דיגיטל

שאלנו מנהלות ומנהלי קהילה בארגונים חברתיים מה זה מנהלת קהילה? איך נראה היום שלהם בתור מנהלי קהילה? איך הגיעו לעולם של ניהול קהילות, איך מצליחות לגרום לאנשים להיות מעורבים? וגם, שאלת השאלות מה הם מספרים להורים שלהם שהם עושים? *תודה לקרן הנס זיידל על התמיכה בהפקת הסרטון.  

איך מתכננים פרויקט במציאות שבה אי ודאות זה חלק מהשגרה? איך מעריכים עבודת שינוי מדיניות, כשלא פעם מדובר על ריצה למרחקים ארוכים? מדריך חדש: לעשות סדר במציאות משובשת

בשיחה עם מנהלת ממנהיגות אזרחית, שלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית של צוות מנהיגות אזרחית מול משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה על מנת לשמור על הקיום של ארגוני החברה האזרחית.

תגידו, מכירות את זה שאתן עושות אירוע גדול, האקתון, צעדה או כנס בזום, ומגיעים מלא אנשים, והמסר שרציתן עבר, אבל יום אחרי אתן אומרות, אוקי, היה סבבה, אבל מה עושים עכשיו?

התחרות על המשאבים מטורפת. אחוזים בודדים ממאות הבקשות שמוגשות מגיעות לשלב הסופי ומתקבלות. כך שגם בקשה מצויינת, הכוללת שיתוף פעולה בעל ערך בין ארגונים שונים - יכולה להידחות, ובכל זאת, איך נוכל להגדיל את הסיכויים שלנו לקבלת מענק מגוף שמחייב שותפויות כתנאי בסיס להגשה? וכיצד נבטיח שהשותפות הזו תתורגם להשפעה ממשית בשטח?

יחסי ועד מנהל-מנכ"ל.ית יכולים להיות יחסים מעט מורכבים, בדומה ליחסי כלה וחמות. היא בדרך כלל באה עם הבעל ועכשיו צריך לדעת לנצל את הנוכחות הזו לטובה, כי אחרת היא עלולה להיתקע לנו בגרון.

סקר מקיף שנעשה לא מכבר ב-93 מדינות, מראה כי 96% מהעמותות צופות ירידה בהכנסות, ויותר מ-40% מהן צופות ירידה של למעלה מ-20% בהכנסות. פחות משאבים, דחייה וביטול של תכניות, קליטה של צוות החוזר לאיטו מחל"ת וממשיך לעבוד מהבית.

בימים שלפני הקורונה, כשנפגשנו מחוץ לגבולות הזום, ביקשו ממני שני יזמים במהלך פגישת יעוץ לסייע להם בתכנון הפעילות השנתית. התנאי שלי היה שבפגישת התכנון ישתתפו פעילים נוספים. ובאמת, כחודש לאחר מכן הוזמנתי לאסיפה הכללית השנתית של ארגון ירוק, צעיר וידידותי לסביבה. הלוקיישן: משרד של אחד הפעילים, הכיבוד: מפנק, וגם אחלה אווירה.

במהלך משבר הקורונה קמו הרבה מאוד יוזמות חברתיות. מהתארגנות לחלוקת מזון או תרופות ועד למאבקים פוליטיים כדוגמת הדגלים השחורים. תהא יוזמה חברתית אשר תהא, בשלב מסויים עולה הצורך בגיוס כספים. הדוגמה הבאה על המאבק "אבירי התל" מבית שמש ממחישה את הפעולות שנעשות בשלבים הראשון, ואת הצורך במשאבים שמגיע בשלבים הבאים.

החברה הערבית צלחה יפה מאוד את הקורונה. זה קרה למרות חודש הרמדאן, המלווה בדרך כלל בחגיגות משפחתיות וקהילתיות, למרות גזענות וחוסר הערכה ליכולת של החברה הערבית להצליח ולמרות פערים ניכרים בבריאות בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל. לאחרונה קיימנו במסגרת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, מפגש זום עם שלוש דמויות מובילות לקידום בריאות החברה הערבית […]

אנחנו כותבים תוכן, עובדים על ניוזלטר מושקע, בוחרים את הטיימינג המתאים, לוחצים על הכפתור וזהו זה, האימייל שוגר לעולם. ואז? מחכים כבר לדעת מה היו אחוזי הפתיחה, כמה באמת מתעניינים במה שיש לנו לומר, ולא פעם מתאכזבים לגלות שמדובר על אחוז נמוך ממה שקיווינו לו. למה זה קורה?

לאחרונה קראתי בבלוג של פרופסור יצחק אדיג'ס, אחד המומחים לתחום הארגוני, ציטוט של דארווין, שאומר, שהאדם שישרוד הוא לא זה שהכי חזק או הכי חכם, אלא זה שיצליח בצורה מיטבית להתאים את עצמו אל מול המציאות המשתנה.

