רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
קראו כאן על תהליכי קידום מדיניות בזירה הפרלמנטרית ומחוצה לה, כולל יצירת קשר עם חברי כנסת, השתתפות בדיוני ועדות, הגשת שאילתות ויצירת שיתופי פעולה להעלאת נושאים לסדר היום
ניצחון יוצא דופן נרשם בבחירות בסרי לנקה, כאשר המדינה האסייתית חתכה חזק שמאלה. המועמד המרקסיסט אנורה קומארה דיסנאיאקה הוביל את המהפך בבחירות בסרי לנקה עם ניצחון חסר תקדים. בניגוד למגמה העולמית של תנועה ימינה, תוצאות הבחירות בסרי לנקה מציגות תפנית דרמטית: מ-3 מושבים בלבד בקדנציה הקודמת, זינקה מפלגתו ל-159 נציגים מתוך 225 מושבים בפרלמנט – רוב מכריע של למעלה משני שלישים.
פרסום חוק ההסדרים לקראת ישיבת אישור התקציב, והצעדים הכלכליים שיוצמדו לו, זהו אירוע פוליטי רב השפעה, ובמיוחד בשנה קשה עם הוצאות רבות בלתי צפויות וקיצוצי תקציב נדרשים.
ארגונים חברתיים משתמשים באסטרטגיה של יצירת תוכן: פוסטים, סרטונים, פודקאסטים, כדי להגיע לקהלים שונים ולהשפיע על הנרטיב. עד לאחרונה, כשחשבנו על צריכת תוכן, התמקדנו בעיקר בגוגל. שאפנו שהתכנים שפרסמנו באתר הארגון יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש, ולכן השקענו מאמצים בקידום והנגשת התוכן שלנו למנועי החיפוש (SEO). בעידן של כלי ה-AI גנרטיביים, מפת התנהגות הגולשים עוברת שינוי משמעותי, דבר המצריך פיתוח אסטרטגיית תוכן AI מותאמת לארגונים חברתיים.
אמל;ק, שינוי מדיניות זה משחק כדורסל, לא שח מט. לא מחכים בנימוס לתור הבא. חרף העובדה שהכנסת נשלטת על ידי קואליציית ימין שלא אוהדת (בלשון המעטה) את מטרות המחנה הליברלי, ששרי הממשלה פועלים להרס שיטתי של היסודות הדמוקרטיים של המדינה, ושאנחנו נמצאים במלחמה, ארגוני החברה האזרחית יכולים ומוכרחים להמשיך ולפעול לקידום המדיניות הרצויה להם גם עכשיו.
אחרי בחירות 2015 כונה הפער בין מה שניבאו הסקרים לתוצאות הבחירות: "יום הכיפורים של הסוקרים". עשור מאוחר יותר הגיע "יום הכיפורים של הסוקרים" בהודו. הסקרים בבחירות 2024 הצביעו לאורך כל הדרך על ניצחון סוחף לימין ההודי ברשות נרנדרה מודי, אבל התוצאות במציאות היו שונות לחלוטין
"אחרי האירועים הקשים של השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת היה לנו ברור שמתחוללת כאן רעידת אדמה. ראינו איך הימין הקיצוני מסתער על הרגע ומנסה לעצב את המציאות מחדש בהתאם לחזון שלו, והקמפיין שלו לחידוש ההתיישבות ברצועת עזה רק חידד לנו עד כמה חשוב להציב אל מול זה חזון אלטרנטיבי." תמי יקירה, ממארגנות כנס ארגוני השלום, שתיל
לפני השבעה באוקטובר היו מי שקראו להסכם שלום עם שכנותינו, היו יוזמות שהציעו פתרונות מדיניים-ביטחוניים, אבל קשה לומר שהיה לכך קשב ציבורי.
מאבקים רבים ומלחמות לא מעטות מסתיימים בתיקו חמוץ. ראשיתם בקול תרועה רמה, ירח דבש של אחדות וחוויית עוצמה, ואחריתם במבט מפוקח על מציאות שאינה נוחה לאף אחד מהצדדים. אבל לפעמים דווקא יש מנצחים ומפסידים, והתמונה הופכת לברורה עוד יותר כאשר הצד המנוצח מודה שהפסיד.
כך היה בשתי זירות המלחמה המרכזיות במלחמת העולם השנייה, באירופה ובאסיה. בעלות הברית הביסו את גרמניה הנאצית והיא חולקה לשתי מדינות.
זמן קצר לאחר תחילת אירועי השבעה באוקטובר הבינו רבים ברחבי העולם שהחברה הישראלית נכנסת לשלב מכונן בדברי ימיה שטרם ידעה כמותו. בהקשר זה, מרבית ארגוני החברה האזרחית בישראל המבקשים לייצג את האינטרסים של תושבי ישראל מול הממשל, נאלצו להעריך מחדש את תפקידם במציאות המתהווה.
