רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
שילוב כלי AI בתהליכי פיתוח מוצר או שירות חברתי, ובנושאים של חקיקה, מוניטורינג ועבודת לובי, נראה כמו דבר מתבקש. בחנו איך עושים זאת בארגונים לשינוי חברתי. קיימות שלוש רמות של שימוש או פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים.
ארגונים חברתיים משתמשים באסטרטגיה של יצירת תוכן: פוסטים, סרטונים, פודקאסטים, כדי להגיע לקהלים שונים ולהשפיע על הנרטיב. עד לאחרונה, כשחשבנו על צריכת תוכן, התמקדנו בעיקר בגוגל. שאפנו שהתכנים שפרסמנו באתר הארגון יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש, ולכן השקענו מאמצים בקידום והנגשת התוכן שלנו למנועי החיפוש (SEO). בעידן של כלי ה-AI גנרטיביים, מפת התנהגות הגולשים עוברת שינוי משמעותי, דבר המצריך פיתוח אסטרטגיית תוכן AI מותאמת לארגונים חברתיים.
בינה מלאכותית (AI) נכנסה לחיינו בצורה משמעותית יותר בשנים האחרונות, והפכה ל"באז וורד" שאי אפשר לחמוק ממנה. כדיי שהעולם החברתי וארגוני החברה האזרחית לא יישארו מאחור עלינו ללמוד אותה, את המשמעויות שלה, ולהבין איך היא יכולה לסייע גם לנו.
רשת X (טוויטר) הפכה כבר מזמן לתיבת תהודה של מסרים 24 שעות ביממה, בעקביות, על ידי נושאי מסר מחויבים. ועדיין, מבט על מספרי העוקבים שיש לעיתונאים מסויימים, למול מספר העוקבים של כלי התקשורת עצמם, שומט את הלסת, ומבהיר עד כמה מפת התקשורת השתנתה. בעזרת טוויטר, ערוצי הטלגרם והווטסאפ, הפכו העיתונאים והעיתונאיות לכלי תקשורת בפני עצמם, שכדאי להכיר, ככלי מרכזי לעבודת התקשורת והדהוד המסרים במרחב.
האם אתם מוכנים לשינוי הדרמטי שעומד לזעזע את עולם ה-SEO כפי שאנחנו מכירים אותו? בשנה האחרונה, אנו עדים למהפכה של ממש בהרגלי הגלישה של משתמשים רבים ברחבי העולם. יותר ויותר אנשים מפסיקים לפנות לגוגל בחיפוש אחר תשובות לשאלותיהם, ובמקום זאת, הם פונים למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT, Gemini או Perplexity
יש לכם סיפור מעולה לתקשורת, לא סתם מעולה, מעולה ממש, אבל איכשהו שום כתב או כתבת שאתם עובדים איתם לא מצליחים להכניס אותו לעיתון. התנצלויות, דחיות והבטחות, עד שבסוף אתן בטוחות שמסננים אתכן וזה אישי. אלו מקרים שחוזרים על עצמם בימים רגילים ועוד יותר בזמנים של מלחמה, כאשר האירועים מעלים את רף הזוועה, והעניין התקשורתי […]
שמעתי על ארגונים בהם הדוברת ומנהלת הסושיאל הן שתי נשים שונות, ואפילו על כאלו בהם יש עובד נוסף המנהל את אתר האינטרנט של העמותה. אני לא עובדת בארגון כזה:) אצלנו עושים גם וגם וגם, על הראש שלי מונחים המון כובעים, ומדי יום אני מתבוננת בתוצרת הטרייה של הארגון וחושבת מה סדר הפעולות המתאים לגלגל אותו […]
בפיגור ניכר אחרי המתחרה שלה טלגרם, שכבר שנים מאפשרת לכל אחד לפתוח ערוצים (Channels), גם וואטסאפ החלה לאחרונה להציע את הפיצ'ר הפופולרי במאפשר לפתוח ערוץ וואטסאפ. דובר צה"ל, משרדי הממשלה, פוליטיקאים, עיתונאיות ועיתונאים בולטים, עמותות, יוזמות חברתיות, גופי תקשורת, תאגידים ועוד, כבר פתחו ערוץ וואטסאפ ומפרסמים על בסיס קבוע, ולחלקם נרשמו כבר מיליוני מנויים.
בעוד שבמערכת הביטחון עסוקים בימים אלה בחזית עזה, ופועלים לשמור על השקט היחסי בחזית הצפונית, אזרחי ישראל נמצאים במרכזה של מערכה שלישית: לוחמה פסיכולוגית במרחב הדיגיטלי. פייק ניוז, סרטונים מפוברקים, סרטוני זוועות ששורפים את הנפש, ופוסטים של הסתה ושנאה מתפשטים כאש בשדה קוצים. לצידם מתקפות מאורגנות על עמודי סושיאל ואף פרופילים פיראטיים בוואטספ וברשתות החברתיות.