אחרי שקיבלתי עוד הזמנה לזום, שלא הצלחתי בשום אופן לקרוא, כי הפונט קטן והקונטרסט עם הרקע לא היה משהו, פניתי לאאא שהכרתי משיטוטיי ברשת (חברה מהממת שהיא האמא והאבא של הפונטים פלוני וגם אלמוני ושל עוד מלא פונטים בעברית) וביקשתי מהם כמה כללי אצבע לטובת כולנו, כדי שבפעם הבאה שנפרסם הזמנה לאירוע בזום ומחוצה לו, נדע להיות יותר "Age פרנדלי"

כל אחד ואחת מאיתנו כנראה יזכור את התקופה הזו אחרת בהתאם למצבו הכלכלי, הבריאותי המשפחתי, התעסוקתי והנפשי. חלקנו חווים את התקופה הזו כמשתקת. אולי זו הזאטוטה שטיפסה עלי בחודשיים האחרונים, אולי ההסתגרות בבית, אולי החרדות הכלכליות אבל קשה היה לי להרים את עצמי לאקטיביזם של ממש ומשיחות עם חברים, נראה שהתקופה הזו וההשלכות שלה תפסה […]

הרבה ארגונים שינו את אופן העבודה שלהם עם מתנדבים בתקופה האחרונה, וכעת, כשלאט לאט חוזרים לסוג של שגרה עולה השאלה מה עושים עכשיו? כדי להתייחס לשאלה הזאת, בואו נלך רגע צעד אחורה ונשאל:

במרץ 2019 דיווחה סוכנות החלל הישראלית על אירוע אסטרונומי נדיר: כדור הארץ, הירח והפלנטה הננסית פלוטו יעמדו בקו ישר. פלוטו יתחבא מאחורי הירח ויעלם לדקות ספורות מעיני הצופים מכדור הארץ. אירוע כזה מתחולל אחת ל-250 שנה!

ארגונים פתחו את שערי הידע שלהם ושיתפו את קהליהם במרכולתם, בין אם אלה שיחות ייעוץ או סיוע לקהלי היעד ובין אם באמצעות חשיפה בזום למאבקים מרובי משתתפים שכל אחד יכול להצטרף אליהם בלחיצת כפתור, להיות עם ולהרגיש בלי.

בכל קבוצת עמיתים שהנחיתי, ובחיי שהנחיתי כבר הרבה, תמיד מתגנב לו אותו חשש מ"הקיץ של אביה": הן יגיעו בסוף? האם הקבוצה באמת בעלת ערך עבורן? בכל זאת, גררתי לפה 10 אנשים מכובדים, אין לי להציע אלא פלטפורמה לפגישה, בלי שום תוכן.... מי יגיע? מי יתנדב לשתף?

איך משפיעים על מדיניות ב"צל הקורונה"? עם מי יותר משתלם לעבוד עם הכנסת או הממשלה? ומה ההזדמנויות שיש לנו בעבודה עם הממשלה החדשה?

במסגרת פרויקט דוקורייטס של האגודה לזכויות האזרח הפקנו מדריך קצר בעברית ובערבית בשיתוף יובל אדם ונעם רותם מ-CryptoParty, ובו כלים שימושיים שיכולים לעזור לנו לשמור על הפרטיות שלנו ברשת. לא צריך הבנה מיוחדת – מדובר בכללים פשוטים שכל אחד יכול ליישם.

שמתם לב שעכשיו, כשכולם בבית יש הצפה מטורפת של תוכן? אלה שיוצרים תוכן בשוטף, מגבירים את הקצב, אלה שהיו רגילים לבוא במגע עם קהל עושים לייב, וגם אלה שלא היו להם ערוצים, מתעוררים לחיים ומתחילים לקיים הרצאות, הדרכות וכנסים און ליין.

תופעת החוסן בוודאי מוכרת לכם מהתבוננות על עצמכם או על סביבתכם הקרובה. בזמן שאנחנו עוברים תמורות משמעותיות בחיים אין לנו זמן "להתרגל", ואנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים בעזרת אותו "חוסן פנימי" שהוא זה המאפשר לנו להמשך הלאה, מין גרעין פנימי כזה שנשאר שלם למרות כל הזעזועים.

כשאנחנו מדברים על מימון המונים בימי שגרה (שגרה? מי זוכר מה זה), אנחנו מדברים על הגשמת חלומות ומטרות, על יצירתיות, קהילה ועל רתימה של הרבה אנשים לטובת המטרה הזו. אז מה קורה עכשיו? האמת, ממשיכים (כמעט) כרגיל.