שלושה דברים שלמדתי מקמפיין הרשת שהובלנו נגד פורום קהלת. שיעור ראשון: קמפיין מוצלח משלב מאמצים ציבוריים עם מחקר. לא היינו יכולים לחשוף את קהלת, את השיטות הבזויות שלהם לקידום החזון שלהם, את ארגוני הקש שהם הקימו כדי לטשטש את הפעילות שלהם, ואת הרעיונות הזרים והמסוכנים שהם מקדמים – בלי שהיינו יכולים להישען על עבודה מקצוענית של הבלוק הדמוקרטי The Democratic Bloc ושל עיתונאים חוקרים כמו נתנאל שלומוביץ' מ"הארץ", עמרי מניב מחדשות 12 ואסף ליברמן מתאגיד השידור.
החברה הישראלית מצויה במשבר פנימי עמוק הכולל אי הסכמה בין חלקי החברה על המהויות הבסיסיות של חיינו כאן. משבר זה מאיים לפרום את ההסכמות שהחזיקו את המרקם החברתי בישראל עד כה, ואם לא יטופל, יאיים קרוב לוודאי על עצם קיומנו כמדינה וכחברה.
חוסר אמון, הפקרה והפרת חוזה, הפכו למילים שגורות לתיאור מערכת היחסים בין קבוצות בחברה ובעיקר בין האזרח למדינה. כדי לשקם את האמון ולהוביל להסכמות על חוזה חדש, ישנם שלושה רכיבים שצריכים להילקח בחשבון: מעורבות אזרחים, ייצוג למגוון הקולות והסכמה מתוך שיח. אספת האזרחים (Citizen Assembly) היא כלי של דמוקרטיה השתתפותית-דיונית, אשר מכיל את שלושת הרכיבים הללו, ויש ביכולתו לסייע בהתמודדות עם המשבר בו אנו נתונים. במסגרתו, אזרחים המהווים מדגם מייצג של אזרחים מן השורה, מקיימים דיונים ומגיעים להסכמה על פתרון. הניסיון שנצבר בעולם מראה שהמודל הזה הוא אפקטיבי כדי להגיע להסכמות ולקבל החלטות בסוגיות מורכבות, והוא אפקטיבי לא פחות בתקופה של משבר. המעבדה לאספות אזרחים ברשויות מקומיות בישראל, התניעה לאחרונה את השימוש בהן.
תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות ופוליטיות. זו תקופה שבה המועמדות והמועמדים רגישים לסדרי העדיפויות של הציבור, ומעוניינים לפעול למימושו.
15M הוא כינוי לגל המחאות בספרד שפרץ ב-15 במאי 2011, והשפיע על מקומות רבים בעולם, ביניהם גם המחאה החברתית בישראל, שדרשה צדק חברתי. תנועת 15M שיצאה נגד האבטלה הגבוהה, השחיתות והשיטה הפוליטית, הצליחה לתרגם את גל המחאה למפלגה ולרשימות מקומיות שהתמודדו בבחירות ברחבי המדינה, והפכה גורם משפיע בפוליטיקה בספרד.
המציאות בישראל היא שדווקא בזירה המקומית המשפיעה על רבדים משמעותיים בחיינו, שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות נמוך יחסית. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא נע סביב ה-50% בניגוד לשיעור ההצבעה בבחירות הכלליות שעומד על כ-70%. דווקא במקום שאחראי על רבדים משמעותיים בחינוך, בתרבות, בספורט, ברווחה, בסביבה, בחיי הקהילה שלנו, דווקא במקום שבו אנחנו באמת יכולות להשפיע, אנחנו אדישות.
לקראת סמינר שעסק בחשיבה חזונית התחלנו לדבר עם ה-ChatGPT. שאלנו אותו על מחנה הימין, איך הוא פועל, ומה אפשר ללמוד מדרכי הפעולה שלו לטובת המחנה הליברלי. ביקשנו המלצות על מסרים וניסינו לבחון איך הוא תופס את תפקידם של ארגוני החברה האזרחית.
לקראת הבחירות ברשויות המקומיות אני רוצה להמליץ: הכירו את חברות וחברי המועצה שלכם. אם במשך שנים נתפס השלטון המקומי כמושחת, וזכה למערכונים שליליים בארץ נהדרת, בשנים האחרונות המצב השתנה. השלטון המקומי זוכה להערכה רבה בזכות העול הגדול שנפל על הרשויות בתקופת הקורונה וההתמודדות שלהן עם היעדר תקציב מדינה וחוסר היציבות בשלטון המרכזי.
