רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
כאן תוכלו לקרוא על כל אחד ממקורות המשאבים, כתיבת בקשות מענק, המלצות לקשר עם תורמים, הכנת דוחות, ניהול קמפיין מימון המונים ועוד
קרנות, ועדות מענקים ותורמים פרטיים מקבלים עשרות, אם לא מאות, פניות ובקשות לתמיכה ביוזמות חברתיות. איך תוכלי להפוך את הבקשה שלך לטובה יותר, כזו שתתפוס את עינו של הקורא או הקוראת ותבהיר שיש להם עסק עם ארגון מקצועי ורציני שיודע מה הוא עושה? כדי להצליח במשימה זו את חייבת לבסס את הבקשה שלך על נתונים, נתונים ועוד פעם נתונים
מאות היוזמות שהחברה האזרחית הקימה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, קיבלו מייד חיבוק חם ממערכת אחת לניהול תהליכי עבודה – Monday.com. מהקמת חמ"לים לאספקת מזון וציוד לחיילים, דרך חמ"לים לצרכי המפונים, חמ"ל לאיתור נעדרים, חמ"לים לניהול אלפי מיומנויות של מתנדבים ושיבוצם למשימות, חמ"לים של מטבחים שקמו אד-הוק וניהלו הזמנות ושילוח ומה לא.
אם את מפתחת משאבים מתחילה, וגם אם לא, יש כמה תשתיות לפיתוח משאבים שממש כדאי שיעמדו לרשותך כדי שתוכלי להצליח. האם את חייבת שיהיו לך ממש את כל התשתיות האלה כדי שתוכלי להתחיל? לא. האם כדאי שיהיו לך? כן, בהחלט!
אני רוצה לחלק את התשתיות לשני סוגים: תשתיות פיזיות ותשתיות הקשורות לתהליכי עבודה. אז בואי נתחיל.
חלק ניכר מהעמותות בישראל מקבלות תמיכה ממשאבים ממשלתיים, אשר מועברים במגוון צורות, מדובר במקור משאבים חשוב וחיוני לפעילות רציפה של אותן עמותות. ישנן עמותות אשר מצליחות לקבל את אותם המשאבים מדי שנה ויש כאלה שאינן מכירות או אינן יודעות כיצד לפנות ולקבל סיוע ממשלתי.
גילוי נאות: המאמר הזה נכתב כמעט כולו בעזרת AI, ליתר דיוק בעזרת ChatGPT. זה לקח לי בערך שלוש שעות לכתוב פוסט על פיתוח משאבים עם AI, לתרגם ולערוך אותו. השקעתי את רוב הזמן בשיחה עם הצ'אט, בהגדרה של הדברים שרציתי שיכתוב עבורי ובחידוד שלהם, אחר כך העברתי את התוכן לגוגל טרנסלייט, השקעתי קצת בעריכה של התכנים המתורגמים ו-Voilà!
אירועי ה-7.10 תפסו את כולנו בהפתעה מוחלטת. ההלם, הכעס והדאגה, והרצון להגיב לצרכים הרבים שנוצרו, הביאו רבים מארגוני החברה האזרחית למלא את החלל שנוצר. בהעדר תגובה מהירה של גופי המדינה גדל הצורך מצד אחד להציע מענים למוטבים הישירים שנפגעו מהמלחמה ומצד שני לדרוש מאותם גורמים ממשלתיים לפעול, תוך שמירה על הערכים עליהם הם נלחמים בשגרה.
מה אפשר וצריך לעשות בעבודה עם התורמים של הארגון, בתקופה המורכבת הזו? הרי גם בימים שבשגרה קשה לדבר עם תורמים, אבל עכשיו? במלחמה?
מימדי הטבח של שמחת תורה סימנו לעמותה את הכיוון החדש והמחויב – התאמת פעילות הארגון בזמן מלחמה. העמותה העניקה את שירותיה לאותן משפחות שאיבדו את היקרות והיקרים להם מכל. העמותה כבר צברה ניסיון בהענקת שירות לאלה שלא חפצים לחסות תחת מה שמציע הממסד הרבני, וברור היה שצו השעה הוא לוויות אלטרנטיביות.
מה ניתן לעשות אם הארגון שלנו אינו נותן מענה חירום בשגרה, אבל דווקא עכשיו מוצא עצמו נותן תמיכה כזו? אם יש לכם יוזמה לגיוס כספים שאיננה חלק מהמשימה הארגונית, שימו לב שיש הנחיות חדשות של רשם העמותות, שמאפשרות להרחיב את גיוס הכספים גם לתחומי חירום. רשם העמותות נותן הקלות לארגונים שנדרשים כעת להסיט חלק או את כל הפעילות שלהם לטובת מצב החירום, ולכן מאפשר לגייס תרומות גם לנושאים שאינם חלק מליבת העשייה של הארגון.