מספר חידושים בווטסאפ שמשפרים את ניהול הקהילה באופן משמעותי. העברת קבוצה לארכיון, "אפקט הדומינו" בו משתמשים עוזבים בזה אחר זה בוטל ורק מנהלי הקבוצה רואים מי עזב. כעת ניתן לצרף עד 1,024 חברים לקבוצה, מה שמאפשר גידול משמעותי בקהילות. פיצ'רים נוספים כוללים עריכת הודעות עד 15 דקות לאחר שליחתן, העברת תמונה ותוכן יחד, ואישור בקשות הצטרפות חדשות על ידי המנהלים. השיפורים הללו הופכים את ווטסאפ לכלי יעיל לניהול קהילות.
נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, מצא לנכון להודיע, על העדפת צורת "הזכר הסתמי" בפרסום מודעות דרושים מטעם הנציבות, במקום שימוש בלוכסן או בכתיבה שוויונית. אז אולי הזכר הוא סתמי, אבל כל השאר ממש לא! בעולם המקצועי ובעולם החברתי השפה היא פוליטית, ואנחנו יצורים פוליטיים. כמו שכתבה כל כך יפה שימבורסקה: בשירה אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה.
שוחחנו עם ד"ר עומר קינן, מרצה בתואר השני בתקשורת עם התמחות בניהול קהילות דיגיטליות במכללה האקדמית ספיר. עומר מדבר על יכולתן של קהילות לשמור כוח לאורך זמן, ליצור שפה משותפת ותחושת שייכות בקרב חבריהן. ניסינו לברר את תפקידן של קהילות דיגיטליות בהקשר של פוליטיקה ומחאה.
בשבועות האחרונים הצטרפתי לכ-20 קבוצות ווטסאפ שקשורות למחאה בהפיכה המשפטית. רוב הקבוצות הן אד-הוק, שנוצרו כדי לקדם מטרה ממוקדת, כגון: חשיבה משותפת, שיתופי פעולה, מידע ועדכונים (על מחאות, אירועים, פרסומים בנושא מסוים וכד'). כל קבוצת ווטסאפ שונה בגודל, בהרכב או מטרה משלה, חלקן שקטות ובחלקן – הצפה והרבה הסחות דעת.
במסגרת הייעוצים שאני מעניקה למנהלי דיגיטל או דוברות המנהלות גם את הרשתות החברתיות בארגונים, אני נחשפת לצורות עבודה מגוונות. ברוב המקרים, הפרסומים שעולים הם ספונטניים – בהתאם לאירועי השעה הארגוניים או החדשות האקטואליות, ואין תכנון של הפרסומים לטווח הבינוני והארוך יותר. צורת עבודה זו אמנם גמישה ויתרונותיה בצידה, אולם, החיסרון הגדול הוא פספוס הזדמנויות לייצר תוכן מעמיק יותר, הקשור לתחומי הפעילות של הארגון. כזה ושנותן ערך מוסף ממשי לגולשים, ויגרום להם להמשיך ולהתעניין בפעילות שלכן. בנוסף, שימוש בגאנט תוכן, מאפשר עבודה רגועה ומסודרת יותר, מעודד יצירתיות, ומסייע ביישום התכנית התקשורתית האסטרטגית הכללית.
בשנה האחרונה הייתי מעורבת בהקמה של שלושה אתרים בגדלים שונים, ובאתר נוסף שעבר "מתיחת פנים" ועוצב מחדש. מדהים היה לראות איך לעיתים אנחנו אומרות ומתכוונות ל-א' והספק מבין ב' – וזה במקרה הטוב. הניסיון לימד אותי שבהירות היא שם המשחק. בהירות קודם כל לעצמנו. להבין מה אנחנו רוצות, ליישב חילוקי דעות פנימיים, ולבוא מגובשות לפגישה עם נותן השירות.
נתון: נתונים זה משעמם. סטטיסטיקות, טבלאות, מטריצות אסתטיות בצבעים מתחלפים. כולנו מצאנו את עצמנו בסיום ישיבה תוהים על מה לעזאזל דיברו כאן שעתיים. ככה זה. אנחנו עוברים למצב בהיה ונמנום כי רק שני חלקים במוח מגיבים לעובדות ונתונים. לעומת זאת, כשהמוח נחשף לסיפור הוא מפעיל שבעה חלקים; הבנה ומישמוע, כמובן, אבל גם אזורים נוספים.
ניהול הידע הארגוני הוא משהו שדורש חשיבה וכמובן השקעת זמן ומשאבים. כשלא עושים את זה מאבדים ידע רב ותיעוד ההיסטוריה הארגונית שלא נשמרים בשום מקום. דווקא בשתיל טעיתי לחשוב שאנחנו לגמרי על זה. הפרסומים שהוצאנו במהלך השנים נמצאים באתר וגם הבלוג צובר בתוכו ידע רב. חנן הוכיח לי אחרת. אבל רגע לפני, בואו נתחיל מהתחלה.