הבקרים בשבילי הם הרגע הכי מורכב של היום. מתעוררת עם השעון כרגיל ואז, עם המחשבה הראשונה על מה הולך להיות לי היום נזכרת במצב, בסיטואציה, בתקופה, במשבר, בהזיה – כל כך הרבה מילים של השפעה עצומה של וירוס בקוטר 0.1 מיקרון. יאללה. לקום.

עשר שעות לפני הטיסה למדריד הודיע בנימין נתניהו שכל מי שחוזר מספרד יכנס לשבועיים בידוד. כך נכנסה הקורונה בדרמה לחיי. כמו הוריקן היא טרפה את כל התוכניות והנחות העבודה שאליהן התבססה השגרה שלי עד היום. בין לילה צריך היה לבטל טיסות, מלונות ולספוג אכזבות ותסכולים של הילדים שכל כך רצו לראות משחק של אטליטקו.

אתחיל מהסוף, זה קשה, זה מתיש, אין דרך לעבור את זה בטוב וזה קורע את הלב. אבל אמשיך בשתי עצות זהב שיכולות להקל עליך בתור מובילת התהליך. הראשונה, נהלי את זה! תובילי, תנהיגי ותשלטי, במידת האפשר, על התהליך, והשנייה, עשי זאת בשקיפות ובאופן הוגן עד כמה שניתן.

יום יבוא ונהיה אחרי משבר הקורונה. אבל גם אם המשבר הבריאותי יהיה קצר יחסית, המשבר הכלכלי שיבוא אחריו, ישאר איתנו עוד תקופה ארוכה. מניסיון עם משברים פיננסיים שהיו ב-2001 (לאחר אסון התאומים) ו-2008 אנחנו יודעים שאי יציבות כלכלית וטלטלה במשק ובמגזר עסקי  משפיעים באופן ישיר, על המגזר החברתי.

מגפת הקורונה גובה קורבנות לא רק בנפש, אלא קורבנות כלכליים רבים. אנחנו יכולים לראות שעסקים וארגונים שהשכילו להנגיש את השירותים שלהם באינטרנט מצליחים לשרוד ואולי אף לחזק את הקשר שלהם עם הלקוחות וקהל היעד שלהם.

הפוסט נכתב בעקבות מפגש זום בנושא: "קורונה – ממשבר בריאותי למשבר פילנתרופי". 2020 הייתה צפויה להיות שנה קשה לגיוס גם לפני פרוץ הקורונה. הקורונה יצרה סערה מושלמת משלוש מגמות: 1. יהדות ארה"ב פחות ופחות מתעניינת במה שקורה כאן. 2. הבחירות בארץ ובארה"ב שואבות הרבה משאבים מהתורמים שלנו. 3. התורמים, בדומה לכולנו, עניים יותר הבוקר ממה […]

בזמן שהתקשורת מציגה נתונים על רבים שיוצאים לחל"ת או מסוגרים בבתים, מסתבר ובאופן לא מפתיע שהארגונים החברתיים ממשיכים לפעול.

הפוסט על בסיס שיחת זום למנהלים בנושא צמצום עובדים בעקבות משבר הקורונה, עם יועצים מומחים: עו"ד יאיר זלנפרוינד, ממשרד אופיר כץ ושות', עורכי דין ועדי בסון מחברת מתאם.

התקופה הנוכחית היא תקופה מאוד מאתגרת עבור כל מי שמנסים לפעול למען שינוי מדיניות גם בגלל הקורונה, וגם בגלל הפלונטר הפוליטי שאליו נקלענו לאחר שלוש מערכות בחירות.

מגפת הקורנה היא לא איום שאפשר להפחית מעוצמתו, הנטייה הראשונית של רובנו בעתות משבר בסדר גודל כזה היא להתכנס פנימה, לעסוק בסוגיות הארגוניות, ולעיתים, לדומם מנועים עד "יחלוף זעם", ולקוות לטוב - זה ברור וטבעי.

בזמן משבר הסאב-פריים בשנת 2008 נסעתי למסע גיוס חירום בארה"ב. שימשתי אז כממלאת מקום מנכ"ל, ומצאתי את עצמי מול תזרים הכנסות שנמחק בן לילה. כן, היה לי מספיק כסף לעוד שלושה חודשים, אבל כל התורמים שלנו נעלמו בתוך זמן קצר והפסיקו לענות לטלפונים.

העובדים שלכם הם המשאב הכי גדול שיש לכם בארגון, אז רגע לפני שאתם מצמצמים את אחוזי המשרה שלהם או מוציאים אותם לחל"ת (ראו מידע בנושא מדריך לעובדים בתקופת משבר הקורונה בכל זכות), תעצרו ותשאלו את עצמכם.ן האם יש אופציות נוספות?

כשהעולם כולו במשבר, זה די טבעי להרגיש שאין לנו יותר כוח או שאולי זה לא המקום להיות "שומרי הסף". יש רצון להיות סולידריים, להוריד את הרגל מהברקס, ולתת למקבלי ההחלטות לפעול לטובת הציבור. האמנם?