אחת מהמשימות החשובות של הוועד המנהל היא ניהול ובקרה פיננסית ופיתוח משאבים, שיבטיחו את קיומו של הארגון לאורך זמן. השאלה מה עושים כשהוועד המנהל לא רואה בזה חלק מתפקידו, או נמנע מכך מסיבות שונות?
אם את מפתחת משאבים, אז יש לך על השולחן מיליון ואחד דברים: בקשות, דיווחים, עדכונים, שוטף ומה לא. מכיוון שבין כל המשימות בקשת מענק היא לרוב משימה עם דד ליין שלא כדאי לפספס, אני רוצה להציע לך שיטה מסודרת איך לגשת כתיבת בקשות למענק. התהליך הזה הוא תהליך אידאלי, כלומר מתאים למקרה שבו מועד ההגשה ידוע לך לפחות שבועיים מראש. אבל גם במקרה שמועד ההגשה קצר יותר – כדאי לך ללמוד את התהליך ולעקוב אחרי העקרונות שלו.
הפקת לקחים מהצלחות היא מאתגרת, הודות לנטייה האנושית לחטט בכישלונות. לכן כששואלות אותי על קמפיין מימון המונים לקרן ע"ש אבי מעוז למען מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים – מה גרם לכן להצליח? אני מתקשה לענות.
בשנים האחרונות בכלל, ובעקבות הקורונה, ההתפטרות הגדולה וההתפטרות השקטה בפרט – חברות מבקשות לערב את העובדים והעובדות שלהם בקידום מטרות חברתיות. בדרך זו החברה מחזקת את תחושת השייכות לארגון, ויחד עם העובדים והעובדות שלה לוקחת חלק ביצירת חברה טובה יותר. ישנה נכונות ברורה לעבוד ביחד עם ארגונים חברתיים כדי לפתור בעיות חברתיות, מתוך הבנה שכל שחקן מביא לשולחן את מה שהוא חזק בו. מבחינתנו, השחקנים החברתיים, מדובר בהיכרות טובה עם השטח והצרכים שלו, ומבחינת השחקנים העסקיים, הם מביאים לשולחן מתודולוגיות עבודה שונות משלנו וגם.. ובכן, משאבים גדולים משלנו.
רגע לפני שהשנה מסתיימת, עולה הצורך בבניית תוכנית עבודה לפיתוח משאבים לשנה החדשה. יכול להיות שמה שעובר לך בראש, זאת המחשבה שתוכנית עבודה היא קובץ אקסל שהרבה מאד מושקע ביצירה שלו, אבל בסוף נשאר מיותם על המחשב ומעלה שם אבק. נראה שתוכנית עבודה לפיתוח משאבים זה משהו שחייבים לעשות בשביל ההנהלה אבל ת'כלס – אין בה שום שימוש.
תקצוב מגדרי מאפשר לחשוב מחדש על אופן חלוקת התקציב, כך שיהלום את הצרכים ואת סדרי העדיפויות של נשים וגברים. זוהי אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה, המתמקדת בעבודת ניתוח ומעקב אחר תהליכי תקצוב מנקדות מבט מגדרית.
תקציב פרוייקט נדרש בכל פעם שתורם.ת או קרן שוקלים האם להעניק מענק. בסרטון הבא תלמדו איך בונים תקציב שלב אחרי שלב.
הסוד לטיפוח ושימור תורמים הוא להיות תמיד בקשר. כדאי לכן למצוא את המקומות המתאימים ולחשוב על דרכים יצירתיות לנהל מערכת יחסים עם השותפים שלכם מתוך דיאלוג אמיתי. אני בטוחה שזה לא תמיד בראש מעייניכם ושיש לכם הרבה דברים אחרים חשובים לעשות, אבל העצה שלי היא: fake it till you make it! הכריחו את עצמכם לבנות לזה תכנית מסודרת, הפכו את זה לרוטינה קבועה ונסו למצוא את הדרך המתאימה להיות בקשר קבוע עם כל שותף או קבוצת שותפים.
אזרחים ואזרחיות מישראל וממדינות אחרות מורישים בצוואותיהם כספים או רכוש פרטי למדינת ישראל לטובת מטרות הקרובות לליבם, מה שמוגדר כעיזבון ייעודי, כלומר כזה המיועד למטרה מסוימת.
לפני כך וכך שנים התחלתי לעבוד כמפתחת משאבים בעמותה ותיקה למדי. כששאלתי איפה נמצא כל המידע בנושא פיתוח משאבים – בקשות שנשלחו, אנשי קשר, תורמים פוטנציאליים וכו', "חפשי בתיבת המייל היוצא של ענת" הייתה התשובה הלא-פחות-ממדהימה שקיבלתי. אחרי שסיימתי לאסוף את עצמי מהרצפה התחלתי במשימת הבילוש הבלתי אפשרית אחרי ה-Data base לתחום פיתוח משאבים של הארגון.
