דיברנו על איך לגוון בערוצי גיוס המועמדים, איך להגמיש את תנאי הסף במודעות הדרושים ואיך לראיין. והסברנו גם למה חשוב לתת מקום לשפה לתרבות ולחגים של כלל העובדים והעובדות. הפעם נדבר על עמודי התווך של הארגון - מדינית גיוון והכלה ונהלים, המאפשרים ליוזמות ורעיונות בתחום ההכלה להפוך לחלק משגרת היום-יום בארגון. במילים אחרות - איך להבטיח שהארגון ימשיך להיות מגוון ומכיל גם אחרי שאנשים שיזמו את העיסוק בנושא יעזבו את הארגון או את התפקיד שלהם?

בשנים האחרונות בכלל, ובעקבות הקורונה, ההתפטרות הגדולה וההתפטרות השקטה בפרט - חברות מבקשות לערב את העובדים והעובדות שלהם בקידום מטרות חברתיות. בדרך זו החברה מחזקת את תחושת השייכות לארגון, ויחד עם העובדים והעובדות שלה לוקחת חלק ביצירת חברה טובה יותר. ישנה נכונות ברורה לעבוד ביחד עם ארגונים חברתיים כדי לפתור בעיות חברתיות, מתוך הבנה שכל שחקן מביא לשולחן את מה שהוא חזק בו. מבחינתנו, השחקנים החברתיים, מדובר בהיכרות טובה עם השטח והצרכים שלו, ומבחינת השחקנים העסקיים, הם מביאים לשולחן מתודולוגיות עבודה שונות משלנו וגם.. ובכן, משאבים גדולים משלנו.

ישיבות אפקטיביות הן אחד הכלים העיקריים לקידום מטרות ארגון - הן מחזקות את היכולת לקבל החלטות מיטביות ולפתח מענים מותאמים במהירות. ישיבות הצוות משפרות את המוטיבציה ושביעות הרצון של הצוותים והמנהלים, ויש להן השפעה אדירה על גיבוש הצוות, ובפרט כשעובדים מרחוק. בעידן העבודה ההיברידית הישיבות הן המקום לפגוש את העמיתים שלנו, להכיר ולהתחבר אליהם ברמה האישית. הבעיה מתחילה כאשר כמות הישיבות גדולה מידי והניהול שלהן לא אפקטיבי. אז הן הופכות לגוזל זמן ולנטל על העובדים.

שאלנו דוברות ודוברים מארגונים לשינוי חברתי מהי דוברות של ארגונים לשינוי חברתי? על רגעי השיא ותחושת השליחות, מהם האתגרים והתסכולים המקצועיים? איך מקדמים לסדר היום התקשורתי נושאים שאינם בקונצנזוס? טיפים לעבודה אפקטיבית ועוד ועוד.

שינוי חברתי זה כמו אופניים, טוען פרופסור מרשל גנץ מבית הספר קנדי למדיניות וממשל בהארוורד. למה? כי נופלים מאה פעמים מאופניים עד שתופסים את זה? כי מתפנצ'ר לפעמים? כי זה דורש איזון עדין? אולי גם, ובעיקר, אומר גנץ, כי כדי להניע שינוי חברתי בר קיימא צריך להתייחס לאסטרטגיה וסטוריטלינג כאל שני גלגלים של אותו זוג […]

התלכדתם סביב סוגיה שמטרידה אתכם והחלטתם לפעול לשינוי. אתן מקיימות מפגשים בנושא, יצאתם למספר אירועי מחאה, ויש לכן מלא תגובות ושיתופים ברשתות החברתיות. היוזמה תופסת תאוצה ואתם רואים שהמשאבים של הגרעין המייסד לא מספיקים. מכיוון שברור לכם שזאת ריצה למרחקים ארוכים אתם מחליטים לגייס כספים. וזה השלב שבו אתם מחליטים לבדוק, אולי כדאי להקים עמותה? 

ניהול הידע הארגוני הוא משהו שדורש חשיבה וכמובן השקעת זמן ומשאבים. כשלא עושים את זה מאבדים ידע רב ותיעוד ההיסטוריה הארגונית שלא נשמרים בשום מקום. דווקא בשתיל טעיתי לחשוב שאנחנו לגמרי על זה. הפרסומים שהוצאנו במהלך השנים נמצאים באתר וגם הבלוג צובר בתוכו ידע רב. חנן הוכיח לי אחרת. אבל רגע לפני, בואו נתחיל מהתחלה.