במשך השנים שבהן אני עובד בקרן החדשה לישראל, קראתי, בהערכה זהירה, אלפי בקשות למענק שהוגשו לקרן לגבי מגוון רחב של תחומי תוכן, אסטרטגיות וקהלי יעד. כמה טיפים על איך ניגשים לקרן כדי לבקש בקשת מענק

מרבית הארגונים החברתיים שולטים בגיוס כספים מקרנות פילנתרופיות אבל מבינים מעט מאוד בבניית מודלים עסקיים. במסגרת תכנית המאיץ לפיתוח מודלים עסקיים בארגונים חברתיים* לומדים ומתרגלים עקרונות וכלים בנושאים כמו: מיפוי נכסי ארגון וניתוח סביבות לזיהוי הזדמנויות עסקיות; בניית תוכנית עסקית ושיווקית; ופיתוח תרבות ארגונית תומכת שורת רווח כפולה. כמו כן מתקיימים מפגשים עם שחקנים מובילים […]

ארגונים שנסמכים על מקורות פילנתרופים סובלים מכמה בעיות מבניות: בעוד שההוצאות מתייקרות בכל שנה, ההכנסות הן תמיד נעלם שצריך להמר עליו; ההכנסות מחולקות לפעימות בעוד שההוצאות מתחלקות בדרך כלל באופן אחיד לאורך השנה; שערי מטבע בלתי ניתנים לחיזוי מראש ויש עוד ועוד בעיות.

בפוסט הזה איחדנו כוחות, וריכזנו את כל מה שאנחנו חושבים שארגונים חברתיים יכולים לעשות בהתייחס למגיפה שהולכת ותופסת יותר מקום בחיים שלנו.

הרבה מנהלי עמותות מספרים כי, משיקולי תקציב, הם מחפשים גייס משאבים צעיר שיוכל להתפתח וללמוד את התחום תוך כדי עבודה, "מישהו שיצמח אצלנו".

הרבה נכתב על מציאת איזון בין הבית, הפרטי, הזוגי, המשפחתי ובין העבודה. טיפים רבים למעסיקים וגם לעובדים ממלאים את הרשת. כתבות מרגשות על חברות הייטק מתקדמות במקומות רחוקים שאוסרות על העובדים שלהם לענות למיילים או להודעות ווטסאפ שקשורות לעבודה אחרי השעה 17:00. יופי להם באמת. אבל מה עושים בעולם החברתי? עולם העמותות, הארגונים וההתארגנויות שגם […]

בשנים האחרונות, המושג קהילה נהיה טרנד של ממש והמילה קהילה הפכה למילת באזז שמשתמשים בה בהקשרים רבים ומגוונים. כל קבוצת פייסבוק או וואסטאפ היא קהילה.

אנחנו רוצים להבין טוב יותר עד כמה אנחנו משיגים את המטרות שלנו, מה מידת ההצלחה שלנו, מה עובד טוב ומה פחות, ובכלל, להיות ארגון לומד המחויב לשיפור מתמיד.

לא פעם אנחנו מתמודדים עם מתקפות, לעיתים זה מסתכם בגל הודעות נאצה ברשתות החברתיות ולעיתים זה זולג ותופס נפח גדול יותר גם בשיח התקשורתי והפוליטי, מרגיש כמו משבר.

נתחיל בחידה: מה משותף ליוטיוברית "אנדר", לאיגוד ההתעמלות בישראל ול"אלי הדרקון"? והתשובה היא... כולם מנהלים ערוץ תוכן.

התבוננות בעמודי הפייסבוק של ארגונים מובילים בחברה האזרחית בישראל מראה כי למרות שלארגונים יש מספר לא מבוטל של עוקבים - אלפים ועד עשרות אלפי עוקבים - הכמות של הלייקים, השיתופים והמעורבות של הציבור בפוסטים, נמוכה.

הדס אופק על הסיפור שמאחורי המאבק לשיוויון בבריאות, על הקמת הפורום לקידום בריאות בצפון, על שיקום בפריפריה על מה שהצליחו ומה עוד דורש שינוי

העתיד הוא שדה של אפשרויות שעדיין לא התממשו אך אנו נדרשים לפעול לשינוי בהווה, ממש עכשיו. בדרך כלל נהוג לדבר על העתיד במונחי סיכויים – מה הסיכוי שמשהו יקרה או לא יקרה?

המידע האינסופי והשינויים המהירים יכולים להקשות על ארגונים חברתיים ואנשי פיתוח המשאבים לעמוד בקצב. ריכזנו לכם כאן את הטרנדים העיקריים ב-2020 בכל הנוגע לפיתוח משאבים מהקהילה, כדי שתוכלו לקחת אותו בחשבון בתוכנית העבודה שלכם.