יש לכם רעיון מבריק למיזם ואתם בטוחים שיש לו גם פוטניאל עסקי, ולא רק חברתי? ובין היתר אתן רוצות שהוא יהיה בר קיימא ולא רק תלוי גיוס תרומות?
מאיפה מביאים את הכסף ואילו אפשרויות עומדות בפניכן לגיוס מימון ראשוני למיזם בתחילת הדרך?
בסרטון זה תקבלו סקירה של אפשרויות לגיוס מימון למיזמים חברתיים – עסקיים עם הרבה דוגמאות שמעוררות השראה ומרחיבות נקודת מבט
בחודש נובמבר 2021 קיימה הקרן החדשה לישראל קמפיין מימון המונים עם מאצ'ינג שפנה לתורמות ותורמים בארץ, ויעדו היה לגייס מיליון ₪. זו הזדמנות מעולה עבורנו לשתף, איך ישבנו לעשות טלפונים לתורמות, לחברים ולקרובי משפחה וקצת לחשוף אתכם לאחורי הקלעים של הקמפיין.
כדי לגייס כספים צריך אישורים ולעבור לא מעט בירוקרטיה, פוסט שיעזור לכם להתמודד עם התעודות והאישורים שצריך לגייס כספים, מורה נבוכים קצר ושימושי:
בשנה האחרונה נתונים הראו עליה של גלישה מדפדפנים של מובייל לעומת דסקטופ (מחשב שולחני). יש עליה בהיקף תרומות בסמרטפון וזה גם תואם לעליה שרואים בהיקף הרכישה מהטלפון הנייד
אני ממש אוהבת לכתוב דוחות שמסכמים את השנה. אני חושבת שדוח כזה הוא כלי שיווקי מעולה וגם מאד שימושי/ מצד אחד הוא יכול לתת "בוסט" של אנרגיה לארגון ובעלי העניין שלו, "תראו איזה יופי עבדנו כל השנה ואיזה שינויים יצרנו בעולם", ומהצד השני הוא תירוץ מצוין לתקשר עם תורמים ותומכים ולהזכיר להם שהארגון שלנו חי ובועט.
לאור השינויים בגישות לקיימוּת, מנהיגות ומנהיגים חברתיים רבים שואלים: אולי הפעם הם (קרי התאגידים העסקיים) מתכוונים למה שהם אומרים?
כרטיס פרויקט הוא מעין תעודת זהות רחבה, המכילה את כל המידע האפשרי אודות פרויקט, מיזם או תכנית שלכם. כרטיס הפרויקט הוא פנימי ומשמש רק את חברי הארגון, והוא יכול להתייחס לתכנית קיימת או לפרויקט שמעוניינים לפתח.
כמה דברים שאתם יודעים… לגייס תרומה, מרגיש לפעמים כמו אצנית בתחרות אולימפית על הלב והכיס של התורמים והתורמות. ואתם גם יודעים שפיתוח משאבים זו עבודה שמורכבת מהרבה מאוד מיומנויות שונות ופרטים קטנים – וכי החיבור ביניהם הוא שמניב את הגיוס של הכסף.
אם כבר עשיתם קמפיין מימון המונים פעם אחת אז יש בטח כבר יש לכם רשימה של מלא תורמים חד פעמיים. הסרטון הזה ילמד אותכם איך לגרום להם להמשיך איתכם גם לקמפיין הבא.
מכירים את ההמלצה "לא לשים את כל הביצים בסל אחד"? זו ההמלצה הכי חכמה שאנחנו מכירות לגבי פיתוח משאבים. כשאנחנו מייעצות לארגונים שונים אנחנו מקפידות להציג את מפת מקורות המשאבים הכוללת חמישה אפיקי מימון אפשריים וממליצות לכל ארגון לכלול לפחות שלושה מתוך החמישה בתוך עוגת המאבים שלו. אפילו אם זה בקטנה.
ארגונים רבים בוחרים להתקשר עם נשות מקצוע חיצוניות במקום להעסיק אותן באופן ישיר, אם מהעדר תקציב מתאים, חוסר יכולת להתחייב לטווח ארוך, או לצורך נקודתי.
המאמר המקורי על טעויות נפוצות שישראלים עושים בגיוס תרומות מארה"ב בפרט ומחו"ל בכלל, התפרסם ב-e Philanthropy Journal, עיתון המסקר פילנתרופיה יהודית בארה"ב. מאז שפורסם הפך לקלאסיקה משעשעת. הלינק משותף בין קוראים, פילנתרופים ועמותות.
קרנות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אשר מעוניינים לתת מענק כספי לארגונים חברתיים מוציאים קול קורא, השאלה איפה מוצאים את אותם קולות קוראים, ומה לגבי תורמים פרטיים או עסקים שבדרך כלל לא מפרסמים קול קורא, ובכל זאת ניתן לפנות אליהם בבקשה למענק, איך שומעים עליהם?
אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.
אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.