קידום אורגני בגוגל (SEO) זה כלל הפעולות שאנחנו עושים על מנת לבצע אופטימיזציה לאתר שלנו בהתאם לתנאים של מנוע החיפוש הגדול בעולם – גוגל. המטרה היא שגוגל תוכל לסרוק ולהציג את האתר שלנו בהתאם לשאילתות החיפוש הרלוונטיות של הגולשים באופן אורגני (כלומר – לא ממומן). יש הרבה פרמטרים המשפיעים על הדירוג של האתר שלנו: מבנה האתר, התוכן שלו, השימוש הנכון במילות מפתח, חווית המשתמש של הגולשים באתר, אמון הגולשים, קישורים נכנסים ויוצאים מהאתר ועוד ועוד.
בבסיס כל משבר עומד שיימינג שצד אחד עושה לצד שני, בעבר הכלי המרכזי לבצע שיימינג היה כלי התקשורת, שביצע שיימינג פומבי (Public Shaming), אבל כיום כל אחד יכול לבצע שיימינג באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות, מה שמכונה באנגלית Online Shaming. שיימינג הוא למעשה גרימת בושה, "ביוש", כשהרעיון שעומד בבסיסו הוא אמירה שגורם כלשהו – ארגון, חברה, אדם, פוליטיקאי – חרג מנורמה חברתית מוסכמת.
תקופת הבחירות מזמינה את ארגוני החברה האזרחית לבצע התאמה של אסטרטגיית התקשורת והסושיאל שלהם. כך למשל, ארגונים שפועלים לשינוי מדיניות עשויים למצוא את עצמם (שוב) מול מערכת פוליטית משותקת. גם תוצאות הבחירות עשויות להשפיע ולחייב התאמות במישורי העבודה השונים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא תקופת הבחירות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לקמפיין סושיאל שיתפוס את הקשב הציבורי סביב נושאים שבליבת הארגון. בנוסף, בתקופה זו אנו מחויבים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתכני הפרסומים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוברים על החוק בשל ניסוח בעייתי של פוסט.
בעונה הראשונה של הסדרה השוודית אהבה ואנרכיה בנטפליקס הדמות הראשית היא יועצת עצמאית שמתמחה באסטרטגיות עתידיות, המגיעה לבית הוצאה לאור כדי לסייע עם המעבר לממשק דיגיטלי. בתכל'ס זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותה. ובכל זאת, אפשר ללמוד מהפרקים הראשונים על הפערים בין ארגון וותיק שנוהג כפי שנהג מאז ומעולם, ובין זו שתפקידה לגרום לדברים לעבוד אחרת.
בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.
אתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של ארגונים שאימצו שפה שיוויונית מגלים התמודדות יצירתית ומגוונת עם יישום הפנייה, תוך כיבוד השפה וחוקיה. כמו במקרים רבים אחרים של התעדכנות – זהו שכלול, והתקדמות
מלחמת המידע מתנהלת בשני הצדדים. לשניהם מסרים ברורים, מיתוסים שנוצרים תוך כדי, ואיך אפשר בלי ממים. אבל כרגע נראה שבמלחמה הזו רוסיה המפסידה הגדולה. כמה גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות המלחמה לא פחות מאשר התותחים והטנקים.
לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]
אנחנו מצלמות באירועים, הפגנות ומתעדות את הפעילות כל הזמן, השאלה כמה מאיתנו באמת יודעות ויודעים לצלם טוב בסמרטפון? להפיק מהמכשיר את המיטב, ככה שהתמונה תשקף בצורה טובה את מה שהיה ותעביר את המסר הנכון,
טיקטוק היא כבר לא רק אפליקציית ריקודים, היא במה אמיתית לשינוי תודעתי. זוהי פלטפורמה שמאפשרת הפצה נרחבת של דעות ורעיונות. ברחבי העולם א.נשים משתמשים בטיקטוק כדי להעלות מודעות לסוגיות שמפריעיות להן.
אם יש סימפטום אחד בולט למחלה התוקפת את הדמוקרטיות בכל רחבי העולם הרי הוא שחיקת אמון הציבור. בשונה ממערכות טוטליטריות המבוססות על סמכות, פחד ומנגנוני כפייה, הסוד של הדמוקרטיה הוא אמון. אמון בין אזרחים למוסדות המדינה, אמון כי מערכות המשפט, המשטרה או החינוך פועלות לפי כללים בסיסיים של הוגנות, מקצועיות ושוויון. אמון בין אזרחים גם כאשר אינם מסכימים.
כדאי או לא כדאי לעשות פודקאסט? הכנו כאן פוסט קצר שיעזור לכם להחליט. לפי שלושה קריטריונים שאתם יכולים לבדוק עם עצמכם: קהל, תקציב, והזמן הנדרש.
האם תגובה לפוסטים משאירה אותנו מאחורי המקלדת? מתי השלב הכי קריטי למחאה להיות נוכחת ברשת? ואיך האלגוריתם יכול לשחק לטובתנו?