"חלון השיח" שנקרא גם חלון אוברטון הוא כלי המאפשר לנו לנתח את המסגרת של טווח הדעות המקובל בחברה. התפיסה של חלון השיח גורסת שפוליטיקאים תומכים רק ברעיונות שהם מזהים כמקובלים ציבורית. הם לא יתמכו ברעיון לא מקובל, כי אז יאבדו את הבוחרים.
מכאן, שהיכולת שלנו לקדם רעיון תלויה מעט מאוד בהעדפות של פוליטיקאים, והרבה יותר בשאלה, האם הרעיון שאנו רוצים לקדם נמצא בתוך הטווח הרעיונות המקובלים וכיצד אנו יכולים לקדם את הרעיון שלנו לשם?
בבוקר שאחרי ההחלטה על השהיית החוק הנוגע להשתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים, כחלק מהניסיון להפיכה משטרית, ביצעה הכנסת הליך טכני. האם יש סיבה לדאגה? כן ולא.
מצד אחד בהליך הטכני של הנחת החוק יש גם מהות: הצעד הזה מאפשר לקואליציה להשתמש בהצעת החוק בכל שלב שבו תחפוץ, וזו סיבה טובה להישאר דרוכים. מצד שני, יישום החוק לא יקרה עכשיו, לפחות לא לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.
לאחר מספר שנים כאקטיביסט בארגוני הלהט"ב ומעט אחרי שהוסמכתי לעריכת דין, עבדתי כיועץ לחבר כנסת שעסק בעיקר בתחום קידום הקהילה הגאה. לטובת העניין הצליח להשיג תקציב של 17 מיליון ש"ח במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת נתניהו-גנץ. על הביצוע הופקד המשרד לשוויון חברתי, ואני עברתי אליו "יחד עם הכסף", והייתי אמון על הקמת היחידה הממשלתית לקידום אוכלוסיות להט"ב.
בהתייחס לשמאל וימין בפוליטיקה, אייל ארד מדבר על כך שיש נסיגה מהשקפת העולם הליברלית שעיצבה את העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה. במדינה אחר מדינה, בעולם המערבי יש נסיגה מהסדר הליברלי שעודד פשרנות, ורצון למצוא מכנה משותף בין הקצוות בשני הצדדים.
בפרק הזה נדבר לעומק על המשטר הצבאי שמפעילה ישראל בשטחי הגדה המערבית. נבחן את מציאות החיים הקשה שמתקיימת במרחק כל כך קטן מאיתנו. הרי מי שמאזין לפרק הזה בכפר סבא, פתח תקווה, עפולה או בית שאן – עושה את זה במרחק קילומטרים ספורים ממציאות אחרת לגמרי.
תקופת הבחירות מזמינה את ארגוני החברה האזרחית לבצע התאמה של אסטרטגיית התקשורת והסושיאל שלהם. כך למשל, ארגונים שפועלים לשינוי מדיניות עשויים למצוא את עצמם (שוב) מול מערכת פוליטית משותקת. גם תוצאות הבחירות עשויות להשפיע ולחייב התאמות במישורי העבודה השונים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא תקופת הבחירות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לקמפיין סושיאל שיתפוס את הקשב הציבורי סביב נושאים שבליבת הארגון. בנוסף, בתקופה זו אנו מחויבים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתכני הפרסומים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוברים על החוק בשל ניסוח בעייתי של פוסט.
משבר האקלים כבר כאן והוא משבר חברתי לא פחות מסביבתי. כי לא משנה על איזה ביטוי של המשבר מדובר: מגפה, שיטפונות, שריפות, או גלי חום בלתי נסבלים, יהיו תמיד אלו שיפגעו ואלו שיפגעו יותר. גם האחריות ליצירת המשבר ולהחרפה שלו אינה מתחלקת באופן שווה. דווקא הכלכלות החזקות והמזהמים הגדולים צפויים להיות אלה שיתמודדו טוב יותר עם המשבר. והשאלה שניצבת בפנינו: איך ניצור סדר יום של צדק אקלימי ושל מעבר צודק, ולא נשאיר אף אחד מאחור
ממשלת מעבר נחלקת לשתי תקופות: התקופה שבין פיזור הכנסת לבחירות, ובין הבחירות לכינונה של ממשלה חדשה שזוכה לאמון הכנסת. אמנם יש חריגים, כמו שקרה לאחרונה כשהתקיימו שלוש מערכות בחירות רצוף בזו אחר זו וממשלת המעבר כיהנה במשך כשנה וחצי, אבל בדרך כלל זמן הכהונה של ממשלת מעבר הוא קצר.
חוסר יציבות פוליטי עלול לגרום לבלימת תהליכים שאנו מקדמים, ולחילופין, גם לפתוח חלון הזדמנויות לקידומם המהיר. תרחישים של חוסר יציבות מתמשכת, בחירות כלליות או הקמת ממשלה חדשה עשויים להוביל לחילופי אישים בדרג פוליטי והמקצועי, ולשינוי בתפיסות המדיניות. מה שעשוי להשפיע על יכולתנו לקדם סדר יום מסוים, ולעתים גם על אסטרטגיית הפעולה שלנו.
המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.
אם יש סימפטום אחד בולט למחלה התוקפת את הדמוקרטיות בכל רחבי העולם הרי הוא שחיקת אמון הציבור. בשונה ממערכות טוטליטריות המבוססות על סמכות, פחד ומנגנוני כפייה, הסוד של הדמוקרטיה הוא אמון. אמון בין אזרחים למוסדות המדינה, אמון כי מערכות המשפט, המשטרה או החינוך פועלות לפי כללים בסיסיים של הוגנות, מקצועיות ושוויון. אמון בין אזרחים גם כאשר אינם מסכימים.
שימוש במאגרי המידע של הכנסת הכוללים שאילתות, הצעות לסדר והצבעות המליאה, יכולים לסייע לנו להגיע מוכנים יותר לפגישה עם מקבלי.ות החלטות. האם הנושא שאנחנו מקדמים.ות הוא חדש? האם קידמו משהו דומה בעבר? האם הוא נמצא על סדר היום הפוליטי? שאלות אלה ואחרות יכולות לקבל מענה, בשימוש יעיל במאגרי המידע שנמצאים באתר הכנסת.
בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב
שלוש דוגמאות של ארגונים שהצליחו להעסיק מקדמת מדיניות יחד עם ארגונים נוספים הפועלים באותה זירה:
הפעם יוסוף אבו ג'עפר, גזבר לשעבר במועצה המקומית חורה וגזבר איגוד ערים נגב מזרחי, מדבר על רשויות שנהנות מארנונה של מתקנים ממשלתיים לעומת רשויות שצריכות להסתפק ב"מענקי האיזון" שהממשלה מקצה, שלא מאפשרים להן חופש ועצמאות.
בפרק הזה מתאר אורי ליברטי ממקימי ומובילי פורום תושבי ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי, את סיפור המאבק של התושבים להרחבת שטחי השיפוט של ירוחם בדרישה לצדק חלוקתי. אורי לוקח אותנו שלב אחר שלב, מדו"ח מבקר המדינה המצביע על עיוותים קשים בחלוקת העושר האזורי, דרך ההתארגנות של התושבים, הקמת ועדת הגבולות ועד השינוי המיוחל.
ממשלת השינוי היא הזדמנות עבורנו ארגוני חברה אזרחית לפעול לקידום נושאים שעד כה נדחקו מסדר היום הפוליטי ולעיתים אף הציבורי, בשל הקושי לייצר סביבם הסכמות. עם תחילת העבודה של הממשלה החדשה חשוב להתחיל לבסס את הקשרים ולבנות את התשתית לשיתופי פעולה עם שרים ושרות בממשלה, וגם עם חברי כנסת ויו"רים של הוועדות.
ממשלה חדשה, ממשלת שינוי, יצאה לדרך. ממשלה שבה יו"ר מועצת יש"ע לשעבר הפך לראש הממשלה, וחברות בה מפלגות עם אג'נדות שונות ואף מתנגשות – מרצ, העבודה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל שותפה בקואליציה מפלגה ערבית. כל אלה לא היו חלק מהערכות המוקדמות, וקשה היה לשער שכך אכן יהיה.
במאבקים רבים, פרויקטים, מחאות והתארגנויות שונות אנחנו מוצאות את עצמנו מחתימות אנשים על עצומה. יש לי יחסים אמביוולנטיים עם עצומות. מצד אחד זה כלי בסיסי וקל שנותן תחושת כוח (ולפעמים גם באמת כוח, לא רק תחושה). מצד שני, הוא גוזל מאיתנו הרבה משאבים ולא תמיד משרת באמת את המטרה. ממה להיזהר כששוקלים החתמה על עצומה? […]
כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?
הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.
כמה אנשים בעולם חיים במשטר דמוקרטי על אמת? אל תגידו מיעוט, ברור שמיעוט. קחו שנייה ותחשבו איזה אחוז מתוך תושבי כדור הארץ לדעתכם חיים במשטר בו נשמרות חירויות האזרח וקיים סדר פוליטי דמוקרטי שנגיש לכלל האזרחים.
תמיד טוב לזכור שתקופת בחירות מביאה איתה הגבלות שונות מכוח חוקי המדינה. על מנת להמשיך לקדם את הנושאים החשובים לארגון שלכם, גם בתקופת הבחירות, חשוב שתרעננו את זכרונכם לאסור ומותר בתקופת בחירות לארגוני חברה אזרחית.
במסגרת עבודתכם אתם פוגשים שרים, חברי כנסת ובעלי תפקידים בכירים. אתם יוצרים קשר עם האדם הנכון, משכנעים אותו בחשיבות הפגישה, קובעים מועד ביומן ומה עכשיו? האם אתם יודעים איך להתכונן לפגישה כך שתשיגו את מטרותיכם?