כבר יותר משנה שהמערכת הפוליטית תקועה, אין ממש כנסת, והמצב הזה עשוי להמשך עוד חודשים רבים. את הזמן הזה צריך להפוך להזדמנות!

ניסוח תיאורית שינוי הארגונית מסבירה מדוע ואיך אוסף הפעולות בעבודה השוטפת שאנחנו עושים עשוי להוביל בסופו של דבר לשינוי שלשמו אנו פועלים. בשפה פשוטה יותר, מה ההיגיון שמוביל את ההתנהגויות שלנו? איך הגענו למסקנה שהפעילות הספציפית שבחרנו בה אכן תביא לשינוי המיוחל?

בגדול, ניתן להתקשר עם הממשלה ב: מימון בבסיס התקציב, תמיכות או מכרזים לקנית שירותים. אם אתם צריכים לזכור רק דבר אחד מהפוסט הזה – תזכרו את זה. אם נשאר לכם עוד קצת מקום פנוי במח, נסו לזכור שגם לרשויות מקומיות יש תקציב , ולא רק למשרדי ממשלה.

בקיץ 2011 לא רק נפתחה להרבה מאיתנו התודעה, אלא גם רצון מחודש לתקשר. ולא רק לתקשר, אלא לנהל שיחה משמעותית. הרחובות שקקו חיים, מאות אלפים שטפו את הכיכרות, ומשהו חדש ריחף האוויר. תחושת מסוגלות ואופטימיות מדבקת - תראו, אפשר. תראו, אנחנו פה. ואכפת לנו. ורוצים. ובואו נדבר.

המאבק על תחבורה ציבורית בשבת מלמד אותי שתהליכי שינוי חברתי נוצרים בכמה גלים. הגל הראשון הוא יצירת תמיכה ציבורית רחבה ואהדה לסוגיה עליה הארגון נאבק. ענבר אורן, סמנ"כלית ישראל חופשית, השותפה גם היא להובלת המאבק:

קרנות הן גורם המימון העיקרי של רוב העמותות לשינוי חברתי בישראל. זאת, בניגוד לעמותות נותנות שירותים (כמו חינוך, בריאות ורווחה) שאצלן הגורם המממן מספר אחת הוא המדינה. מכאן גם די ברור ההבדל המהותי בין סוגי העמותות ומספר הווריאציות הרב של סוגי המימון. בניגוד למדינה, שם יש נוהל ברור של החשב הכללי (החשכ"ל) ומשרד האוצר – […]

אין כמו רדיו. אין כמו קול אנושי כדי לספר סיפור שיכנס ישר לתוך האוזניים ומשם יגיע לראש וללב. אנחנו בעיצומה של מהפכת ההסכתים, מהפכה שהחזירה עטרה ליושנה, כבוד למילה המדוברת, לסיפור העמוק, לראיון ולתחקיר שמאחוריו.

לצפריר בשן יש בלוג שעוסק בכתיבה אפקטיבית, ומידי פעם הוא שולח למנויים שלו אימיילים בהם הוא משתף תובנות מהחיים, סיפורים משעשעים ומידע שימושי. ביקשנו את רשותו לחלוק עם קוראי SHIFT את מה שהיה לו לומר על כתיבה בלשון זכר, נקבה או יוניסקס, כי אנחנו רואות שזה די מאתגר כל העניין הזה של לדבר ג'נדר פרינדלי. תקראו, זה מצחיק:)

שאלה... איזו מתודת עבודה מתאימה לסביבה סוערת, מרובת שחקנים ורוויית צרכים, רצונות ואינטרסים כזירת הפעולה שאתם עובדים בה? איזו מתודה תאפשר לכם לחרוג מדפוסי עבודה שגרתיים ולראות את תמונת המצב (גם) מנקודת מבטם של מי שצרכיהם ורצונותיהם שונים משלכם, ותשלב עבורכם ועבור צוותיכם עניין, עבודה וחוויה?

נעים להכיר: רביע זיוד תפקיד: מנהל ארגון חאסוב – حاسب (מחשב בערבית) מה המטרה של חאסוב? להקים קהילות סביב יזמות וטכנולוגיה, כדי לחולל שינוי כלכלי וחברתי בחברה הערבית. מי הקים את הארגון, ולמה בעצם? "זה ארגון שצמח מהשטח. המייסדים כולם עבדנו בסטארטאפים וחברות גדולות, וחיפשו בקהילה שלהם מישהו לחלוק איתו את תחום העניין שלהם. הם רצו […]

מהיכרות אישית ארוכת שנים עם יזמים ועובדים בארגונים חברתיים, החלק של תכנון פחות בא לנו בטבעיות. במקום להשקיע בכתיבת תכנית עבודה הרבה יותר כיף ומלהיב לעסוק בפעילות שטח או בעבודה תקשורתית ופוליטית, וברור גם למה. הרבה יותר נעים להיות באינטראקציה מעניינת עם אנשים מאשר לשבת מול טבלאות ולחשוב על מטרות, יעדים ומדדי הצלחה. וגם, איך […]

אם עדיין לא נתקלתם במושג קהיליזציה, כנראה שהגיע הזמן. אנחנו מתייחסות במושג הזה לאסטרטגייה שבה ארגון חברתי עובד עם הציבור, במטרה ליצור מעורבות מתמשכת וקהילה פעילה ותומכת.