עוסקים בפיתוח משאבים? הגעתם למקום הנכון! מרכזות לכם כאן את כל הכלים בפיתוח משאבים. מאיפה מתחילים, מה כולל התפקיד של מי שעוסק בפיתוח משאבים, מהם מקורות המשאבים הקיימים, ואיך מתנהלים מולם. יאללה, מתחילים.
תיבת בקשת תרומה (בקשת מענק) מתבצעת בשלושה שלבים עיקריים: כתיבת הפניה הכללית הראשונית, כתיבת הבקשה עצמה,
כתיבת דו"ח סיכום ולפעמים גם דוח אמצע
אי אפשר לדעת מה יקרה עם שער הדולר. האם יעלה, ירד או ישאר יציב בשערו הנוכחי, ולכן ההמלצות כאן מוכוונות להגדיל את היציבות התקציבית של הארגון לא את רווחיו בגין המרות מטבע.
שתי עמותות מינכ"לתי בחיי. לאחת מהן יש אגודת ידידים כמעט בכל ארץ שאתם יכולים לחשוב עליה ו-90% מהתקציב השנתי מגיע מאגודות הידידים. משהו באיזור ה-10 מיליון שקל. לעמותה השניה שמינכ"לתי, כשנכנסתי לתפקיד הכירו לי את אקס, בחור חביב ותורם אהוב שניסה להקים לנו אגודת ידידים בארה"ב ומאז מנסה לסגור אותה. המשימה הראשונה שנאלצתי להתמודד איתה […]
שיפט באוויר מארח מיני סדרה על ניהול ארגונים חברתיים בזמן משבר. בכל פרק גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב מנהלות שיחה עם מנכ"ל או מנכ"לית על איך הם מתמודדים עם האתגרים שהביאה איתה הקורונה.
דיברנו עם מיה לפיד עדות, מנהלת יכולים נותנים, איך הם מגבירים את הנתינה מול אותם אנשים, ומה מנהלי ארגונים חברתיים יכולים לעשות דווקא בתקופה הזאת, כדי לשמור על קשר קיים או להתחיל חדש.
לכבוד 2021 ערכנו מחקר קצר ברשת ובספרות המקצועית, ובדקנו על מה מדברים כולם. מהן המגמות הכי משמעותיות בפיתוח משאבים לשנת 2021, ומה אתם פשוט חייבים לדעת שקורה מסביבכם.
החלטתם לצאת בגיוס כספים משותף עם ארגון אחר, ואולי אפילו עם כמה ארגונים יחד? יש לנו בשבילכם כמה המלצות מעשיות ומודלים שונים שתוכלו להיעזר בהם.
קורונה או לא קורונה, את השנה צריך לסכם. אני רוצה להציע לכם מבנה פשוט, שתוכלו לשלוח למגוון רחב של אנשים, כמו תורמים, שותפים או בעלי עניין כמו מתנדבים, מקבלי שירות ואחרים. השפה שלו צריכה להיות בהירה, עניינית וקצרה מבלי להתעמק במונחים מקצועיים מדי.
עידן הבידוד החברתי הוא עידן הסליקה מרחוק. זה נכון לבתי עסק, שלמדו שאתר הקניות אונליין שלהם הוא מה שהציל אותם מקריסה, וזה נכון גם לעמותות שהבינו שחייבים להשקיע בסליקה כדי לאפשר עוד דרך לאנשים שמאמינים בכם – לתרום.
פיתוח המשאבים בארגון הוא פונקציית מפתח להשגת השינוי החברתי שאתם מייחלים לו, אבל זו אף פעם לא יכולה להיות משימה שמוטלת באופן בלעדי על כתפי מנהלת פיתוח המשאבים שלכם
אני רוצה להציע לכם להשתמש בכלי מעניין שיעזור לכם לבחון את פעילות הארגון במהלך תקופת הקורונה.
אחרי שקראתם את הפוסט על איך לפתח משאבים מהממשלה, והחלטתם שאתם רוצים ללכת על זה, הנה עוד מידע שימושי עבורכם.
אם אתם עוקבים אחר אחוזי הפתיחה של הניוזלטר שאתם שולחים אז בטח שמתם לב שאת ברכת ה"שנה-טובה" המסורתית (כמעט) אף אחד לא פותח. התמונה של צנצנת הדבש והרימון שכל כך השקעתם בה, הוצאתם החוצה למעצבת גרפית וטרחתם להפיץ – שולחת את התורמים שלכם ישירות לכפתור ה"מחק".
מצד אחד כדאי להתארגנות לפנות לארגון אשר האידיאולוגיה והחזון שלו קרובים ככל הניתן לחזון ולאידיאולוגיה של ההתארגנות. מצד שני, כדי להפחית בתחרות על אותם מקורות משאבים, עדיף שיהיה גם קצת שוני ביניהם.