המספר המדויק של ההרוגים במחאות באיראן שקיבלו את השם מחאת החיג'אב, אינו ידוע – לפי שעה מדובר במאות, אלפים הוכו באכזריות במהלך ההפגנות וההתנגשויות עם כוחות הביטחון ולמרות הכל, נשים וגברים צעירים ממשיכים להתכנס ברחובות ובחצרות הבתים, למחות באוניברסיטאות ולהפגין במקומות העבודה.

בפרק הזה נדבר לעומק על המשטר הצבאי שמפעילה ישראל בשטחי הגדה המערבית. נבחן את מציאות החיים הקשה שמתקיימת במרחק כל כך קטן מאיתנו. הרי מי שמאזין לפרק הזה בכפר סבא, פתח תקווה, עפולה או בית שאן – עושה את זה במרחק קילומטרים ספורים ממציאות אחרת לגמרי.

גם בארגוני זכויות יש לעובדים ולמעסיקים אינטרסים דומים. העובדים מחויבים כמעט תמיד לזכויות עליהן נאבק הארגון. כולם רוצים להגן עליהן ולהרחיבן. גם המנהלים אינם רוצים לנצל את העובדים יתר על המידה. אולם גם בתוך הארגונים הללו האינטרסים אינם זהים. המנהלים, הנמצאים בקשר עם וועד מנהל ותורמים, רוצים לבצע מקסימום פרויקטים ופעולות במינימום עלות. הם רוצים להגביר יעילות ומחויבותם לנושא אינה פחותה מזו של מנהלי מפעל הרוצים להשיא רווחים.

בערים המעורבות, בכבישים, בדרכים – המונים של אזרחים זועמים יצאו לפרוע אחד בשני. ברקע ההסלמה במאי 2021, מדינת ישראל התמודדה עם מהומות דרמטיות שכמותן לא נראו כבר שנים. שני רגעים מזעזעים נחרטו בתודעה הלאומית: בעכו נשרף למוות אבי הר-אבן בידי פורעים ערבים, ובבת ים תועדו במצלמות הטלוויזיה עשרות יהודים מבצעים לינץ' בסעיד מוסא, אזרח ערבי-ישראלי.

אף אחד מאיתנו לא חושב שהוא גזען. המילה הזאת הפכה למילת עלבון ברורה ומוצהרת. אף אחד לא יצהיר על עצמו שהוא גזען או יביע בפומבי תמיכה בגזענות. ובכל זאת, הגזענות חיה ונושמת – ומעצבת את חייהם של רבים מאיתנו כאן במדינה.

רגע לפני שאתם מתכננות ומתכננים את השנה הבאה קחו רגע להביט לאחור על השנה החולפת. תלמדו, תחקרו ותעריכו את ההישגים. כך תוכלו לתכנן טוב יותר את שנה הקרובה. אם תבחרו לסכם את השנה עם הצוות, תוכלו ללמוד מהם מה עבד, להבין מה הם אהבו לעשות, ומה נחשב ביניהם הצלחה, ותתחילו מנקודת פתיחה שתזניק אתכם גבוה יותר.

קידום אורגני בגוגל (SEO) זה כלל הפעולות שאנחנו עושים על מנת לבצע אופטימיזציה לאתר שלנו בהתאם לתנאים של מנוע החיפוש הגדול בעולם - גוגל. המטרה היא שגוגל תוכל לסרוק ולהציג את האתר שלנו בהתאם לשאילתות החיפוש הרלוונטיות של הגולשים באופן אורגני (כלומר - לא ממומן). יש הרבה פרמטרים המשפיעים על הדירוג של האתר שלנו: מבנה האתר, התוכן שלו, השימוש הנכון במילות מפתח, חווית המשתמש של הגולשים באתר, אמון הגולשים, קישורים נכנסים ויוצאים מהאתר ועוד ועוד.