איך מתכננים פרויקט במציאות שבה אי ודאות זה חלק מהשגרה? איך מעריכים עבודת שינוי מדיניות, כשלא פעם מדובר על ריצה למרחקים ארוכים? מדריך חדש: לעשות סדר במציאות משובשת
בשיחה עם מנהלת ממנהיגות אזרחית, שלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית של צוות מנהיגות אזרחית מול משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה על מנת לשמור על הקיום של ארגוני החברה האזרחית.
החברה הערבית צלחה יפה מאוד את הקורונה. זה קרה למרות חודש הרמדאן, המלווה בדרך כלל בחגיגות משפחתיות וקהילתיות, למרות גזענות וחוסר הערכה ליכולת של החברה הערבית להצליח ולמרות פערים ניכרים בבריאות בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל. לאחרונה קיימנו במסגרת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, מפגש זום עם שלוש דמויות מובילות לקידום בריאות החברה הערבית […]
במרץ 2019 דיווחה סוכנות החלל הישראלית על אירוע אסטרונומי נדיר: כדור הארץ, הירח והפלנטה הננסית פלוטו יעמדו בקו ישר. פלוטו יתחבא מאחורי הירח ויעלם לדקות ספורות מעיני הצופים מכדור הארץ. אירוע כזה מתחולל אחת ל-250 שנה!
איך משפיעים על מדיניות ב"צל הקורונה"? עם מי יותר משתלם לעבוד עם הכנסת או הממשלה? ומה ההזדמנויות שיש לנו בעבודה עם הממשלה החדשה?
התקופה הנוכחית היא תקופה מאוד מאתגרת עבור כל מי שמנסים לפעול למען שינוי מדיניות גם בגלל הקורונה, וגם בגלל הפלונטר הפוליטי שאליו נקלענו לאחר שלוש מערכות בחירות.
כבר יותר משנה שהמערכת הפוליטית תקועה, אין ממש כנסת, והמצב הזה עשוי להמשך עוד חודשים רבים. את הזמן הזה צריך להפוך להזדמנות!
המאבק על תחבורה ציבורית בשבת מלמד אותי שתהליכי שינוי חברתי נוצרים בכמה גלים. הגל הראשון הוא יצירת תמיכה ציבורית רחבה ואהדה לסוגיה עליה הארגון נאבק. ענבר אורן, סמנ"כלית ישראל חופשית, השותפה גם היא להובלת המאבק:
שאלה… איזו מתודת עבודה מתאימה לסביבה סוערת, מרובת שחקנים ורוויית צרכים, רצונות ואינטרסים כזירת הפעולה שאתם עובדים בה? איזו מתודה תאפשר לכם לחרוג מדפוסי עבודה שגרתיים ולראות את תמונת המצב (גם) מנקודת מבטם של מי שצרכיהם ורצונותיהם שונים משלכם, ותשלב עבורכם ועבור צוותיכם עניין, עבודה וחוויה?
הסכם קואליציוני הוא הסכם בין סיעות הקואליציה (סיעה יכולה להיות מורכבת ממפלגה אחת או יותר, למשל סיעת 'כחול לבן', או 'המחנה הדמוקרטי' או 'ימינה') המרכיבות את הממשלה לבין סיעת השלטון ההסכמים הקואליציוניים נותנים את הטון בכהונה של הקואליציה. על פי אתר המעקב של המרכז להעצמת האזרח על יישום ההסכמים הקואליציוניים.
נתחיל מהסוף, פוטנציאל ההשפעה על תקציב המדינה מצד ארגוני חברה אזרחית הוא גדול מאד. עד כמה הפוטנציאל ממומש ומשפיע הלכה למעשה על התנהלות הממשלה? זה כבר תלוי בעבודה המקצועית שלנו.
בפרק הזה מציצות אל מאחורי הקלעים של מחאה שסחפה עשרות אלפי נשים לרחובות – המאבק נגד רצח נשים.
"אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה" אסתי ביטון שושן, אישה פמיניסטית, מזרחית חרדית, מדברת על הבחירה שעשתה לכתוב בשם בדוי, של גבר, כדי שאנשים יקראו את מה שיש לה לומר. מאז היא כבר כותבת בשמה, אבל עדיין ממשיכה להאבק נגד הדרת נשים בתוך החברה החרדית.
נכון, שוב בחירות. אנחנו יודעות כמה זה מבאס אתכם/ן (או את רובכם/ן). בכל מקרה, כדי קצת להרים את המצב רוח, הכנו שאלון שיבדוק עד כמה באמת אין לכם/ן כוח לבחירות הקרובות.