התחרות על המשאבים מטורפת. אחוזים בודדים ממאות הבקשות שמוגשות מגיעות לשלב הסופי ומתקבלות. כך שגם בקשה מצויינת, הכוללת שיתוף פעולה בעל ערך בין ארגונים שונים – יכולה להידחות, ובכל זאת, איך נוכל להגדיל את הסיכויים שלנו לקבלת מענק מגוף שמחייב שותפויות כתנאי בסיס להגשה? וכיצד נבטיח שהשותפות הזו תתורגם להשפעה ממשית בשטח?
במהלך משבר הקורונה קמו הרבה מאוד יוזמות חברתיות. מהתארגנות לחלוקת מזון או תרופות ועד למאבקים פוליטיים כדוגמת הדגלים השחורים. תהא יוזמה חברתית אשר תהא, בשלב מסויים עולה הצורך בגיוס כספים. הדוגמה הבאה על המאבק "אבירי התל" מבית שמש ממחישה את הפעולות שנעשות בשלבים הראשון, ואת הצורך במשאבים שמגיע בשלבים הבאים.
כשאנחנו מדברים על מימון המונים בימי שגרה (שגרה? מי זוכר מה זה), אנחנו מדברים על הגשמת חלומות ומטרות, על יצירתיות, קהילה ועל רתימה של הרבה אנשים לטובת המטרה הזו. אז מה קורה עכשיו? האמת, ממשיכים (כמעט) כרגיל.
הפוסט נכתב בעקבות מפגש זום בנושא: "קורונה – ממשבר בריאותי למשבר פילנתרופי". 2020 הייתה צפויה להיות שנה קשה לגיוס גם לפני פרוץ הקורונה. הקורונה יצרה סערה מושלמת משלוש מגמות: 1. יהדות ארה"ב פחות ופחות מתעניינת במה שקורה כאן. 2. הבחירות בארץ ובארה"ב שואבות הרבה משאבים מהתורמים שלנו. 3. התורמים, בדומה לכולנו, עניים יותר הבוקר ממה […]
בזמן משבר הסאב-פריים בשנת 2008 נסעתי למסע גיוס חירום בארה"ב. שימשתי אז כממלאת מקום מנכ"ל, ומצאתי את עצמי מול תזרים הכנסות שנמחק בן לילה. כן, היה לי מספיק כסף לעוד שלושה חודשים, אבל כל התורמים שלנו נעלמו בתוך זמן קצר והפסיקו לענות לטלפונים.
במשך השנים שבהן אני עובד בקרן החדשה לישראל, קראתי, בהערכה זהירה, אלפי בקשות למענק שהוגשו לקרן לגבי מגוון רחב של תחומי תוכן, אסטרטגיות וקהלי יעד. כמה טיפים על איך ניגשים לקרן כדי לבקש בקשת מענק
מרבית הארגונים החברתיים שולטים בגיוס כספים מקרנות פילנתרופיות אבל מבינים מעט מאוד בבניית מודלים עסקיים. במסגרת תכנית המאיץ לפיתוח מודלים עסקיים בארגונים חברתיים* לומדים ומתרגלים עקרונות וכלים בנושאים כמו: מיפוי נכסי ארגון וניתוח סביבות לזיהוי הזדמנויות עסקיות; בניית תוכנית עסקית ושיווקית; ופיתוח תרבות ארגונית תומכת שורת רווח כפולה. כמו כן מתקיימים מפגשים עם שחקנים מובילים […]
ארגונים שנסמכים על מקורות פילנתרופים סובלים מכמה בעיות מבניות: בעוד שההוצאות מתייקרות בכל שנה, ההכנסות הן תמיד נעלם שצריך להמר עליו; ההכנסות מחולקות לפעימות בעוד שההוצאות מתחלקות בדרך כלל באופן אחיד לאורך השנה; שערי מטבע בלתי ניתנים לחיזוי מראש ויש עוד ועוד בעיות.
הרבה מנהלי עמותות מספרים כי, משיקולי תקציב, הם מחפשים גייס משאבים צעיר שיוכל להתפתח וללמוד את התחום תוך כדי עבודה, "מישהו שיצמח אצלנו".
המידע האינסופי והשינויים המהירים יכולים להקשות על ארגונים חברתיים ואנשי פיתוח המשאבים לעמוד בקצב. ריכזנו לכם כאן את הטרנדים העיקריים ב-2020 בכל הנוגע לפיתוח משאבים מהקהילה, כדי שתוכלו לקחת אותו בחשבון בתוכנית העבודה שלכם.
בגדול, ניתן להתקשר עם הממשלה ב: מימון בבסיס התקציב, תמיכות או מכרזים לקנית שירותים. אם אתם צריכים לזכור רק דבר אחד מהפוסט הזה – תזכרו את זה. אם נשאר לכם עוד קצת מקום פנוי במח, נסו לזכור שגם לרשויות מקומיות יש תקציב , ולא רק למשרדי ממשלה.