מוחמד מוגרבי ונטע וינר מלהקת סיסטם עאלי, מספרים איך הם מצליחים ליצור ולהופיע בארץ ובעולם, וגם לעבוד עם בני נוער, וכל זה - בשש שפות.

מהם התהליכים שמשנים אותנו? מה מערער את ההנחות הממסגרות – והממלכדות - בחשיבתנו? כיצד מתחלפות המשקפיים שבאמצעותן אנו רואים את המציאות? איך נסללת דרך לשינוי תפיסות ביחס לשלום ומלחמה?

מתברר שככל שאנשים מתנדבים ותורמים יותר, כך הם מאושרים יותר. העזרה לאחר והעשייה שמפיצה טוב גורמת לאנשים להרגיש שהם עושים משהו חיובי שמשפיע לטובה על תחושת הערך העצמי.

פעם צפיתי באיזה פאנל של אנשי שיווק ומכירות בכירים מאד מאד בעולם העסקים הישראלי. ישבו שם על הבמה התותחים הכבדים בסדר גודל של יוניליבר, כן? אנשים שיש להם תובנות מעניינות על צריכה והקשר שבין מוצר לקהל.

אני מקבלת לא מעט טלפונים מארגונים ועמותות שרוצים להקים אתר או לחדש את האתר הנוכחי שלהם, שמרגיש להם מיושן ולא אטרקטיבי. החלטתי שהגיע הזמן להעלות את כל השאלות על הכתב למען ארגונים אחרים שטרם הספיקו לפנות אלי. אתם כמובן יכולים לפנות אלי תמיד, אבל אולי אוכל לעזור כבר במענה על השאלות האלה:

בתכנית הפעם דיברנו עם נטע עמר שיף עורכת דין המתמחה בזכויות אדם ובדין הבינלאומי ההומנטירי, שהגישה את העתירה לבג"צ נגד חוק הלאום' בשם קבוצה של פעילים מזרחיים, בטענה שהחוק פוגע גם בהם.

הסכם קואליציוני הוא הסכם בין סיעות הקואליציה (סיעה יכולה להיות מורכבת ממפלגה אחת או יותר, למשל סיעת 'כחול לבן', או 'המחנה הדמוקרטי' או 'ימינה') המרכיבות את הממשלה לבין סיעת השלטון ההסכמים הקואליציוניים נותנים את הטון בכהונה של הקואליציה. על פי אתר המעקב של המרכז להעצמת האזרח על יישום ההסכמים הקואליציוניים.

נעים להכיר: יוהן אטלן תפקיד: מנכ"ל מועצת הנגב ואחד ממייסדי הארגון. מה זה מועצת נגב? "אנחנו מלכ"ר שהוא ארגון גג רב מגזרי שחברים בו נציגי רשויות מקומיות, נציגי מוסדות עוגן גדולים כמו בתי חולים או התאחדות התעשיינים, נציגי עמותות ונציגים מהמגזר עסקי. המועצה פועלת מקו קריית גת בצפון, דרומה עד אילת. שטח שבו 31 רשויות […]

נתחיל מהסוף, פוטנציאל ההשפעה על תקציב המדינה מצד ארגוני חברה אזרחית הוא גדול מאד. עד כמה הפוטנציאל ממומש ומשפיע הלכה למעשה על התנהלות הממשלה? זה כבר תלוי בעבודה המקצועית שלנו.

עוד לפני שקיבלנו פילוח הצבעה לפי מוצא - ניתן היה לומר בביטחון שקמפיין הבחירות ברוסית של נתניהו והליכוד לא הביא לתוצאות שהם קיוו להם.

נעים להכיר: אורית סוליציאנו תפקיד: מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מה זה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית? ארגון הגג של כל מרכזי הסיוע במדינת ישראל והארגון המוביל במאבק באלימות המינית בחברה הישראלית. אנחנו פועלים בגישה רב-תחומית למגר את התופעה הקשה של אלימות מינית ופועלים מול מערכת אכיפת החוק כמו גם […]

תודה! מילה כל-כך פשוטה, וכל-כך חשובה. קיבלתם תרומה, מה עכשיו? הכי חשוב שתתייחסו אל תרומה כאל צעד בתוך מערכת יחסים ולא כאל עוד העברת כספים עסקית. אקט של נתינה ממלא אנשים ברגש ובלהט. מי שתורם לכם עושה את זה כי הוא מאמין בכם ובארגון שלכם, ורוצה לעזור לכם להצליח. מהניסיון שלי צריך לומר חמש פעמים: […]

בפרק הזה מציצות אל מאחורי הקלעים של מחאה שסחפה עשרות אלפי נשים לרחובות – המאבק נגד רצח נשים.