אם ביבי לא היה ראש ממשלה – הוא היה קופירייטר. איך אני יודע? כי האיש גאון שיווקי. ביבי מזמן הבין שכדי לנצח בפוליטיקה, צריך לשלוט בסיפור, וכדי לשלוט בסיפור, צריך לדעת להכתיב את השפה. או במילים אחרות, צריך לדעת איך לדבר ללב הצרכנים שלכם.
שתיל סטוק הוקם בראש ובראשונה על מנת לספר את הסיפור של החברה האזרחית ושל ארגוני החברה האזרחית, דרך הפנים של האנשים ותיעוד האירועים הקשורים לפעילות החברתית פוליטית.
עו"ד דייויד לפופסקי שהתעוור בגיל צעיר, מתנדב כמארגן קהילתי לקידום נגישות וזכויות לאנשים עם מוגבלויות בקנדה, הוביל את הקואליציה שהצליחה להביא לחקיקה של חוק הנגישות בקנדה, וכיום הוא ממובילי הקואליציה שפועלת להבטיח את יישום החוק.
בחירות הן עונת מעבר סוערת. אנחנו נבוכים לא אחת למראה תוכניות הסינגור הפרלמנטריות שנזרקות למגירה, שותפים שנעלמים ואין לדעת אם ישובו, ומביטים בתימהון איך מעשי ידינו טובעים בקלחת. אז מה בכל זאת אפשר לעשות בתקופה הסוערת הזאת?
חלקנו רואים את הבלגן והרעש בתקופת הבחירות ומעדיפים להשתבל בקונכיה, ולהמתין עד שניתן יהיה לחזור אל הפוליטיקה הרגילה, ה"נורמלית", ומנגד יש את אלה שמזהים בשמחה הזדמנויות פוליטיות ותקשורתיות בערב הבחירות
אם פיספתם איזה פוסט או פודקאסט, או שהייתם עסוקים בדברים אחרים, עושות לכם קצת סדר לתחילת השנה האזרחית, והנה שמונת הפוסטים האהובים והנקראים (והנשמעים) בשנת 2018 ב-SHIFT.
לאחר מערכת הבחירות, החליטו בליכוד לחוקק חוק שיגביל פעולות ארגונים בזמן בחירות. החידושים העיקריים בחוק הם ההגדרות החדשות של "מאגר מידע", "פעילות בחירות", ו"גוף פעיל בבחירות".
"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי או פשוט מאוד פייק ניוז. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו
שוחחנו הפעם עם מרי לויצקר מ"הסדנא לידע ציבורי" על הדרך בה הן מנגישות את תקציב המדינה לארגונים חברתיים, ועל הקורס "תקציביזם", קורס און ליין, שפיתחו במשותף עם "המשמר החברתי" ו"התנועה לחופש המידע".
הכנסת היא לא רק זירה של חברי הכנסת להשפיע על חקיקה ולקדם מדיניות שהם מאמינים בה, אלא גם מקום לשחקנים נוספים להעלות נושא מסוים למודעות דרך דיון ציבורי
אחד הכלים שאני בוחנת מעת לעת, ככלי עזר לבחינת שיח הוא Google Trends, כלי של גוגל לבדיקת מגמות חיפוש. כלי די פשוט ואינטואיטיבי שבו אפשר להקליד מונחי חיפוש או נושאי חיפוש כלליים ולראות מה מגמות החיפוש באזורים מסוימים ובתקופות שונות
את 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית, הקמנו בטעות – אהוד עוזיאל ואנוכי – שלושה חודשים אחרי הבחירות העירוניות של שנת 2008. כמה ימים אחרי הבחירות התלבטנו באיזה נושא שכונתי כדאי לנו להתמקד. קו ישיר מהשכונה שלנו, הקטמונים בירושלים, אל תחנה המרכזית היה החלום שלנו. במקום נסיעה מפותלת של יותר משעה בכל רחבי העיר חלמנו […]
ארגוני חברה אזרחית המקדמים דמוקרטיה, חברה משותפת וצדק חברתי פועלים בסביבה פוליטית מורכבת, דינמית ובלתי צפויה, ולעיתים תוך קושי לגייס שותפים בעלי השפעה במערכת הפוליטית.
הדבר הראשון שעשינו היה לגייס חברות שיודיעו בתמיכה בעובדים שישבתו. התחלנו בשתי קבוצות פעולה של מתנדבים בקהילה. שגייסו את חברות ההייטק הראשונות.
בשנים האחרונות מספר רב ומשפיע יותר של נבחרי ציבור בכנסת ובממשלה מאמינים שדמוקרטיה היא שיטה להכרעת רוב בבחירות, ולא מערכת ערכים הכוללת, גם עקרונות כמו איזונים ובלמים בין רשויות השלטון, שוויון בפני החוק, חופש ביטוי, החופש להפגין ולהתאגד, והגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב.