קרנות הן גורם המימון העיקרי של רוב העמותות לשינוי חברתי בישראל. זאת, בניגוד לעמותות נותנות שירותים (כמו חינוך, בריאות ורווחה) שאצלן הגורם המממן מספר אחת הוא המדינה. מכאן גם די ברור ההבדל המהותי בין סוגי העמותות ומספר הווריאציות הרב של סוגי המימון. בניגוד למדינה, שם יש נוהל ברור של החשב הכללי (החשכ"ל) ומשרד האוצר – […]
מתברר שככל שאנשים מתנדבים ותורמים יותר, כך הם מאושרים יותר. העזרה לאחר והעשייה שמפיצה טוב גורמת לאנשים להרגיש שהם עושים משהו חיובי שמשפיע לטובה על תחושת הערך העצמי.
פעם צפיתי באיזה פאנל של אנשי שיווק ומכירות בכירים מאד מאד בעולם העסקים הישראלי. ישבו שם על הבמה התותחים הכבדים בסדר גודל של יוניליבר, כן? אנשים שיש להם תובנות מעניינות על צריכה והקשר שבין מוצר לקהל.
תודה! מילה כל-כך פשוטה, וכל-כך חשובה. קיבלתם תרומה, מה עכשיו? הכי חשוב שתתייחסו אל תרומה כאל צעד בתוך מערכת יחסים ולא כאל עוד העברת כספים עסקית. אקט של נתינה ממלא אנשים ברגש ובלהט. מי שתורם לכם עושה את זה כי הוא מאמין בכם ובארגון שלכם, ורוצה לעזור לכם להצליח. מהניסיון שלי צריך לומר חמש פעמים: […]
ביקשנו מד"ר איתי גרינשפן ושירה ורדי מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשתף את קוראי Shift בניתוח נתונים שערכו על מאפייני תורמים לארגוני סביבה, ארגוני רווחה וארגונים לשינוי חברתי.
"לתורמים שלנו משעמם לתת תרומה פילנתרופית. להשקיע בהשקעות אימפקט נתפס כיותר מעניין" אמרה נציגה של אחת הקרנות בפאנל משקיעים במאיץ לקידום מודלים עסקיים בעמותות של שתיל ואשוקה. זו עוד הוכחה לשינוי שעובר עולם הפילנתרופיה, כאשר לצד הנתינה המסורתית הולכות וצומחות עוד ועוד קרנות אימפקט, המעוניינות לקדם שורת רווח כפולה.
למנהל/ת פיתוח משאבים טוב/ה ישנם תחומי אחריות רבים, המקיפים נושאים שונים ובראשם פיתוח ושימור. כך שנכון יהיה לקרוא לתפקיד "פיתוח משאבים" וגם להתייחס אליו כאל כזה, ולא ליפול להגדרה השכיחה והלא-הולמת של "מגייס/ת כספים".
אז החלטתם שאתם הולכים על זה: הארגון שלכם יכול ויודע ליצור אפיק מניב הכנסה, כזה שיפחית את התלות שלכם בפילנתרופיה קלאסית. האח!
הרצון להקים קהילת תומכים שתלך איתנו רחוק משותף להרבה ארגונים חברתיים, והוא באמת מבטא שינוי בדפוסי הנתינה של הציבור הישראלי. בשנים האחרונות התרומה הופכת להיות מחושבת יותר, ובעלת אג'נדה פוליטית ולא רק למטרות צדקה.
שמעו סיפור – פעם ישבתי לקפה עם חברה טובה וגייסת משאבים אלופה שבדיוק באותו יום חגגה הצלחה מסחררת. במשך ארבע שנים היא חיזרה אחרי קרן מסוימת, ובמשך כל אותן ארבע השנים היא קיבלה סירוב מנומס אחרי סירוב מנומס והסברים חוזרים ונשנים שהארגון שלה אינו מתאים למטרות של הקרן.
בקי בוקוולד, הקרן החדשה לישראל: "יש פער תרבותי בין אמריקאים לישראלים במה שקשור למוות. אצל ישראלים, לדבר על מוות זה טאבו, אבל בפילנתרופיה האמריקאית כן נהוג לתכנן מה אתה משאיר אחריך. השיחה לא עוסקת במוות, אלא במורשת שאתה משאיר אחרי לכתך".
בארגונים חברתיים בארץ ובעולם מתחזקת המגמה של קידום שורת רווח כפולה כלומר, יותר ויותר ארגונים חברתיים חושבים עסקית, ומגדירים את ההצלחה לא רק לאור קידום מטרות החברתיות אלא גם לאור ההכנסה שהפעילות מניבה. אך מה בנוגע לארגונים המקדמים שינוי חברתי?
אם פיספתם איזה פוסט או פודקאסט, או שהייתם עסוקים בדברים אחרים, עושות לכם קצת סדר לתחילת השנה האזרחית, והנה שמונת הפוסטים האהובים והנקראים (והנשמעים) בשנת 2018 ב-SHIFT.