רגע לפני שהשנה מסתיימת, עולה הצורך בבניית תוכנית עבודה לפיתוח משאבים לשנה החדשה. יכול להיות שמה שעובר לך בראש, זאת המחשבה שתוכנית עבודה היא קובץ אקסל שהרבה מאד מושקע ביצירה שלו, אבל בסוף נשאר מיותם על המחשב ומעלה שם אבק. נראה שתוכנית עבודה לפיתוח משאבים זה משהו שחייבים לעשות בשביל ההנהלה אבל ת'כלס - אין בה שום שימוש.

Start up nation - זה מה שאומרים על ישראל. עכשיו דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו היו רותמים את כל התשוקה, הידע הטכנולוגי והיצירתיות הזו בצורה יעילה ומספקת גם פנימה לטובת העולמות והאתגרים החברתיים ולטובת המגזר החברתי? דמיינו לעצמכם גם איזו חברה אזרחית-אנושית הינו יכולים לבנות אילו דור העתיד (הילדים שלנו) היה חושב בו זמנית, גם חברה, גם חדשנות מוצרית-טכנולוגית וגם קיימות כלכלית?

הפרדה באוטובוסים, מסלולי לימוד לגברים בלבד, איסור על הופעות נשים מול חיילי צה"ל. אם פעם חשבנו שהדרת נשים במרחב הציבורי זו תופעה זניחה, כזו שלא משפיעה על החיים שלנו - היום כבר אי אפשר להתעלם מהדרת נשים בישראל. בכל מגזר, בכל עיר ובכל שכונה - הדרת הנשים מחלחלת לכל חלקי החברה הישראלית. איך זה קרה?

תקצוב מגדרי מאפשר לחשוב מחדש על אופן חלוקת התקציב, כך שיהלום את הצרכים ואת סדרי העדיפויות של נשים וגברים. זוהי אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה, המתמקדת בעבודת ניתוח ומעקב אחר תהליכי תקצוב מנקדות מבט מגדרית.

לא סתם משתמשים פעמים רבות בדימוי של הרכבת משקפיים כדי לתאר אימוץ של מודעות פמיניסטית. כמו במשקפי ראייה כך גם עם המשקפיים המגדריים – מרגע שהרכבנו אותם כבר אי אפשר לראות את המציאות בלעדיהם. וגם, כפי שיודעות ויודעים מי שזקוקים למשקפיים, המספר עולה עם הזמן. ככל שאנחנו מאמצים את הראייה המגדרית, כך אנחנו מחדדות את הרגישות המגדרית שלנו ומתחילות לשים לב לעוד ועוד היבטים במציאות חיינו שמושפעים מיחסי הכוח המגדריים ודורשים שינוי. המשקפיים המגדריים הם כלי עוצמתי ויעיל שמאפשר לנו לפעול ולקדם חברה שוויונית וצודקת יותר.

תקציב פרוייקט נדרש בכל פעם שתורם.ת או קרן שוקלים האם להעניק מענק. בסרטון הבא תלמדו איך בונים תקציב שלב אחרי שלב.

הסוד לטיפוח ושימור תורמים הוא להיות תמיד בקשר. כדאי לכן למצוא את המקומות המתאימים ולחשוב על דרכים יצירתיות לנהל מערכת יחסים עם השותפים שלכם מתוך דיאלוג אמיתי. אני בטוחה שזה לא תמיד בראש מעייניכם ושיש לכם הרבה דברים אחרים חשובים לעשות, אבל העצה שלי היא: fake it till you make it! הכריחו את עצמכם לבנות לזה תכנית מסודרת, הפכו את זה לרוטינה קבועה ונסו למצוא את הדרך המתאימה להיות בקשר קבוע עם כל שותף או קבוצת שותפים.

רבות נכתב על חשיבות תהליכי שיתוף ציבור כנים ועמוקים ככלי ליצירת חברה דמוקרטית חיה ובריאה. מחקרים תיאורטיים ומהשטח מספרים שתושבים שהשתתפו בתהליכי שיתוף-ציבור הפכו לתושבים מעורבים הפעילים ביצירת מרחב חיים משותף טוב יותר. עוד ראינו כי תהליכים אלו מביאים לחיזוק הערכים הדמוקרטיים והתבססות השלטון, וכן מגבירים את השייכות והמעורבות ובניית קהילה. 