כיצד ארגונים המקדמים דמוקרטיה וזכויות אדם, חברה משותפת וצדק חברתי, יכולים לפעול בסביבה הפוליטית הנוכחית? מה יכול לעבוד עבור אלו המקדמים מדיניות שנדמה כי היא זוכה לתמיכה מועטה בקרב מקבלי החלטות?
כשאתם עושים מאבקים משפטיים תזכרו לדבר בשפה משפטית. שפה ערכית, אידאולוגית – לא עובדת. כלומר, גם אם זה לא בסדר
הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים.
בשנות השמונים ריחפה מחלת האיידס כצל ענק מעל החברה האמריקאית. עוד ועוד גברים צעירים נפלו קרבן, וקהילה שלמה סומנה כמפיצת מחלות, ודומה היה שקללה הכתה בה.
יוסי דורפמן ממובילי מאבק הגז, מספר על הדרך בה הצליחו לקחת נושא מורכב וכביכול נישתי, להעלות אותו על סדר היום הציבורי, ואיך גרמו לתקשורת לעסוק בו כמעט בעל כורחה?
אחד השינויים החברתיים המרשימים שקרו בישראל בשנים האחרונות זה השינוי שחל ביחס של החברה הדתית-הלאומית ללהט"ב.
אחרי שהבחירות מסתיימות הנטייה של פעילי החברה האזרחית היא להוריד את שלטי המחאה יחד עם שלטי הבחירות. אך אסור לשכוח שדווקא עכשיו מתחילה תקופה משמעותית ביותר שתשפיע על קווי המדיניות של המועצה הנבחרת וראש העיר הנבחר.
"חלון הזדמנויות" הוא מושג נוצץ, שרבים מכריזים עליו כשהוא קרב, אבל מעטים יודעים כיצד נולד. את המושג המציאו מפתחים של מטוסי קרב. הוא מציין את המרחק שבין שני מועדים: האחד, זה שבו מוציאים מטוס חדש מהניילון, והוא מובל לטיסות מבצעיות. השני, זה כשמגיע לזירה מטוס חדש, המסוגל להפילו. מאפייני המושג: • מושג קריטי למפתחים: חלון […]
פוסט המדגים איך התקופה המיוחדת הזו "זמן בחירות" השפיעה על אירוע משמעותי שהיה על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים וקשור ביחסי שלטון מרכזי – שלטון מקומי, מה שמוכר כסערת "חוק המרכולים".
אנחנו בשנת הבחירות. מועמדים שונים לראשות העיר מתחילים לצוץ בשלבים האלה, ברוב הערים תקציב 2018 כבר אושר, אך עדיין נותר זמן להשפיע. הבחירות עוד לא קרובות מספיק, והקמפיינים ברובם בחיתוליהם, אם בכלל החלו.
הבחירות במרבית הרשויות המקומיות לראשות העיר ולמועצת העיר יתקיימו בסוף אוקטובר 2018. לכאורה, יש עוד קצת פחות משנה עד הבחירות, ועוד כמעט שנה שלמה של ניהול העירייה. אך למעשה, אנחנו כבר מזמן בתקופה אחרת, "שנת בחירות" שמה.
במהלך 2017 נוספו מספר הגבלות לתקופת הבחירות בחוק שנודע בכינוי חוק וי 15, על שם תנועת וי 15 שפעלה במהלך הבחירות של שנת 2015. החוק הכניס שלוש הגבלות מרכזיות בנוגע לפעילות של יחידים וארגונים בזמן בחירות:
ישראל, נוהגים להתגאות, היא 'עמק הסיליקון האמיתי', המקום בו צומחים סטארט-אפים בשיעור גבוה יותר מבכל מדינה אחרת בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. מרחב המזמין ומאפשר פרץ של יצירתיות טכנולוגית וחדשנות. וייז ומובילאיי הן רק שתיים מהדוגמאות. חברות ההי-טק המובילות בעולם פתחו פה מרכזי מחקר ופיתוח, ועוקבות מקרוב אחרי יזמיים מקומיים.
רוצים לדעת מה הממשלה עושה, לא מה היא מצהירה שתעשה או אילו החלטות קיבלה, אלא מה היא עושה באמת. מה קורה אחרי שהשרים אישרו 'רפורמה מקיפה', 'תכנית חדשנית' או 'מהלך מהפכני'? מה קורה אחרי שזכו לכותרת מלטפת בעיתון וסיקור אוהד במהדורות החדשות בטלוויזיה.
ביוני 2015 בית המשפט העליון בארה"ב הכיר בזכות של זוגות חד-מיניים להינשא, ובכך הבטיח חופש בחירה בנישואין לכל אזרחיה. אבן וולפסון (Evan Wolfson) שהיה ממובילי המאבק הגיע לארץ לרגל מצעד הגאווה
אם יש לכם עניין בהצעת חוק שנדונה בכנסת, ואתם מעוניינים למצוא את הנוסח העדכני שלה? כנסו למאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת, שם תוכלו להשיג את המידע החשוב לכם תוך זמן קצר, ביעילות ובנגישות.