איך אנשים תורמים' לאילו מטרות, מה מניע אותם לתרום, מתי ואיך הם תורמים? מחקר שמתפרסם זו השנה השנייה, דוח המגמות העולמיות בתרומה ונתינה, בא לזהות ולהאיר מגמות עולמיות בתרומה ונתינה פילנתרופית.
הדבר הראשון שעשינו היה לגייס חברות שיודיעו בתמיכה בעובדים שישבתו. התחלנו בשתי קבוצות פעולה של מתנדבים בקהילה. שגייסו את חברות ההייטק הראשונות.
באחד מימי הקיץ בשנה שעברה, מצאתי את עצמי רצה עם מזוודה ברחובות ברלין, באיחור לפגישה עם קרן גרמנית גדולה וחשובה. הייתי אחרי לילה ללא שינה, טיסה שהתבטלה כשכבר חיכיתי לבידוק הביטחוני בנתב"ג, זינוק על טיסה חלופית בשנייה האחרונה, עקיפה מאד לא-ברלינאית של כל התור הארוך לביקורת הדרכונים בשדה התעופה הגרמני (לדעתי עד היום הפקידים שם […]
פרויקטים מניבי הכנסה הם לא דבר חדש, אלא תחום שהולך ומתפתח בעשורים האחרונים, כאשר יותר ויותר גורמים פילנתרופים מוצאים בו עניין ומפנים אליו משאבי פיתוח. למה כדאי לנו לשלב פעילות מניבת הכנסה בארגון? כארגונים חברתיים אנחנו יכולים להסתכל על מיזם עסקי גם כמקור הכנסה לארגון וגם כפעילות שמאפשרת לנו למכור את מרכולתנו לקהלים חדשים. כי […]
ביקשנו מליאת נבו פלדות, שמנהלת את קשרי התורמים בישראל, לספר על הפעולות שנעשו כדי לתרגם את המחאה הציבורית הספונטנית לתמיכה משמעותית בקרן.
כל המנהלים יודעים שתפקידם לעסוק בכסף. אלא שלדעתי, חלק ניכר עוד לא הפנים את העובדה הזו לעומק, כי זו לא מה שהניע אותם מלכתחילה. הם רצו לעבוד עם ילדים, לעסוק באמנות, להיאבק בכיבוש, ולא להתעסק עם כסף
לאחרונה נתקלתי בכמה יוזמות עסקיות מעניינות, שלא פוחדות מאמירה חברתית-פוליטית. נראה שזו מגמה חיובית שרק תלך ותגדל, ואם זה ככה, כדאי שגם אנחנו נהיה שם.
סקר חדש על פילנתרופיה של ישראלים בשנים 2012-2015 של הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה חושף נתונים מפתיעים: גידול בנתינה של משקי בית אמידים בישראל.
אחרי שנתקלתי בסדרת הרשת: נשים זקנות מדברות על החיים (על זקנה וגם על מיניות), ואחרי שהופיע לי בפיד סרטון סטופ מושן על אמצעי מניעה לצעירות, שניהם "מוצרים דיגיטליים" של עמותת נשים לגופן, סקרנה אותי השאלה: מה הניע אותן לעשות את הקפיצה הזאת אל תוך עולם הדיגיטל?
שוחחנו עם זכריה לנדאו, שגילה לנו את כל הסודות (כמעט) על הדרך בה הוא בונה מערכת יחסים ארוכת טווח עם התומכים של הארגון, ואיך הוא מתרגם את זה לכסף.
מתוך עבודתנו עם ארגונים לשינוי חברתי זיהינו מספר חסמים המקשים עליהם לייצר קשר עם עסקים. במקביל ניתן להצביע על כמה סיבות לא רעות בכלל מדוע בכל זאת רצוי ואף ראוי לבחון את הטריטוריה המרתיעה לעיתים, ואולי אף לרכב בה אל עבר האופק.
יש לכם יוזמה חדשה או שאתם כבר מספר שנים מקיימים פעילות לא ממוסדת, והחלטתם שהגיע הזמן להקים עמותה? הנה שלוש טעויות שאסור לכם לעשות:
תחום פיתוח המשאבים עובר שינוי בשנים האחרונות, והדגש ניתן על הכנסות עצמיות של העמותה, ועל גיוס מתורמים מקומיים.
בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מיזמים חברתיים-עסקיים שמקדמים מטרות חברתיות על ידי שימוש בכוחות השוק ואסטרטגיות עסקיות. את המיזמים הללו מפעילים עמותות או יזמים חברתיים-עסקיים עצמאיים.
אנחנו רוצות לעשות קמפיין על סוגיה חברתית בוערת, לשרוף את הרשת, להזיז את נבחרי הציבור ולהרעיד את השטח, בסרטונים ויראליים, בממים חתרניים, ובכרזות הקוראות לשינוי, השאלה כמה זה עולה?
לקראת סבב הקיץ של קרן של"י (שורשים לסביבה ירוקה), חשבנו שיהיה טוב להכיר קצת יותר את פעילות הקרן והחיבור שלה לשתיל.