פודקאסט מה זה משנה? פרק שני על פערים בבריאות, על הגורמים ההיסטוריים, המערכתיים והרפואיים שיוצרים מציאות שונה בין אזורי מרכז ופריפריה

"מה זה משנה?" - פודקאסט חדש, בשיתוף הארץ Labels לרגל שנת ה-40 של שתיל יוצא לדרך! האזינו לפרק הראשון שעוסק בבעיית הכפרים הלא מוכרים בנגב 

בבסיס כל משבר עומד שיימינג שצד אחד עושה לצד שני, בעבר הכלי המרכזי לבצע שיימינג היה כלי התקשורת, שביצע שיימינג פומבי (Public Shaming), אבל כיום כל אחד יכול לבצע שיימינג באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות, מה שמכונה באנגלית Online Shaming. שיימינג הוא למעשה גרימת בושה, "ביוש", כשהרעיון שעומד בבסיסו הוא אמירה שגורם כלשהו – ארגון, חברה, אדם, פוליטיקאי – חרג מנורמה חברתית מוסכמת.

תנועת הימין נחלה הובילה בחודשים האחרונים קמפיין פומבי להקמת מספר מאחזים בשטחים הכבושים. תאריך היעד וכן המקומות בהם יוקמו המאחזים פורסמו בגלוי. מאחר שנראה שהמדינה לא הולכת למנוע את המהלך הלא חוקי, התארגנו קבוצות ופעילי שמאל, לפעולות שנעו בין מחאה, דרך סולידריות עם קהילות פלסטיניות ועד להתנגדות אקטיביסטית בשטח. כך, בתאריך המוצהר ה-20 ביולי 2022 […]

תקופת הבחירות מזמינה את ארגוני החברה האזרחית לבצע התאמה של אסטרטגיית התקשורת והסושיאל שלהם. כך למשל, ארגונים שפועלים לשינוי מדיניות עשויים למצוא את עצמם (שוב) מול מערכת פוליטית משותקת. גם תוצאות הבחירות עשויות להשפיע ולחייב התאמות במישורי העבודה השונים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא תקופת הבחירות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לקמפיין סושיאל שיתפוס את הקשב הציבורי סביב נושאים שבליבת הארגון. בנוסף, בתקופה זו אנו מחויבים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתכני הפרסומים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוברים על החוק בשל ניסוח בעייתי של פוסט.

בניית שותפויות בין ארגונים היא אחת האסטרטגיות המוכרות והמוכחות להרחבת משאבי ארגון ולמינוף פעילותו. במבט ראשון המיומנות של בניית שיתופי פעולה נראית כמשהו די טריוויאלי ואינטואיטיבי. כל אחד יכול, לא? יחד עם זאת אנו רואים שנושא זה מעורר לא מעט חששות, דילמות ותהיות אצל מובילי הארגונים. הרי אף אחד לא רוצה "להיתקע" בזוגיות לא מוצלחת. אז איך יודעים מתי כדאי ונכון לנו לבנות שיתוף פעולה? ועם מי? באיזה אופן לפתח את הקשר? והאם יש תמרורי אזהרה או מפתחות להצלחה שכדאי להכיר לפני שיוצאים לדרך?

"האתגר הגדול הניצב בפני המנהלים המודרניים הוא..." (ועכשיו לנשום עמוק) "לרכוש בקיאות באמנות השימוש במטאפורות: למצוא את הדרכים המתאימות לראות, להבין ולעצב את המצבים שאיתם הם אמורים להתמודד".

פגשנו יועצים ויועצות אסטרטגים מובילים בחברה הישראלית ושאלנו אותם על עבודת תקשורת אפקטיבית, מה אנשים לא יודעים על עבודתם?

מה המשותף בין חוק חופש המידע, חוק זכויות נפגעי עבירה, ביטול מס רכוש על קרקעות, יישום חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 בחברה הערבית ושינוי הקריטריונים לזכאי דיור ציבורי, מאחורי השינויים הללו שהשפיעו ומשפיעים על חייהם של אלפי אזרחים ואזרחיות בישראל פעלו קואליציות.