נכון שעדיין לא כולם בטלגרם, אבל יש יותר ויותר מצטרפים. אז בפעם הבאה, לפני שאתם פותחים קבוצת ווטסאפ תשקלו, אולי הקהילה שלכם בשלה לטלגרם. בשלה זה אומר שיש מאסה קריטית של אנשים שהפלטפורמה הזאת לא מפחידה אותם, והם יתניעו דיונים ויעוררו מספיק עניין, שיגרום גם למי שחושש, להוריד את האפליקציה ולהצטרף.

לדעתי, רק בעוד חמישים שנה היסטוריונים ומומחי תקשורת למיניהם יוכלו להעריך ולנתח ממרחק הזמן את השפעותיה של המהפכה המסכית שאנו עדים לה ולוקחים בה חלק פעיל ממש בימים אלו.

סמאח מסבירה למה יותר נשים ערביות נרצחות, ומדוע דווקא מקרי הרצח של נשים ערביות לא מפוענחים. היא גם מספרת למה אחרי שנים ארוכות של מאבק נפרד ברצח נשים, ערביות ויהודיות איחדו מאבקים, ומה אומרים על זה בחברה הערבית.

יום כיף ארגוני הוא אינו דבר של מה בכך בארגוני המגזר השלישי. לרוב, ארגונים חברתיים אינם בעלי תקציב גבוה ופעילויות הרווחה נוטות להידחק לסוף הרשימה. אך חשוב להבין את ההשפעות הרבות והחשובות שיש ליום כזה.

ביקשנו מד"ר איתי גרינשפן ושירה ורדי מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשתף את קוראי Shift בניתוח נתונים שערכו על מאפייני תורמים לארגוני סביבה, ארגוני רווחה וארגונים לשינוי חברתי.

כולם בארגון רוצים להרים קמפיין - כמה פוסטים שישברו את הפייסבוק, מסיבת עיתונאים מפוצצת. אלא מה, יש כמה דברים שצריכים לקרות לפני. כמה דגשים ביצירת קמפיין תקשורתי

כשיש לכם יוזמה תוודאו שהיא פוגשת צורך אמיתי ומוגדר של אנשים בקהילה. זה מוכיח את עצמו בזמן משבר, ונותן גב להתמודד עם הקשיים והצדקה פנימית, כמו גם כלפי העולם, לכל העבודה הקשה, המאמצים והזמן שמושקעים בדבר.

אחד הדברים החשובים בניהול קהילה בימינו הוא היכולת לנהל קהילה וירטואלית. אולם קהילה וירטואלית לא תוכל להתקיים ללא מפגש פיזי בין חבריה וחברותיה.

"לתורמים שלנו משעמם לתת תרומה פילנתרופית. להשקיע בהשקעות אימפקט נתפס כיותר מעניין" אמרה נציגה של אחת הקרנות בפאנל משקיעים במאיץ לקידום מודלים עסקיים בעמותות של שתיל ואשוקה. זו עוד הוכחה לשינוי שעובר עולם הפילנתרופיה, כאשר לצד הנתינה המסורתית הולכות וצומחות עוד ועוד קרנות אימפקט, המעוניינות לקדם שורת רווח כפולה.

"אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה" אסתי ביטון שושן, אישה פמיניסטית, מזרחית חרדית, מדברת על הבחירה שעשתה לכתוב בשם בדוי, של גבר, כדי שאנשים יקראו את מה שיש לה לומר. מאז היא כבר כותבת בשמה, אבל עדיין ממשיכה להאבק נגד הדרת נשים בתוך החברה החרדית.

למנהל/ת פיתוח משאבים טוב/ה ישנם תחומי אחריות רבים, המקיפים נושאים שונים ובראשם פיתוח ושימור. כך שנכון יהיה לקרוא לתפקיד "פיתוח משאבים" וגם להתייחס אליו כאל כזה, ולא ליפול להגדרה השכיחה והלא-הולמת של "מגייס/ת כספים".

נכון, שוב בחירות. אנחנו יודעות כמה זה מבאס אתכם/ן (או את רובכם/ן). בכל מקרה, כדי קצת להרים את המצב רוח, הכנו שאלון שיבדוק עד כמה באמת אין לכם/ן כוח לבחירות הקרובות.

אביחי אברבאנל היה נער דתי בן 12 כשהבין שהוא הומוסקסואל, וכמה שנים מאוחר יותר התחיל לצאת בהדרגה מהארון. הדס בניהו היא פסיכולוגית לסבית דתיה שגדלה בציונות הדתית, יצאה מהארון ונשארה חלק מקהילה דתית.