מה מקומן של הרשתות החברתיות במאבקים וקמפיינים לשינוי מדיניות? בשבועות האחרונים ציין העולם 4 שנים לתנועת ה-MeToo שפרצה באוקטובר 2017, והרשתות החברתיות היו מרכיב בולט בה.
בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב
אם אתן מנהלות ערוצי תוכן, כנראה שמעסיקות אתכן שאלות כמו, איך נגיע לעוד אנשים? איך נשפיע על מי שלא מכיר אותנו? ואיך ניצור קהל קוראים ומאזינים מעורה ומעורב בפעילות שלנו?
במאבקים רבים, פרויקטים, מחאות והתארגנויות שונות אנחנו מוצאות את עצמנו מחתימות אנשים על עצומה. יש לי יחסים אמביוולנטיים עם עצומות. מצד אחד זה כלי בסיסי וקל שנותן תחושת כוח (ולפעמים גם באמת כוח, לא רק תחושה). מצד שני, הוא גוזל מאיתנו הרבה משאבים ולא תמיד משרת באמת את המטרה. ממה להיזהר כששוקלים החתמה על עצומה? […]
כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?
לפי נתוני האו"ם – ההערכה היא כי 640 מיליון נשים בעולם בגילאי 15 ומעלה נחשפו לאלימות מצד בן זוגן. במחקר שנערך ב-2018 – עוד לפני הקורונה שהעלתה את המספרים – ההערכה היתה שאחת משבע נשים בעולם חוותה אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים ו-137 נשים נרצחות בכל יום בעולם על ידי בן משפחה.
כשחושבים על דברים ששינו את העולם, כמעט ואף פעם לא עולה המילה עיצוב לראש. ברוב המקרים נחשוב על דמויות היסטוריות – נפוליאון, איינשטיין, מרגרט תאצ'ר, או על המצאות כמו המכונית, הנורה, המחשב. אבל עיצוב? כן, כן רבותי! עיצוב מעביר מסר, עיצוב משנה מציאות.
#האשטאג הוא כלי מילולי בידיהם של קבוצות מחאה להעביר מסר, לבנות סולידאריות ולהגביר מודעות ציבורית לסוגיה חברתית בוערת. כדי להבין טוב יותר איך משתמשים בהאשטאג, מעניין להסתכל על דוגמאות אקטואליות ומתוכן ללמוד כיצד להשתמש בהאשטג כדי להפעיל קהלים גדולים וליצור דיונים אזרחיים משמעותיים.
הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים
אם אתם פועלים בארגונים שעוסקים בנושאים, הממותגים, מחוץ לגבולות הקונצנזוס, כמו למשל: קידום שלום ופתרון מדיני, זכויות אדם, חברה משותפת או מאבק בגזענות, אתם בטח מכירים את זה מקרוב. המצב הביטחוני מתערער, בעקבות זאת רף הסובלנות יורד, והאתגרים סביב המסרים שמעלים לעמוד הפייסבוק בשעת משבר הופכים להיות יותר ויותר מורכבים.
איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?
בשנת 2019 כשנשרפה כנסיית הנוטרדם בצרפת וכל העולם עקב בשידור חי אחרי הדרמה הזו והנזק שהיא הותירה אחריה, גם לוקה וג'יימס עקבו וראו בהשתאות איך תוך ימים גוייסו 800 מיליון אירו מהציבור ומחברות פרטיות ואנשי עסקים לשיקום הכנסייה.
הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.
ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה שכולנו חלק ממנה, מאפשרת כלים רבים ומגוונים ופתרונות טכנולגיים שהיו בבחינת "דגי זהב דמיוניים" רק לפני שנים או עשרות שנים בודדות… אילו רק ידענו איך לדוג אותם עבור האירגון שלנו.
כל מי שעובד עם תוכן יודע שלא תמיד קל למצוא את התמונה המתאימה. התמונה שתעבוד עם המסר ולא סתם תהיה "תלויה שם" חייבת להתאים למסר המנוסח באופן מושלם. הנה כמה עצות וטיפים בנושא בחירת התמונות: מה המסר – תשאלו את עצמכם מה הסיפור שהתמונה צריכה לספר כדי לחזק את המסר. למשל, אם המסר הוא של […]
המחאות בבלארוס היו אחד הדברים המרתקים שקרו בפוליטיקה העולמית בשנה האחרונה. בין מאפייניה הבולטים של המחאה החברתית היה החיבור לטכנולוגיה שבעצם הכתיבה את אופי המחאה.
נדמה שבשנה האחרונה יש התפוצצות של תוכן בכל ערוץ אפשרי. פודקאסטים, בלוגים, טיקטוק או סרטונים ביוטיוב – מציפים אותנו בתוכן חדש כל הזמן.
ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.
מה קורה כשרוצים לקדם פוסט בפייסבוק, ומצרפים אליו תמונה או צילום אטרקטיביים? האם תמונות שנמצאות באינטרנט הן כאלה שניתן תמיד לעשות בהן שימוש לצרכים שלנו?