משבר האקלים כבר כאן והוא משבר חברתי לא פחות מסביבתי. כי לא משנה על איזה ביטוי של המשבר מדובר: מגפה, שיטפונות, שריפות, או גלי חום בלתי נסבלים, יהיו תמיד אלו שיפגעו ואלו שיפגעו יותר. גם האחריות ליצירת המשבר ולהחרפה שלו אינה מתחלקת באופן שווה. דווקא הכלכלות החזקות והמזהמים הגדולים צפויים להיות אלה שיתמודדו טוב יותר עם המשבר. והשאלה שניצבת בפנינו: איך ניצור סדר יום של צדק אקלימי ושל מעבר צודק, ולא נשאיר אף אחד מאחור

הרעיון שעומד מאחורי התפיסה של מחנה אוהלים* הוא שכל השחקנים בזירת מאבק נתונה, למשל: המאבק במשבר האקלים, המאבק בכיבוש או המאבק לזכויות מבקשי מקלט, הם חלק מאותו מחנה. כל שחקן - כל "אוהל", מביא למחנה מומחיות, מיומנויות וכלים שונים. כך, יש ארגונים שחזקים בעבודת שטח, אחרים שמתמחים בזירה המשפטית, יש אוהלים מלאים בידע מחקרי, ויש המיומנים בלוגיסטיקה והפקה. יחד, כל השחקנים האלו פועלים כמחנה מתואם לקידום המטרה המשותפת.

בעונה הראשונה של הסדרה השוודית אהבה ואנרכיה בנטפליקס הדמות הראשית היא יועצת עצמאית שמתמחה באסטרטגיות עתידיות, המגיעה לבית הוצאה לאור כדי לסייע עם המעבר לממשק דיגיטלי. בתכל'ס זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותה. ובכל זאת, אפשר ללמוד מהפרקים הראשונים על הפערים בין ארגון וותיק שנוהג כפי שנהג מאז ומעולם, ובין זו שתפקידה לגרום לדברים לעבוד אחרת.

הזכות של כל אחת ואחד למחות ולהפגין היא חלק מחופש הביטוי, אך כדי שמחאה תהיה אפקטיבית היא צריכה להדהד במרחב הציבורי. איך לארגן מחאה בשישה שלבים

ממשלת מעבר נחלקת לשתי תקופות: התקופה שבין פיזור הכנסת לבחירות, ובין הבחירות לכינונה של ממשלה חדשה שזוכה לאמון הכנסת. אמנם יש חריגים, כמו שקרה לאחרונה כשהתקיימו שלוש מערכות בחירות רצוף בזו אחר זו וממשלת המעבר כיהנה במשך כשנה וחצי, אבל בדרך כלל זמן הכהונה של ממשלת מעבר הוא קצר.

אזרחים ואזרחיות מישראל וממדינות אחרות מורישים בצוואותיהם כספים או רכוש פרטי למדינת ישראל לטובת מטרות הקרובות לליבם, מה שמוגדר כעיזבון ייעודי, כלומר כזה המיועד למטרה מסוימת.

חוסר יציבות פוליטי עלול לגרום לבלימת תהליכים שאנו מקדמים, ולחילופין, גם לפתוח חלון הזדמנויות לקידומם המהיר. תרחישים של חוסר יציבות מתמשכת, בחירות כלליות או הקמת ממשלה חדשה עשויים להוביל לחילופי אישים בדרג פוליטי והמקצועי, ולשינוי בתפיסות המדיניות. מה שעשוי להשפיע על יכולתנו לקדם סדר יום מסוים, ולעתים גם על אסטרטגיית הפעולה שלנו.

מיקי גיצין מנכ"ל הקרן החדשה לישראל כותב בניוזלטר לתורמים של הקרן: "לאחרונה המשפחה שלי התרחבה, והייתה לי הזכות המדהימה להביא לעולם ילדה שנייה עם בן זוגי מוטי. עמליה היא אחות קטנה לאליענה, ושתיהן נולדו לג'נבייב, הפונדקאית שלנו שהפכה להיות חלק מהמשפחה שלנו. בגלל הסיבה המשמחת הזו, בתקופה הקרובה תשמעו ממני קצת פחות, עד שאשוב מחופשת הלידה."

שמנו לב שיש בלבול בין שני תפקידים עם שם דומה אבל מהות אחרת: האחד מארגנת קהילתית - community organizer, והשני מנהלת קהילה בארגון חברתי. מצביעות כאן על השינויים בעינינו, מוזמנות ומוזמנים להתייחס, ולשתף מהניסיון ותפיסת העולם שלכם.