בשיחה עם מזל ביסהוור, פעילה מרכזית במחאת יוצאי אתיופיה, נשמע על ההפרדה השיטתית של האתיופים לצורך "שילוב" לכאורה, על נקודת המפנה במאבק שמוביל הדור הצעיר, ועל איך כל זה משתקף במסע האישי שלה.

אז החלטתם שאתם הולכים על זה: הארגון שלכם יכול ויודע ליצור אפיק מניב הכנסה, כזה שיפחית את התלות שלכם בפילנתרופיה קלאסית. האח!

אם ביבי לא היה ראש ממשלה - הוא היה קופירייטר. איך אני יודע? כי האיש גאון שיווקי. ביבי מזמן הבין שכדי לנצח בפוליטיקה, צריך לשלוט בסיפור, וכדי לשלוט בסיפור, צריך לדעת להכתיב את השפה. או במילים אחרות, צריך לדעת איך לדבר ללב הצרכנים שלכם.

שתיל סטוק הוקם בראש ובראשונה על מנת לספר את הסיפור של החברה האזרחית ושל ארגוני החברה האזרחית, דרך הפנים של האנשים ותיעוד האירועים הקשורים לפעילות החברתית פוליטית.

כמו כל נכנסת חדשה לתפקיד, גם לי היו פנטזיות, חלומות וסטיגמות על המגזר השלישי, שנפגשו עם המציאות וכמו כל פגישה עם מציאות, הכל התערבב לי. למזלי, התברכתי באנשים מקצועיים וסבלניים, שהקלו על תהליכי הסוציאליזציה שלי בארגון, אבל בהרבה מהארגונים שהספקתי להכיר זה לא תמיד ככה.

הרצון להקים קהילת תומכים שתלך איתנו רחוק משותף להרבה ארגונים חברתיים, והוא באמת מבטא שינוי בדפוסי הנתינה של הציבור הישראלי. בשנים האחרונות התרומה הופכת להיות מחושבת יותר, ובעלת אג'נדה פוליטית ולא רק למטרות צדקה.

הרבה פעמים כשמתייחסים לארגוני בוגרים חושבים ישירות רק על האקדמיה, אבל 'בוגרים' נמצאים בכל מקום, וספציפית בארגונים חברתיים אתם יכולים למצוא אותם בקורס חד פעמי שעברו אצלכם, שנת שירות או התנדבות בקהילה, סטודנטים שעשו אצלכם התנסות או פעילים שהכשרתם, ובכל חוויה משותפת עם אנשים נוספים.

האקתונים הפכו פופולארים מאד בקרב חברות וארגונים גדולים תוך שהם מתאימים את עצמם לאופי האירוע ולמטרותיו. עם הזמן, זירות עבודה נוספות מאמצות את הכלי כהזדמנות לחשוב אחרת על אתגרים מגוונים, מוצרים שונים או תהליכים מורכבים.

שמעו סיפור - פעם ישבתי לקפה עם חברה טובה וגייסת משאבים אלופה שבדיוק באותו יום חגגה הצלחה מסחררת. במשך ארבע שנים היא חיזרה אחרי קרן מסוימת, ובמשך כל אותן ארבע השנים היא קיבלה סירוב מנומס אחרי סירוב מנומס והסברים חוזרים ונשנים שהארגון שלה אינו מתאים למטרות של הקרן.

תיעוד נכון הוא כלי חשוב במאבקים חברתיים. הוא מאפשר להציג את המאבק באופן אפקטיבי יותר לציבור הרחב, להשפיע על סדר היום הציבורי ואף לשנות מדיניות. באמצעות צילומי וידאו טובים אפשר ליצור סרטון שיופץ ברשתות החברתיות או להציע דיווח עצמאי לתקשורת.

אם גם אתם עסוקים בשאלה, איך מצד אחד לבנות לארגון קהילה משמעותית ומעורבת ומצד שני לא בטוחים עד כמה ההשקעה באמת תביא לכם תועלת, ריכזנו כאן חמישה אתגרים בניהול קהילה, וחמש סיבות למה זה בכל זאת חשוב.

דו"ח שנתי נתפס לרוב כחומר מקצועי שמיועד לתורמים פילנתרופים. חלק גדול מהארגונים כותבים אותו באנגלית והוא כולל הרבה מאוד מידע, שהקורא הסביר יתקשה לצלוח. לכן כשהגיע אלינו הדוח של קבוצת שכולו טוב חשבנו שהוא יכול להוות מקור השראה לעוד ארגונים חברתיים. ביקשנו שישתפו את קוראי SHIFT בתפיסה שהנחתה אותם בכתיבת הדוח, מי קהל הידע שלו ומה מטרותיו.