המחאה בבלארוס משכה עניין מיוחד מצד אנשים שלאו דווקא מתעניינים בפוליטיקה פוסט-סובייטית. אקטיביסטים. ואפשר להבין אותם. מבחינות רבות, זאת מחאת החלומות.
כולנו מחפשים תוכן מעניין ואטרקטיבי, איך נהיה אטרקטיבים? איך נגרום לאנשים שמגיעים ומגיעות לערוץ תוכן שלנו להישאר? ואיך נהפוך אותם לעוקבים קבועים ומעורבים? בקיצור, איך תעשו ערוץ תוכן טוב?
בין אם תבחרו בטלגרם או בפייסבוק, בבלוג או פודקאסט. ערוצי תוכן זו דרך טובה לייצר עניין אצל אנשים, לגרום להם להיות מעורבים. הוא ימתג אותכם כמקצוענים ומובילים בנושא, ייתן במה להשקפת העולם שלכם ויעזור לכם להשפיע על השיח הציבורי.
איך אפשר ליצור קהילה שמחוברת לעשייה שלכן ומייצרת בעצמה תוכן שמקדם את המטרה? ברכה ברד, מנכ"לית כולן – كلهن, מספרת איך קהילה בונה תוכן ואיך תוכן בונה קהילה.
למי שלא מכיר Canva (קאנווה) היא כלי מעולה וחינמי לעיצוב, עם מאגר גדול של תמונות, אייקונים, גופנים, רקעים ואפקטים, ומגוון אפשרויות עריכה.
העובדה שרובנו גרים בזום בחודשים האחרונים מאפשרת להקליט די בקלות הדרכות וסרטונים, וובינרים ופודקאסטים, אבל, אליה וקוץ בה. למה? כי בסופו של דבר אנשים לא נוטים לשבת ולצפות שעה בתוכן, מעניין ככל שיהיה, אם הוא לא מוגש בצורה איכותית.
אנחנו כותבים תוכן, עובדים על ניוזלטר מושקע, בוחרים את הטיימינג המתאים, לוחצים על הכפתור וזהו זה, האימייל שוגר לעולם. ואז? מחכים כבר לדעת מה היו אחוזי הפתיחה, כמה באמת מתעניינים במה שיש לנו לומר, ולא פעם מתאכזבים לגלות שמדובר על אחוז נמוך ממה שקיווינו לו. למה זה קורה?
אחרי שקיבלתי עוד הזמנה לזום, שלא הצלחתי בשום אופן לקרוא, כי הפונט קטן והקונטרסט עם הרקע לא היה משהו, פניתי לאאא שהכרתי משיטוטיי ברשת (חברה מהממת שהיא האמא והאבא של הפונטים פלוני וגם אלמוני ושל עוד מלא פונטים בעברית) וביקשתי מהם כמה כללי אצבע לטובת כולנו, כדי שבפעם הבאה שנפרסם הזמנה לאירוע בזום ומחוצה לו, נדע להיות יותר "Age פרנדלי"
כל אחד ואחת מאיתנו כנראה יזכור את התקופה הזו אחרת בהתאם למצבו הכלכלי, הבריאותי המשפחתי, התעסוקתי והנפשי. חלקנו חווים את התקופה הזו כמשתקת. אולי זו הזאטוטה שטיפסה עלי בחודשיים האחרונים, אולי ההסתגרות בבית, אולי החרדות הכלכליות אבל קשה היה לי להרים את עצמי לאקטיביזם של ממש ומשיחות עם חברים, נראה שהתקופה הזו וההשלכות שלה תפסה […]
ארגונים פתחו את שערי הידע שלהם ושיתפו את קהליהם במרכולתם, בין אם אלה שיחות ייעוץ או סיוע לקהלי היעד ובין אם באמצעות חשיפה בזום למאבקים מרובי משתתפים שכל אחד יכול להצטרף אליהם בלחיצת כפתור, להיות עם ולהרגיש בלי.
במסגרת פרויקט דוקורייטס של האגודה לזכויות האזרח הפקנו מדריך קצר בעברית ובערבית בשיתוף יובל אדם ונעם רותם מ-CryptoParty, ובו כלים שימושיים שיכולים לעזור לנו לשמור על הפרטיות שלנו ברשת. לא צריך הבנה מיוחדת – מדובר בכללים פשוטים שכל אחד יכול ליישם.
שמתם לב שעכשיו, כשכולם בבית יש הצפה מטורפת של תוכן? אלה שיוצרים תוכן בשוטף, מגבירים את הקצב, אלה שהיו רגילים לבוא במגע עם קהל עושים לייב, וגם אלה שלא היו להם ערוצים, מתעוררים לחיים ומתחילים לקיים הרצאות, הדרכות וכנסים און ליין.
מגפת הקורונה גובה קורבנות לא רק בנפש, אלא קורבנות כלכליים רבים. אנחנו יכולים לראות שעסקים וארגונים שהשכילו להנגיש את השירותים שלהם באינטרנט מצליחים לשרוד ואולי אף לחזק את הקשר שלהם עם הלקוחות וקהל היעד שלהם.