דיונים בהצעות לסדר היום של הכנסת הם דרך מעשית מאוד להביא נושא לסדר היום הציבורי. עם זאת, פעמים רבות דיונים מסוג זה נוטים להיות לא תכליתיים ובעלי השפעה מועטה מבחינה מעשית. אפשר להגדיל את האפקטיביות של דיונים כאלה באמצעות הכנה מראש.
שינוי משמעותי ביותר שהתרחש בשנים האחרונות בתחום שינוי המדיניות, שלא מדברים עליו, הוא השכלול של המידע שניתן לקבל ברשת על עבודת הכנסת. לאור השינויים שחלו בתחום, היום אנחנו במצב שהרבה מעבודת שינוי המדיניות יכולה להתקיים ברשת, מהבית או המשרד, וכל החומרים וההתרחשויות בכנסת הפכו לנגישים לכולם בכל זמן ובכל שעה.
הכנסת היא המקום שבו החברה הישראלית מבקשת לעשות שינוי במציאות. מהבחירות הכלליות במדינה, בהן הציבור בוחר את הכנסת, ועד פעילותה של הכנסת בזמן שגרה, כולם באים לכנסת.
הכנסת היא זירה מרכזית לקידום מדיניות, באמצעות כלים כמו: הצעות חוק פרטיות, שאילתות, הצעות לסדר היום או נאומים בוועדות הכנסת. יש חשיבות גדולה לבניית קשרים עם חברי כנסת, להשתתפות בדיוני הוועדות וכן לאיסוף מידע ומחקר מעמיק כבסיס לקידום מדיניות.
הצעה לסדר היום הוא כלי פרלמנטרי חשוב. הצעה לסדר היום מאפשרת לחברי הכנסת להעלות נושאים חשובים לדיון במליאה, במטרה להביאם לתשומת לב הציבור ומקבלי ההחלטות ולעודד דיון והנעה לפעולה.
עוד חשוב להכיר את מאגר החקיקה הלאומי המאפשר גישה נוחה למידע משפטי וחקיקתי החיוני לעבודת הארגונים המעוניינים לפעול לקידום חקיקה. המאגר כולל אוסף מקיף של חוקים, תקנות והצעות חוק בישראל, ומספק עדכונים שוטפים על חקיקה קיימת ותהליכי חקיקה מתהווים.
ברמה המקומית, הבחירות לרשויות המקומיות הן הזדמנות להשפיע על המדיניות ביישוב בו אתם מתגוררים. הרשויות המקומיות אחראיות לתחומים רבים המשפיעים ישירות על חיי היומיום, כמו חינוך, תשתיות, תרבות ורווחה, ולכן מעורבות פעילה של התושבים בתהליכי קבלת החלטות היא קריטית. קידום מדיניות ברשויות המקומיות דורש שקיפות ונגישות למידע, שיתופי פעולה בין ארגונים חברתיים, תושבים ונבחרי ציבור, והבנה מעמיקה של הצרכים והאתגרים הייחודיים של כל קהילה.
כדי לשנות מדיניות ברמה המקומית, חשוב להיות מעורבים ואקטיביים בתהליכי קבלת החלטות. להשתתף בישיבות מועצה ולהגיש התנגדויות בעת הצורך. יצירת דיון ציבורי רחב סביב חוק עזר עירוני והשלכותיו מהווה גם הוא כלי חשוב בעבודת קידום המדיניות.
בערב הבחירות נוצרת הזדמנות ייחודית לקידום מדיניות והשפעה על סדר היום הציבורי. בתקופה זו ניתן להעלות נושאים חשובים לסדר היום, כאשר מועמדים ומפלגות פתוחים יותר להקשיב לציבור ולארגונים חברתיים כדי לזכות בתמיכתם.
אפשר להשפיע על מצעי המפלגות ולהכניס נושאים חשובים לתוך הסדר הפוליטי, כשמועמדים עשויים להתחייב לנושאים מסוימים כדי למשוך קולות. בנוסף, זהו זמן מתאים לגיוס תמיכה ציבורית רחבה לנושאים חברתיים וכלכליים באמצעות קמפיינים ציבוריים. ערב הבחירות הוא גם זמן טוב לבקש מהמועמדים התחייבויות פומביות לנושאים מסוימים, אשר יכולות לשמש כבסיס לפיקוח ובקרה לאחר הבחירות.
כדי להשפיע על סדר היום הציבורי במהלך הבחירות, ניתן לנצל את תשומת הלב הציבורית להעלאת נושאים חשובים באמצעות קמפיינים, הפגנות ואירועים ציבוריים.