לפני כך וכך שנים התחלתי לעבוד כמפתחת משאבים בעמותה ותיקה למדי. כששאלתי איפה נמצא כל המידע בנושא פיתוח משאבים – בקשות שנשלחו, אנשי קשר, תורמים פוטנציאליים וכו', "חפשי בתיבת המייל היוצא של ענת" הייתה התשובה הלא-פחות-ממדהימה שקיבלתי. אחרי שסיימתי לאסוף את עצמי מהרצפה התחלתי במשימת הבילוש הבלתי אפשרית אחרי ה-Data base לתחום פיתוח משאבים של הארגון.

התארגנויות של פעילים הן דבר מורכב, במיוחד בשלב התהוות הקבוצה. תחילת הדרך מלווה במשהו כאוטי, מציף, ללא סדר או גבולות ברורים. לחברים בקבוצה בהתארגנויות בתחילת הדרך יש לרוב אג'נדות ואינטרסים שונים. והשונות עשויה להקשות על הניסיון ליצור הסכמה ביחס למטרה ולדרך הראויה להשגתה.

שיתוף פעולה בין ארגונים לאקטיביסטים הוא דבר אידיאלי ויש לו פוטנציאל ליצירת השפעה ושינוי חברתי. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ראינו זאת במחאת קיץ 2011, ונראה שגם במחאת בלפור (2020-2021). אז מה הופך את המפגש בין קבוצות של אקטיביסטים לארגונים ממוסדים למורכב? ומה יכול לסייע?

המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.

מה עושה ארגון לשינוי חברתי שרוצה לקבל תמיכה ולהגדיל את ההשפעה הציבורית שלו? כמובן - מקים קהילה. אבל מי מנהל את הקהילה הזו? מי יוצר קשר עם עוד האנשים ומזמין אותם להצטרף? מי דואג שהאנשים שבאו ירגישו חלק מהארגון, יקחו חלק ביוזמות ואף יובילו אותן? בשביל כל אלה צריך מנהל או מנהלת קהילה.

יש לכם רעיון מבריק למיזם ואתם בטוחים שיש לו גם פוטניאל עסקי, ולא רק חברתי? ובין היתר אתן רוצות שהוא יהיה בר קיימא ולא רק תלוי גיוס תרומות? מאיפה מביאים את הכסף ואילו אפשרויות עומדות בפניכן לגיוס מימון ראשוני למיזם בתחילת הדרך? בסרטון זה תקבלו סקירה של אפשרויות לגיוס מימון למיזמים חברתיים - עסקיים עם הרבה דוגמאות שמעוררות השראה ומרחיבות נקודת מבט

המחאה החברתית של 2011 הייתה חזון אחראית הימים של הרבה מאד ארגונים חברתיים ששמחו לראות איך הציבור הרחב שבדרך כלל אדיש יצא לרחובות בדרישה ל"צדק חברתי". המעגלים של אקטיביזם היו רחבים בהרבה ממה שהכרנו. זה היה מדהים אבל גם מטלטל. היו הארגונים ממוסדים שלא מצאו את עצמם ולא הבינו מה תפקידם, והמפגש שלהם עם התארגנויות של פעילים בשטח היה מורכב, מציף ומאתגר.

כאשר ארגון מחליט לגייס עובדים או מתנדבים מקבוצות מגוונות. מצופה מהעובדים החדשים שהם יהיו דומים מאוד לעובדים הקיימים, שהם יבינו את השפה הארגונית, את הכללים, ירגישו בבית בארגון מהרגע הראשון ושהארגון לא יצטרך להשתנות כהוא זה כתוצאה מכניסתם של עובדים מגוונים.

למרות שנראה כיום שתהליכי שיתוף ציבור מתקיימים תחת כל עץ רענן, ובנוגע לכל החלטה, קטנה כגדולה; בפועל, מדובר בתהליכים שמחייבים עבודה מקצועית, זמן תכנון משמעותי, פיתוח וחשיבה. נכון, אפשר לעשות תהליך שיתוף גם בלי כל אלו, אבל רוב הסיכויים שהוא יצא פחות מועיל ואפקטיבי, ולפעמים הוא אפילו יכול להזיק.

בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.

מאבק האוטיסטים, איך הורים לילדים אוטיסטים וצעירים אוטיסטים יוצאים למלחמת חורמה נגד החוכמה הפסיכיאטרית המקובלת, ומשנים אותה - ואת העולם.

במחקר שקיימתי במסגרת עבודת דוקטורט (שחר-פרירא, 2019) מצאתי שמנהלות לשינוי חברתי תופסות את המנהיגות שלהן כמנהיגות משותפת ומציעות מעבר מתפיסת "אני" לתפיסת "אנחנו".

אתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של ארגונים שאימצו שפה שיוויונית מגלים התמודדות יצירתית ומגוונת עם יישום הפנייה, תוך כיבוד השפה וחוקיה. כמו במקרים רבים אחרים של התעדכנות – זהו שכלול, והתקדמות

לא רק שהבנתי עד כמה חשוב להשקיע בדו״ח סיכום שנה טוב, גם קלטתי שאני צריכה להתאפס על עצמי ולהתחיל לעבוד עליו. זו הייתה אחלה של תזכורת

מלחמת המידע מתנהלת בשני הצדדים. לשניהם מסרים ברורים, מיתוסים שנוצרים תוך כדי, ואיך אפשר בלי ממים. אבל כרגע נראה שבמלחמה הזו רוסיה המפסידה הגדולה. כמה גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות המלחמה לא פחות מאשר התותחים והטנקים.

לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]

שיטת lean (או "ניהול רזה"; רזה=lean) היא אחת הדרכים המרכזיות שבהן חברות סטארט-אפ, בהיי טק ובתחומים אחרים, משתמשות כדי להבטיח הצלחה מסחרית. גם ארגונים חברתיים ברחבי העולם החלו להטמיע בעבודתם את שיטת lean, כדי להשיג את מטרותיהם. השיטה מסייעת להם לשפר את תהליכי הפיתוח ולהפחית סיכונים כלכליים.

בחודש נובמבר 2021 קיימה הקרן החדשה לישראל קמפיין מימון המונים עם מאצ'ינג שפנה לתורמות ותורמים בארץ, ויעדו היה לגייס מיליון ₪. זו הזדמנות מעולה עבורנו לשתף, איך ישבנו לעשות טלפונים לתורמות, לחברים ולקרובי משפחה וקצת לחשוף אתכם לאחורי הקלעים של הקמפיין.

כדי לגייס כספים צריך אישורים ולעבור לא מעט בירוקרטיה, פוסט שיעזור לכם להתמודד עם התעודות והאישורים שצריך לגייס כספים, מורה נבוכים קצר ושימושי:

אנחנו מצלמות באירועים, הפגנות ומתעדות את הפעילות כל הזמן, השאלה כמה מאיתנו באמת יודעות ויודעים לצלם טוב בסמרטפון? להפיק מהמכשיר את המיטב, ככה שהתמונה תשקף בצורה טובה את מה שהיה ותעביר את המסר הנכון,

טיקטוק היא כבר לא רק אפליקציית ריקודים, היא במה אמיתית לשינוי תודעתי. זוהי פלטפורמה שמאפשרת הפצה נרחבת של דעות ורעיונות. ברחבי העולם א.נשים משתמשים בטיקטוק כדי להעלות מודעות לסוגיות שמפריעיות להן.

בשנה האחרונה נתונים הראו עליה של גלישה מדפדפנים של מובייל לעומת דסקטופ (מחשב שולחני). יש עליה בהיקף תרומות בסמרטפון וזה גם תואם לעליה שרואים בהיקף הרכישה מהטלפון הנייד

על ההתפטרות הגדולה אני מניחה שממעתם. זה קורה באופן מובהק בארה"ב, בישראל עדיין קשה לקבוע, אבל ממה שאנחנו רואות, הטלטלה בהחלט נמצאת כאן. גם אצלנו בעולם החברתי.

הגעתי למגזר השלישי לפני כארבע שנים, ומאז, קשה לי יותר לשמוח בעבודה, אני מודה. תחומי התוכן שמכווצים את הלב, עומק ורוחב האתגרים החברתיים, הקשיים שבדרך הארוכה, הביקורת על הפעילות שלנו, דה הלגיטימציה ועוד ועוד.