נתחיל בחידה: מה משותף ליוטיוברית "אנדר", לאיגוד ההתעמלות בישראל ול"אלי הדרקון"? והתשובה היא… כולם מנהלים ערוץ תוכן.
התבוננות בעמודי הפייסבוק של ארגונים מובילים בחברה האזרחית בישראל מראה כי למרות שלארגונים יש מספר לא מבוטל של עוקבים – אלפים ועד עשרות אלפי עוקבים – הכמות של הלייקים, השיתופים והמעורבות של הציבור בפוסטים, נמוכה.
לצפריר בשן יש בלוג שעוסק בכתיבה אפקטיבית, ומידי פעם הוא שולח למנויים שלו אימיילים בהם הוא משתף תובנות מהחיים, סיפורים משעשעים ומידע שימושי. ביקשנו את רשותו לחלוק עם קוראי SHIFT את מה שהיה לו לומר על כתיבה בלשון זכר, נקבה או יוניסקס, כי אנחנו רואות שזה די מאתגר כל העניין הזה של לדבר ג'נדר פרינדלי. תקראו, זה מצחיק:)
אני מקבלת לא מעט טלפונים מארגונים ועמותות שרוצים להקים אתר או לחדש את האתר הנוכחי שלהם, שמרגיש להם מיושן ולא אטרקטיבי. החלטתי שהגיע הזמן להעלות את כל השאלות על הכתב למען ארגונים אחרים שטרם הספיקו לפנות אלי. אתם כמובן יכולים לפנות אלי תמיד, אבל אולי אוכל לעזור כבר במענה על השאלות האלה:
נכון שעדיין לא כולם בטלגרם, אבל יש יותר ויותר מצטרפים. אז בפעם הבאה, לפני שאתם פותחים קבוצת ווטסאפ תשקלו, אולי הקהילה שלכם בשלה לטלגרם. בשלה זה אומר שיש מאסה קריטית של אנשים שהפלטפורמה הזאת לא מפחידה אותם, והם יתניעו דיונים ויעוררו מספיק עניין, שיגרום גם למי שחושש, להוריד את האפליקציה ולהצטרף.
לדעתי, רק בעוד חמישים שנה היסטוריונים ומומחי תקשורת למיניהם יוכלו להעריך ולנתח ממרחק הזמן את השפעותיה של המהפכה המסכית שאנו עדים לה ולוקחים בה חלק פעיל ממש בימים אלו.
שתיל סטוק הוקם בראש ובראשונה על מנת לספר את הסיפור של החברה האזרחית ושל ארגוני החברה האזרחית, דרך הפנים של האנשים ותיעוד האירועים הקשורים לפעילות החברתית פוליטית.
תיעוד נכון הוא כלי חשוב במאבקים חברתיים. הוא מאפשר להציג את המאבק באופן אפקטיבי יותר לציבור הרחב, להשפיע על סדר היום הציבורי ואף לשנות מדיניות. באמצעות צילומי וידאו טובים אפשר ליצור סרטון שיופץ ברשתות החברתיות או להציע דיווח עצמאי לתקשורת.
לגוגל יש 17 גופנים (פונטים) חינמים בעברית, שאפשר להוריד בקלות למחשב, ולהשתמש בהם לכל צורך. כשאנחנו נאלצים לעיתים לעצב מודעות בעצמנו מהרגע להרגע, כדאי שיראו מקצועיות, ושימוש בפונטים שהם לא ברירת המחדל זו דרך מעולה לשדרג את הלוק.
מיליוני אנשים מבלים שעות רבות בפייסבוק, בכוחו של קידום חכם ונכון של פוסטים להביא לחשיפה גדולה ואיכותית ולקדם את המטרות שלכם
אם פיספתם איזה פוסט או פודקאסט, או שהייתם עסוקים בדברים אחרים, עושות לכם קצת סדר לתחילת השנה האזרחית, והנה שמונת הפוסטים האהובים והנקראים (והנשמעים) בשנת 2018 ב-SHIFT.
"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי או פשוט מאוד פייק ניוז. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו
טיימינג נתפס על ידי רובינו כמשהו ששייך יותר למישור הטקטי ופחות למישור האסטרטגי – אבל לפעמים, כשהכול מסתדר בנקודה אחת, טיימינג יכול לעשות את כל ההבדל, להעניק לכם יתרונות בחשיפה של המסר או הקמפיין, להעלות את הסוגיה לסדר יום בצורה עוצמתית, ועוד.
בשנים האחרונות "נובי גוד" הפך למותג שחורג אפילו מציבור דוברי הרוסית. ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מפרסמים סרטוני ברכה לנובי גוד, הוא נחגג במועדונים שקודם לכן חגגו "סילבסטר", הוא מופיע בפרסומות לרשתות חנויות ומצוין גם במתנ"סים ומוסדות אחרים.