קמפיין מימון המונים יכול להעיף את הארגון שלכם לגבהים חדשים. זאת חוויה מסחררת שמזריקה אנרגיות חדשות, יוצרת גאוות יחידה, חשיפה ונראות, ש"על הדרך" גם משדרגת את מעמד הארגון מול התורמים הפילנתרופים שלו.
שווה ערך (לעתים מכונה גם שווה כסף או תרומה בעין) הוא כל תרומה לארגון שאינה כספית: ציוד, שימוש בנדל"ן, עבודה בהתנדבות, פרו-בונו של מומחים וכדומה. תרומה בשווה ערך אמנם אינה כספית אך יש לה ערך כלכלי, כפי שיוסבר להלן.
קרן התחקירים היא קואליציה של גופי תקשורת עצמאים, שיחד עם הציבור מקדמת תחקירים בנושאים שאינם נמצאים על סדר יומה של התקשורת המסורתית. הציבור נקרא לדרג את הנושאים ולתת גב לעיתונות חוקרת, שלא נכנעת לתכתיבים של פוליטיקאים או ללחצים של בעלי הון.
נכון שאנחנו אוהבות להקשיב כשמישהי מספרת משהו אישי על עצמה או על מישהו אחר? אנשים יוצרים קשר עם אנשים ולאו דווקא עם פעילות. הם תורמים כדי להביא לשיפור בחיים של אנשים אמתיים.
למה כדאי לפתח מיזם מניב הכנסה? כי הפילנתרופיה, שהיא נותנת מימון על בסיס שנתי, ואין הסתכלות ארוכת טווח והתאמה למחזור העבודה בארגונים אשר מפתחים פעמים רבות פרויקטים ארוכי טווח.
הרעיון לקמפיין מימון המונים התגלגל אצלכם בראש, וסוף סוף החלטתם לצאת לדרך? הפוסט הזה יכול לעשות לכם לסדר. ייתכן שכבר יש לכם רעיון מעולה לסרטון, ושגייסתם סלב לטובת העניין – שזה ממש מצוין, אבל חכו רגע, יש כמה שלבים בדרך, שכדאי להתעכב עליהם, לפני שקופצים למים.
הפעילות שלכם מתקיימת במבנה שאתם שוכרים? במבנה שבבעלותכם? יש לכם אפשרות להגיש בקשה להנחה בתשלומי ארנונה, בגובה 60-70% מהתשלום השנתי.
מכר שלי שגר בארצות הברית, ומגייס כספים עבור פרויקטים חברתיים בישראל סיפר שקיבל שיחת טלפון מאחד התורמים הקבועים שלו זמן קצר לאחר הבחירות בנובמבר 2016. התורם אמר לו שהוא עדיין תומך בעבודה החשובה שנעשית בישראל, אבל סכום התרומה שלו ירד השנה באופן משמעותי.
קהיליזציה. זה אוסף של תהליכים שארגונים עושים כדי להגביר את מעורבות הציבור בארגון ובעשייה שלהם. ולמה בכלל צריך את זה?
בשנה האחרונה עלו בפלטפורמות ישראליות למימון המונים כמה וכמה קמפיינים, שעסקו בסוגיות חברתיות ופוליטיות טעונות, שלא היה מובן מאליו שדווקא הם יצליחו למשוך קהל. חלקם אף הצליחו לרכב על גל של אהדה ציבורית, ולקבל חשיפה תקשורתית נרחבת.
החלטתם לעודד את הציבור לתמוך בארגון שלכם און ליין? לא משנה מהו הפתרון הטכנולוגי שתציעו להם, PayPal או חברת אשראי או דווקא דרך ישראל תורמת או Jgive, יש כמה סוגיות שכדאי להתייחס אליהן.
עבודת פיתוח המשאבים מחייבת תשתיות מתאימות, החל באישורים פורמאליים, דרך חומרי הסברה על הארגון ופעילותו וכן כרטיסי פרויקט ותקציבי הפעלה. בנוסף, נדרש הארגון לפתח קשרי עבודה עם גורמים פילנתרופים ואחרים המעוניינים לתמוך בו, לזהות את האינטרסים המשותפים, ולאפשר להם דרכים שונות ומגוונות לקחת חלק ולתמוך בהמשך פעילותו.
כדי לאפשר לארגון לפעול לאורך זמן חשוב לשים דגש על גיוון מקורות המימון באמצעות "חמסת מקורות המשאבים" הכוללת: קרנות, עסקים, ממסד, פרויקטים מניבי הכנסה וקהילה.
שימוש בחמסה מסייע לנתח את מקורות המשאבים הקיימים ולבחון אלו מקורות כדאי לפתח.
קחו בחשבון שפיתוח משאבים אפקטיבי דורש תכנון ארוך טווח, יצירתיות ובניית מערכות יחסים משמעותיות עם התורמות והתורמים של הארגון.