אם יש סימפטום אחד בולט למחלה התוקפת את הדמוקרטיות בכל רחבי העולם הרי הוא שחיקת אמון הציבור. בשונה ממערכות טוטליטריות המבוססות על סמכות, פחד ומנגנוני כפייה, הסוד של הדמוקרטיה הוא אמון. אמון בין אזרחים למוסדות המדינה, אמון כי מערכות המשפט, המשטרה או החינוך פועלות לפי כללים בסיסיים של הוגנות, מקצועיות ושוויון. אמון בין אזרחים גם כאשר אינם מסכימים.

שימוש במאגרי המידע של הכנסת הכוללים שאילתות, הצעות לסדר והצבעות המליאה, יכולים לסייע לנו להגיע מוכנים יותר לפגישה עם מקבלי.ות החלטות. האם הנושא שאנחנו מקדמים.ות הוא חדש? האם קידמו משהו דומה בעבר? האם הוא נמצא על סדר היום הפוליטי? שאלות אלה ואחרות יכולות לקבל מענה, בשימוש יעיל במאגרי המידע שנמצאים באתר הכנסת.

אני ממש אוהבת לכתוב דוחות שמסכמים את השנה. אני חושבת שדוח כזה הוא כלי שיווקי מעולה וגם מאד שימושי/ מצד אחד הוא יכול לתת "בוסט" של אנרגיה לארגון ובעלי העניין שלו, "תראו איזה יופי עבדנו כל השנה ואיזה שינויים יצרנו בעולם", ומהצד השני הוא תירוץ מצוין לתקשר עם תורמים ותומכים ולהזכיר להם שהארגון שלנו חי ובועט.

כדאי או לא כדאי לעשות פודקאסט? הכנו כאן פוסט קצר שיעזור לכם להחליט. לפי שלושה קריטריונים שאתם יכולים לבדוק עם עצמכם: קהל, תקציב, והזמן הנדרש.

אם מקובל עלינו שמנהיגות מעצם טבעה איננה ניטרלית – שהיא לא א-פוליטית – עלינו להכיר בכך שהתפיסות והבחירות המנהיגותיות של ארגונים חברתיים, ללא מטרות רווח (קרי, של האנשים שעובדים בהם ומנהלים אותם) מתעצבות בהשפעת הערכים והמדיניות שלהם, בין אם במודע או שלא במודע

האם תגובה לפוסטים משאירה אותנו מאחורי המקלדת? מתי השלב הכי קריטי למחאה להיות נוכחת ברשת? ואיך האלגוריתם יכול לשחק לטובתנו?

זוכרים את התחושה שעושים סיכום שנתי בלימודים, בעבודה ואתם מיד מתפקסים על מה שלא טוב ומה שלא עבד? מתאמצים לזהות את הבעיה ומשקיעים אנרגיה רבה בתיקון הכישלון, במקום להשקיע אנרגיה ללמוד מהצלחות?

מה מקומן של הרשתות החברתיות במאבקים וקמפיינים לשינוי מדיניות? בשבועות האחרונים ציין העולם 4 שנים לתנועת ה-MeToo שפרצה באוקטובר 2017, והרשתות החברתיות היו מרכיב בולט בה.

לאור השינויים בגישות לקיימוּת, מנהיגות ומנהיגים חברתיים רבים שואלים: אולי הפעם הם (קרי התאגידים העסקיים) מתכוונים למה שהם אומרים?

אנחנו מארגנים הכשרה סופר רלוונטית, כנס פעילים רדיקלי, מפגש שכנים מודאגים או פגישת קואליציית ארגונים ואף אחד לא מגיע או לא עולה לזום. ואם לא ממש אף אחד אז מספר מאכזב אחר של משתתפים שצורם לנו ולשאר הנוכחים. אבל למה? ואיך עושים אחרת?

כרטיס פרויקט הוא מעין תעודת זהות רחבה, המכילה את כל המידע האפשרי אודות פרויקט, מיזם או תכנית שלכם. כרטיס הפרויקט הוא פנימי ומשמש רק את חברי הארגון, והוא יכול להתייחס לתכנית קיימת או לפרויקט שמעוניינים לפתח.