ההתחבטות היכן לפרסם סרטונים וכתבות ווידאו כדי לספק ידע ולהעלות מודעות ציבורית, אינה כה קשה לכאורה. אך מה כדאי? האם לזכות ב-20 אלף צפיות בפייסבוק נחשב למשמעותי יותר מ-5,000 צפיות ביוטיוב?
אחד הכלים שאני בוחנת מעת לעת, ככלי עזר לבחינת שיח הוא Google Trends, כלי של גוגל לבדיקת מגמות חיפוש. כלי די פשוט ואינטואיטיבי שבו אפשר להקליד מונחי חיפוש או נושאי חיפוש כלליים ולראות מה מגמות החיפוש באזורים מסוימים ובתקופות שונות
מנהלי קהילות מתמודדים בשנים האחרונות עם האתגר של ניהול קהילה וירטואלית, בעיקר לאור האפשרויות הרבות שקיימות. הם מתלבטים האם לנהל את הקהילה בפייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, קבוצת גוגל וכדומה
דיברנו עם נעמה גולדברג* ועתר ארזי שהקימו את "לא עומדות מנגד", קבוצת פייסבוק שהצליחה לעורר שינוי מהפכני בסיוע לנשים שורדות זנות.
עם עליית העונה השנייה של הפודקאסט, החלטנו לשתף אתכם בכמה תובנות טכניות שהיו לנו במהלך הדרך, כי אם אנחנו שברנו את הראש, אין סיבה שכולם ישברו גם.
הקמנו אתר, הכרזנו שאין לנו מומחיות בשום תחום שכתוב בו ואין לנו אחריות משפטית לשום דבר שכתוב בו. נשמע מוזר, נכון?
דיברנו עם עו"ד עבאס עבאס מנכ"ל עמותת אלמנארה, על איך הם, אנשים עם מוגבלויות, פועלים לקידום זכויות, ומאתגרים את הרחוב הערבי, וגם שמענו ממנו בהרחבה על ספריית האודיו שהקימו, הכוללת למעלה מ-5000 כותרים בשפה הערבית, ועל התכניות שלו, איך לא, להתחיל בסדרה של פודקאסטים לציבור הערבי.
להנגיש מחקר אקדמי לציבור. שמעתם על המחקר שהובילה פרופסור דפנה יואל, חוקרת ישראלית העוסקת בחקר המוח, על "מוח נשי" ו"מוח גברי"? אם לא, שווה לכן להכיר, וגם לכם.
יוסי דורפמן ממובילי מאבק הגז, מספר על הדרך בה הצליחו לקחת נושא מורכב וכביכול נישתי, להעלות אותו על סדר היום הציבורי, ואיך גרמו לתקשורת לעסוק בו כמעט בעל כורחה?
ניהול ידע ארגוני הוא נושא שמעסיק הרבה ארגונים. אנחנו אוספים ומייצרים הרבה ידע בעבודה שלנו. אנחנו רוצים שהמידע והנתונים יישארו זמינים ושימושיים לאורך זמן: לנו, לעובדים אחרים בארגון, לקהילה וללקוחות שלנו.
כשנתקלתי אחרי חופשת הפסח בשאלה המשעשעת, שלא לומר המעליבה, "איך אומרים: שמנתי או השמנתי?" החלטתי שאני חייבת לדבר מנהל עמוד הפייסבוק המופלא ומעורר האינגייג'מנט של האקדמיה ללשון עברית, לטובת קוראי SHIFT, וככה הגעתי לתליק כרמון. במהלך השיחה הופתעתי לשמוע שהם לא משקיעים שקל בקידום ממומן, ומי שעוקב בהתמדה יודע שהפוסטים בעמוד זוכים לחשיפה לא רעה […]
ליאת ורדי בר, מומחית לשיווק וחדשנות בדיגיטל, שהקימה ומנהלת את קהילות "השוות", הגיעה להרצות אצלנו* על קהילות שהיא מנהלת בארץ ובעולם, בגבולות הפייסבוק וגם מחוצה לו. השיחה איתה הייתה כל כך מעניינת שביקשנו רשות לשתף גם את קוראי SHIFT, והיא כמובן נענתה ברצון.
טל שניידר, עיתונאית איך הצליחה להשפיע על סדר היום בבחירות המקומיות, ומהם הכלים שלה להגיע לציבור ולייצר סחף ברשתות החברתיות.
אתם בטח מקבלים כל מיני מיילים על מענק של גוגל לעמותות, מתים לקבל גם ולא יודעים איפה להתחיל. אז הנה כמה דברים שכדאי לדעת על המוצרים של גוגל לעמותות בישראל, מה היתרונות שלהם והכי חשוב, איך תוכלו לקבל גם.
כפעילים חברתיים אנחנו מרגישים בעמדת נחיתות כשאנו מגיעים למפגש עם עיתונאים, בכדי לקבל סיקור תקשורתי. לפעמים, נדגיש אלמנטים מסוימים בפעילות מתוך מחשבה שאלו יקרצו לאמצעי התקשורת, כשבפועל היינו רוצים להתמקד בדברים אחרים לגמרי.
כשהחלטנו בשתיל להקים בלוג מקצועי (את SHIFT), לא בדיוק ידענו מה זה אומר, ואיך זה יראה. שנה אחרי, יש לנו כל מיני מחשבות ותובנות לשתף. מה זה בעצם בלוג ובמה הוא שונה מאתר? הבלוג הוא נגזרת של אתר הארגון. בעוד שהאתר הוא "חלון הראווה" הפורמלי, המתאר את הארגון ופעילותו, הבלוג הוא הפרסונה של הארגון. הצבע, […]
שוחחנו עם אביגייל ביטון, נאבקת דיור ציבורי, על ההבדל בין נאבקת ופעילה חברתית. וגם על איך הקימה את קבוצת הנאבקות בדימונה, על החיבור למאבק ברמה הארצית, ועל תפקידם של מאבקים מקומיים בשינוי מציאות.
פייסבוק שינתה את האלגוריתם שלה (שוב) ותקטין את החשיפה באופן משמעותי בפוסטים שישתמשו בניסוחי הנעה לפעולה הקוראים לגולשים לשתף את הפוסטים, ואף לתייג בתגובות חברים על מנת לחשוף אותם לפוסט.
כמנהלי דפים, אתם בוודאי שמים לב שהחשיפה האורגנית של התוכן שלכם נמצאת בירידה, ושבזמן האחרון יש הרגשה שהדגש בפייסבוק עובר לקבוצות
אחרי שנתקלתי בסדרת הרשת: נשים זקנות מדברות על החיים (על זקנה וגם על מיניות), ואחרי שהופיע לי בפיד סרטון סטופ מושן על אמצעי מניעה לצעירות, שניהם "מוצרים דיגיטליים" של עמותת נשים לגופן, סקרנה אותי השאלה: מה הניע אותן לעשות את הקפיצה הזאת אל תוך עולם הדיגיטל?
שוחחנו עם זכריה לנדאו, שגילה לנו את כל הסודות (כמעט) על הדרך בה הוא בונה מערכת יחסים ארוכת טווח עם התומכים של הארגון, ואיך הוא מתרגם את זה לכסף.
אם עדיין לא יצא לכם להתראיין בעצמכם או ליזום ראיון של אנשים המתמודדים עם העוולות שהארגון שלכם מנסה לפתור, אולי הגיע הזמן שתעשו את זה.
הספדתם אותו? קראתם לו דואר זבל? בשנים האחרונות הניוזלטר עושה קאמבק, והופך לאחד הכלים האפקטיביים במערכת היחסים שלנו עם קהל הקוראים.
עונת המלפפונים היא אחלה עונה לייצר שאלון פלייבאז ולעורר את הקהלים שלכם. להזכיר להם שאתם פה ולהעביר להם בקלילות המתאימה לעונה את המסרים שלכם. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. למה […]
יצירה וניהול תוכן איכותי בדיגיטל, ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט מאפשרים לארגון לא רק להגדיל את הנוכחות הדיגיטלית שלו, אלא גם להשפיע על השיח הציבורי ולהגביר את המעורבות של הקהל. בבלוג תוכלו למצוא מידע על פתיחת ערוצי וואטסאפ, עבודה עם גאנט תוכן לניהול פרסומים, תהליך הקמת אתר ארגוני חדש, וחשיבות הבלוג הארגוני ככלי לבניית קהילה ושיתוף פעולה עם קהלי יעד שונים.
הקמת אתר חדש אינה מסתכמת רק בעיצוב יפה ותכנים מעניינים. האתר שלכם צריך להיות כלי עבודה שמשרת את מטרות הארגון. כדי להשיג זאת, יש להתמקד באופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO) על ידי שימוש נכון במילות מפתח, יצירת תוכן איכותי ורלוונטי, ושיפור מתמיד של חוויית המשתמש. שימוש במבנה נכון של כותרות ותתי-כותרות, הוספת קישורים פנימיים וחיצוניים ושימוש בכלים כמו גוגל אנליטיקס לניטור ובקרה על ביצועי האתר – כל אלו הם צעדים חשובים לשיפור הנוכחות הדיגיטלית של הארגון.
בנוסף, בניית נוכחות דיגיטלית חזקה דורשת עבודה מתמשכת ואסטרטגיה מדויקת. כדאי להשתמש בבלוג ארגוני כדי להעלות תכנים שמעניינים את הקהל שלכם ולמשוך תנועה לאתר. כתיבה בבלוג מאפשרת לכם להציג את המומחיות שלכם בתחום, לשתף מידע וידע ולהגדיל את המעורבות של המשתמשים. אל תשכחו לקדם את הפוסטים שלכם ברשתות החברתיות ולשלב מילות מפתח בצורה חכמה כדי למקסם את הנראות במנועי החיפוש. כך תוכלו לבנות מותג חזק ואמין ולהגיע לקהל רחב יותר.